אה? מה? מישהו אמר רומן.. טיקה?
משו כזה.. כן העזתי לומר בפורום דוסי משהו על אהבה..
איך העזת?!?
נו טוב.. כנראה שעברתי על כמה חוקים.. והנה גילינו שיש יום בשנה שבנות יצאו בו לחולל בכרמים
ולמצוא את בחיר ליבן!
מדהים לא?
הדור שלנו רצה לאמץ את זה.. כרמים ולחולל כבר לא יהיה כמו פעם... אבל לנצל את היום הזה למשהו מיוחד
זה אפשרי.
אבל איך עושים את זה?
יש לנו יכולת גדולה בימים שטובים לעם ישראל להקדיש אותם לדברים מדהימים.
ילדונת.. חשבת פעם על בעלך ? איך יהיה שתפגשי אותו? איך את רוצה אותו?
לא אני ממש לא מנסה לעורר בל"חיות בקרב העם ובקרב הפורום.
אבל ממש חשוב שנזכור שיש מקום לחשוב על העתיד.. כי אם לא נחשוב אז העתיד שלנו לא יהיה מתוכנן
ולא יהיה מחושב
יענטו "איזהו החכם הרא"ה את הנולד"
[כן רמזתי על יציאתי מחר למחנה רא"ה בע"ה.. אז כנראה שלא אהיה פה כמה ימים]
גבר.. אתה שנוהג לתצפת על המחוללות 
יודע מזה לשמור את עצמך לאישה שלך?
יודע מזה להתגבר למענה? וזה מתבטא דוקא כשהיא לא לידך... דוקא כשאתה לבד
ואתה עומד מול 2 יצרים שמושכים לך ת'אוזן לכאן ולשם.
כולנו רוצים חיים של אהבה ושל שמחה.. הרגשה הכי חזק שנטע בנו הקב"ה.. רגש שבזכותו מתקיימים בתים
בעם ישראל הצדיקים!
בתים של קדושה ורצון טוב להתקדם בתורה ובמצוות.
בתים של שאיפה לשלמות ועשייה לשם שמיים.
חבר'ה- זה בידיים שלנו!!
תזכרו את זה, הדורות הבאים תלויים בנו.. תלויים בהתגברות שלנו ברגעים קשים.
הילדים שלנו.. החינוך, הכל תלוי ברגעים האלו של ההתמודדויות.. הרגעים של התפילה לד' שיזמן את הזיווג בזמן הנכון ובמקום הנכון.
הזמן להתפלל על זה הוא מקטנות.. בלי לחשוב מעט מידי או יותר מידי, אבל מידי פעם לחשוב
"איזה אישה הייתי רוצה?"
"איזה בעל הייתי רוצה?"
נק' למחשבה!
שנזכה לטעום את טעם האהבה אמיתי בזמן הנכון עם כל העוצמות...אמן!
