תמיד אמרתי שאהבה זה דבר חיובי, מתנה מריבונו של עולם, אבל צריך להיזהר איתה, כי אם עושים שטויות היא מקלקת!
וברוך ה' לא עשיתי שטויות...
הבעיה היא שעכשיו יש מישהו, שלא, אני לא מדברת איתו (מבחינת צניעות), וכן, אני רוצה להתחתן איתו, ולא, אני לא הולכת לעשות עם זה כלום עכשיו אלא לחכות שבעזרת ה' יגיע הזמן...
אבל בינתיים יש לי בלב אהבה, ואהבה הזאת מוציאה אותי מדעתי!!! זה כואב, זה מציק, כל היום אני חושבת רק על זה ונשרף לי הלב...
אני לא רוצה שהאהבה הזאת תצא ממני, כי בעזרת ה' כשיגיע הזמן אני רוצה להשתמש בה בדרך חיובית! אבל בינתיים היא מפריעה לי בטירוף! אני מרגישה כבולה למשהו לא ידוע! אין לי חיים נורמליים, הם מוזרים...
אם מישהו הצליח להבין אותי אני אשמח מאוד לעצות, אני פשוט כבר שונאת את עצמי ומפחדת מעצמי...
''רשפיה רשפי אש שלהבת יה!''!!