ד"ת ראשון שלי כאן, איחלו לי בהצלחה!
"...וכן מותר ללמוד את ספר איוב שעוסק בייסורים, ואת סיומו לא ילמד."
(פניני הלכה, הלכות ת"ב)
פעם חשבתם על כך שיש תאונות דרכים, למשל, או רציחות, גנבות וכו', וכ"כ רציתם גאולה.
ועכשיו נקשה - ומה לגאולה ולבעיות הנ"ל ודומיהן? שכן כאן הבעיות הן בעיות של הפרט, שלמשל, בתו מתה בתאונת דרכים קטלנית. כלומר, אין אלו בעיות כלליות שקשורות ל-גאולה, אותה גאולה שבמהלכה יבוא המשיח, תהייה תחיית המתים וכו'.
מדוע מותר ללמוד את ספר איוב ביום חורבן בית מקדשנו, יום ט' באב? הרי צרותיו הן צרות הפרט, איוב. מה גם, הן אינן קשורות בכלל לביהמ"ק בפרט, ולעם היהודי בכלל (לא מוזכר שאיוב היה עברי, ומחז"ל משמע שהוא לא היה כזה)!
התשובה פשוטה - הכאב הכלל-ישראלי נובע כולו מחורבן ביהמ"ק, את זה אנו יודעים. אך מה שאנחנו לא יודעים הוא שכ-ל הכאבים הפרטיים, החל בקשיים באמונה וכלה באי-צדק, נובע מחורבן בית מקדשנו, יובב"א!
כלומר, אם קרה לי דבר נורא, כל דבר נורא באשר הוא, הוא נובע מחורבן הבית הקדוש שלנו! ואולי אף מגמתו היא בניית בית מקדשנו, וקיבוץ גלויותינו.
ולא זו בלבד, אלא שלא רק הכאבים הפרטיים-ישראליים נובעים מחורבן הבית, אכן, גם עניינים פרטיים וכלליים של כל אדם באשר הוא, שכן איוב לא מוזכר שהיה עברי וממילא ע"פ הכלל "זיל בתר רובא" ככל הנראה הוא לא היה עברי (וכמאור לעיל, כך משמע מהמסורת החז"לית)!
ומזה נלמד גם להפך, אדרבא, אם כאבי כלל האנושות כולה על כל פרטיה נובעים מחורבן הבית, והבית נחרב עקב עוונותינו - ע"י זכויותינו נבנה אותו, וכאבי כלל האנושות וגם פרטיה יחלפו כלא היו בעזהי"ת ובהשתדלותנו!
בבניין ירושלים נתנחם!
