אנשים ואנשות!!!!

זכיתי מקום שני בתחרות כתיבה של העלון "בראש יהודי"!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עכשיו התקשרו והודיעו לי, וזה יופיע בעז"ה בעלון שיוצא השבת, שבת פרשת "פקודי",

בעמוד הראשון של העלון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

                                   אתם מוזמנים לראות את זה...

     איזה כיף!!!     

צירפתי את הסיפור- הנה הוא- (ד"א, הוא הוגבל ל-500 מילים, לכן הוא קצר..)

המורה טליה הביטה בדורון ברדה. עברה בקושי רבע שעה מאז נכנסה לכיתה והתפילה החלה, וכבר דורון מתפלל בדבקות עצומה. המורה שמה לב שבגדיו של דורון  בלויים וכך כל ציודו. היא כל כך רצתה לעזור לו, אך לא ידעה כיצד. דורון התפלל בכוונה גדולה, והמורה הביטה בו בהערכה. איזה תלמיד, התפעלה.

----------------

"יעל בואי" אמר אבא ליעל. יעל ניגשה אליו ואבא אמר: "יעלי, מחר אני נוסע ואני רוצה שתבואי איתי". "לאן?" שאלה יעל בהפתעה. "זה סוד. את תדעי מחר" אמר אבא והלך לחדר. למחרת בבוקר יעל התארגנה והיא ואבא נסעו לעיר. כשהגיעו לסופר הגדול, החנו את הרכב ונכנסו לסופר. אבא לקח עגלה והורה גם ליעל לקחת. "יהיו הרבה מצרכים" הסביר. "למי מצרכים?" שאלה יעל בתימהון. "חכי, את עוד תביני" אמר אבא. יעל ואבא עברו בין המדפים ולקחו שמן, קמח, סוכר,חנוכייה קטנה ונרות, סופגניות, שתייה, קופסאות שימורים, בקבוקי יין, חלות, ועוד. כשגמרו עמדו בקופה עם 2 עגלות מלאות, וכשהיגיע תורם, הם עזרו לקופאית להעביר את המוצרים, ואבא אמר בחיוך לקופאית העייפה: " את שותפה למצווה עכשיו" הקופאית לא הבינה ואבא לחש: " 2 העגלות האלו מיועדות למשפחה נזקקת" כשגמרה הקופאית את החשבון, ואבא שילם מכספו, היא גם עזרה לאבא לארוז הכול בשקיות, ואמרה "תזכו למצוות". יעל ואבא יצאו מהסופר ופרקו את השקיות באוטו. אבא התניע את הרכב והם נסעו לאסוף את אימא מבית הספר, שם היא עובדת. אימא דאגה למחליפת מקום, וירדה למטה. כשאבא ויעל הגיעו, אימא חיכתה להם. "איזה יופי! מה הייתי עושה בלעדיכם?" אמרה ונכנסה לאוטו. "לאיזה רחוב?" שאל אבא את אימא. " סע, אני אכוון אותך" אימא ענתה. לאחר כ- 15 דקות הגיעו אימא, אבא ויעל לשכונה. הם עברו ליד גן שעשועים קטן שבו הייתה מגלשה קטנה,וארגז חול. יעל הביטה בילדים הקטנים ששיחקו בגן. לכולם היה לבוש, שברור היה שנלקח מיד שנייה או שלישית. יעל הסתכלה גם על הבתים. כולם היו מלוכלכים ומוזנחים. אבא עצר. "זה כאן" אמרה אימא." אתם צריכים ללכת בשביל עד סופו, ומצד ימין יש בניין. הבית של משפחת ברדה הוא בקומה השלישית- בית מספר 7" סיימה אימא. "את לא באה איתנו?" שאלה יעל. " אני לא יכולה. זאת אימא של תלמיד שלי, היא תזהה אותי." אמרה אימא ועזרה לאבא להוריד מהאוטו את השקיות. יעל גם עזרה להם. לאחר מכן היא ואבא העמיסו עליהם שקיות ו"יצאו לדרך". הם הגיעו לבניין, עלו בקושי במדרגות והגיעו לדלת מספר 7. אבא דפק בדלת. איש לא ענה. הוא דפק שוב- אין תגובה. לאחר מספר פעמים יצאה שכנה. "גאולה ישנה" היא אמרה להם "היא עבדה במשמרת לילה אתמול". "תוכלי להעיר אותה?" שאל אבא " זה די דחוף". השכנה הנהנה ונכנסה לביתה. תוך שנייה נשמעה צעקה. "גאולה!" השכנה צעקה מהחלון "רוצים אותך בדלת!!!". יעל ואבא חיכו קצת ואז נפתחה הדלת. אישה שמנה ופרועת שיער פתחה להם את הדלת. אבא של יעל לא איבד שנייה. "שלום, אנחנו מארגון 'יד לעזרה' " המציא אבא "הבאנו לכם מצרכים לחג החנוכה" יעל הכניסה את השקיות לבית הקטן. האישה הסתכלה עליהם ואז אמרה "תודה רבה אנשים צדיקים!". "זה בזכות התפילות של הבן הגדול שלך" אמר אבא. ואז יעל ואבא ירדו במהירות ורצו לרכב. "סעי" אמר אבא לאימא והם נסעו משם בהרגשה שהחנוכה הזה הוא חנוכה מיוחד.

                                                                  כל הזכויות שמורות- לאל מתן.

בואו נחיה אותו

למה לדעתכם האם בחזית ולא האב?

גיטי קליינרמן: "מוישי הוא כבר הבן של עם ישראל" | ערוץ ７

גם עם הדר גולדין זה הרבה כך,

וגם עם שלושת הנערים הי"ד

זה חדש יחסית

עם נחשון וקסמן הי"ד זה היה האב בחזית

(למה זה גורם לי לחשוב שאני שוביניסטית?)

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?

כולם מדברים על "המצב" ועל זה "שנמאס".
אבל מה אנחנו מרגישים באוויר ולמה?

פודקאסט חדש, מרתק וויחודי ששווה להאזין לו.
והפעם על: "תנועת הבעד"

כל הפרטים, להאזנה>>

קניון, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>