אנחנו צריכים לעשות חשבון ולראות מה נכון, ומה אנחנו בוחרים באותו רגע...כי הרבה פעמים צריך לוותר על משו אחד בשביל לקבל ת'שני, לגבי המקרה הספציפי עם הבן והבת-אם זה באמת הבעל שה' הביא לה, הוא לא יברח לשום מקום. ה' ידאג לזה משמים...אנחנו צריכים לחשוב על כל דבר אם ה' יאהב את זה וככה לעשות. כשנעשה את זה-ה' יראה ת'השתדלות ויעזור לנו! בעז"ה שנצליח בכל הבחירות להשביע את רצון ה'!

סתם ככה, עוד שאלה שקשורה לדוגמא. מה אם זה חילוני?אולי זה הוא?אבל ממש לא בראש שלו לחזור בתשובה.

אפילו שבסה"כ אתם כן מתאימים. מה אתם הייתם עושים?(-עזבו בעיות הלכתיות,בכללי)ממשיכים את הקשר, או עוזבים אותו כי הוא חילוני? ואז, זה ניסיון שלנו, או אולי דווקא הזדמנות..?

ולא הקב"ה יפגיש בינהם, אם זה זה. כי זה לא בדיוק נכון, אנחנו צריכים לעשות את המקסימום שלנו. את ההשתדלות שלנו. עד כמה שאפשר.

למה את חושבת שלהיות חברה שלו עכשיו עוד איזה 5 שנים זה טוב???

ולגבי החילוני...אני קצת חושבת שזה ניצלו"ש גדול...אינלי בעיה לענות, רק אני חושבת שאם אני יתחיל זה לא יגמר...ופותחת השירשור לא רצתה את זה פה...אולי תפתחי שירשור?

מבחנתך, ההשתדלות הכי גדולה זה עכשיו, כי רק כרגע יש לך הזדמנות.

אח"כ, לכי תדעי מה היה..

את יודעת כמה זוגות נשואים עכשיו, כשהם חברים מגיל 15(ואפילו פחות..)?מלא.

וכמה אנשים, היה להם הזדמנות בגיל הזה, ועכשיו הם לא נשואים?יותר ממלא.

ההשתדלות שלנו היא לקיים את ההלכה וההלכה אוסרת קשר כזה בין בן לבת בגילאים כאלה.

אם אותם אנשים לא התחתנו אני לא חושבת שזה כי הם החליטו לא להיות בקשר עם ההוא מגיל 15 אלא כי הם עדיין לא מצאו.

נכון שיש זוגות שהכירו בגיל 15 ועכשיו נשואים אבל זה לא המצב האידיאלי חוץ מזה שאם הכרתי מישהו בגיל 15 והחלטנו לנתק קשר נגיד לעוד שלוש שנים אז עוד שלוש שנים נבדוק את זה מחדש וזה ממש השתדלות! אין מה לעשות היום לא נתחיל קשר אבל מצד שני אנחנו רוצים אז הפיתרון הוא להתחייב ולחכות נכון שזה קשה אבל זה הכררחי ותראי את התגובה שלי למטה.

יש לזה מקור הילכתי באמת שאסור לגמרי חבר בגיל העשרה או שזה פשוט לא המצב האידיאלי בגלל ההשלכות???

אם יש מקור אפשר להביא אותו...?

סעיף א

צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשה כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה.......והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין.

סעיף ג

מותר להסתכל בפנויה, לבדקה אם היא יפה שישאנה, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן. אבל לא יסתכל בה דרך זנות, ועל זה נאמר: "ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה".

סעיף ו

אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו על ידי שליח, ואפילו כעל ידי בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה:

לא ידעתי שזה כללים כל-כך....(לא יודעת איך להגדיר את זה בסכ"ה אתם אלו שמקיימים את זה...)

פשוט לי זה ברור מאליו אז מעולם לא טרחתי לבדוק מקור.

ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה.

אם מדובר ברווקות [קול באישה] הרי שכל בנות פה צריכות ללכת ממחר עם כיסוי ראש, ואם מדובר בנשות איש [כיסוי ראש] הרי שאין איסור קול באישה לרווקות..

[אני לא רציני, רק רציתי להראות לך שלפני שאתה יורה מקורות, תבדוק אם אתה מבין אותם בעצמך, כי מה שהבאת לא ממש רלוונטי].

אתה מוכן להסביר מה לא רלונטי במה שהוא הביא?

הוא הביא את ההלכות המתיחסות לכך שאסור להיות עם אישה לשם הנאה מה לא ברור?

אז בסדר.

עד שתוכיח שהמקורות שהבאתי אינם רלוונטיים-עליך להסכים שההלכה אוסרת.

שכן אם לא נעשה כך, נעמיד הלכה בחזקתה לפי מנהג ישראל שלא שומעים קול אף אשה, ורוב קהילות ישראל נהגו שלא לכסות את השיער לרווקות (וגם לקהילות שנהגו לכסות - כיום המנהג בטל כיוון שאין רוב כזה בארץ, וזיל בתר רובא).

אז יש לך סברא אחרת? איזו הווא אמינא יש לך להגיד שההלכה לא רלוונטית, והרי הרישא שלה מדברת על כלל הנשים?

כנראה שנושאי כליו של מרן הב"י מחלקים בין השניים ומסבירים את זה. לפני שדוחים את ההלכה בטענת אי-רלוונטיות לנושא, מעיינים במפרשים.

אני יכולה להגיד לך מניסיון אישי שזה קשה לחשוב ככה אבל כן צריך לנתק קשר וזה קשה זה מאוד קשה אבל זה הדבר הכי נכון לעשות ואני שמחה שעשיתי אותו למרות שקשה לי וכואב לי.

אם זה מי שצריך להיות בעלי הוא יהיה גם כשניפגש עוד שנתיים וחצי ואני מאמינה בזה.

אני חושבת שרוב הדברים הם ניסיונות כאילו אם זה משהו שאת רואה שהוא נוגד את ההלכה אז סביר להניח /שזה ניסיון כמו הדוגמה שהבאת שאני באמת חושבת שזה ניסיון ואשרי מי שעומד בו כי זה אחד הניסיונות הקשים לנתק קשר עם מישהו\מישהי שאת\ה אוהב\ת אבל זה הכרחי וזה גם חלק מהאמונה שלנו בה' אני מאמינה באמת ובתמים שאם זה הוא אז הוא יחכה לי אני מאמינה שאם הוא הבטיח לי אז אני סומכת עליו ואני סומכת על הקב"ה.

את צריכה לבחון כל מקרה לגופו אני מדברת על בנים בנות כי זאת הדוגמה שהבאת והיא גם קשורה אלי אישית והיא מאוד טרייה.

אני לא חושבת שה' ישלח לה מישהו כדי שהיא תזרום עם זה כי זה לזרום עם דבר שהוא לא טוב והוא גם לא ממש נכון לפי ההלכה לפי דעתי אני חושבת שבמצב כזה צריך לנתק קשר עם כל הכאב, הצער והציפיה שכרוכים בזה ברור שאפשר לעשות הסכם כלשהו נגיד להבטיחח שלא מדברים סתם עם המין השני ומתחיבים להיפגש עוד שנתיים או שלוש אבל כן לנתק קשר.

טוב חפרתי מדי מקווה שהובנתי אם יש שאלות את מוזמנת לשאול פה או באישי

בת כמה את?

איך הכרת אותו?

אתם נפגשים הרבה?

1.  18(לא 15, בכל זאת...)

2. כאן...

3.לא, מאז שהחלטנו להפסיק לא נפגשנו, אבל גם לפני נפגשנו רק פעם אחת... באופן כללי זה לא ארך הרבה זמן אבל זה נחרט חזק... וקשה להפסיק לגמרי וגם לא לגמרי ברור אם זה באמת הכרחי...

למרות הדוגמא שנתתי שבגללה השאלה עלתה לי חזק, אני גם באמת רוצה לשמוע את הדיעה של אנשים פה על איך מבדילים בין ניסיון לבין משהו אחר... זה מתבטא בעוד הרבה דברים, סתם נגיד הרבה אנשים אומרים כשקורה משהו- זה סימן מה' לעשות כך וכך. איך אתם יודעים?! אולי זה ההפך?! אפילו דברים הכי קטנים- אני עושה דיאטה (זה לא באמת...) ומזדמן לי משו שווה לאכול- אני יכולה להגיד הנה, סימן מה' שאולי אני מגזימה עם זה ואני לא צריכה להקפיד כ"כ וזה גם יכול להיות ניסיון שצריך להתגבר עליו... אני יודעת, זו היתה דוגמא גרועה, אבל יש דברים שבהם ההבדל כ"כ דק ולא ברור...

18 זה גיל מצוין נראה לי לא?

בעיקרון אם אתם לא בראש של חתונה אז לנתק קשר לדעתי אבל אם אתם כן בראש של חתונה אז תהיו ביחד ובעזרת ה' שתזכו לבשר בשורות טובות בקרוב!.

את לא יכולה להכריח אותו להתחייב אליך..או שתמשכי להיות ידידיה שלו ואז יום אחד הוא יצא עם משהי אחרת ותפגעי מאד..(אני מקווה שלפחות אמרתם שכל אחד לא מחוייב לשני)או אפשרות שניה להמשיך וכן לקחת את הסיכון..או לנתק את הקשר..מה הוא חושב בכלל על הקשר??

בעיקרון אני זו שהחליטה להפסיק (בגלל בעיות תזמון, לא התאמה), והוא עדיין די רוצה להמשיך... לשנינו היה ברור שפרידה בשלב הזה היא פרידה בלי מחויבות, ושטכנית בעתיד אם מישהו מאיתנו ימצא מישהו/י אחר/ת מותר לו ללכת על זה... אבל אנחנו מרגישים,שנינו, שאם דבר כזה יקרה השני עדיין מאוד יפגע, כי בכל זאת קרה בנינו משהו לא סתם... אבל לנתק לגמרי זה פשוט בלתי אפשרי וגם מפחיד לחשוב שזה הורס עתיד שאולי נועד להיות משותף לשנינו... ולחזור זה גם די בעייתי כי שנינו לא רוצים להתחתן בעתיד הממש קרוב... קיצור, מבוי די סתום... ):

אפשר להתחייב לעוד שנתיים- שנתיים וחצי נכון זה נראה רחוק אבל אז זה מרגיע קצת.

בס"ד

שזה רק דוגמא?

אני ממש מבינה את השורה הראשונה, הדוגמא לעומת זאת קצת פחות מתחברת לי. ואני חושבת שאפשר לדעת לפי אם זה תואם להלכה או לא ואם זה פוגע בך/בסביבה.

אנחנו צריכים קצת יותר ביטחון בקב"ה. ביטחון זה יותר מאמונה. אמונה זה לדעת שיש ד', להאמין שהוא קיים. ביטחון זה לבטוח בו, לדעת שהוא מנהל את העולם, והוא מסדר את הכל הכי מדוייק והכי מתאים לכל אחת מהבריות שלו.

תלמיד חכם אחד (זצ"ל) מירושלים, שאני לא זוכרת את השם שלו, אמר פעם, שמה שיהיה בעתיד הבנאדם בוחר, ומה שהיה בעבר, ד' כיוון שיהיה ככה. זה נשמע קצת סתירה, אבל זה מדהים לחיות ככה.

אם אנחנו רוצים שד' יכניס את הטוב שלו, ואת הברכה שלו בחיים שלנו, אנחנו צריכים גם קצת להשאיר לו מקום. אם נמלא את הכוס עד למעלה במים, איפה בדיוק הקב"ה יכניס את השפע שלו. אנחנו יותר מדי מחזיקים ממה שאנחנו עושים, כאילו כל העולם מוטל על הכתפיים שלנו. הלו? קצת ענווה! אני עושה את ההשתדלות שלי, באמת מנסה לעשות מה שהכי ישמח את רבונו של עולם, מתפללת, ואת השאר הוא יעשה (הוא מעולה בזה!!).

ואם הולכים לכיוון הדוגמא שלך, אז נכון, צריך לעשות השתדלות, אבל גם צריך להשאיר מקום לקב"ה שיסדר את הענייניןם, ולהתפלל אליו! הכי חשוב! אין לי תשובה חד משמעית- כן. או לא. זה ממש כל מקרה לגופו, אני אישית ממליצה להתייעץ עם רב שמכיר אותך, אבל מה שאתה לא עושה, תשאירי מקום לקב"ה שיכניס את השפע שלו.

ובעזרת ד', שנזכה לחיות ואמונה וביטחון בקב"ה ושד' ימלא אותו בכל הטוב והשפע שלו "והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שייבלו שפתותיכם מלומר די" (שבת, לב')

ואם בא לך, מותק, את מוזמנת בשמחה לאישי! ממש! בכל נושא.

בהצלחה נשמה! רק טוב! ובעזרת ד' בשורות טובות!

קיבלנו מתנה מהקב"ה - תורה. שבכתב, שבע"פ, ואנשים גדולים שמעבירים אותה אלינו.

נצא מנקודת הנחה שמה שאת רוצה זה לעשות את רצון ה'.

ואם כן, אז זה נורא ברור! כל רב שתשאלי יאמר לך שזה לא טוב. כלומר- רצון ה' הוא שהם לא יתחילו קשר עכשיו. אם הקב"ה ירצה שהם יתחתנו, הוא ייתן להם את ההזדמנות הזאת בגיל הנכון.

כל עוד אחנו הולכים לפי התורה - אין צורך לדאוג. הקב"ה יודע להנהיג את העולם, ואנחנו לא צריכים לעזור בזה..

ואני חושבת שזה פתרון לכל דוגמא שתביאי. מה הקב"ה אומר לנו- דרך התורה? אם היא אומרת שזה לא טוב, אז זה ניסיון שצריך להתגבר עליו. אם היא אומרת שזה טוב, אז זו הזדמנות.

בס"ד

בקשר לקשר עם בחור:

אני לא זוכרת איזה רב ראיתי שכתב את זה (אולי הרב יעקב אריאל?) אבל הוא אמר שאם לא מתכוונים להתחתן בשנה הקרובה - אין סיבה לקשר.

התשובה לשאלה שלך, בשביל בחורה בת 16 לדוג', זה שאם זה הזיווג שלה אז הי"ת ידאג לשלוח לה אותו בזמן המתאים, וכרגע זה רק ניסיון.

בגיל יותר גדול- זה תלוי אם יש לך סיבות רציניות לא להתחתן בשנה הקרובה. ואם כן אז צריך להפסיק את הקשר ולהאמין באמת שד' יתברך ישלח אותו בזמן המתאים.

בהתלבטויות בכלל בחיים:

הרבה פעמים קורים לנו מצבים שאנחנו בשאלה של "זה ניסיון או שזה סימן שמים?"

קודם כל, כמו שכבר כתבו, הולכים לתורה. מה שקצת סותר את התורה - הוא וודאי ניסיון.

אבל אם אילו דברי נייטרלים? אז בודקים האם הכוונות טהורות, מה פה טוב יותר..

(בדוגמא של הדיאטה, למשל, אם אני לא בתת משקל אז דיאטה זה טוב. ואז ברור שהעוגה הנהדרת, ממש פלאי הבריאה! היא ניסיון..)

ב"הצלחה!!

את תיארת מצב שבו את אומרת שיש סיכוי גדול שיצא מהחברות שלכם משהו, אבל מה, רק בעוד שנתיים, אבל מה אם לא? את בת 18 (בטח תעשי שירות..) וזה תקופה שממש משתנים בה, עכשיו זה נראה לך פספוס לא להמשיך את הקשר, אבל יכול להיות שבעוד שנתיים זה יהיה ממש לא שייך, ולהפסיק קשר ארוך זה הרבה יותר קשה ומזיק מלהפסיק קשר קצר גם אם היה בו משהו אמיתי, אז אם את מראש יודעת שאת לא בתכנון להתחתן בשנתיים הקרובות, אני לא רואה טעם להתחיל קשר, (אם כבר יש בניכם קשר חזק וארוך יותר, אז אולי זה שונה, אבל לפי מה שהבנתי לא..)

תלוי קודם כל על איזה גיל שהוא צעיר את מדברת, ועל רמת הבגרות של בני הזוג. בחיים עוברים שינויים אדירים מגיל 15 ל16 ל17 וכן הלאה... ולא סתם נבחר גיל 18 + לחתונה כי זה השלב בחיים שבו הגבר\האישה מספיק מיוצבים בדעתם כדי להבין מי הבנזוג המתאים להם איתם הם הולכים לבלות את שארית חייהם. לכן אם בגיל 15 לדוגמא הכרת מישהו ואת חושבת שזה הבנאדם שאיתו את הולכת להתחתן יש מצב שעוד שנה תחשבי אחרת לגמרי והאופי שלך יתעצב בצורה שונה. אם את מאמינה שזה אכן "האחד",אז אתם יכולים לשמור על קשר מרחוק ותאמיני שאלוקים יסדר את הדברים כך שבייעוד המתאים לכם תפגשו שוב לפיתוח משהו יותר רציני 

הוא אמור להבין אותך..מה הוא חושב?

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!