חיימק'ה, עכשיו שאני חושב על זה:
איך מחליטים מתי שמים את התגים המיוחדים האלה ומתי לא? כי אני רואה שלא בכל אות ?
שאלה דומה: והאותיות פ' המלופפות של התימנים זה ידוע מראש באילו פ' מסויימים עושים ליפוף?
צהריים טובים
ב"ה
ועל איזה אות.
לגבי ה"פ" אין לי מושג אבל כנראה שכן יש איזה מסורת.
עיין בי"ש על צילומי מחזור ויטרי, יש עוד הרבה אותיות מיוחדות שכנראה מסורתם נאבדה עם הזמן.
מעניין אם חכם מרדכי הכיר את התשובה הזאת בקשר לאות חי"ת, שאלה של בעל קול יעקב ותשובה של בעל בן איש חי.
ואגב, ישנם דברים (מעטים שחכם מרדכי לא פסק כבא"ח).
בנושא הח' הוא היה חד, ברור והחלטי.
לפני כמה זמן הבאתי פה מספר של הבא"ח על שאלתו של הקו"י, ושתשובתו של הבא"ח לא נמצאה (בסוף ספר ידי חיים). האם מצאת זה שם במהדורא חדשה?
צורת האות ח' הנהוגה אצל רוב עדות הספרדים (היינו אצל יוצאי צפו"א, שבמספרם גדולים יותר מיוצאי המזרה"ת) היתה ח' דרש"י- ובלי זוית מצד ימין (עתים עגולה ועתים מרובעת). ולפ"ז ייתכן לומר שיש לכתוב הח' כו' ז'- וכמנהג, ואין זה סותר למ"ש רבינו הרי"ח, כי כך המנהג (ובשונה ממנהג בגדאד), ואין צורך לשנותו.
ואגב, זכור לי שראיתי פעם באחד מחלקי האור לציון שכתב שיש לכתוב הח' כו' ז'.
דעת מרן הגר"ע לכתבה כב' זיינין.
ויש לי עוד אריכות דברים בעניין זה.
בגליון לשכת הקודש מס' ב'
בלי"ב אשלח את השאלה והתשובה גם על תגי מצת שימורים.
אכן זה נכון שכתבו חי"תים של רש"י עד לפני כמאה חמישים דשנה. בספרים יותר מאוחרים עשו חי"ת דר"ת.
כך נאמר לי ע"י מומחים מוסמכים.
מה עם הפ' הלפופות
אז מה הסיכוי שיהיו לך תימונים?
אבל אכן יש להם מסורת ללפופות.
אני לא יודע אם יש רק מסורת אחת או יותר.
אבל ברור שלא עושים פ"א לפופה איפה שבא להם אלא לפי התיקון
יאלה קדימה השד העדתי
אני טוניסאי גאה !
הבאנו את הרש רק כאפליה מתקנת
תזהרו, אני אגיש בקשה לאדמין לפתוח פורום סופרי סת"ם חדש לאשכנזים.
בלי העלת תמונות בנות מאתיים.
ובלי חבדניקים.
ואז הפורום פה יהיה מזה משעמם...
אבל אני לא אוהב את זה. ולא נתחיל פה מחדש את הדיון...
מהסיבה הפשוטה שאף אחד עוד לא הכריח אותנו לכתוב כמו פעם....
בסך הכל אות והדר מעלה לנו מידי פעם דוג' איך היו כותבים פעם וזהו. מכאן ועד "לא לאהוב את זה" יש מרחק גדול ולא מוסבר
כיון שאנו לומדים מזה המון, ותודה רבה לאות והדר היקר!!!
ב"ה
בלי לרצות כנראה הקשת, בין החבדניקים לס"ת בני מתאיים שנה.
רצה לקלל יצא מברך, בדיוק כמו בלעם הרשע !
כי לענ"ד, שניהם לא רלוונטים...
ב"ה
בפסק כתוב שאסור לקנות תפילין ומזוזות מסופר שגולש באינטרנט, בדרך הגב קיבלנו "ברכה" שיזמינו מאיתנו רק ספרי תורה !!!
ולענינינו, הברכה היא שספרי תורה שנכתבו לפני 200 שנה לא היו הסופרים נגועים בכל מיני מראין בישין של הדור האחרון, ירידת הדורות, יש לך מושג מה זה???
אז כשאומרים על מישהו שהוא ס"ת מהלך זה שבח, ואם משווים אותו לס"ת מלפני מתאים שנה זה ברכה שאין כמותה !!!
השנאה העוורת שלך לא נותנת לך אפילו לחשוב ולהבין מילים פשוטות, דיברתי בגובה העיניים בלי רמזים, בלי סוד, פשט טהור.
דרך הגב הרעיון לפתוח פורום אשכנזי טהור, הוא רעיון מעולה שמזכיר עוד רשע אחר בהסטוריה יש"ו שר"י שרצה גרמניה נקיה !!!! בהצלחה רבה בניהול הפורום הנקי החדש !
אני וחברי ה"פרימיטיבים" נשאר כאן !!!
מראש סליחה מאות והדר, לא יכולתי להתאפק, איפוק זה כח, ואין לי כח לאנשים גזענים כאלה.
"ערבים וגזענים אין להם זכות קיום" (קולוש, בדרן צרפתי משנות השמונים"
את הרשל'ה...........
מישהוא אחר לא רגוע. מתחיל עם בלעם וגומר בהיטלר...'אצלינו לא רגילים לדבר כך, אפ' לא בצחוק, יש גבול!
ואם אתם/אתה לא קולטים את הראש שלי, אני אפסיק להתנסח בציניות והומור, אלא רק בתשובות הלכתיות יבשות (האמת, בשביל זה אני לא צריך את הפורום...).
אין לי כל עניין לגרום לתגובות כ"כ חסרות קשר למציאות מעל גבי הפורום.
מבקש סליחה מכל מי שנפגע (למרות שהוא חבדני"ק).
נ.ב. דרך אגב.
50- 40 שנה.
ס"ת ישנים הרבה מעבר ל-50 שנה, כתובים על גויל ולרובם יש חי"ת עם חטוטרת.
פה בארץ אני לא יודע אם כתבו על גויל, לפחות אני לא פגשתי.
א- יש איזורים שונים במרוקו, ולכל איזור היו מנהגים שונים. אמנם, בכל האיזורים שהכרתי ס"ת משם כתבו ח' דרש"י.
ב- ישנם ת"ח (מעטים ובדורות האחרונים בעיקר) שנהגו לא כמנהג מרוקו, אלא כמו שחידשו ע"פ הבנתם, ומזה נמצאו כמה דברים חדשים.
ג- הרבה ס"ת שנמצאים/נמצאו במרוקו כלל לא נכתבו שם. הס"ת הכי יקרים נכתבו באר"י, ונשלחו למרוקו, אבל בזה הכתב בולט. רוב הס"ת נכתבו בעיירות יחסית קטנות (כמו דבדו, צפרו ועוד), ונשלחו משם לשאר הערים הגדולות (כמו פאס, מכנאס ועוד. וכמדומני שראיתי שהר"י משאש ע"ה כתב שבעיר מכנאס שהיתה עיר מלאה חכמים ודיינים לא היה מי שיכתוב סת"ם- חוץ ממנו, שכידוע היה סופר אומן). ס"ת רבים נכתבו בג'רבא וערי תוניס ונשלחו למרוקו. אגב, הנהוג היה שלא משלמים לפי ספר, אלא לפי יריעה.
עכ"פ למשפחתנו יש כמה ס"ת ממרוקו- חלקם נכתבו במרוקו, וחלקם נכתבו באר"י (הבדלי הכתב בולטים מאוד), ובכל הספרים שנכתבו במרוקו (וכן במגילות) הח' דרש"י.
אבל הובאו לפני כמה ס"ת מצפון מרוקו.
כנ"ל מרוקו היא גדולה מאוד שינויי מנהגים קיימים בהכרח.
ישר כח על המידע המעניין ביותר.
שבת שלום
בתמונה המצ''ב מתוך שערי הלכה לרב חזות. לכאורה זו לא ההסבר הקלאסי לחק תוכות, ואף לא הזכיר עניין גרירת דיו ומחיקה אלא שינוי אות לחברת ע''י הוספת דיו. פספסתי משהו?
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.
