לא כדאי לעשות קילופים אפילו אם יש סיכוי קטן שיהיו חורים.

תתאמן על קר הרבה זמן, עד שאתה עובר לעשות על חם.

גם כדאי לדעת שיש אנשים אם מוטוריקה לא כ"כ עדינה שלא מצליחים לעשות קילופים.

וזה גם לגיטימי.

ואיך אתה מוחק?

אחי מתגובות קודמות שלך משמע שאת די בתחילת הדרך

כשאני התחלתי לכתוב לא היה windows פשוט מי שdoss היה כותב

בהצלחה אחי

אגב בהתחלה אולי כדאי למצוא קלף יןתר עבה

ואני בתחילת הדרך רק במחיקות. למרות שגם את זה עשיתי המון ודווקא יצא לי מצויין, כי היה לי את המורה הכי טוב שיש (!!!).

הבעיה היא ששכחתי להחליף סכין, ואז צריך ללחוץ קצת, ואז עוברים לצד שני.

אבל יש לי מישהו שמתקן 10, לא שמים לב בכלל!!!

הוא גם מוחק 10, לא הצלחתי לגלות מה הוא מחק (זה היה 5 שורות)!!!

לא, אני לא זוטר כ"כ בתחום...אני גדלתי על זה מגיל 0...

שהוא מוחק יותר בקלות בקלף דק. לא יודע איך וכיצד, אבל כך אמר לי.

ויש לקחת בחשבון גם המחיקה, גם האופן בו מורחים אח"כ גיר, האופן בו משייפים, וכו' וכו' (כל אחד וענייניו הוא).

יש סופרים שמקלפים שמות- בתשלום (כמדומני בסביבות ה10-15 דולר לשם). ב"ה לי יצא לקלוף שם רק פעם אחת, וזה היה שם של ב' אותיות, אם היה יותר, נראה לי שהייתי פונה למקצוען יותר.

אגב אפשר לעשות טלאי, וזה ממש לא יוצא נורא (אני עשיתי טלאי אחד בלבד בחיי, במגילה השנייה שלי..).

סוג של פנומן...

ר' שלום כל פעם שאתה מזכיר שמות מה"חצר" אתה מחזיר אותי כמה שנים אחורה עת שהייתי גר באיזור וזכיתי להנות מאורו של מו"ר זיע"א

ואגב, הוא המורה הכי מקצועי ומומחה (לדעתי) לכל כלי הקדש: סופרות, מילה, שחיטה, ניקור.

והרב אליהו אכל משחיטתו, והפנה אליו שאלות הלכתיות בנושאים כבדים בסת"ם (אני עד לזה בעצמי). 

את הרב גיאת אני מכיר כת"ח ומקצועי בעבודתו 

כמעט למדתי אצלו מילה בסוף קיבלתי פיק ברכיים כשהיה יותר מידי מעשי

כשכתבתי "סוג של פנומן" התכוונתי אחד שמצליח בכל ובמקרה שלו הכל אצלו הכל כחומר ביד היוצר ואין קל וקשה כי כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו

ולכן התכוונתי לאמר שהוא לא ראיה לאמר מה קל

ח"ו לא מתוך זילזול אלא מתוך הערכה יתירה

מקווה שעכשיו הובנתי

מעניינים בעיקר דעות הראשונים, ובפרט הרמב"ם, וכן דעת מרן ורמ"א. ומי שמדבר אתו רואה ישרות הלכתית נדירה כיום.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..