חבר'ה! סירטוני היזדהות עם עמ''י-
סרטי גוש קטיף, סרטי התמודדות עם קשיים- שכול וכו'.
(ונא להישתדל להיתחשב בבעלי אינטרנט רימון למינהם 
, אבל אם אין אפשרות עדיף את הקישור)
אני מקווה שבע''ה בראית סירטונים אלו נקרב את הגאולה, ובקרוב כולנו נפגש בבהמ''ק!!
אז יאללה! להתחיל להעלות!! 
ושהיה לכולנו ט' באב חזק ועמוק.
זה סרט מהגרוש, לא יודעת אם זה מתאים.
אותי זה ממש ממש ריגש.
"ישלי בקשה... תהרוג אותי..."
אוווףף...
כאלה מסריחייםם
זה סירטון על משפחת כהן??!?!!?!?
יואווו זה כזה עצובב!!
אני מכירה אותם אישית!!! מאוד קרוב!
(אה,יש לי רימון,ראיתי את זה ביוטיוב..)
והביאו את האבא לשיחה.
והוא הראה לנו את הסרט שהם צילמו, שזה משו בערך באורך של 3/4 שעה, ובכיתי כל הסרט.. =/
זה היה עצוב, חניכות שלי בנות 9 באו לחבק אותי ולנחם אותי שאני לא אבכה..
איזו אמונה, איזו מסירות, כמה כוחות... אני רוצה להיות כמוהם.
עוד אחד...איכות גרועה!!!אבל מבינים בכ"ז...
עוד משו עצוב...
מי ששר אותו הוא חבר ממש טוב של גיסי וראיתי את זה איך שזה יצא.
מתי שאתם חושבים שלא צריך יותר כדי להבין וכו'-תגידו..
והנה למי שאין כח לפתוח ת'קישור-
תראו עד לסוף ואז תבינו...כי בהתחלה לא מבינים כ"כ מה הקשר...
ואני אומרת מעכשיו-יש קצת דם בסרטון...
צריכים להמציא סטיקר חדש:
הרב שפירא צדק
זה על אותו משקל של הרב כהנא צדק...
אתה יכול להעלות את הסטיקר כתמונה בתגובה
ואינטרנט רימון חסם לי...
תקשיבו במיוחד לקטע שעם הורד הצהוב!!!
יהיה טוב!!!
ועוד אחרון להיום...-
לילה טוב ובשורות טובות!
מישהו שלא בוכה
לקראת תשעה באב :
סרט חובה על הגירוש :
בתוך הציבור שלנו..
במיוחד כאלו שמלאים בלשון הרע ורכילות...
די!..למה?!..
שנאת חינם! די לחפש אשמים...
תשעה באב..!!!
אחרי הכל, זה יום אבל על ביהמ"ק...
תודה מראש=)
http://www.maoz-ester.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=78209
לדעתי כמה שהסרט הזה נכון, זה לא אומר שצריך לעלות אותו לכאן בתור סרט חובה, ועוד יותר לא בתשעה באב, זה בדיוק יכול לגרום לשנאת אחים נוספת, אז למרות הכעס שלנו על מועצת יש"ע זה לא סיבה!
תשעה באב הוא זכר לחורבן בית המקדש בעיקר, אז נכון, אין לנו סרטים שממחישים מספיק טוב את החורבן, אבל לא צריך להסחף. זה לא יום אבל על גוש קטיף.
(וזה לא שלא כואב לי - הייתי שם בגירוש, אחותי גרה שם, אבל אני מוצא הזדמנויות אחרות לחשוב על כך, או בצורה צדדית, אבל עיקר היום מוקדש לבית המקדש.
למי שמחפש חומר בנושא יש הרבה שיעורים באתר yeshiva. מומלץ בחום
צום מועיל
ויהי רצון ש"יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה, והאמת והשלום אהבו"
ידיד הזה הקישור ל: אין מיו שלא בוכה"
בס"ד
זה לא יום אבל לגרוש -על הגרוש צריך לבכות כל יום.
אבל לי אישית ..
כואב לי על חורבן בית המקדש אבל אני לא מרגישה את זה ברמה כזאת שאני מצליחה להתאבל באמת!
לא חוויתי את החורבן על בשרי..
כשראיתי את הסרטים על הגרוש התחלתי לבכות בלי שליטה כי זה נגע בנקודה של חוויה מסוימת.
ע"י זה שראיתי את הסרטון על הגרוש והתמלאתי בדמעות פתאום הרגשתי.
ה' א נ ח נ ו צריכים משייח ! אנחנו צריכים גאוולה!
פתאום כן הרגשתי צער שאין לנו בית מקדש כי הבנתי את ההשלכות של זה.
שהיה גרוש וטרור וכו'.
לי בכל אופן הסרטים על הגרוש נתנו לי להרגיש את צער החורבן.
הלואי ונגאל ..
בסרט הזה מתוארים חיים של גרמני בכלל וכמעט אין בו את החלק שהשואה היהודית שעם ישראל עבר ונקודה נוספת ממש חשובה- הוא ממש אנטישמי הוא גרם גם לי לשנוא את היהודי בסרט.. אם כל זה לא אכפת לכם.. תעשו מה שבא לכם ותראו אבל שתדעו שאני ועוד אלף אנשים אחרים שאמרו לי - מצטערים שראינו אותו בכלל!
הנער בפיג'מת הפסים זה סרט מומלץ מאוד וכדי לראות אותו
לא מגיב...
אשמח לעזרה
הוא כאילו מוציא את הגרמנים טובים בזה שהם בכלל "לא ידעו" על כל מה שקורה...
לסרט משחק ביתי..
אשמח מאוד לעזרה... תודה!
אני חושבת שמה שלא טוב בסרט הזה הוא שהוא מביא להיזדהות מלאה עם הגרמנים.
הדבר שזיעזע אותי ביותר- זה כמה שהסרט לא מזעזע! הוא מראה כאילו היהודים חיו בנועם ובשלווה (למעט מס' מקרים.)
הפוך. הם מדגישים שם את הרווח של הגרמנים לעומת היהודים,
בואו נתחיל מזה שהסבתא דווקא מתה, דווקא היא שהתנגדה למה שהבן שלה עושה. דווקא היא מתה.
הלוויה המפוארת לסבתא - לעומת אין - ספור היהודים שמתים בלי שום כבוד.
הצער המטריף על האובדן של הילד, לעומת האטימות וחוסר הרגישות כלפי שישה מליון יהודים..
אני אחרי שראיתי את הסרט בכיתי ממש !!
ואמרתי לחברות שלי- למי אכפת מהנאצי הקטן הזה ? אכפת לי על כל היהודים שהלכו יחד איתו ..
ודווקא שמחתי שהוא מת בסוף, בגלל אבא שלו ..
בס"ד
חבר'ה,
באמת אולי עדיף לראות סרט מדכא מסתם לשוטט בחוסר מעש בפורומים.
אבל דבר אחד חשוב מאוד אנחנו צריכים לזכור:
השואה, הגירוש וכדו' הם ת ו צ א ה של החורבן!!
דימוי יפה לזה שמעתי פעם בשיחה מהראל חצרוני:
תדמיינו אמא שהבן שלה נדרס. היא רצה אל הכביש, מתיישבת ליד הילד ההרוג ובוכה "למה? למה הוא עשה לי את זה? המכנסיים שלו! שוב פעם הם נקרעו.."
היא משוגעת!! היא בוכה על המכנסיים שנקרעו כשהבן שלה מת!!
אבל גם אנחנו משוגעים. אנחנו בוכים על התוצאה של החורבן. השואה היא תוצאה שלך החורבן! הגירוש הוא תוצאה של חורבן ביהמ"ק כמו שהמכנסיים הקרועים הם תוצאה של הדריסה.
שנזכה במהרה בימינו לגאולה שלמה, להשראת השכינה ולבניין המקדש!
כתוב שהקב"ה מזיל 3 דמעות, אחת על חורבן בית ראשון אחת על בית שני ואחת על הגלות - מובן מכאן שיש להתאבל גם על הגלות ולא רק על החורבן,
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
