ואם אני רואה שכבר נסחפתי אז הייתי מנתקת קשר.

אמרת על זוגות שאחד דתי ואחד חילוני זה דבר מאוד קשה.

תחשבי על זה צריך לשמור טהרת המשפחה, כשרות, שבת זה שיא הקשה כשאחד מבני הזוג לא מאמין בזה ולא רוצה לעשות את זה.

אני אישית לא הייתי נכנסת לזה ואם נכנסתי בטעות אז לא הייתי מתחתנת איתו כי זה לא מתאים זה פשוט לא.

אם הוא רוצה לחזור בתשובה שיחזור ואז הייתי שוקלת את זה מחדש אבל מלכתחילה ממש לא.

בשביל מה בכלל את מתחתנת?

מז"א מה תרויחי??

היא אוהבת אותו חושבת שהם מתאימים היא תרויח חיים עם מי שאוהב אותה והיא אוהבת אותו.

היא תרויח בעל, משפחה, אהבה היא תפסיד דברים אחרים וגם אני כמעט בטוחה שיהיו לה הרבה מריבות בקשר למה היא רוצה לשמור וכו' אבל היא גם תרויח.

לדעתי האישית יוצא שכרה בהפסדה ולכן גם אמרתי שלא אתחתן עם אחד כזה אבל מי שרוצה אני יחסית מבינה אותו.

קשה להתגבר על אהבה אולי לך לא אבל לרוב אנשי העולם קשה.

כנראה שאתה מיוחד אני עדיין בהתלבטות אם מיוחדות כזאת היא טובה או רעה אבל זה מיוחדות כי אהבה זה רגש חזק ומאוד מאוד קשה לגבור עליו במיוחד לבנות ואני חושבת שגם לבנים זה קצת קשה.

רווח=משהו טוב ותועלתי.

עבודת ה' היא העיקר-

ממילא-כל מה שתורם לה-הוא טוב ותועלתי, מה שלא תורם לה-הוא בזבוז, ומה שמזיק לה-הוא רע.

מישהו שאוהב אותה, זה לא מה שיעזור לה לעבוד את ה' טוב יותר...סתם בזבוז...(בהנחה שהוא לא יפריע/יזיק לעבודת ה' שלה)

אם הוא אוהב אותה, והוא גם אדם עובד ה', שביחד איתה יעבוד את ה', ויגדלו ילדים עובדי ה'-זה דבר תורם, מחזק, וככה בונים בית לשם ה'-זה טוב ותועלתי.

אבל כיום המשוגים של תועלת הם שונים והלואי שכולם היו מגיעים למסקנה הזאת.

בשבילה זה רווח בשבילי ובשבילך זה לא.

אבל אני חושבת שכיום המושג אהבה תופס נפח יותר גדול מבחינת רווח היום להתחתן עם מישהו שאת אוהבת זה רווח עצום והיום להרבה אנשים לצערי זה הדבר שחשוב האהבה.

כמובן שאני גם אם הייתי חושבת שאני אוהבת מישהו כזה לא הייתי מתחתנת איתו כי אי אפשר להקים ככה בית טהור בית של תורה.

תכל'ס זה כמו לשאול האם תתחתני עם מישהו שלא מתאים לך מכל מיני בחינות דתית, אידיאולוגית, אופיית עכשיו בטח תגידי ברור שלא אתחתן עם מישהו שלא מתאים לי.

אבל מה אם את אוהבת אותו? חוץ מזה שאם הוא לא מתאים לך מבחינה דתית תתחתני איתו? אז למה אם הוא לא מתאים מבחינה אידיאולוגית לא תתחתני איתו? התאמה בדת זה פחות חשוב?

אני חושבת שחילוני ודתיה זה פשוט לא מתאים זה יגרור מריבות ובהרבה פעצמים גם גירושין.

צריך להבין שאהבה זה לא הכל בחיים.

ענבל: לא להכנס לחברות, זה קשה. כשבנאדם מראה לך אהבה, אכפתיות או כל דבר אחר שגורם לך טוב, אז חברות זו מילה קטנה ליד זה..

נכון, זוג כזה זה בין הדברים הכי קשים. אבל, כשהכל בא מתוך נק' של אהבה ואכפתיות, שום דבר לא יעצור את הקושי.

בין אם זה שמירת שבת, או מקום שהילדים ילמדו.

אני אפילו לא מדברת על חתונה, רק חברות.

הבנאדם הוא מדהים. אישיות נפלאה. אז לא חבל לפספס אחד כזה?!

אבגה: מה להרוויח מזה?! הכל.

בנאדם אוהב ותומך, בנאדם שאכפת לו ממך. לא נקרא רווח?! אם לא אז אני לא מבינה מה ההגדרה שלך למילה הזאת.

נכון, רווח= דבר טוב ותועלתי.

מה לא טוב בבנאדם שמראה אכפתיות ואהבה?!

מה לא תועלתי בכך שהוא עוזר. אוהב. אכפתי..?

חוצמזה, לפי דעתי, הבית יכול להיות מאוד ערכי, טוב, ותועלתי, גם כשאחד מההורים הוא בנאדם חילוני.

אנ אישית לא חושבת להתחתן עם אחד כזה, אבל אני לא חושבת שחברות איתו זה דבר רע..

בסה"כ להבין את הצד השני, יכול רק לתרום..

חברות שאת לא רוצה להתחתן איתו? אז למה להיות חברה שלו?

את צודקת שזה קשה לא להיכנס לחברות אבל זה אפשרי אם את באמת רוצה בזה ותאמיני לי לא קשור לחילוני וכו' גם לי יש מישהו שאני מאוד מאוד אוהבת ולא אני לא חברה שלו כי כרגע זה לא מתאים נכון שזה קשה אבל זה הכרחי.

זה נקרא רווח בימינו אבל הוא התכוון שאת לא מפיקה מזה את המטרה לשמה הגעת לפה שהיא עבודת ה' עם בעל כזה מאוד קשה לקיים מצוות.

אין בו רע חוץ מהעובדה שהוא לא מקיים מצוות וגם לא רוצה לקיים.

כבר אמרתי שאהבה זה לא הכל בחיים.

לא חבל לפספס כי במקומו יבוא בעזרת ה' האחד שהוא גם מתאים לך מבחינה דתית וגם אוהב אותך.

אני לא חושבת שחברות\חתונה (רק כי אמרת בלי הלכה) עם חילוני זה דבר נכון לא משנה כמה הוא אוהב אותך!.

בלי כתובה?

למה?

כי כשאת רוצה להקים לך תרבות של עבודת ה', לא שייך שתקימי אותה ביחד עם מישהו שלא רוצה בה!!

עבודת ה' היא דבר טוב ותועלתי, ולא דבר אחר זולתה.

ייתכן גם שמי שתתחתן עם חילוני תצליח לגדל את הילדים שלה עם ערכים וקקיום הלכה, אבל היא לא תצליח לחנך אותם לזה שהתורה היא תרבות.

(התורה היא תורת חיים-ז"א-מקיפה את כל(כולל כל שניה, מצב, וכו') החיים, ומכוונת אותם)

העולם נברא בשביל התורה, לא בשבילך, לכן מי שמפגין אכפתיות ואהבה כלפי התורה-הוא אדם שיש סיבה להתחתן איתו, אדם שמפגין אכפתיות ואהבה כלפיך-זו לא סיבה מספקת להתחתן איתו.

התורה מחייבת את כולם ללכת על פיה, ומי שלא עושה זאת-הולך בדרך פסולה ולא נכונה.

לכן גם חברות עם אדם כזה היא דבר רע, תרבותו שונה משלנו, דרכו בחיים פסולה.

אתה צודק!!! אני ממש מסכימה!!! אתה רק צריך להבין משהו!

היום אנשים לא רואים את כמוך וכמוני!!! היום לאהבה בין אנשים יש ערך יותר גבוה מחיים בטהרה וקדושה!! וזאת עובדה!.

בדיוק בשביל זה כתבתי את מה שכתבתי.

חוץ מזה שמישהו שמקשיב לך ואוהב אותך זה רווח אמנם לא רווח שהוא ממש נכון אבל זה גם רווח כי צריך את זה וזה מועיל.

כשמישהו\י אוהב\ת אותך את\ה תרצה\י לדבר איתה\ו להיות איתה\ו זה נותן מישהו\י לדבר ולפרוק אצליהם מישהו\י לאהוב שיהיו איתך כשאתה עצוב ותמיד תדע שהם שלך.

אתה צודק שבשביל הבית שאני רוצה אני לא אתחתן עם חילוני אבל אהבה זה גם חשוב ואתה לא יכול להגיד שלא.

בלי אהבה אין בית, בלי אהבה לא אכפת כל כך מהשני, בלי אהבה אתה לא תתחתן ואני יודעת את זה!

כמה שצריך להפנים את זה..בדורינו,שכל דבר וכל עניין וכל נושא מוביל לזה שאהבה היא הדבר הכי חשוב בחיים,שזה כ"כ לא ככה..או לפחות - האהבה לה' אמורה להיות הרבה הרבה יותר חזקה ומשפיעה בחיים שלנו.

אגב,קרבית,אם לשאר השירשורים שמדברים על חברות בין דתיים [ואפילו דוסים,שמבטיחים לפעמים ש"הם לא יפלו"] ואין פה נראה לי אף אחד שמסכים להם ו"נותן אישור" לחברות - את מצפה שלחברות בין דתיה וחילוני מישו כאן יתמוך? [שאני לא חושבת שיש מצב כזה לא ליפול..אבל זה רק בסוגריים] 

בעניין חתונה - כבר אמרתי - מסכימה עם אבגדה,ואני רוצה להוסיף עוד 2 נק' -

א. תחשבי רגע על התנהלות הבית - כשרות,טהרת המשפחה,חינוך ילדים,שבת [תחשבי רגע על שולחן שבת..נניח אפילו שהוא יסכים לשבת לשולחן עם מפה לבנה וקידוש - האם הוא יסכים לשיר? לומר דבר תורה? לספר לילדים על הפרשה?...]...האמירה "האהבה מנצחת הכל,ושום קושי לא יעצור אותה" היא זבל שמוכרים בכל הסרטים ההוליוודיים. הגיע הזמן לצאת מהסרט.

ב. עוד דבר - תחשבי שנכון,יהיה לילדים שלך אמא דתייה,אבל יהיה להם גם אבא חילוני..האם

היית רוצה לראות שילדייך בחרו בחילון? בחול? אולי בעלך יהיה מרוצה,אבל את..איזה עצוב זה לראות דתל"ש..לראות ילד שלך שלא הולך בדרכיך זה אחד הדברים הכי קשים בחיים [ואיכשהוא יצא לי לראות את זה בימים האלו חזק מאוד..].

לא הכל מסתכם באהבה,לא כל המשפחה סובבת סביב ההורים,יש גם ילדים,שלכי תדעי מה החיבור הזה יעשה להם..

אם צריך הסבר/הרחבה,בכיף

אבל אם כבר..

א.אני לא חושבת 'שאהבה מנצחת הכל'. אבל היא כן מנצחת את זה..

[אם זה מספק אותך, אז, אבא שלי דתי ובכל זאת הוא לא שר שירי שבת ואומר דברי תורה או פרשת שבוע..אז ככה שאני אישית לא גדלתי על זה, ולא רואה בזה משהו חסר.]

ב.כבר אמרתי שאני אישית לא רוצה להתחתן עם אחד כזה, אני שאלתי מה רע בחברות עם אחד כזה..לא דבר אחר..

ברור לי שאני לא הייתי רוצה שהילד שלי יעשה כזה צעד, אבל אני גם לא ימנע ממנו את זה.

כן, גם לי יצא לראות מישהי קרובה אלי עושה כזה צעד.

אז נכון, זה עצוב, אבל עדיין היא בנאדם מדהים.

אהבה לא יותר חשובה מכל דבר, אבל מהדת, היא כן יותר חשובה...

ב.הבעיה היא ללכת ביחד עם אדם שהתרבות שלו פסולה, תראי לי אדם שהחברים שלו הם מתרבויות אחרות, יש חברים מעמים שונים, ממקומות שונים, המאחד-התרבות. כנראה את לא מבינה מספיק את התרבות הדתית...לכי תלמדי...

ג. מהסיבה הזאת, גם ילד שהולך בתרבות פסולה, זה דבר נורא.

אם האהבה חזקה באמת, והצד החילוני יקבל בשמחה אמיתית את המוגבלויות של הצד הדתי, אז כן. היא יותר חשובה.

לעזעזל, אולי תסביר לי כבר מה הבעיה באדם עם תרבות 'פסולה'?!

הוא בסה"כ לא חושב כמוך.

אדם שהחברים שלו הם מתרבויות אחרות?!אני.

יש לי כמה חברים שתפיסת העולם שלהם שונה ממש משלי.

אז?! זה שתפיסת העולם שונה משלי, הערכים שלהם שונים, והאמונה שלהם ממש לא כמו האמונה שלי יכול להפוך אותו לאדם לא טוב?! לאדם פחות טוב ממני?!כ"כ לא. ואם אתה בכל זאת חושב שכן, אין לי מילה אחרת חוץ מלא מבינה.

בשבילך זו תרבות פסולה, בשבילם לא.

אבל אין מה לעשות מבחינת תורה ומצוות את יותר טובה ממנו!!!!!!.

את חושבת שאהבה מנצחת את זה?

זה דבר שהוא לא נכון בעליל וכמו ששיראל אמרה זה מה שמוכרים לנו היום בסרטים ראיתי שיעור של יוני לביא על אהבה הוא מדבר בדיוק על זה ה סרטים  היום מוכרים לנו כל כך הרבה שטויות שזה מדהים!.

אם הדת לא עד כדי כך חשובה לך אז אין לי מה להגיד לך ואנחנו לא נגיע לעמק השווה כי הדת בשבילי היא ערך יותר עליון מאהבה ואני בטוחה ויודעת שאצליח למצוא מישהו שיאהב אותי ויכבד אותי ויהיה דתי!!!.

בקשר לשולחן שבת- גם אני גדלתי כמוך, אבא שלי לא שר, לא אומר דברי תורה, לא היה מדבר איתנו על פרשת שבוע ולי זה כן מרגישש חסר חסר משהו שיהפוך את השולחן לשולחן שבת טהור וקדוש.

כשהייתי רואה את הבתים של חברות שלי הייתי ממש מקנאה בהן אבל כשגדלתי הבנתי שאין לי מה לעשות כי אבא שלי לא ממש לומד הוא תומך בלומדים אבל הבטחתי לעצמי שאני רוצה שהבית שלי לא יהיה כזה! אחותי התחתנה עם מישהו שהיום הוא ראש ישיבה אז כשהם באים כן שרים אצלינו קצת וכן אומרים דבר תורה אחד אבל אני עדיין לא מרגישה שזה זה.

אולי לך זה לא חסר אני לא יודעת למה אבל לי זה כן ואני מניחה שלעוד הרבה שגדלו כמונו זה חסר.

מצטערת על האהבה אני כבר לא יכולה להתווכח כי את לא חושבת כמוני שהדת היא ערך עליון.

א. אז זה קצת..לא בסדר.

שולחן שבת לא אמור לסבוב רק סביב האוכל,המהות שלו היא רוחנית..

ואם את לא מרגישה את החוסר זה חבל מאוד,מאוד.

ב. לפני שהגבתי לנישואין הגבתי גם לחברות,תסתכלי.

ועוד משו - את קצת מצחיקה שאת אומרת שאת לא רוצה לשמוע בכלל למה חברות זה לא טוב ואנחנו סולדים ממנה,אבל שואלת מה הבעיה להיות חברה שלו?..

לא אמרתי שתמנעי מהילד שלך ללכת בדרך שונה [זה גם לא אפשרי],אבל את רוצה לתת לזה הרבה יותר סיכויים מלכתחילה?

אני לא יודעת מה איתך,אבל אני,מאז שיש לי קצת הבנה מכל דבר שאני רואה בחינוך ילדים אני חושבת אם הייתי רוצה לחנך ככה או לא.באמת.

מה הבעיה באדם עם תרבות "פסולה"??

את יודעת מה אומרים על אדם שחוזר בשאלה - "יצא לתרבות רעה"! רעה!

"בסה"כ לא חושב כמוך"?? |שוקל להתעלף|

יקרה - זה לא רק המחשבה,האמונות,הדיבור,ההתנהגות,זו דרך חיים! וזה ההבדל שבין חיים נכונים לחיים שגויים!

הם אנשים טובים והכל,אבל הם חיים בדרך רעה,בדרך שכל החיים שלהם טעות אחת גדולה! חיים מבוזבזים!

בשבילי זו תרבות פסולה,וגם בשבילם,רק שהם לא מודעים לעניין.

חוץ מזה שתוך כדי התפתח דיון שגם היא אגב השתתפה בו.

אם תשים לב יש פה גם על חברות וגם על חתונה.

אוקיי...

לי אין בעיה להתחתן עם חילוני כל עוד יש ביננו הסכמים ששנינו עומדים בהם..

אולי אני יעדיף שלא, אבל בתכל'ס, הכל יכול לקרות...

ועוד משו...לא שאני יודעת חשבונות שמים, אבל יש זוגות ש-ה' סידר והם חילוני ודתיה ו\או להפך. אבל אני חושבת שבתור דתי\ה אנחנו יכולים להחזיר אותו\ה בתשובה, ואז הרווח הוא הרבה יותר גדול!

ושוב- לא תמיד צריכים להחזיר בתשובה, אם יש הסכמים ופשרות מובנים-בהצלחה!

הוא לא רוצה תכריחי אותו?

לא מתחתנים עם בנאדם כי אולי נצליח לשנות אותו גם מישהו שלא מתאים מהבחינות שאמרתי את יכולה להגיד אותו הדבר אולי אני אשנה את האידיאולוגיות שלו או את האופי שלו אבל זה לא נכון.

מתחתנים עם מישהו שמתאים לך ולפי דעתי חילוני ודתיה זה לא מתאים אבל כל אחד שיעשה מה שהוא חושב.

גם אם יש הסכמים יכולים ליפול טהרת המשפחה למשל הוא יכול בטעות לגעת בך או את בו כי הוא לא בזה.

כשרות- הוא יכול בכיף לערבב דברים

שבת- מה תסכימו? עושים קידוש ורואים טלויזיה?

עד איפה את מוכנה להתפשר על תורה ומצוות??

חוץ מזה, קחי לדוג' את שולי מועלם (אני מכירה אותה רק משיעור ספרות..חח) ותביני...זה מהצד של אדם שמתאים לזה.

וענבל..לא שאני מבינה משו אבל יצא לי לשמוע פעם שיעור על זוגיות, ושמעתי שהפכים זה ממש טוב!

את לא מתחתנת בשביל חיים קלים...את מתחתנת כדי לבנות משפחה ואת לא לבד, כל אחד בונה את הבן זוג שלו.

ולכן אמרתי ואני יגיד את זה שוב, אני מעדיפה שלא יהיה לגמרי הפכים (חילוני+דתיה..) אבל אם ה' זימן לי אותו (ז"א שאני חושבת שזה מי שה' התאים לי, כי אני לוידת מה באמת...) אז כנראה שיש על מה לעבוד ביחד...

אבל אני כן חושבת שחילוני ודתיה זה הפכים יותר מדי הפוכים חוץ מזה שאני אישית הייתי מעדיפה מישהו שדומה לי כי אז תכל'ס זה ייצור פחות מריבות.

יכול להיות שיש מישהו שצריך מישהו שישלים אותו ולא יהיה דומה לו אבל אני לא חושבת ככה אני לא רוצה להתווכח עם בעלי על אידיאולוגיה אני רוצה מישהו שחושב בערך כמוני (ואגב זה קשה למצוא מישהו כזה כי הדרך חשיבה שלי מוזרה קצת אבל עדיין אני רוצה).

אני לא מתחתנת בשביל חיים קלים אבל גם שני אנשים דומים סמכי עלי יש להם מספיק קשיים אחרים הם לא צריכים גם את ההפכים כדי שיהיה להם קשה. יש מספיק קשיים אחרים בחיי הנישואין.

יכול להיות שיש כאלה שהפכים זה מתאים להם אבל זה גם תלוי איזה הפכים כאילו אין שני אנשים בול  אותו הדבר גם לבעלי ולי סביר להניח שיהיו חילוקי דעות בחלק מהדברים אבל ברובם אני מקווה שלא.

זה ממש תלוי במה הוא הפוך ממני נגיד אני בחיים לא הייתי מסתדרת עם מישהו שהוא איסטניסט ופדנט כי כזאת אני למרות שזה ההפך ממני לא הייתי מסתדרת איתו כי אני נהנית יותר עם אנשים שדומים לי.

לא צריך לחפש קשיים בזוגיות.

ומשהו שהייתי חייבת לתקן - "אני יכולה להחזיר אותו בתשובה" - לא! לא! לא!

אחד הדברים הבסיסיים שמדברים עליהם הוא "אל תנסה לשנות את בן זוגך"!!

הוא לא הילד שלך,הוא בנאדם בוגר שבחר את דרכו,ונסיונות העיצוב הזה מובילים להרס.

לכן מלכתחילה בוחרים מישהו עם התאמה מקסימלית.

ומאוד תלוי באופי של האדם.

בקשר לסתם חברות, למה את מתכוונת, הרי מטרת החברות בסופו של דבר היא חתונה, לא? (לפחות אמורה להיות)

לא הבנתי.

פעם באו למרן מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל בשאלה: זוג נשואים, האישה חזרה בתשובה, הבעל לא רוצה. יש להם הרבה מריבות בעניין הזה. מה לעשות?

לכאורה יש לנו הווא אמינא שכיוון שהיא חזרה בתשובה, אין בעיה של נידה וכו', וממילא יועץ הנישואין, שבמקרה הנ"ל הוא הגאון הנזכר, יפסוק לקולא.

הגר"ש ענה בהינף יד: "שיתגרשו..."

-----

אין מציאות כזו של קשר בים חילוני/ה לדתי/ה. תשכחו מזה.

היה מקרה בו נרקם קשר בין שני מדריכי טיולים, דתי וחילונית.

הם הסתפקו האם קשר כזה הוא נכון והלכו להתייעץ עם הרב מרדכי אליהו זצ''ל.

הרב ענה להם "להתחתן".

זה אמירה נחרצת מדי ש"אין מציאות של קשר בן חילוני/ה לדתי/ה". חילוני אסור .

כל קשר צריך להבדק לגופו.

האם אני הייתי נכנס לקשר כזה? לא חושב. קשר כזה הוא קשה, אך לא בלתי אפשרי.

אתה צודק, יש בעיות כמו שבת, נידה וכולי, אבל אם הצד החילוני מוכן לנהלים מסויימים הבעיות האלה יעלמו.

אבל בואו לא נשכח שהזוג לא צריך לפתור את כל הבעיות לבד.

אבל מהידע ההלכתי העצום שרכש עם הזמן הגר"ש ישראלי זצ"ל הוא הגיע למסקנה שאין אפשרות כזו.

אני לא יודע מה מרן הרב אליהו זצ"ל חשב על זה. אני חושב שאין מציאות כזו, לא בגלל הידע ההלכתי שלי, או משהו... סתם, זה מה שאני חושב.

רק אם איכשהו במיקרה  זה קרה שבן ובת חילוני ודתיה (או ההיפך)

הגיעו למצב כל כך קרוב שהם מרגישים שהם מוכנים להתחתן אז שישברו תראש עם עצמם

ויתיעצו עם רבנים  שהם סומכים עליהם

לדעתי ממש ממש ממש עדיף לא להגיע למצב כזה.....

חתונה וחברות זה שני צדדדים נפרדים.

נכון, בחתונה יש הרבה קשיים שלא קיימם בחברות. אז מה הבעיה בחברות עם אחד כזה?!

בסה"כ הדרך שלו שונה משלך, לא שום דבר אחר..

אבגדה: לזה אני קוראת שובניסטיות! למה מותר לגרש אישה אם היא עוברת על דת יהודית בלי כתובה?!מה אנחנו זבל?!ככה זה נראה. הכי מזעזע זה שאנחנו לא יכולות לגרש אתכם.

למה גבר יכול לתת גט לאישתו, והאישה צריכה להמשיך לסבול כל החיים, אם הגבר לא רוצה לתת לה גט. ואח"כ אתם לא מבינים איפה יש שובניסטיות בהלכה. הנה הוכחה.

נכון, התורה מחייבת אותנו ללכת דרכיה, אבל מה לעשות, אותו אחד לא מבין את זה..אז בגלל זה (אני אדבר באופן אישי, אבל זה בכללי) אני לא אתחתן איתו?!לא היה חברה שלו?! אם ככה התורה חושבת, אז אני מאוד מצטערת(נשמע נורא, לכן אל תקחו לכיוונים קיצונים) משהו משובש בסדר העדיפויות של התורה..

עכשיו בכלל, אם חילוני\ת היה\היתה מציאה לכם חברות, הייתם מסכימים?! בלי קשר לחתונה.

(סתם ככה, אני לא רואה הבדל גדול בין חברות, או שאתם ביחד..ההבדל הוא רק המילה.

זוג יכול להיות ביחד מלא, ועדיין הם לא היו חברים, אתם עדיין חושבים שיש עם זה בעיה, או שבגלל שהם עדיין לא רשמית חברים, הכל סבבה??)

מה ההבדל בין חברות עם חילוני לבין חברות עם דתי?!

ואם כבר חתונה, אז האדמו"ר מצנעא: אם אותו רב אמר שאסור לאותו זוג להתחתן, יש הרבה סיכוי שהם פשוט ישארו רווקים. עם כל הכבוד לרב, הוא לא יכול לדעת בוודאות האם הזוג הזה מתאים, או לא..

יש מצב שהם כן, ואז פשוט הם הפסידו הזדמנות..

הרב הזה יותר גדול מכולנו ולכן אינך יכולה להגיד עליו דברים כאלה!!!.

אני לא הייתי מסכימה להיות חברה של מישהו סתם בלי שום קשר ובטח לא של חילוני!.

ההבדל הוא שזה שומר מצוות וזה לא זה אמור להסביר הכל! ואם זה לא מסביר לך הרבה אז יש לך בעיה.

נכון, הרב הזה יותר גדול מכולנו, אבל עם כל הכבוד(-ויש כבוד) הוא לא יכול להגיד להם אם להתחתן או לא. טוב להם ביחד?!הם אוהבים אחד את השני?!אז למה לא?! שום דבר לא יפריעה להם אם הם באמת אוהבים אחד את השני, ובאמת אכפת להם.

אין לי בעיה, פשוט כל החילונים שאני מכירה, הם מדהימים אחד אחד הרבה יותר מכמה דתיים שאני מכירה.

זה כ"כ לא מסביר הכל. נכון הוא שומר תורה ומצוות. השאלה היא אם הוא באמת אוהב אותך..

הוא יכול להיות דוס, ולא היה לו אכפת ממך..

אבל הוא יכול להיות חילוני, ואהבה והאכפתיות תהיה עצומה.

באמת היית מעדיפה להשאר רווקה, והעיקר לא להתחתן עם אחד חילוני?!

האמת, באיזשהו מקום זה סותר את התורה..הרי התורה אומרת לנו במפורש שזו מצווה להתחתן, ןלהביא ילדים לעולם..

אני אישית חושבת שאם בחורה ממש לא בראש שלה להתחתן אז שלא תתחתן, אבל בשבילכם, זה ממש נוגד את העקרונות שלכם..

ואולי דווקא הקב"ה רצה שאתם כן תהיו יחד. והניסיון שלכם היה לחיות ככה?!

וכן הייתי מעדיפה להישאר רווקה ולא להתחתן עם חילוני!!!

יש מספיק דתיים שאפשר להתחתן איתם!!!!!

בקשר לרב תתפלאי רב יודע הרבה דברים שאת לא יודעת ואסור לך לזלזל בו!!!!

נכון שהוא יכול להיות דוס ולא יה יה אכפת לו אבל אני לא אתחתן איתו אם לא יהיה אכפת לו ממני

אבל גם אם יהיה חילוני אוהב ואכפתי עם כל הכבוד אהבה ואכפתיות זה רק חלק ממה שאני רוצה וצריכה

בשביל לבנות בית של תורה שבנוי על המצוות ומלא קדושה ואהבת ה' (וכן עד כמה שזה נשמע רחוק זה הבית שאני שואפת אליו) אני לא יכוהל להתחתן עם חילוני כי איתו אי אפשר לבנות בית כזה!!!

אני אספר לך סיפור קטן על הרב אלעזר אבוחצירא זצוק"ל:

הייתה משהי שיצאה לדייטים באחד הפעמים הציעו לה בחור והיא רצתה להתחתן איתו כי הוא היה נראה לה טוב,

היא התייעצה עם הרב והוא אמר לה שלא כדאי לה ללכת על זה ובאמת היא עזבה אותו, אחרי תקופה מסויימת הבחור התחתן והתגרש כעבור מס' חודשים, למה?? בגלל שהיה בעל מכה..

היום היא נשואה קרוב ל10 שנים באושר.. לצדיקים (אמיתיים) יש ראייה ורוח הקודש והם מבינים דברים שהשכל המצומצם שלנו לא יכול לתפוס ולכן כדאי להתתייעץ עם חכם, מנסיון.. אף פעם לא התאכזבתי.. 

בס"ד

ותהרגי אותי מאיפה את מביאה את השאלות האלה שלך כל פעם..

שאלות יש לכל אחד, קושיות יש לכל אחד, אל תכחיש שגם לך יש שאלות. ובמקום להתכחש לקיומן היא שואלת אותן, לדידי היא שואלת את האנשים הממש לא נכונים, אבל עדיין - היא לפחות שואלת. 

הן משלימות אחת את השנייה, והן הן התורה. 

וממילא גבר "דוס" כלשונך, שמתנהג באופן מחפיר לחברה בכלל, ולאשתו בפרט - הוא לא "דוס".  

מאידך, גבר "חילוני" כלשונך, שמתנהג באופן לבבי לחברה, ולאשתו בפרט - הוא "חילוני" שמתנהג יפה לאשתו... אמנם יש לו הזכויות של בין אדם לחבירו, אבל אין לו זכויות של בין אדם למקום. 

ישנם בעלים שהם גם כך, וגם כך. 

בטח שיש בעיה בקשר עם בני זוג בלי חתונה.

מבחינת שלום בית: קודם כל, אין להם מחוייבות אחד לשני וכל אחד יכול לשבור את הקשר בכל פעם שיתגלה קושי או מכשול. במצב כזה, איך יכול להתפתח אמון בין שניהם? כשאף אחד מהם לא יודע מה השני עושה כשהוא לא בסביבה? אי-אפשר להחזיק משפחה בריאה כשמתחים כאלה נמצאים באוויר.

בימים עברו, גבר יכל לשאת כמה נשים, אבל בגלל בהתגברה הפריצות קבעו שאין לשאת יותר מאישה אחת. (טוב זה כבר נושא לדיון אחר, יש לי שיעור בנושא אם תרצו)

שנית, מבחינה הלכתית/ תורנית/ רוחנית, כל הנשים אסורות על הגבר חוץ מאשתו. גם אם הם נורא אוהבים, ונורא רוצים אסור להם. אין פה שאלה. זו אחת מהמצוות החמורות שבתורה! זה ייהרג ובל יעבור!

דעתי האישית היא שאם כולם יחיו יחד בלי קשרי נישואין וייפרדו-וייתחברו-וייפרדו-וייתחברו זה יוזיל את הערך של הזוגיות. כי ברגע שיש אופציות רבות כל-כך, מי יישאר עם מה שיש לו? תמיד תהיה מישהי יותר יפה, יותר חכמה, יותר מוכשרת. כשאדם חי עם בן/ בת זוגו ופוזל לכיוונים אחרים זה... מגעיל.

אני לא הייתי מסכים להצעת חברות מחילונית, וגם לא מדתיה. ישנו סיפור חסידי על רבי שהחסידים שלו עמדו בתור לחדרו להתייעץ איתו בעניינים שונים. כולם נכנסים ושואלים את הרב על עבודת ה' ומאזינים לתשובות. עד שפתאום נכנס חסיד אחד ומתחיל לדבר עם הרבי על הפרה שלו. למכור? לא למכור? מה לעשות? והחסידים רואים שהרב לא מגרש אותו, להיפך: הם שוקעים בשיחה ארוכה. כשהחסיד יצא, שאלו שאר החסידים למה הרב מבזבז את הזמן שלו על דיבורים על פרות. ענה להם הרבי: "עדיף יהודי שמדבר פרה וחושב פרה, מאשר יהודי שמדבר עבודת ה' וחושב פרה..."

אני מתכוון לומר, שברגע שאני אעמוד מתחת לחופה אני רוצה לקדש את אשתי ולחשוב על אשתי, ולא לקדש את אשתי ולחשוב על החברה מכיתה י''א, י''ב. (שלא ישתמע שאני משווה את אשתי לפרה...).

גם בתוך חיי הנישואין מחשבות כגון "החברה שלי הייתה יותר טובה ב..." יכולות לצוץ וזה לא נשמע לי נעים. אפשר להתגבר על הרגשות הישנים האלה, אבל למה "להכניס את הראש למיטה חולה"?

אני יודע שביקשת לא להסביר לך למה חברות בגיל צעיר זה לא טוב, אבל זה התבקש...

ידוע...

אז מה?!

היא ציווי אלוקי!

גם אשה יכולה לגרש את בעלה.

"כופין אותו עד שיאמר 'רוצה אני'",שמעת על זה?

מספיק לחפש כל הזמן שובינסטיות בתורה! די!

את לא חייבת להבין את כל התורה מותק,בדיוק בגלל זה היא תורת ה',"כי לא מחשבותי מחשבותיכם" - התורה היא בשכל אלוקי,והשכל האנושי לא תופס אותו.

יש דבר שנקרא "טעמי המצוות",אבל עדיין צריך לשים לב שזה רק טעמים ולא הסיבה כולה [תחשבי על אוכל - טעם זה משהו קטנטן לעומת האוכל עצמו].

וכן,בגלל זה לא תהיי חברה שלו.

את השאר הסברתי למעלה. ולא הייתי מסכימה לחבירות גם עם דתי,ואפילו בגיל המתאים לנישואין [גם אז לא אמורה להיות חברות,אלא ברגע שרואים שמתאים - חתונה.].

וכמו מה שאמרתי על המחשבה האלוקית - לרב יש קשר הרבה יותר גבוה לה' ולמחשבתו ממנו,ולכן הוא מבין יותר מה טוב בשבילנו.

ומה זה החארטה הזאת ש"הוא יישאר רווק"? חסרים בחורים דתיים?

הקב"ה כן נותן כאלה ניסיונות, אחרת איך את מסבירה את הזוגות שכן חיים ככה, ומאושרים?!

היית מעדיפה להשאר רווקה?!זה לא נראה לך סותר את דרכי התורה?!

אז נכון, איך שהוא הולך גם סותר את דרכיה, וכאן זו בעיה שלו, ואם את כ"כ מאמינה בתורה, איך את יודעת שהקב"ה לא רצה שתתחתני עם אחד כזה...?

עם חילוני אפשר ועוד איך לבנות בית כזה, ואפילו יותר מזה.. הכל תלוי איך את בונה אותו.. כי יש כבר משפחות שכל הילדים שלהם דתיים, אפילו שאחד ההורים לא.

נכון, לת"ח יש ראיה הרבה יותר רחבה וגדולה ממני. אבל(ושוב, אל תקחו לכיוונים קיצוניים)אני ממש לא חושבת שעל כל דבר צריך לערב רב.

אני לא חושבת שזה נכון. רב לא צריך להתערב לי בחיים ולהגיד לי עם מי להתחתן ואיך.\איך לקרוא לילד שלי וכו'.

עם כל הכבוד, רב בקטעים האלה לא יודע מה יותר טוב בשבילי.

'לך דומיה תהילה': אני ממש לא חושבת שצריך לחשוב על איך החברה שלי מהתיכון היתה יותר טובה...

אני גם לא חושבת שצריך להשוות בינהם. אם ככה אתה לוקח את המושג חברות, אז יש בזה בעיה.

חברות זה יותר קשר עם בנאדם כמו קשר לפני חתונה. ואם נפרדתם, אז נפרדתם. נקודה. לא צריך להמשיך לחשוב עליה\עליו אח"כ.

רוב אלה שנפרדים, הם נפרדים בגלל שלא טוב להם ביחד. לא בגלל משהו אחר. (ואל תגידו לי אני נפרדתי כי החלטנו שאנחנו מחכים, או אני נפרדתי כי הוא התאהב במישהי אחרת. אני מדברת על חברות אמיתית בכללי.)

ואתה יודע מה, עזוב חברות, נגיד שיצאת לדייט עם מישהי.

אתה יכול להשוות את זה, כי זה בדיוק אותו הדבר. גם ככה אתה יכול לחשוב עליה איך אותה אחת שיצאתי איתה לדייט לפני שנה... 

הבחורה הראשונה שיצאת איתה תהיה אישתך?!יש סיכוי שלא.

אז מה ההבדל בין חברות לדייט?!

אשריכן שאתן יכולות לחיות ככה, עם כל השובניסטיות הזאת. אני אישית לא מסוגלת.

ואם אני לא מקבלת תשובות, אז אני יעשה את הדברים שהלכה אוסרת, עד שאני אקבל.

ואם כבר נידה. זה לא נראה לכם שובניסטיות?!מה פתאום שאישה תהיה טמאה?אני לא רואה בזה שום דבר הגיוני.

מספר הרב איתן איזמן: פעם ר' אברום ואני עמדנו בתור, לפני סוכות, כדי לקנות ארבעה מינים. ר' אברום לא הסכים לעקוף את האנשים, על אף הפצרות העומדים לפנינו, ועל אף שהתורה היה מאוד ארוך. שאלתי אותו: "מדוע הרב לא עושה נס כדי שהתור יתקצר?..." ר' אברום ענה בכעס: "אה, הבנתי... אני כבר לא למדן בעיניך?  פתאום אני צדיק, אני כבר לא למדן, אה?..." 

ישנו הבדל בין 'צדיק' ל'למדן'. ואתן דוגמה: מרן הגר"מ אליהו זצ"ל היה צדיק, ומרן ר' אברום זצ"ל היה יותר למדן...

צדיק הוא ת"ח שמבצע מופתים וכו', וממילא הוא מוכר גם בציבור הפחות לומד תורה. מאידך למדן הוא ת"ח שמוכר בעיקר בציבור בני התורה שמכירים בגדלותו התורנית. 

לאו דווקא שאחד יהיה גדול מהשני.

יש עניין לשאול צדיק בנוגע לדברים כאלה. הוא מחובר יותר לקדושה, וממילא עצות שלו הן עצות חשובות שכדאי להקשיב להן. 

מאידך יש עניין לשאול גם למדן, כיוון שיש לו ניסיון גדול מאוד עקב העובדה שהוא שוהה כל חייו בד' אמות של הלכה, וממילא 

יש שתי אופציות: האחת, שאת מגדירה רב כצדיק, ואז את חושבת שאין עניין לשאול אדם שהוא ידוע כקדוש שבכרותיו ועצותיו עומדות, וכאן זהו עניין של הסתדרות עם אדם שונה בעלמא. השנייה, שאת מגדירה רב כלמדן, ואז את חושבת שאין עניין לשאול אותו כיוון שמה שהוא מבין בו זה תורה, ואין לו שום עדיפות על מישהו אחר בעניינים לא-תורניים. 

א. יש בחירה חופשית ולכן גם אם הוא היה מי שהכריזו עליו זה לא אומר שאהיה חייבת להתחתן איתו.

ב. אומרים "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" הקב"ה לא מנסה בכוח לעשות לי דברים שאני לא רוצה ואני לא רוצה להתחתן עם חילוני!!!! אם מישהי תרצה היא גם תמצא אני לא רוצה ולכן לא אמצא כזה אחד כי אני מצפה לבעל דתי, שומר תורה ומצוות וירא שמיים אז לא אני לא חושבת שסתרתי פה את התורה במובן כלשהו.

א. את לא חייבת אבל זה סותר את העקרונות שאת מאמינה בהם..

ב. ואני רוצה (אני לא רוצה רק דוג') להיות חילונית. לא מתחברת לדת והכל. "בדרך שאדם לילך מוליכן אותו".

אני לא רוצה לשמור שבת וכשרות, אז הקב"ה לא מנסה בכוח?!

סתם על כל אחד שנפטר אומרים בגלל שאנחנו חטאנו במשהו, וזה העונש. לא בכוח?!

אני לא רוצה לשמור שבת!!!! והרי את אמרת שהקב"ה לא מנסה לעשות לי בכוח דברים שאני לא רוצה. ואני לא רוצה לשמור שבת, אז הוא לא מכריח אותי?! הוא כותב זאת במפורש שצריך לשמור.

 אני לא חושבת שסתרתי פה את התורה... כי הקב"ה בסה"כ רוצה שהיה לי טוב, וככה טוב לי.

ב. אנחנו לא יודעים שכר ועונש מי שאומר לך שמישהו נפטר בגלל שהוא עשה ככה וככה סתםאומר את זה אף אחד לא באמת יודע חוץ מאנשים ממש גדולים וצדיקים כמו הרב אליהו זצ"ל.

זה שה' ציווה לא אומר שאת לא יכולה להיות חילוניה אם זה מה שאת רוצה תעשי את זה הקב"ה לא יבוא אלייך בחלום ויגיד לך "אם את הופכת להיות חילוניה אני הורג אותך" סה"כ זו בחירה שלך. ה' ציווה אותנו בדברים אבל בסוף זו בחירה שלנו אם לקיים אותם.

זאת המשמעות של המשפט אם מישהו רוצה לעשות משהו לא ימנעו ממנו הוא פשוט לא מבין את הטוב בדברים שה' ציווה.

הדוגמה שהבאת על השבת אם יש מישהו שקשה לו בשבת והוא כבר לא רוצה לשמור אותה אני חושבת שהוא פשוט לא מבין מה זו שבת.

בס"ד

ופשיטא שאם תקיימי את כל התרי"ג מצוות יהיה לך טוב..

כשאת אומרת שלא צריך להשוות בין שתי הנשים. באמת לא צריך, אבל לא שייך פה היגיון. זה רגש ומחשבות כאלו יכולות לצוץ. כשהנפש נקשרת לאדם מסויים לוקח לה זמן לשחרר. קל וחומר כשנקשרים לאדם במשך שנה-שנתיים. לוקח זמן להתאפס לגמרי כדי להכנס שוב לקשר חדש.

הכלל הזה שייך גם בדייטים. לא טוב לצאת לדייט יום אחרי יום. גם פה צריך זמן להתאפס.

השוני בין חברות לדייט זה:

א. זמן הקשר

ב. סוג הקשר.

בהנחה שאני יוצא לדייט ואחד מאיתנו מחליט שזה לא מתאים. ככל שהקשר בינינו עד ש"נחתוך" יהיה קצר יותר, כך הפרידה תהיה קלה יותר. ההבדל הנוסף הוא שבדייט אני לא אפעיל את כל הרגשות שלי כלפיה כי הדייט זה השלב בו בודקים מי עומד מולנו ולפני שנכיר כמו שצריך לא נכניס את כל המערכת הרגשית לקשר. בדייט הכל בערבון מוגבל.

אני לא מסכים עם המחשבה שאם אין בעל דתי, שתתחתן עם חילוני. זו לא אופציה בלתי אפשרית, אבל דתיים יש המון. אם היית מתארת מצב בו הדתיים היו זן נכחד, הייתי חושב אחרת. לא שייך לשאול "האם ה' רוצה שנתחתן" כי אנחנו לא יכולים לדעת. באותה מידה הוא יכול גם לא לרצות.

להתחתן זה ציווי מהתורה, אבל התורה היא לא רק נישואין. כשקשר כזה יכול לפגום באמונה וקיום המצוות של בן הזוג, זה לא כדאי.

יש זוגות מעורבים שחינכו את הבנים בדרך של תורה ויש כאלו שחשבו שהם חינכו אותם בדרך של תורה, אבל הם הורידו את הכיפה. זה קצת לקחת הימור על הילדים.

מסכים איתך שלא בכל מקום צריך להכניס רב, אבל מי שרוצה לא נעצור אותו. רב הוא לא רק סמכות הלכתית הוא גם מנהיג רוחני. אני מאמין שהסיפור הנ''ל על הזוג שהתגרש כלל יותר פרטים. דווקא נורא מקובל שרב מייעץ לזוגות. הוא לא קובע להם איך לחיות, הוא מכוון אותם לכיוון הנכון ואת הדרך הם צריכים לעשות לבד. את צודקת, בתחומים מסויימים אנשים צריכים גם להפעיל שיקול דעת אישי.

בעניין השורה האחרונה, גם אצל גבר יש מושג של טומאה וטהרה, ולא ארחיב בזה.

כי אנחנו לא מסתכלות עליה כשוביניסטית אלא כדברים שמטרתם לעשות טוב לכולם.

וגם שזה צו אלוקי ומי אני הקטנה שאתווכח עם הקב"ה?

בנקודה הזאת את טועה.

"ואם אני לא מקבלת תשובות, אז אני יעשה את הדברים שהלכה אוסרת, עד שאני אקבל."

קודם עושים אחר כך מחפשים.

לא לכל דבר יש תשובה ולא לכל דבר יש תשובה שתספק אותך.

צריך קודם כל לעשות את זה כי זאת ההלכה ועם ההלכה לא ממש מתוכחים.

את חושבת שלהפסיק אהבה זה דבר קל? הרגשת אי  פעם אהבה כל כך חזקה שהיה בא לך אני לא יודעת מה לעשות?

אז אני הרגשתי ואני אומרת לך מניסיון אהבה זה אחד הרגשות החזקים שקימים!!! זה אחד הרגשות הכואבים שקימים! וזה אחד הרגשות היפים שקימים! הוא קשה כל כך להפסקה שזה מדהים.

לא כל כך פשוט להגיד "ואם נפרדתם, אז נפרדתם. נקודה. לא צריך להמשיך לחשוב עליה\עליו אח"כ" כי זה לא קל.

אם יש מישהו שאהבת והוא פתאום הפסיק לאהוב אותך או להבדיל לא אהב אותך מעולם ואת מגלה את זה יהיה לך קל להפסיק לחשוב עליו? יהיה לך קל להפסיק לאהוב אותו? אני מניחה שהתשובה היא לא במיוחד אם זה מישהו שפעם אהב אותך ופתאום הוא אומר לך שהוא כבר לא.

אהבה זה דבר קשה, מסובך אבל מצד שני גם יפה וטוב תלוי מתי ולאן לוקחים אותו.

ענבל: א. זה סותר."וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:" -במקרה כזה את מעדיפה להשאר רווקה..לא סותר?!

ב. לכי תגידי לכל אלה שאמרו לי את זה שאנחנו לא יודעים שכר ועונש..

לא יודעים מה זה שבת?! יודעים ועוד איך. הם פשוט רואים בזה עול כבד מאוד. (לא להדליק אור\לראות טלוויזיה\ללכת לים וכו')ולא רואים בזה את הקדושה שאת רואה בזה.

אם זו בחירה שלנו הכל, אז את אומרת בעצם שאין בעיה להיות חילוני?! זו הרי בחירה שלנו, ומבחנתי זו הבחירה הכי טובה, והכי נכונה. אז אין איתה בעיה?!

לא להסתכל עליה כשובניסטיות?!איך אפשר?!

אני לא מסוגלת לעשות ואח"כ לחפש תשובות, כנראה משהו דפוק אצלי. אבל ככה אני.

כי איך תסבירי לי שאסור לאישה לדון ולהעיד?!איך תסבירי לי את זה שאחד החכמים בגמרא אומר:"אוי לו לאדם שיש לו בנות ואין לו בנים"?!-לא נראה לך שובניסטי?!ויש לי עוד מלא דוג', רק אם תרצי..

לך דומיה תהילה: ומה אם הקשר עם אותה אחת היה חזק מאוד, אבל מה לעשות בסוף נפרדתם?!

אני לא רואה הבדל גדול בין חברות בתיכון, לחברות אח"כ, בגיל +18

נכון, אתה לא יודע אם הקב"ה רוצה שתתחתן עם אותה אחת חילונית או לא.

כמו שאתה לא יודע אם אותה אחת דתיה הקב"ה רוצה שתתחתנו או לא..

אז את המקסימום מבחינתנו אנחנו נעשה. ואם הקשר באמת חזק וטוב בין החילוני לדתי, אז אין סיבה שלא..

אבל אם תבחרי אף אחד לאימנע ממך לעשות את זה.

ה' נתןלך בחירה ואם את רוצה ללכת בדרך הזאת הוא לא ימנע ממך.

מי שחושב שהוא יודע שכר ועונש הוא תסלחי לי על המילה קצת סתום כי אנחנו לא סגניו של הקב"ה.

אמרתי כבר שצדיקים כן יכולים כי הם באמת גדולים ויש להם רוח הקודש וכו'.

אם את לא רואה את הקדושה בשבת זו באמת בעיה ואם את לא רואה את הטוב שבתורה זה עוד בעיה.

אבל אם תרצי להיות חילוניה או אפילו לנסות להיות גויה (למרות שיהודי לא יכול להיות גוי) תוכלי אף אחד לא יבוא אלייך עם רובה ויגיד לך אל תזוזי או שאני יורה זה לא עובד ככה.

זה לא סותר. כבר אמרתי לך ואני ממשיכה לומר שה' לא רוצה לעשות לי רע דווקא אם אני לא רוצה להתחתן עם חילוני אני לא אתחתן עם חילוני וה' יודע שאני לא רוצה חילוני לכן הסיכויים שמי שהכריזו עליו 40 יום לפני יצירתי הוא חילוני הם קלושים ואני יודעת שזה לא נכון.

אם יש מישהי שלא אכפת לה חילוני אז באמת אולי היא צריכה להתחתן עם חילוני אבל אני לא! ואני לא אתחתן עם חילוני גם אם הוא יהיה האדם הכי מקסים בעולם!!! כי זה לא מה שאני רוצה וזה לא מה שאני שואפת.

חוץ מזה שלא אמרתי שלא אתחתן בכלל אלא לא אתחתן עם חילוני אבל כן אתחתן עם דתי ירא שמיים בעזרת ה'  זה לא שאם הייתי צריכה להתחתן עם מישהו ופיספסתי אותו אז לא אתחתן לעולם זה ממש לא ככה אני כן אתחתן גם אם הוא לא מי שהכריזו עליו.

אני לא אתחתן עם חילוני וזה סוף דבר אין לך מה להתווכח פה כי אני יודעת שלא אתחתן עם חילוני ואני יודעת שזה לא סותר כלום!.

לגבי התורה- אני פשוט מבינה אולי היא שוביניסטית במושגים של ימינו אבל אני מבינה שהיא לטובתי וה' אוהב אותי ולא רוצה לעשות לי רע ואם הוא עושה לי רע כנראה שאני לא מבינה שאחר כך זה יתהפך לטובה או שמגיע לי הרע הזה.

אני מאמינה בתורה ולכן אני משתדלת לקיימה אם את לא מאמינה בתורה אל תקיימי אותה הפסד שלך וגם תכל'ס חטאים שלך.

אין לך שום בעיה רוב האנשים הם כאלה שמחפשים ורק אחר כך עושים אבל זה לא נכון זו לא הצורה הנכונה!

צריך קודם לקיים כי זה מה שצווינו מגבוה חוץ מזה שלא לכל השאלות יש תשובות את יכולה להגיד לי מה עניין פרה אדומה? לא! אבל בגלל זה כשייבנה ביהמ"ק לא נקיימה? נקיימה ועוד איך כי זה מה שצווינו! ואין מה לעשות יש דברים שהם יותר גבוהים ממני וממך גם יחד לא הכל אנחנו מבינים במוח הקטן והמצומצם שלנו.

את באמת צריכה לבדוק מה משמעות הדברים ומה הקשרם.

http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=4571

http://www.kipa.co.il/ask/show/3266

דוקא ההפך.

א' היה על האם לא להתחתן עם חילוני סותר את הציווי של פרו ורבו לא הבנתי מה זה קשור לאישה פסולה לעדות?

ומה הקשר בכללי עכשיו לאישה פסולה לעדות?

זה לא סותר את המצווה של 'פרו ורבו'?!

אני מקווה שהעצבים לא יתבטאו בתגובה. אם כן - סליחה.

הקב"ה נותן נסיונות,אבל מי אמר שזה נסיון שהוא העמיד אותך בו? ויותר מזה - אולי זה נסיון הפוך - לא התמודדות אלא המנעות? לא להתמו7דד בנישואין עם חילוני אלא להתמודד בנסיון לא להתחתן איתו?

לא הייתי מעדיפה להשאר רווקה,זה לא שייך. בעז"ה לא אשאר רווקה,פשוט אתחתן עם דתי..מה הבעיה?

לא אמרתי ש"אין מצב" שכל הילדים יהיו דתיים,הרי יש חוזרים בתשובה ששני ההורים שלהם חילונים..

אלא מאי? לא כדי להכנס לנסיון הזה מראש..ייתכן שחלק יצאו יצאו לתרבות רעה,וייתכן גם שכולם יהיו דתיים אבל "לייטים"..

לא בכל דבר צריך לערב רב,אבל החלטה להתחתן זה לא "כל דבר",בטח לא חתונה עם חילוני..

ואם הוא רב ראוי,הוא דווקא יכול לדבעת *קצת* יותר טוב מה טוב בשבילך..

וכמו שענבל אאל"ט אמרה - אנחנו פשוט לא מסתכלות על התורה כשובינסטית.

כל אחד יכול לראות בכל דבר כל דבר שהוא רוצה לראות.

ועוד משו - למה לא הפוך? יש אנשים גדולים וחכמים ממך שיודעים שזו הדרך הנכונה ושההלכה צודקת - אז למה שלא תקשיבי להם ותוך כדי תבברי לעצמך? למה קודם לא לקיים ורק אם יהיו לך תשובות לקיים? אם זו הדרך הנכונה - תענשי על כך ששלא קיימת אותה,אז קיימי ובררי תוך כדי. לא חייבים לשבור ואז לתקן. אפשר להשאיר שלם ולהעצים את הדבר.

ודבר אחרון - לא רק אשה בימי נידתה טמאה,אלא גם זב,גם מצורע,גם טמא מת.

יש לנידה כל מיני עיניינים וטעמים,שגם אם לא למדת עדיין - אני בטוחה שבשיעורי אישות ומשפחה תלמדי,ואם לא שם - אז בהדרכת כלות.

כל אחד יכול לראות בכל דבר כל דבר שהוא רוצה לראות.

תקשייבי, תגידי אם אני טועה אבל זה נשמע כאילו אצלך הדת היא קישוט, סוג של משו שאולי קצת מוסיפ לחיים.יעני תחשבי שניה 'אם היו אומרים לי עכשו שאני גויה ואני לא צריכה לשמור כלום. היית רוצה להתגייר? היית מרגישה החמצה?'

תביני, דת זה לא משו סתם, זה לא איזה מילה שזורקים, כאילו כן אני דתיה- נולדתי דתיה מה לעשות? זה צורת חיים שלמה!!! מי שדתי באמת עם כל האמת שבדת כל החיים שלו הם שונים. הערכים שלו זה משו אחר לגמרי במילא אין לו מה לחפש עם מישו חילוני... אהבה?? so what?? מה שווה האהבה הזאת? למה היא מובילה?? מה טוב בה? אז יופי, מישו אוהב אותך את מרגישה הכי טוב עלי אדמות----- עד שהוא יאהב מישהי אחרת. כאילו דא

שיראל: א. לא אמרתי שזו לא אפשרות. אבל נהיה ריאלים, ומה שיותר נורמלי זה הנסיון להתחתן.

ב. אני לא אמרתי שיש בעיה להתחתן עם אחד דתי. אבל אם האפשרות היא רק להתחתן עם חילוני. מה אז היית עושה?!

האמת, סיפור על דודה שלי. היא חילוניה. ולמה? כי היא פשוט לא מצאה בעל דתי. אז נכון, לפי דעתי(ואני מאמינה שגם דעתך) היא היית צריכה להשאר דתיה. אבל מה לעשות, היא לא.(בגלל שהיא לא יכלה להמשיך להאמין במישהו למעלה, כשאת בגיל מבוגר עדיין לא נשואה. היא לא הבינה למה הוא עושה לה את זה..אז היא בחרה בדרך הזו)

אז ככה, שזה ממש לא "מה הבעיה להתחתן עם דתי". ואני אומרת לך כי אני יודעת. שכל הגברים שהיא יצאה איתם לא התאימו לה, ועכשיו היא חיה באמת באושר גדול עם בעל חילוני, ויש להם 3 ילדים מקסימים.

ג. נכון, יש סיכוי שחלק יצאו לתרבות רעה להגדרתיך. אבל זה בכל זאת עדיף מאשר כלום. ואם את חושבת שלא, אז אני פשוט לא מבינה מה יותר חשוב לך, הקמת בית, או ילדים עם 'תרבות רעה'.

ד.בענין רב, אני ממש לא מסכימה איתך. אני חושבת שרב יכול לייעץ, אבל יש גבול. הוא לא יכול להגיד לי לא להתחתן איתו. 

ה. שוב, אשריכן! אשריכן שאתן יכולות לא לראות את זה. אני לא יכולה. עובדה, שיותר מחצי הדברים שמפריעים לי בהלכה(כלפי האישה) אין תשובות.

ו.איפה אמרתי שאני לא מקשיבה להם?! בכך שאני לא מקיימת דברים שלא מובנים לי?

שוב, אני אישית לא מסוגלת לקיים דברים שנראים לי לרעתי, במיוחד כשאין תשובות למה זה ככה.

ז. נכון, לא רק אישה טמאה. אבל כאן זה פשוט לא הגיוני.

במקרים שהבאת אני יכולה להבין למה הם טמאים. כאן אין שום סיבה הגיונית. רק אפליה אני רואה בזה.

מין משהו כזה שזה לא אשמתי שאני נידה, ובכל זאת אני טמאה.

אז נכון, זו גם לא בדיוק אשמת הגבר שהוא נטמאה למת. אבל שוב, שם זה הגיוני, וכאן לא.

שיר:   נכון, הדת היא צורת חיים, לא אמרתי שלא. היא צורת חיים קשה מאוד.

אני לא מאמינה שאין כאן מישהו שלא הרגיש פעם שהכל עול. מין 'כפיה' כזאת.

נכון, הערכים שלי שונים מבנאדם חילוני. אז כמו שאמרת: ??so what

אז מה אם הערכים שלי שונים משלו?

אני שוב אומרת, יש מצב שהערכים שונים, אבל האופי מדהים!

זה כ"כ לא ברור שהוא יאהב מישהי אחרת.

תצאו מהסטיגמה הזאת שכולם מתחתנים ומתגרשים..

או שלכולם יש חברה, ואז הוא בוגד בה עם מישהי אחרת.

אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי, אבל אני אגיד את זה שוב. אני אישית לא מתכוונת להתחתן עם אחד כזה. (אבל אם הזדמן אחד טוב, ובאמת היה לו אכפת ממני, אני אולי אתחיל לחשוב. ביינתים זה לא בין "התכנונים" שלי..) אבל, אני חושבת שזוגיות כזאת אמיתית יכולה להיות נהדרת.

זה שוביניסטי, זה פאשיסטי, זה לא-הומני, זה פשע כנגד האנושות, זה כיבוש, זה רוע לב צרוף, זה פרימיטיבי, זה לא מובן (זו קללה בימינו, 'בזכות' תרבות המערב) - אבל זה צו אלוקי. האם תקיימי אותו?

זה סותר!!!!!!!!!!!!11 סותר סותר סותר!!!!! אני לא יכולה לקרוא את זה ולשתוק!!! מה נראה לך?!! שאלוקים רוצה שיהיה לנו רע??!! התורה היא צדק!!!! היא סמל הטוב שבעולםם

זה שיש דברים שלא מובנים לנו זה לגיטימי לגמרי!!! וגם אם דברים לא מובנים צריך לקיים אותם למרות הקושי, אבל לאמר שהם--- (כל ההגדרות מלמעלה) זה מזעזע!!!!!!!!!!

אם הייתי מבינה את אלוקים- הייתי נהיית אלוהים בעצמי...

האדמור: כן. אם אני לא יבין, ויראה בכך רק שובניסטיות ורק לרעתי. אז  כן. אני לא יקיים אותו. כל עוד אין לי תשובות, וזה רק לרעתי, אני לא רואה שום סיבה הגיונית לקיים את זה...

ונכון, אתה יכול להגיד שצו אלוקי זו הסיבה הכי הגיונית שיכולה להיות.

אבל אני אישית לא מבינה למה זה כ"כ הגיוני?!מה הגיוני בכך שרוצים לרעתי?! ואל תגידו לא רוצים, כי ככה אני מרגישה.

 שיר: אני מצטערת שאת לא יכולה לעבור על זה בשתיקה. וחבל. תלמדי לקבל תשובות של אחרים..

אני אומרת לך בשיא הכנות. שאני אישית מרגשיה שאלוקים "רוצה"(זו לא המילה הנכונה פה..אבל אני אשתמש בה בכל זאת..הייתי משתמשת ב'העדפה שלו לגברים מאשר לנשים'.)שלא היה לנו טוב..

הוא מעדיף את הגברים יותר מנשים. ככה זה נראה. -אני לא אומרת שזה נכון.

לך זה לגיטימי שזה לא מובן. לי זה לא. לי זה קשה. אשריך שאת יכולה להסתדר ככה. להמשיך ככה. אני אישית פשוט לא יכולה.. ואני לא רואה בזה דבר רע. כי רק מתוך רצון, אני יצליח. והרצון הזה בא מתוך חוסר תשובות.

'להבין' ו'להיות' זה שונה..אם את רוצה פרוט רק תבקשי...

וככל אהבה שתלויה בדבר, בטל הדבר - בטלה האהבה.

אהבה שתלויה בקבלת עול מצוות עלייך; בטלה הקבלה (פריקת עול מצוות) - בטלה האהבה.

שאלות, ולא חיפשת תשובות במקורותינו/ברוח היהדות.

כל דבר שיש בו לכלוך-הוא טמא, זה דבר פשוט, הגיוני, מתקבל על הדעת וטוב.

לא חסרות תשובות, רק צריך לחפש אותן...

מה נראה לך שעשיתי כדי למצוא לך את התשובה הפשוטה הזו?

פתחתי את ספר החינוך...דבר כ"כ פשוט...

למה לא יכולת לעשות את זה בעצמך? 

התורה לא רוצה את רעתך.

היא רוצה שתשעבדי לה, אבל זוהי לא רעתך, וזה אפילו טובתך-כי אח"כ את תקבלי על זה שכר עצום!!

וגם הגבר צריך להשתעבד לתורה, והשעבוד של הגבר הרבה יותר מאשר השעבוד של האשה...

ע"פ ההלכה הפשוטה לגבר אסור ללכת לישון במשך היום יותר משישים נשימות-כי זה ביטול תורה...

(בימנו זה קצת יותר מסובך, מכיוון שאנשים לא יעמדוו בזה, אז צריך בעזרת תהליך ארוך להביא אותם למעלה הזו, אבל בנתיים הם לא יכולים לעמוד בזה(, ושלא תחשבי שזה נורמלי שהם לא יכולים לעמוד בזה-הספר שבו מצאתי היתר לא ללכת(באופן זמני-עד שמתגברים על העצלות לאט לאט) ע"פ ההלכה הזו-אומר- שא"א לדרוש את זה מכל האנשים כי הם-"העצלים הנרפים"))

ולמען האמת גם אני הייתי כזאת פעם  עד שחיפשתי תשובות.

אבל ופה מגיע אבל גדול, כשהולכים לחפש תשובות ובאים בראש של "אם אני לא מקבל תשובה אני לא עושה" אז את לא תצליחי כי אין מה לעשות יש שאלות שאין עליהן תשובה ואת צריכה לקבל את זה.

וגם אם יש תשובה אולי היא לא תספק אותך? קיצור או שאת מחליטה שאת מאמינה  באמונה שלמה שה' לטובתך ולא לרעתך או שאת פשוט לא מאמינה.

אין לי אפשרות לעזור לך כי את לא רוצה לעשות דברים שאת לא מבינה אבל כל הדברים שאני אומרת לך הם הלכתיים רק שאת לא מבינה אותם אז מה את רוצה שאגיד לך???

תחליטי מה את רוצה להיות דתיה מאמינה בהכל או חילוניה אי אפשר להיות באמצע.

אני יודעת שעכשיו יהיו כאלה שיקפצו "גם את לא מקימת הכל גם את נופלת" אז נכון גם אני נופלת ומעולם לא אמרתי /שאני מושלמת כי אין אדם מושלם אבל אני שואפת לקיום המצוות באופן מלא ומשתדלת ועושה גם דברים שאני לא מבינה ופה לדעתי טמון ההבדל בין חילוני לדתי.

חילוני- אדם שלא שואף לקיים את מצוות התורה לא משנה אם הוא שומר יום כיפור או לא

דתי- אדם ששואף כל הזמן למעלה לעבודת ה'

גם אני טועה, גם לי יש נ]ילות אבל אני משתדלת ורוצה לעשות את המצוות גם אם הן לא נראות לי אני עושה אותן כי הן צו אלוקי, צו שמישהו גדול ממני ומכולכם ציווה ואף אחד מאיתנו לא יכול עליו.

תכל'ס בלעדיו לא היינו פה.

תחליטי מה את רוצה ונשמח לשמוע על החלטתך.

פעם חשבת שטויות, גדלת, התבגרת, הבנת, ועכשיו את לא חושבת שטויות.

כל מה שצריך זה קצת ללמוד, קצת לרצות להבין, לא לבוא בגישה של:"האם מה שכתוב בתורה נכון?", אלא-"איך אני יודע שמה שכתוב בתורה נכון?", ואז לחפש, כי כבר היו הרבה מאוד אנשים לפנינו שחשבו והשקיעו בשאלות האלו, ולהסביר הכל, כללים ופרטים.

הנה דוג'-קרבית שאלה את עצמה, האם התורה לרעתה או לטובתה, היא מצאה טענה לחשוב שהיא לרעתה, וכך היא הגיעה למסקנה שזה לרעתה, כשאני שמעתי את הטענה-שאלתי את עצמי-"איך אני יודע שהתורה לטובתה למרות הטענה הזו?", ואז הלכתי לבדוק בספר, פעולה פשוטה מאוד...ומצאתי תשובה.

לגיטימי לחשוב את זה אולי לתקופה קצרה, אם עובר הזמן, ועדין לא משנים את הגישה, ולא מבררים, זו כבר בעיה.

כי..... אוף אני לא רוצה להגיד את זה פה אז אני אשתוק ואגיד לך את זה בהזדמנות תיאלץ לחכות

זוגיות כזאת יכולה אולי  להיות מלאה באהבה,למרות שגם על זה אפשר לחלוק, אבל אי אפשר(מליון סימני קריאה) להשוות כזאת זוגיות לזוגיות של שני בניאדם דתיים (אבל באמת דתיים- יעני דוסייייים) זה ליגה אחרת לגמרי...

תנסי להשוות את איך שהתורה מתיחסת לאהבה לעומת איך שהתרבות מסתכלת על אהבה...

מומלץ מומלץ מומלץ מה זאת אהבה?http://www.aish.co.il/v/s/90069587.html

ובקשר לאישה טמאה נידה- זה מתנה בשבילינו הנשים, וזה מתנה לכל חיי הנישואים והזוגיות המושלמים!! זה מעגל של התחדשות שלא פוסק ודואג שלא יימאס לעולם אחד מהשני.. אם רק תנסי לא להיות קרבית ולהבין דברים לעומק...

אני ממש מבינה דווקא את האפשרות של הימנעות כי היא יותר קשה!!! הניסיון בלהימנע מלהתחתן עםמישהו שאת אוהבת הוא בהרבה יותר קשה מאשר להתחתן עם מישהו שאת אוהבת. את לא חושבת???

ב. למה שתהיה אפשרות כזאת???? כבר הסברתי לך שלא נראה לי שזאת האפשרות היחידה!!! זה פשוט לא הגיוני כי יש לי בחירה חופשית עם מי להתחתן ואני לא אתחתן עם חילוני זה אומר שלא אתחתן לעולם???? זה שטויות במיץ עגבניות סליחה זה פשוט שטויות ואולי אם תלכי ללמוד על זה קצת תביני יותר.

ג. חשוב לי גם וגם אני אתחתן עם דתי גם כדי שילדיי יגדלו טוב בחינוך דתי עדיפות לחזק וימשיכו לשמור תורה ומצוות. במשפחה שלי למשל אין בכלל חילונים או חרדים כולם דתיים זהגיוני אבל אני יודעת שאם היו לי הורים חילונים בכלל לא בטוח שזה היה קורה. או אחד מההורים חילוני.

ד. אם את חושבת ככה אז אל תלכי להתייעץ עם רב אבל יש אנשים שמרגישים שזו החלטה מדי גדולה בשבילם והולכים להתיעץ במיוחד אם זה כל כך שונה.

תכל'ס תשאלי בלנ"ו אפילו אם לא מתיעצים לגבי בחורים שיוצאים איתםץ לאו דווקא עם רבנים אבל עם כל אחד. שוטטי קצת בלנ"ו תראי שם המון שרשורים על אני יוצאת עם ככה וככה, מפריע לי זה וזה וכו' אז למה אנשים יכולים להתיעץ עם אנשים אחרים אבל עם רב שהוא גדול וחכם מאוד לא?

ה. את צריכה לשנות נקודת הסתכלות ובזה אני לא יכולה לעזור לך כי את כל מה שיש לי לומר כבר אמרתי זה צו אלוקי ואני מאמינה בה'.

אם מישהו מאמין במישהו בדרך כלל זה אומר שהוא גם מאמין שהשני אוהב אותו ועכשיו אני שואלת אותך ראית פעם מישהו שאוהב אותך ורוצה לעשות לך רע?

ו. גם את זה אמרתי לא כל דבר אנחנו מבינים ואל לנו לחשוב שנבין הכל כי לחשוב דבר כזה זה תכל'ס קצת גאווה להגיד אני לא מקימת עד שאבין את לא תביני הכל תתמודדי ה' יותר גדול ממך הרבה יותר ואת לא מדמינת עד כמה והוא ציווה דברים שאולי לא נראים לנו אבל אין מה לעשות חובה עלינו לקיימם ואם את לא מקיימת אותם אז יש לך בעיה גדולה כי זה מהותה של הדת זו המהות של להיות דתיה.

ז. בקשר לנידה- אני חושבת שלא ממש נכון לפתוח על זה פה דיון רק אומר שחלק מהטומאות זה דם ונידה זה בדיוק קשור לדם. גם טומאות של גברים יש חלק שמעורב בהם דם.

לפירוט על טומאות את מוזמנת לאישי אבל ממש לא פה כי זה לא המקום.

יודעת מה? את צודקת הרגשתי פעם שהדת היא עול עד שהבנתי, חיפשתי והבנתי.

זהו שאצל החילונים אולי לא לכולם זה קורה אבל זה קורה יותר כי אצליהם הכל כל כך פרוץ שבשניות גבר יכול לבגוד באישתו.

לפעמים ערכים מתנגשים ובעניני דת אפילו בטוח מתנגשים אז אמרתי אם את מוכנה להתפשר על מצוות התורה תתחתני איתו אבל אם את באמת דתיה שהולכת בדרכי ההלכה אז לא! כי הערכים שלכם יתנגשו וזו סתם זוגיות קשה.

א. דווקא לי נראה ריאלי יותר שהנסיון הוא לא להתחתן איתו. אבל זה לא משנה לעצםן העניין - הקצ' הוא שאת לא יכולה להחליט מה הנסיון ואם את אמורה להתמודד כך או כך.

ב. אין אפשרות להתחתן "רק" עם חילוני. פשוט אין.

אדם כמו דודה שלך,שלא מצאה בן זוג דתי - אולי זה הנסיון שלה - להמשיך לחפש ולא להתייאש,ולא לומר "אם לא קיבלתי - אני הולכת". זו ילדותיות,זה אומר שהיא לא ממש האמינה בה' לפני כן. אי-מציאת בן זוג,או כל קושי אחר - זו לא סיבה לעזוב את ה' ותורתו.

ג. שוב אותה נקודה - למה כלום? למה??

ד. הוא לא יכול להגיד,הוא יכול לייעץ,ואת תחליטי מה לעשות - ואני חושבת שעדיף להקשיב לו,הוא יודע קצת יותר טוב.

ה. הייתי עונה לך,אבל זה כבר לא נושא השירשור,אז את מוזמנת להסתכל בשירשורים ישנים,שם דשנו בנושא האישה,עמדתה ומקומה ביהדות,יש שם אחלה תשובות.

את יכולה לחפש בספרים,לשמוע שיעורים,לשאול רב - יש תשובות! על הכ-ל,את פשוט לא מצאת אותן,או לא חיפשת אותן.

ו. הם רק נראים לרעתך,כי עוד לא ביררת אותם מספיק. יש תשובות,להכל,כבר כתבתי.את רק צריכה לחפש,לשאול.

ז. שוב - אני אענה פה כי שאלת,אבל זה כבר לא קשור לשירשור,אז זהו [אני גם ממליצה לשאול בבת מלך - פנימה,זה כבר נהייה מביך]: מה לא הגיוני? אשה בנידתה לא טמאה,היא רק אסורה על בעלה,זהו. אם תיגע בילדיה - הם לא יטמאו..זו לא אפליה,זו דרך מדהימה של היהדות לשמור על קשר וחשק בין אדם לאשתו.

וגם - את יכולה להסתכל על זה כאשמה [ואז זה היה נכון - כי חווה חטאה,וכל הנשים נענשו..],ואת יכולה להסתכל יותר הגיוני - זו לא אשמתה,כמו שלא אשמתו של טמא מת שהוא טמא,ולא אשמתו של גבר שהוא זב.

הייתי עונה גם על מה שכתבת לשיר,אבל אין לי כח להסתבך עוד פה. מוזמנת לאישי

זה לא קל אבל ממש ממש לא אסור.

פנה אלי באישי/מסר.

לא אתחתן עם חילוני.

אבגדה- נשמח אם תעלה לפה לטובת כולם.

וגם ככה השרשור פה נוצל"ש כבר לכמה נושאים...חבל להעמיס עוד.

אני אפתח שרשור.

וזה ממש לא כדאי...

את לא יודעת כמה בעיות זה יכול לעורר... ההורים שלי הכירו באוניברסיטה.

אבא שלי מבית מסורתי אבל לא דתיים בהגדרה. ואמא שלי מבית דתי.

יש להורים שלי המון משותף. הרבה קוים חינוכיים ועקרוניים משותפים...

ובל זאת, כל השנים היו להורים שלי ויכוחים על רקע זה. זה משפיע על כל החיים.

איך האוירה בבית. אם יש בכלל סעודת שבת.ואיך הם יראו.. וגם לגבי הילדים- איפה ילמדו...

ומה עושים עם אירוח בפסח לדוגמה בבית של ההורים של הבעל?

זה כ"כ קשה.. וגם לנו הילדים היה מורכב לגדול עם הדברים האלה. זה מעורר שאלות זהות רציניות. כי ילד צריך שינחו אותו בדרך אחת. ולא שאבא יגיד דבר אחד ואמא משהו אחר... 

את לא יודעת כמה דמעות אמא שלי שפכה. לא הכל ראיתי אבל היו דברים שאמא שלי סיפרה לי... כמה קשה היה לה לפני שב"ה אבא שלי הסכים שנעבור ללמוד בחינוך דתי..ועוד.

יש התמודדויות שעולות אצל כל זוג, כי אנחנו בני אדם ויש קשיים.. אבל לא כדאי להיכנס לזה מתוך בחירה. גם אם הוא אדם נפלא..

יש  שוני בין הבעל לאישה בכל מקרה, באישיות, ברצונות, במחשבה, באינסטינקטים, בהרגלים, בתכונות

וגם כך יהיו הרבה אי הבנות, או ויכוחים בין בעל לאשתו על רקע כל אלה.

כדי לחיות בשלווה צריך להכיר אחד את השני ולהכיר גם בשוני...

אז למה להוסיף לכל השוני הזה שבכל מקרה יהיה קיים (כי זה גבר וזו איזה, וגם כי זה סתם שני אנשים נפרדים)

את השוני הדתי? להוסיף עוד תחום שיהיה מצע פורה לויכוחים זה מיותר...

כי כל מי שנשוי יספר לכם שויכוחים באלף ואחד נושאים אחרים יהיו קיימים בכל מקרה, גם אם שניהם דתיים.

אז זו סתם תוספת מיותרת. ובמיוחד שחיי עבודת ה' הם כ"כ משמעותיים לדתי- אחרת לא היה דתי.

אז ממילא יהיה לו קוים אדומים ולא יסכים להתפשר ללא גבול. מה שיוליך לויכוחים וחיכוכים עם בן הזוג החילוני.

כמה חבל. כשאפשר להימנע מראש מלהיכנס לבוץ הזה בתואנה של "אהבה"...

אני מציעה לך לנסות להחזיר אותו בתשובה ואם את מנסה והוא לא רוצה לחזור בתשובה אז כדאי שתיפרדי ממנו למרות שאת אוהבת אותו (כי אף פעם לא כדאי להסתכן יכול להיות שהוא ידרדר אותך אבל אני לא מכירה אותו אז אני לא יכולה להגיד כלום)

וגם ראיתי פה בפורום שמישהו כתב(לא זוכרת מי)שאם אתם צריכים להתחתן הקב"ה יפגיש בינכם שוב

מקווה שעזרתי

מי שבאמת דתי ואוהב את השם לא יכול אפילו לדמיין להיות עם מישהו לא דתי!

מי שכן הולך עם חילוני/ת כנראה לא באמת יודע מה זה לאהוב את השם. לכן זה מתאים למישהו שהוא רואה טלוויזיה קורא ספרות חילונית וכולי

בתור בעלת תשובה אני הלכתי לאט לאט והמשכתי קצת לראות תוכניות טלוויזיה ולקרוא ספרות חילונית ולהתלבש לא חרדי ולאט לאט הבנתי שזה לא מתאים לי ושהתכנים ממש לא טובים ושאני לא רוצה לגלוש באינטרנט כשבכל מקום יש תמונות כל כך לא צנועות

מי שבאמת דתי ומבין את הרעה מתרחק בעצמו מדברים כאלו ולכן אין סיכוי שילך עם חילוני/ת

מי שלא מתרחק מדברים כאלו הוא בעצם יותר קרוב לחילוניות ולכן יכול לראות את עצמו עם חילוני/ת

להיות דתי (לאהוב את השם ולרצות ללכת בדרכיו) זה לא ח ל ק מהבן אדם זה כ ל הבן אדם - ומי שאצלו לא כך זה שידע שהקב"ה צופה ולא מרוצה ממנו (אלא אם כן הוא מנסה ללכת לדרך הנכונה)

כמה פעמים אני חושבת על האם התורה באמת צריכה להיות דרך החיים שלי?! נכון , יש בה הרבה חוכמה ,אמת אבל 
למה נועדנו בכלל? למה אנחנו חיים ? בשביל לעמוד בנסיונות ? למה בידיוק? 
מה אם אנחנו רק משחק בשביל ה'? נכון , הוא יותר חכם , יותר קדוש, אבל הוא ברא את העולם שלנו בלי שאנחנו נדע מה יש מעבר, בלי שנהיה מסוגלים להבין בכלל, וזה למה ? יש דברים שאם היינו יודעים היינו לא עובדים את ה'? 
 

גם לי ממש קשה לא לראות את השובנסטיות של התורה, לחשוב שאולי סתם נבראתי כי אדם ביקש מה' או רק בגלל שמישהו יהיה זה שמנקה, מטפל בילדים , מבשל ויולד ..ובאופן כללי פשוט יתחזק את הגבר?
 

אולי פשוט חסר לי את האמונה הבסיסית שאני אוכל להגיד לעצמי - זה כתוב בתורה זה נכון . נקודה. 

אני לא מבינה את ההתנגדות הגדולה כאן לקשר עם חילוני, כמו כל דבר בחיים זה נסיון, גם נשואים עם דתי או כל אחד אחר זה בעצם נסיון, אז מה זה כבר משנה? אם כל אחד מקבל את השני ויש הסכמות ברורות מה יהיה בבית ,מה יהיה בעניין הילדים , זה יכול להיות קשר מאוד טוב ובונה לדעתי..

אמרתם שהבן זוג צריך להיות דומה לפחות קצת, זה שהוא לא דתי זה לא אומר שהוא לא דומה לך. הוא גם בן אדם - הוא פשוט לא נולד להורים כמו שלך.
הוא לא מכיר דת ,לכן מראש הוא לא רוצה לחזור בתשובה, זה לא אומר שהוא לא מעריך את הדתיים שעומדים בהרבה נסיונות וכו' , אולי הוא דווקא רוצה שהילדים שלו יהיו דתיים אבל הוא מרגיש שזה גדול עליו..

אני פשוט יגיד שיש הרבה סוגי בני אדם יש חילונים שהרבה יותר טובים מכל הבחינות ממשהו שנולד לזוג הורים שומרי מצוות, אבל הוא עצמו מרגיש הדת היא עול, אבל פוחד למשל מצעדים קיצוניים ושונא להתבלט לכן הוא לא שואל ולא חוזר בשאלה .. (דוגמה מעפנה וקיצונים , אני יודעת..)

מישהו מגדיר את עצמו דתי זה אומר שאין לו ספקות ושאלות?!
אם יש ספקות בעניין כזה זה אומר שהוא לא דתי או איך שאמרת - באמת דתי?!
אני גרה במקום דתי, משפחה דתית, בית ספר דתי, אבל יש לי שאלות וספקות. ואני לומדת במשך הזמן, אבל אם לא היו לי שאלות וספקות זה אומר שאני לא רוצה לדעת ואם אני לא רוצה לדעת- זה לא אמונה. זה פשוט עיוורון של 'ללכת עם הזרם' .

אבל תלמדי במקום הנכון מהמקורות הנכונים, ומהאנשים הנכונים.

אין בעיה ללמוד אמונה, לברר את השאלות, לחפש להם תשובות.

יש תשובות, ובשפע, רק צריך קצת לחפש.

יש ספרים שמלאים בזה.

דתי א. זה לא חייב להיות מישהו שיש לו אינטרנט רימון לי אין אינטרנט רימון והאינטרנט שלנו פרוץ לגמרי אבל אנחנו יודעים לאן להיכנס וברוך ה' לא נפלנו בזה.

ב. לכל אחד יש שאלות ותהיות וגם לי היו עד שמצאתי תשובות או שהבנתי שאין תשובה זה לא אומר שהייתי פחות דתיה מהאדמור או מאבגדה או מכל אחד אחר פה (סתם שמות הם פשוט הראשונים שקפצו לי).

ג. ההגדרה שלי לדתי: אחד ששואף לקיים את רצון ה' בעולם במקסימום שאפשר.

אפשר לא להסכים איתי זה מה שנראה לי ואני יודעת שיש עוד שחושבים ככה.

אני דווקא  מבינה את קרבית אמנם אני חושבת שזה לא נכון להתחתן\להתחבר עם חילוני אבל אני בהחלט מבינה אותה.

אהבה זה רגש! אחד הרגשות החזקים שקימים וזה בכוונה כדי שנוכל לקיים המשכיות לעולם דהיינו ללדת ילדים, להתחתן וכו'.

זה רגש שכל כך קשה להתגבר עליו ממש קשה ואני יודעת את זה על עצמי, אני יודעת שאם אוהב מישהו ואני אגלה שהוא לא זה יכול ממש לשבור אותי או אם אוהב מישהו והוא אותי ובסופו של דבר הוא יחליט שלא מתאים לו גם אז זה ישבור אותי כי זה אהבה דבר קשה, מסובך, כואב אבל מצד שני דבר מהמם!.

לא כל כך קל להגיד תוותרו אחד על השני כי הם אוהבים ולפי מה שאני מבינה את בת (ירושלים) את בטח מבינה גם שאצל בנות הרגש פעיל יותר מהשכל ומה לעשות? אצלינו קשה יותר להשתלט אז אם מישהי התאהבה בחילוני יהיה לה קשה להגיד אני לא עושה את זה!.

אני לא נותנת לגיטימציה לחברות\חתונה עם חילוני כי אני ממש לא בעד זה אני רק מנסה להסביר את הצד של קרבית.

זה אפשרי ועוד איך!

זה קשה מאוד מאוד קשה אבל אפשרי!

חוץ מזה שבעיקרון לא רצוי לצאת הרבה זמן ואז אין חשש שיפלו כמעט.

אבל גם אם הם יוצאים שנתיים ומעלה לא חייב להיות בכלל שהם יגעו! נכון שיהיה להם קשה אבל זה אפשרי זה הניסיון.

ברור לי שחברות אצל דתיים היא שונה מחברות אצל חיילונים.

אבל, אם הבן אדם באמת אוהב, אז הוא גם מתחשב. אם הוא מתחשב, אז הוא גם ישמור על גבולות הצניעות.

מה עוד, שיש הרבה מקרים בחברות הדתית, שעדיפה כבר החברות החילונית.

לדתי קצת פחות יכול לקרות שהוא יחבק או ייתן לך נשיקה בטעות.

עם חילוני יהיה יותר קל ליפול כי הואלא יתנגד אם את תראי נכונות אז הוא לא יתנגד אבל דתי גם אם תיפלי פעם אחת איתו לא יעשה את זה בדרך כלל עוד פעם.

חילוני אם תיגעי בו אפילו אם זה היה מתוך אינסטינקט הוא יכול להמשיך לגעת בך ומתישהו את כבר לא תתנגדי כי זה יהיה לך נעים (ואין פה אחד שיגיד לך שזה לא נעים וכיף שמישהו מהמין השני נוגע בך לא שהתנסינו אבל מסיפורים).

עם דתי מכיוון ששני הצדדים לא רוצים יותר קשה ליפול כי גם אם צד אחד נשבר תמיד יש את הצד השני שיחזק.

החברות החילונית לא עדיפה אף פעם על חברות דתית!

(אגב אצל הדתיים אין בדרך כלל המושג "חבר" אצלינו חבר זה כמו ידיד ולא בן זוג.

אצלינו הדתיים יש את העניין של הלצאת אבל לא להיות חברין כי חבר זה מושג שנתפס אצלינו כמושג לא טוב.

יש מדוייט, מישהו שיוצאיםאיתו אבל חבר זה בדרך כלל הגדרה למישהו שהוא איתך מגיל יחסית צעיר ואתם הרבה זמן ביחד ככה נראה לי לפחות.)

כי מישהו דתי לא יעשה דברים רעים שתחשבי שעדיף חילוני אם הוא יעשה אני מניחה שהוא לא באמת דתי או שהוא נפל פעםאחת ואני מקווה שהוא יקום מזה ויתאושש ולא ישוב לעשות זאת (אין לי מושג מה אם תוכלי לתת דוגמה זה מאוד יעזור) ולכן לא עדיף חילוני על פני דתי מהסיבה הפשוטה שדתי לא יעשה דברים רעים שיפגעו בך בדרך כלל.

וגם אם נגיד הוא יפגע בך בצורה נגיד שלא יתאים לך דברים שהוא אומר וכדומה אז אל תתחתני איתו! אבל לא נראה לי שתמצאי דתי שיפגע בך בצורה כזאת שתגידי היה עדיף לי חילוני.

חילוני עם כל הכבוד לזה שהוא אדם טוב הוא לא אדם בשביל חתונה וחברות.

הוא פשוט לא כמונו למה להיכנס לתסבוכות סתם??

קשר עם בן אמור להיות למטרה אחת והיא חתונה בשביל זה לא צריך לצאת שנתיים! אחי התחתן עם מישהי שהוא יצא איתה ארבעה חודשים!!!! ויש כאלה שחצי שנה ויש כאלה שלושה חודשים.

אם מישהי יוצאת עם מישהו יותר היא צריכה לקחת בחשבון שזה יכול לקרות אבל לא בטוח בכלל!.

אגב חבר וחברה דתיים לא אמורים להיכנס לחדר שינה רק לידע כללי הם אמורים לשמור גם על ייחוד.

אגב אפשר להגיד ביקורת בצורה יפה לא היית צריכה להשתמש בכל הבוטות המאוד מיותרת הזאת.

ההורים שלי יצאו שנתיים פלוס.

כל אחד יוצא כמה זמן שמתאים לו. יש את אלה של 10 חודשים. אני שמעתי על זוג של שבועיים.

ויש גם את אלה של 5 שנים.

זה לא בדיוק 'למשוך קשר'. הם לא בטוחים, אז שום דבר לא בוער.

שהסיכויים שלהם ליפול גבוהים משל כאלה שלא יוצאים כל כך הרבה זמן.

חוץ מזה שבכללי לא טוב לצאת כל כך הרבה זמן אבל מי שרוצה שיבושם לו.

נכון שיש כאלה שיוצאים המון זמן אבל הם גם אלה ששומעים עליהם שהם עשו ככה ונפלו בזה ולא קיימו את זה כי להם יותר קשה!.

לשמור ייחוד ונגיעה כל כך הרבה זמן זה אחד הדברים הקשים! ואני אומרת את זה מניסיון למרות שמעולם לא הייתי במערכת יחסים אני יודעת שכשאני אוהבת מישהו לשמור ממנו נגיעה זה יהיה לי מאוד קשה! אז אם לי זה קשה ואני לא בקשר עם אף אחד אז קל וחומר זה קשה לכאלה שכן בקשר.

אבל לא למשוך אותו, רק אם צריך. ואינני סבור שיש זוג בעולם שצריכים שנתיים לפני החתונה...

יש זוג שיצאו שעה וכבר החליטו. הם התחתנו והם חיו באושר (האישה חיה, הבעל נפטר). ואיך זה קרה? 

א. הם התפללו לפני"כ.

ב. הם ידעו מה הם רוצים מבת/בן הזוג.

למשפחה הזו קוראים משפחת אליהו... הרבנית צביה אליהו הי"ו מספרת שכיוון שהיא התפללה, וכיוון שהיא ידעה לפני"כ מה היא רוצה (כלשונה - "לא עשיר, לא יפה, לא בעל יחוס - רק צנוע שישב וילמד תורה") - היא ידעה אחרי שעה שהרב זצ"ל הוא הבעל המתאים לה.

קודם, אי אפשר לחיות ביחד עם בן זוג חילוני!!!! או להפך.

עצה שלי תקראי את הספר מכתבים לטליה ותביני למה אי אפשר!

הילדים יתחנכו בדרך שאת תרצי, או בדרך שהוא רוצה? או בשניהם.

סה"כ, זה יכול ליצור בלבול, אי הבנה אצלם, אצלך ואצלו. לחיות ביחד זה אומר להיות מושפע אחד מתרבותו ואורח חייו של השני. 

עקרונית, גם למי שחושב/ת שכן, וזה אפשרי וחבל לפספס- כשתגדלו, תבינו עוד כמה דברים.... 

רק קודם הקדמה קצרה לספר:

הספר הזה הוא בעצם תיעוד התכתבות בין בחור ישיבת הסדר לבת קיבוץ.

דב אינדיג הי"ד הוא בחור הישיבה שלמד באותו זמן בישיבת כרם ביבנה, למד בצעירותו בנתיב מאיר בירושלים.

טליה הבת איתה הוא מתכתב היא בכיתות י"א- י"ב בזמן ההתכתבות גרה עד היום בקיבות בצפון בסביבות חיפה.

הם התכתבו כשנתיים וחצי עד נפילתו של דב ביומה השני של מלחמת יום כיפור בצומת ווסט בגולן ה' יקום דמו.

אם קשה לכם לקרוא הרבה אז תקראו את מה שהעתקתי למטה כי הוא יותר קשור לשרשור.

גם הלמעלה קשור אבל בצורה יותר עקיפה.

ככה כותבת טליה לדב באחד ממכתביה:

"אינני מבינה מה רע באהבה בין גבר נשוי לאישה נשואה... אני מאמינה, שהאהבה היא הדבר הכי גדול והכי חשוב בחיים. האם, לדעתך, יש דבר גדול ממנה? אדם צריך ללכת אחרי אהבתו גם אם זה כרוך בהתרחקות מדברים חשובים אחרים.

אני מניחה שאתה יודע, שבשנים האחרונות מאז מלחמת ששת הימים הגיעו לקיבות שלנו המון מתנדבים ומתנדבות מכל רחבי העולם כדי לבטא את תמיכתם במדינת ישראל. היו כמה בני משק, שהתאהבו והתחתנו עם מתנדבות, עזבו את הארץ ועברו לחיות עם אהבתם בחו"ל. היו בקיבוץ הרבה ויכוחים מסביב לזוגות האלה שכזבו את הארץ ואת הקיבוץ... אני דווקא תמכתי בהם, כי בעיניי אין דבר נכון יותר מאשר ללכת אחרי האהבה."

זאת הייתה תשובתו של דב:

"התקלת אותי עם נושא האהבה, ואני לא מתכונן להתחמק ממנו. אני כיהודי מאמין ושומר מצוות לא אתחתן, חלילה, עם אישה לא יהודייה גם אם אתאהב בה, אני כיהודי מאמין לא אנהל, חלילה, רומן עם אישה נשואה גם אם היא תהיה אישה מקסימה. בשבילי הנאמנות לאלוקים שאני מאמין בו ובתורה שנתן לנו גוברת על הנאמנות לרגשות האהבה הכי חזקים (כאשר יש, כמובן, סתירה בין שתי הנאמנויות האלה)."

זה בקשר לאהבה שאת חושבת שהיא יותר חזקה מהדת וכו' אם ככה אז למה באמת לא להתחתן עם גוי\ה או למה לא להיות עם איש\ה נשוי\נשואה הרי את אוהבת אותו? נקודה למחשבה.

עכשיו אני יודעת שזה ארוך אבל תנסו.

זה בקשר לחתונה עם חילוני\ה:

אני אעתיק את דבריו של דב ואתן רקע למה הם נכתבו.

טליה מבקשת מדב להיפגש איתו באופן אישי ולא כקבוצה דב כמובן מסרב וטליה שואלת אותו למה. והוא עונה לה שהוא התיעץ עם ראש הישיבה ובגלל שהוא כבר גדול ומחפש כבר אישה לחיים הוא לא פנוי ליצירת קשרים שהם לא למטרה זו וקשר עם טליה הוא לא למטרה זו בגלל שהיא חילוניה וככה הוא מתרץ את העובדה שהוא לא מוכן לקשר עם חילוניה.

"את בטח שואלת את עצמך עכשיו: אז למה דב לא מסכים להיפגש איתי ולשוחח איתי פנים אל פנים? כי אני לא מסכים איתך. אני לא חושב שזה דבר רצוי שאדם דתי יתחתן עם אדם חילוני. אני יודע, שזה נשמע לך קשה, כי הרי כולנו יהודים. זה נכון, אבל אנחנו גם יודעים כמה שונים העולם הרוחני וגם אורח החיים היומיומי של יהודי דתי ויהודי חילוני. חיי הנישואין ממילא כרוכים בהרבה קשיים ומשברים. בין איש ואישה, גם כשעולמם הרוחני והתרבותי קרוב, ישנם הרבה הבדלים מולדים, שצריך הרבה כוחות נפש כדי לחבר אותם ולשלב אותם. למה להוסיף לזה את ההבדלים הגדולים, שיש בין אדם דתי לאדם חילוני?...

תחשבי גם על חיי המשפחה של זוג כזה- אם בן זוג אחד רוצה לשמור על טהרת המשפחה, ואילו בן הזוג השני רואה בזה סתם מנהג מיושן ופרימיטיבי. תחשבי כמה מתח יכול  להיווצר על רקע כזה, הרי לא מדובר בדבר קטן אלא במאמץ עילאי של התאפקות ושל ריסון עצמי, שיש לו סיכוי רק כאשר אתה מאמין ומזדהה עם האמונה ועם השקפת העולם שעומדות מאחורי אורח החיים הדתי....

טליה, אני מדמיין לפעמים כמה קשה לשמור על טהרת המשפחה. הרי מדובר בבני זוג נשואים, שישנים באותו החדר (אומנם במיטות נפרדות) ואוהבים אחד את השני, והרי לא מדובר במשהו חד פעמי אלא בשבועיים של התנזרות בכל חודש. אני מתאר לעצמי שישנם הרבה רגעים של מאבקים קשים, של כאב גדול, של נשיכת שפתיים. אני רוצה, שבאותם רגעים קשים האישה שתהיה לצידי תחזק ותעודד אותי ותלחש לי לא רק מילים של אהבה אלא בעיקר מילים של אמונה בה', של התחזקות בקבלת עול שמיים. אחרת מי יודע אם לא אמעד או אכשל, חלילה."

אני יכולה לצטט המון דברים מהספר הזה כי הוא מכיל התוכו כל כך הרבה תשובות לכל כך הרבה שאלות שאת, קרבית, ועוד הרבה שואלים. אני לא רוצה להאריך בתגובה כי היא ארוכה מספיק רק אומר לך שיש בספר עוד קטע שאני מאוד רוצה להראות לך שקשור לנידה אבל אותו אם את רוצה זה רק באישי גם כי כבר רשמתי יותר מדי וגם כי לא נראה לי שזה מתאים לעיני כולם.

אז מוזמנת בשמחה לאישי או לקרוא את הספר או שניהם

ספר ממש ממש מדהים ומומלץ בחום!

דב לא זכה לחוות את כל הדברים הללו אבל אני בטוחה שאלה שנשואים יעידו שהוא צודק בכל מילה.

אני באמת ממליצה לקרוא את הספר הזה יש בו תשובות לשאלות שאני בטוחה שרובנו נתקלנו בהן במהלך חיינו.

טוב חפרתי

אם הגעתם עד פה אתם ענקיים!!!

כל הכבוד, מצדיעה לכם

וזה לא נתן לי ממש תשובות..

כי, זה בכל זאת דרך החשיבה שלו. הוא לא חושב שזה רצוי ונכון להתחתן עם אחת כזו.

אבל תראי את תשובת טליה לעניין. טליה, כן חושבת שזה נכון זו דרך החשיבה שלה.

אם תוכלי, אשמח שתסתכלי כאן:

http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-2a2c5a9867b1121004.htm

את חושבת שמישהו שלא מאמין בזה יכול לשמור על זה כל כך בעקשנות?

כמו שדב אומר זה דבר שהוא לא חד פעמי והוא קשה מאוד.

כשבן הזוג לא מסכים עם זה הוא יכול ביותר קלות בטעות לגעת בבן זוגו וזה דבר חמור מאוד לעבור על נידה (עונש כרת אם זה אומר לך משהו)

אל תגידי ישר קראתי את הספר.

אני באמת רוצה שתקראי את החלקים שהבאתי כי זה ממקד למה שרציתי ורצו פה עוד הרבה להגיד לך.

אז לפי מה שאמרת נראה לי שלא קראת הכל.

ובכל זאת, זה לא שינה את הדעה שלי.

ראית מה שהבאתי לך? אני אשמח מאוד אם תקראי.

אני לא אומרת שזה לא פשוט, אבל זה אפשרי. אני אצטט משם חלק קטן:

"המסקנה היא אחת: צו הפיוס דורש מאיתנו לגשר ולהתפשר, אך בסופו של דבר, אהבת אמת מנצחת את רוב רובם של המכשולים."

אני לא אמרת שאת כל המכשולים, אני כן שמעתי כבר על גירושים.

אבל זה בכל זאת יכול לנצח.

ממה שהוא ציווה אותנו?

אז תסלחי לי על הבוטות אבל את בטוחה שאת מגדירה את עצמך דתיה?

כולנו יודעים שזה ייצור קשיים וברוב הפעמים גם התפשרויות משני הצדדים והתפשרות מהצד הדתי אומר התפשרות על דברי תורה דבר שהוא לא נכון ואדם שהוא דתי באמת לא יעשה אותם.

א. איפה את רואה בדברי דבר כזה?!

ב. איפה בזוג כזה, אהבה באה על חשבון אלוקים?! (בתנאי שהמין השני כמובן שומר על הגבולות)

ג. אני מגדירה את עצמי דתיה. ובכל זאת, לא רואה סתירה בדברי, לבין היותי דתיה.

ד.נכון, יש התפשרויות. אבל אם הצד הדתי באמת חזק, הוא לא יתפשר על דברים שנוגדים את דרכו.

ושוב, קראי בבקשה את מה שהבאתי לך. ואם כבר קראת, אז אין לי מה להוסיף. זה מה שאני חושבת.

אין שום התפשרות. 

אי אפשר לחיות זוגיות כזו בלי התפשרויות.כמובן, שצריך לקחת כל התפשרות במינון מסויים.

שזה לא יפגע בצד החילוני, או בצד הדתי.

 גם אתה תקרא את זה:

http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-2a2c5a9867b1121004.htm

שיים לב שאנשים שחיים ככה, אומרים במפורש שחייבת להיות התפשרות. מכל אחד מהצדדים.

האשה רוצה ישיבה תיכונית, הבעל רוצה תיכון חילוני - יקחו את הילד לתיכון דתי? זו התפשרות. מחד, לא חילוניים, אולם מאידך, לא ממש תורניים. 

התפשרות כמו הדוגמה לעיל היא התפשרות על התורה. אין מציאות כזו שמתפשרים על התורה. התורה מעל הכל.

היא לדידי מציאות קשה של הכלת תרבותם של אנשים פחות שומרי תו"מ; שהנ"ל, כמובן, ודאי אסורה. 

דוגמה: X מתחתן עם Y. Y היא בת לר"מ באיזו ישיבת קו, X אברך גושניק; לכל אחד יש אידאולוגיה וקו אחר לחלוטין, אך לשניהם צפויים חיי זוגיות ומשפחה של תורה, מצוות ויראת שמיים.

מאידך, A מתחתנת עם B. B הוא צדיק הדור, וA פחות שומרת תו"מ. מכיוון שהאחרונה מכבדת את בעלה, שומרת A על כל הלכות נידה מתחילתן ועד סופן, ותו לא; הילדים מקבלים משני העולמות, ומכילים את השונה. דא עקא, אחד משני העולמות הנ"ל פסול מיסודו, שכן אין בו לא תורה, עבודה וגמ"ח, לשיטת שמעון הצדיק, ואין בו לא אמת, משפט ושלום, כדעת רבן שמעות בן גמליאל.

כלומר, הילדים יבחרו לעצמם את הדרך לצעוד בה; ונתמה - היש דרך לגיטימית לצעידה בה מלבד בתורה והמצוות?! חלילה וחס ושלום!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...