http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=63538

אין כל קשר בין ההפגנה לקשר שזה בשלושת השבועות,

הרבה מהמוחים לא נראה לי יודעים מזה בין המצרים...

דבר שני, אנחנו לא יכולים להיות עוד אלפיים שנה בגלות מהסיבה הפשוטה שעוד 200 ומשהו שנים העולם נכנס לשבתון, ז"א שאם המשיח לא מגיע עד אז ח"ו העולם נחרב והמשיח מגיע במידת הדין...

מה עם הלב? הלב בטוח יודע, הלב בטוח מרגיש שמשהו חסר..

חוצמזה שאנלנא יודעת מה איתך, אני לא מתכננת לחיות עוד 200 שנה, ו-200 זה גם יותר מדי בשבילי..

למה אנחנו יוצאים להפגנה לרחובות על 5 שקל לקוטג' ולא על זה שאין לנו בית מקדש?

ולא אכפת לי אם זה מגיע במידת הדין או לא.. מה שכן אכפת לי שזה יהיה כבר..

והשאלה שלי, היא מה אני עושה בשביל זה? בוכה ומתה מרעב פעם בשנה? או שיש מעבר לזה?

המעשיים ....בשביל שיהיה לנו בית מקדש צריך הרבה יותר מסתם הפגנה...

הרמב"ם: אין מצווה המוטלת על הקב"ה

מן הראוי להביא כבר בפתח הדיון את קביעתו העקרונית של הרמב"ם, שלא תיתכן מצווה מתרי"ג מצוות שאינה מוטלת על ישראל אלא על הקב"ה.

ולא ייתכן שינוי בפרט כלשהו במצווה כפי שנִּתְּנה בסיני, אפילו תבוא על כך הוראה מפורשת מן השמים ולכן יש תוקף למצווה :ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם..

כל עניין מהותו של האדם שלא נוצר אלא לעבוד את בוראו ברמ"ח אבריו בכך שיעשה את מצוותיו, כדרך שאמרו ישראל במעמד הר סיני: "נעשה ונשמע!" (שמות כ"ד, ז).

אולם דומה שמכל מצוות התורה מיוחדת מצוות בניין המקדש, שעשיית המצווה בידי אדם היא תנאי הכרחי להתממשותה במלואה. שכן, באכילת מצה או בנטילת לולב וכד', התורה לא התנתה במפורש שאם המצווה לא תיעשה בידי אדם היא אינה מצווה. לא כן באשר למצוות בניין המקדש. כאן התורה הציבה תנאי מפורש: "ועשו לי מקדש [אזי] ושכנתי בתוכם!" (שמות כ"ה, ח). הווה אומר: רצונכם שאשכין את שכינתי ביניכם? עשו לי מקדש! ומכלל הן אתה שומע לאו, כביכול: לא תעשו לי מקדש - לא אשכון בתוככם.

ורמב" מונה שאחת ממצוותיו "ועשו לי מקדש" זוהי מצווה לדורי דורות, ובה תלויים כ-200 מצוות שהם שליש מהתורה. שהרי כבר כתוב- על שלושה דברים העולם עומד שאחד ממנו היינו העבודה בבית המקדש, נמצא שכל רגע שמבטל את בניית בית המקדש היינו מבטל את שלינות האומה וחיבורה עם הבורא.

ולסיכום: דבריו של הרב קוק: וע"ד שאלתו, אם מותר לנו לבנות בית המקדש ע"מ שלא להקריב קרבנות - לא ידעתי הציור. שאם מטעם טומאה - הרי הותרה טומאה בצבור... ובאמת אם נגיע למדה זו לבנות ביהמ"ק, הלא נוכל ג"כ לעשות פרה כשנמצא פרה אדומה כשרה, ונטהר מטומאת מת ג"כ, ואז נקריב כל הקרבנות כולם. ואע"פ שאין לנו כהנים מיוחסים - אין זו כ"כ קפידא, דמן התורה סמכינן אחזקה... גם אולי ישנם ג"כ יחידים מכהנים שיש להם כתבי יחס מסורים מדורות עתיקים. בכל אופן לעניות דעתי, אם יה' רצון ד' שנבנה ביהמ"ק, גם קודם שיבא משיח ותתגלה הנבואה ויראו הנפלאות - לא יהיה כ"כ עכוב בדבר. אמנם המצוה היא לבנות הבית כדי להקריב שם, ולחוג את הרגלים... שזוהי צורת המצוה - כלשון הרמב"ם בריש הל' בית הבחירה ובספר המצוות, אבל אם מקריבין אפי' קרבן אחד באיזה זמן - בודאי הוי מצוה כצורתה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....