שאסור להתקלח בתשעה באב ולשמוע שירים בתשעת הימים!!!!!

אז יאללה.

וביגלל זה אנחנו מפחדים מהמציאות הזאת ..

אני חושבת שדבר ראשון צריך אמונה תמימה.

עזבי שאלות עכשיו! אני צמה,אני מתענה על החורבן,כי ככה ה' רצה.

אפחד לא חייב לך תשובות לכל השאלות,ולא על זה אנחנו צריכים לבסס את האמונה.

כי אני לא עובדת את ה' רק אם יש לי תשובות. 

(ניכתב ביגלל התנאי שלך להאמין בביאת המשיח)

ואחרי שהבנתי שה' לא חייב לי תשובות,ואם אני אמצע תשובה זה בגדר מתנה. (לא חייב עכשיו..)

למה להאמין שיבוא משיח? זה כתוב ב13 עקרים.

"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח,ועף על פי שהתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא."

ועד שלא נהיה שם,לא נדע.

אנחנו צריכים להרגיל את עצמנו לבקש,גם אם אנחנו לא יודעים את התועלת המידית.

ניראה לנו כביכול שהמציאות שלנו טובה. (עד משגיע פיגוע,וכולנו ניזכרים להתחנן לגאולה.)

יש משל על שני עוברים שחיים ברחם,והם חושבים שזה החיים.  

עובר אחד יוצא החוצה,והשני בוכה ומצטער.. "בטח רע לו שם". 

הוא לא יודע ששם החיים האמיתים.

ככה אנחנו .. העולם ניראה לנו יחסית טוב. ולא בא לנו עכשיו משטר צניעות ברחובות.

אבל שכחנו שזה המציאות האמיתית!האידיאלית בשבילנו.

אז משלא לשמה,יבוא לשמה. נבקש בהתחלה מקדש בלי לדעת שזה טוב לנו..

לעט,לעט נלמד ונחכים. ובאמת נירצה אותו!

וגם אם לא - החובה שלנו זה לבקש.

[וסורי שחפרתי.. אם הגעת לפה,את מלכה. ]

לא זוכרת מי אמר מה אבל יש שתי דעות אחת סוברת שצריך אמונה תמימה ואחת סוברת שצריך אמונה שכלית לא פחות מאמונה תמימה רק לתשומת ליבך.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....