"לא היו ימים טובים לישראל כיום חמישה עשר באב וכיום הכיפורים" [תענית ד',ח']
למה?
כי אם יודעים לנצל את מהות הימים האלו -
ט"ו באב - החיבור והקשר הכי גדול שיכול להיות בין אדם לחבירו ("והיו לבשר אחד"),
ויום הכיפורים - החיבור והקשר הכי גדול שיכול להיות בין אדם למקום.
[אגב,בשני המקרים הימים הם השיא,אבל צריך אח"כ לעמול ולהשקיע כדי לשמר את ההתרגשות,הקרבה והאהבה.]
חג שמח! 