מזדהה עם כל מילה!!!

היה לי על זה ויכוח עם חבר.

ואני עדין סגור ושומר בלב, ולא מוצא שום צורך לספר לאי-מי מה עובר עלי.

(לא שיש לי צרות גדולות, אבל סתם, אין לי צורך לשתף אנשים בחוויותי ותחושותי הרעות.)

אני לא בטוח, אבל אני חושב שיש אנשים שלא מסוגלים להתמודד עם הצרות שלהם, ולכן אם הם לא יספרו אותם לאחרים-זה יכביד עליהם.

זוהי באמת בעיה חמורה. אני בעד ללמד אנשים להסתדר עם הצרות שלהם, במקום ללמד אותם לפרוק את הצרות שלהם לאחרים.

פריקה היא פריקה, נקודה. כלומר, היא פריקה לשם פריקה, פשוט פורקים את הצרות.

אני לא מסכים איתך. אני חושב ששיתוף אנשים אחרים הוא חלק מהתמודדות עם הצרה, כיוון שאדם שמסוגל להתמודד לבד לא קיים.

יש אנשים שמסוגלים להתמודד בעצמם זה קשה אבל אפשרי.

ועוד משהו הבש"א את מוזמנת תמיד אלי אם את מרגישה צורך יכול להיות שאני לא טבוה בלעזור אבל אני תמיד שמחה להקשיב .

ואבגדה יש לי דברים להגיד לך אבל לא בפורום זה ואני כנראה איאלץ לחכות איתם.

אני ממש שמחה שיש לי אנשים לפרוק אצליהם כי זה מקל.

גם אני הייתי פעם סגורה מאוד מאוד סגורה אם האנשים מפה היו מכירים אותי בכיתה ז' והיום הם היו בהלם נפתחתי מאוד.

אני יודעת שלשמור בלב עשה לי כל כך הרבה רע כי זה המון המון להעמיס על הלב אגב זה גם יכול לגרום לבעיות בריאותיות וזה קרה לי.

אבגדה- אני יודעת להסתדר עם הצרות שלי אבל יש לי צורך לפרוק יש לי צורך למישהו\י שיקשיב\תקשיב לי אפילו אם לא יעזור העיקר שיקשיב.

בסופו של דבר הפתרון תלוי בי.

פריקה כשמה כן היא פשוט לפרוק את הכובד הזה שיש, לפרוק את הכאב נכון שלא כל דבר צריך לפרוק אבל אני יכולה להגיד על עצמי שאם אני שומרת משהו המון זמן בלב משהו כואב, משהו חזק זה עלול להתפרץ ברגע שמישהו יגיד משהו לא נכון וזה לא טוב.

חוץ מזה מה תעשו עם בני הזוג שלכם? לא תדברו? חלק מהעניין של בעל ואישה זה לספר אחד לשני  להיות פתוחים.

נכון שיש אנשים שעושים דברים רעים עם הדברים שמספרים להם אבל אפשר למצוא את האחת\ האחד שידע לשמור סוד, שידע לעודד, להגיד מה שנכון בזמן הנכון,  שפשוט יקשיב לי כשאני עצובה, ושאני אוכל לפרוק עליו את כל אשר בליבי כי זה קשה זה כל כך קשה לשמור הכל בלב!.

בס"ד

לשמור=לחנוק להדחיק להסתיר להסוות וכו.. יעני שזה מפוצץ אותך מבפנים ואת לא נותנת לזה לצאת בכוח עד שנגמר הכוח וזה מתפוצץ. לא טוב לשמור בלב כדי למנוע התפוצצות או אפילו את התחושת חנק הקטנה ביותר. לא מפריע לך שזה בפנים? תשאירי את זה שם. לא הכל צריך לספר.. (ויש דברים גם שעדיף שלא. וגם צריך לדעת למי לספר...)

זה גם תשובה לכל מי שהגיב לי.

אני לא מרגישה הבדל לפני/אחרי שאני מספרת, 

כאילו באותו רגע זה סבבה זה כן מקל, אבל חצי שעה אח"כ זה נהיה בדיוק כמו לפני ולפעמים יודעים מה גם יותר גרוע, ודברים ששנים היו חנוקים לי בלב, עד שדברתי עליהם אח"כ המשכתי להרגיש רע,

כאילו לדעתי זה לא באמת נכון, 

ורחלי, גם דברים שחנקתי חנקתי חנקתי זה הכל חרבושיה אחת גדולה, שום עוזר ושום כלום.

זה כמו עוד הרבה דברים שאנשים אומרים זה עוזר עוזר עוזר והכל שטויות, כאילו יאללה מה זה יתן לי לחפור למישו על החיים שלי? סתם לשגע אנשים? חבל...

והיו פעמים [מעטות משו כמו פעם פעמיים גג שלוש אולי...] שזה כן עזר גם לטווח היותר ארוך קצת, אבל, זה לא באמת  עוזר, כאילו זה מזה שטויות אני חושבת....

ברור שהתכונתי לדברים שחונקים אותך ולא לסתם דברים.
אין לי עניין לחפור לאנשים סתם.

הבש"א זה לא שטויות אולי לך זה לא עוזר אין לי מושג למה אבל יש כאלה שזה ממש עוזר להם לי למשל.

חוץ מזה שגם אם זה עוזר לטווח הקרוב זה טוב.

חצי שעה בקושי מזה עוזר? ושאח"כ כל החיים אני מרגישה שסתם שגעתי אנשים, מיותר!

אנחנו שמחים לשמוע אותך!!!! מבטיחה לך שאת לא משגעת אותי לפחות ואני בטוחה גם שאת כל האחרות!!!

שורש הבעיה טמון פה!.

וזה לא עוזר בכלום

נראלי שזה תלוי בבנאדם. לי זה מאוד עוזר (לצערם של הסובבים אותי.. ) אבל בטוח שיש גם אנשים שיכולים לפתור את הבעיות שלהם עם עצמם....

אני למשל מרגישה שזה ממש לא עושה לי טוב לספר לכולם מה קורה איתי,מה עושה לי טוב ומה לא.

זה ממש לא כיף לי שכל אחד יודע מה כיף לי ומה לא,

אני לא אוהבת שכל אחד יודע מה אני יותר אוהבת  ומה פחות,

ואני ממש לא מהאלה שמרגישה צורך לפרוק וזה עושה לה טוב!

                                  -פריקה-

  ועכשיו רציני...

טוב..זה באמת אינדבדואלי, אין כ"כ מה להתווכח בנושא.

כי לאחת עושה טוב לשתף כל בן אדם ברחוב מה עובר עליה ומה קרה לה הבוקר,

ולשניה הכי טוב לשמור אצלה ת'חוויות, היא לא חושבת שכולם צריכים לדעת ה-כ-ל... (אני למשל כזאת..)

אז אם ככה טוב לך אל תשתפי בכח אנשים במה שקורה לך. אם זה לא עושה לך טוב ומקל עלייך, כנראה את מהסוג השני... אז תרגישי סבבה עם זה!

אני חושבת שטוב לדעת לשמור דברים (חוויות, מחשבות וכו'..) אצלך, לעבד אותם לבד בלי שכל העולם שותף.

זו דעתי.

שזה תלוי במי מדובר.

אבל עובדה שחופרים לכוווווווווולם את אותו הדבר, למה עושים את זה? מנסגר עם אנשים בעולם? החליטו בגלל מחקרים [ומחקרים זה שטויוות!!!!!! בחיים שלכם אל תאמינו למחקרים!!!! אל תעשו ת'טעות הזאת!!!] שזה מה שטוב, אז בגלל זה אומרים את זה לכולם, מי שזה טוב לו שיהנה, למרות שלדעתי זה גרוע מאד הקטע הזה, ומי שלא שיעזבו אותו בשקט.

אבל כל היום אומרים זה לא טוב זה לא טוב זה לא טוב, למה אנשים לא מבינים שיש כאלה שלהם גם לפתוח זה לא טוב?????

לא צריך לספר כל דבר שקורה לך, אבל אם יש משהו שממש קשה לך איתו ואת/ה כל הזמן חושב/ת עליו אז זה טוב לפרוק את זה רק למישהו אחד,מישהו שאת/ה ממש חבר שלו, שהוא ישתתף איתך במה שעובר עליך וירגיע אותך, יתן לך עצות וכו' ואז זה יהיה יותר קל

ואת אפילו לא מבינה כמה! 

אני עולה לכיתה ח'. אני חושבת שאת האופי הסגור שתיארת התחלתי ב.. אני אפילו לא זוכרת מתי. יש לי זיכרון ילדות.. כיתה ד' בערך. היועצת קוראת לי לשיחה. היא שואלת אותי שאלות. והמבט שלה מזמין, והעיניים שלה חמות, הויא כולה במגמה של להקשיב למה שאני יגיד. אז סיפרתי לה. אבל כל פעם כשפתחתי את הפה, הרגשתי שמשהו כאילו מונע ממני לדבר. מן תחושה פנימית כזאת שצועקת- 'לא! אל תספרי! אל תדברי! ש-ק-ט!!' 

אני חושבת שהתחלתי את הסגר על עצמי בכיתה ד'. או ה'. לא זוכרת.

אני מסכימה עם קודמיי: זה פשוט עניין של אופי.

ות'אמת- גמני לא מרגישה שום הקלה כשאני מספרת סוד ששמרתי הרבה זמן. לא לחצי שעה ולא לדקה. מרגישה רגיל לגמרי.

יש לי מדריכה בבנ"ע. אחת החמודות. קיצור, דיברתי איתה כמה פעמים.. היא סיפרה לי שגם היא הייתה פעם סגורה כזאת והיא ממש מבינה אותי וכו' וכו'. היא אמרה שהחברות הנשמות שלה שינו אותה. עכשיו, נראלי, היא יותר פתוחה. בקיצור.. מה שיש לי להגיד לך.. לכי לפי מה שאת מרגישה ולא לפי מה שאומרים לך. כי רק הלב שלך יודע מה את צריכה.

תמיד כאן

שאם את לא מוציאה את זה מהלב זה מתנפח ומתנפח ובסוף בום זה מתפוצץ!

זה מתפוצץ לאט לאט, לא מרגישים...

זה יכול להעיק לך כל החיים בלי שתדעי, בסוף זה יכול לבלבל אותך ודברים חשובים שצריך להגיד לא תגידי ומה שלא צריך דווקא תגידי... זה מערער את כל הרגשות!!!

אין חובה כל דבר שקורה פשוט לבוא ולספר לכל העולם, אבל אאם יש משהו שמציק לך, שמזעזע אותך, תחפשי מישהו נכון, ברגע הנכון, ותשפכי את הלב כמה שבאלך, אני עשיתי את זה עם מישהי לא צפוייה פעם, אבל זה עזר, זה היה בדיוק האדם, הזמן והמקום הנכונים, תחפשי את זה!!!

ולשפוך את הלב מול מסך מחשב, גם אם את יודעת מי עומד בצד השני, זה פחות נחמד, חפשי מישהו אמיתי!

נ.ב. כשאני אומרת "מישהו" אני מתכוונת במקרה שלך לבת....

ואני לא מדברת ספציפית על עצמי, אלא על הרעיון בכללי, גם שזה דבר שכן מפריע ואפ' בכל פעולה, זה לא עוזר!!

אז נכון שזה מפריע בדברים וכו', בצורה קיצונית לפעמים אפ', אבל לפרוק זה לא עוזר בכלל!!!

זה כ"כ שטויות...

בפעמים שכן אמרתי כי כמעט השתגעתי, אז אח"כ ךלא הבנתי למה אמרתי ראת זה, זה לא עזר בכלום, ורק להפך, ואני לא מדברת על סתם דברים....גם על דברים קשים, זה פשוט לא עוזר!

וכל פעם חופרים על זה שזה חשוב! וזה כ"כ לא נכון, כי זה פשוט שטויות!!!! 

ותמר, תודה על ההקדשה של "לא מול מסך המחשב" הבנתי מדוע אמרת זאת, אבל אענה לך על כך באישי, 

וחוץ מזה שלא דברתי ספציפית על עצמי כבר אמרתי את זה! אני מדברת בכללי על זה שקודחים על ה שזה לא טוב ולא זה ולא זה וזה פשוט שטויות.

זה כ"כ לא שטויות,  

אם ממש מטריד אותך הנושא- מוזמנת באישי, לא פה.

אם לך זה לא עוזר, זה ממש לא אומר שזה שטיות.

וחוצמיזה ששלמה המלך אמר את זה, (דאגה בלב איש ישיחנה... מכירה?) ככה שאין לך זכות לפתוח ככה ת'פה שלך.

לך זה לא עוזר? אז אל תספרי ואל תשתפי. וזהו.

באתי לומר, שכאילו מי שזה עוזר לו שיהנה, לדעתי זה לא באמת עוזר, כי אנחנו חיים בעולם כזה... שונה מפעם.

אבל השאלה שלי למה אנשים חופרים לפעמים שלכולם זה צריך לספר, שדברים שקשה תמיד צריך לספר כי זה לא בריא וכו'...

כאילו מי שזה עושה לו טוב שיהנה, למרות שלדעתי לאפאחד זה לא באמת עושה טוב, ומי שלא אז לא, אבל למה לשגע אנשים שזה לא טוב, אז פסדר היום קשה לי אולי אפ' הרבה, אבל למה להגיד ספרי, תוציאי וכו', למה לשגע ת'מוח עם זה?????

גם כל הפסיכולוגים וכל אלה, זה גם אותו דבר.... למרות שזה לא רק, אבל גם... וכאילו למה???????

אני ממש אוהב לבדוק תמיד את כל מה שאומרים לי...יש לי מן תחביב כזה, שכשאומרים לי משהו עם מקור, אני מייד רץ לראות מה בדיוק כתוב..(אפילו אם אני מאמין, ואפילו לפעמים כשזה כתוב בספר רציני, אם זה נושא שמעניין אותי-אני הולך לבדוק במקור.)

אז הנה:

רש"י על משלי יב כה-"דאגה בלב איש ישחנה, ודבר טוב ישמחנה"

"דאגה בלב איש ישיחנה" - ישיחנה מדעתו

מצודת דוד

"דאגה" - כשבא דאגה בלב איש ימעט וישפיל אותה מכמות שהיא ודבר טוב הוא אם יוכל לעצור כח לשמוח עוד את הדאגה ולחשוב כי לטובה בא מה שבא

מצודת ציון

"ישחנה" - מלשון שחיה והשפלה כמו שחו רעים (לקמן יד)

חז"ל פירשו ישׂחנה בסי"ן : " "רב אמי ורב אסי: חד אמר יסיחנה מדעתו, וחד אמר ישיחנה לאחרים" " (תלמוד בבלי, סנהדרין ק . האדם יכול להתמודד עם הדאגה בעצמו או בעזרתם של אנשים אחרים.

ויש מי שאומר-שבמצב רגיל-משתמשים בעצה של יסיחנה מדעתו, ואם אין ברירה, והאדם לא מסוגל להתמודדד עם זה, אז ישיחנה לאחרים.

אז ככה,

מובן לכאורה שתלוי במי מדובר, ותלוי מתי,

יש אנשים שבטבעם הם יותר רגשניים מאחרים ויש שיותר אדישים, כולם יש להם רגשות בתוכם, רק יש שמכסים את עצמם בעור של פיל ויש שלא. 

אנשים יותר רגשניים שחלק גדול מאוד מתוך הציבור מתוכה נוטים הוא יותר להביע רגשותיהם.

אך, וזו הצעה צדדית, הייתי רוצה ואני מתפלל לה' שיהיה כך,

שיהיה איזשהו אופציה להעביר תחושות ציבוריות יהודיות לרבים, כמו בנושאי בן אדם לחבירו בעיקר

אבל לא פחות בעוד הרבה נושאים יהודיים שהיו משנים ודאי את פני הציבור כולו לטובה כמו שבת, תפילה.

לא רק את הנושא היבש, אני מתמקד בהרגשה שלו.

הייתי עוד רוצה להתייעץ עם רבנים על הנושא הזה, אז לכן שיחשב הדבר לבנתיים כאילו רק העליתי הצעה.

אור האמת>>>אני בנ"א שכולי רגש בערך, כל דבר אני עושה עם רגש, הכל הכל הכל!!!

ומה לעשות לדבר עם אחרים - לא!

דווקא בגלל הרגש בדר"א...

אבגדה>>> קודם כל תודה על ההשקעה דבר שני, בתכל'ס נכון שאומרים שיש אנשים שככה ויש שככה, אבל עובדה שמציאות, כל הזמן חופרים [אני לפחות סבלתי מחפירות על העניין לא מעט] שזה לא טוב לשמור בלב, שדאגה בלב אישש ישיחנה כמו שאמרו פה וכו'...

אני לא שואלת מה טוב, אני שואלת למה אנשים חופרים על זה? למה אנשים לא מבינים שלי ולעוד כמוני זה לא עוזר???

שכמה שלא בריא לשמור בלב דברים, אז לדבר עליהם עם חברה טובה ככל שתיהיה, מבינה ככל שתייה ועם כל בנ"א אחר בעולם - זה לא פתרון!!! זה סתם קשקוש בשבילי לפחות....

אנשים סגורים זה דבר שנתפס כמפחיד באמת!!.

זה גם משהו שנראה כאילו אין חברים וכו' נגיד אצלי כשהייתי סגורה זה כי באמת לא היה לי עם מי לדבר אבל עכשיו אני ממש פתוחה בעיקר בגלל הפורום.

זה באמת תלוי באופי אבל סתם מעניין אותי כשתתחתנו גם את בני זוגכם לא תשתפו? אם שניכם עונים כן אני בעד שתתחתנו אני חושבת שחלק מזוגיות זה לשתף אבל אם שניכם חושבים אחרת אולי אתם מתאימים

שזה לא טוב לך?

אם בשבילם זה טוב הם חושבים שזה טוב גם לאחרים אבל אם תגידי להם שניסית כבר וזה לא עזר אז אולי יבינו אותך

כמה צריך להסביר בשביל שיקלטו??

ורתם השאלה ששאלת כ"כ נכונה!!

כאילו למה אני צריכה לגרום לחברות שלי לבזבז זמן על הצרות שלי כאילו??? ישלהם ת'חיים שלהם למה להתקע?

ואיי.. גמאני בדיוק ככה..

ומלא פעמים חשבתי>> מה זו אשמתן של חברות שלי שיש לי בעיות??

אם חברות שלך שומעות ומקשיבות לך... אז כנראה שזה לא 'אשמתן' אלא שהן מקשיבות מרצונן... אני בתור חברה לא הייתי רוצה שחברות שלי יחליטו מה טוב לי ומה לא (להקשיב לבעיות שלהן-ויש בעיות..) אם אני מרגישה שקשה עלי ההקשבה, אני מבקשת הפסקה קלה.. 

אני שונאת גם לבכות למשל..גם אם אני לבד..זה גורם לי להרגיש חלשה..( תמיד שכואב לי אני חושבת על כל הסבל בעולם, משפחה שכולה, ילדים באפריקה שגוועים ברעב  , שואה! זה לרוב עוזר לי לקחת הכול לפרופורציות אחרות לגמרי..)  אני בכלל חושבת שמתי שאומרים לפרוק מהלב מדברים על דברים גדולים באמת שצריכים לקבל בהם עזרה מבחוץ , דברים שאי אפשר להתמודד איתם לבד..לא מדובר על לפרוק מהלב את זה שרבתי עם החברה הכי טובה שלי או היה לי ויכוח רציני עם ההורים ועכשיו אני בטוחה שהם שונאים אותי.. זה דברים שאני חושבת רצוי להתמודד איתם לבד , למצוא העצמך כוחות להתגבר ולהתבגר..

שפריקה ממש עוזרת.לפחות לי .בקטע ההרגשתי.

שאת יודעת שעוד משהוא יודע על זה ונותן את דעתו ושאת נורמלית.

ועוד משו-הרבה פעמים זה שפרקת לפניו מרגיע אותך ואולי מציע פתרון טוב וזה ממש עוזר....

קיצר אני ממש בעד פריקה...

לא למי טוב לפרוק ומי לא, ולא על כל דבר אחר.

באתי לשאול למה חופרים על זה? כאילו מה הקטע בזה? בתכל'ס זה לא ותן כלום (לי לפחות) מעול לאהרגשתי שזה נתן לי משו חוץ מתסכול והרגשה לא נעימה שאני סתם חופרת לאנשים וכו'...

אז למה משגעים בזה? מה כ"כ חשוב בזה? אנשים כאילו סתם נלחצים, אני זוכרת שה שעברה סתם באיזה פעילות משעממת של הכתה בקיץ, אז כל בת הייתה צכה לקחת חפץ ולתת אותו למישי בכת עם סיבה, אז מישהי נתנה לי מין קלמר כזה קטן ואמרה שזה בגלל שאני סגורה ומופנמת ושומרת הכל בפנים....

דיי למה כ"F מייחסים לזה חשיבות? למה אנשים לא מבינים שהסיסמאות האלה לא תמיד נכונות?

יש לי מדריכה בבנ"ע, כבר הזכרתי אותה השורשור. קיצור, היא אמרה לי ש"כל אחד מדבר מהמקום שלו." וכפי שמתברר כאן, יש יותר פתוחים ופחות סגורים. וכידוע, תמיד מסתכלים אחרת על בן אדם שונה. ומנקודות במט מסויימות את נחשבת שונה.. הבן אדם שאומר לך שאת חייבת לפרוק וכו' וכו'- מדבר מהמקום שלו!! הוא אומר לך את זה כי ככה הוא חושב, מנקודת המבט שלו זה הדבר הנכון לעשות.. הבנת?

ולמי שהזכירה על נישואים ושיתוף מן הבעל.. כשהיום יגיע ותתחתני תדברי על זה, סבבה? אני שונאת שבכל דבר מערבים אהבה ונישואים. אולי די?

ודר"א- יש גם נשים סגורות בפני הבעלים שלהן. לכל אחד יש קושי מסויים, וביחד עם השני הן בעז"ה יפתרו את זה..

בקיצור, אני חושבת שכל אחד יעשה 'כטוב בעיניו'. לא יעזור לך אם תלכי על פי עצות של אחרים, ובמיוחד אם את חושבת שזה לא נכון ומתאים לך!

הלב שלך הוא זה שמכיר אותך יותר מכולם.

אני רוצה לתת לכם דוגמה לסיכום.

בפורום 'בת מלך פנימה' מישהי התלוננה שכל הזמן שואלים דברים אישיים וזה.. ומה הטיעון שלה- 'בשביל זה יש אמא.'

אורייט, את פתוחה עם אמא שלך וזורמת איתה. בעצם, את פתוחה עם כולם ונוח לך לדבר על כל דבר עם כל אחד.

יש כאלה שהן לא כמותך!

לא רוצה לעצבן\להעליב או משו, אבל גם אם את מסתדרת טיפ טופ עם אמא שלך, זה לא אומר שכולן כמוך! אוקיי? פעם הבאה, קצת יותר רגישות.

יש פעמים שבלי לשים לב אפשר להכאיב עם נגיעה קטנה בפצע פתוח.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!