מעדיף חד משמעית את הישיבה,

אבל מסיבות שונות.

אני שישי מתוך שבעה אחים,

וכל פעם שאני מגיע הבייתה,

אין בו כמעט אף אחד והוא ריק.

בישיבה יש תמיד אנשים לחיות אתם

במלוא מובן המילה,

ובבית רק המחשב חבר שלך .

כל השאר פשוט לא נמצאים.

וזה כולל גם את החברים מהשכונה,

שמשום מה אוהבים יותר את המחשב

מאשר לבלות עם החברים שלהם.

אז בקיצור למי שלא הבין, אין כמו הישיבה,

ואני לא אוהב את הבית.

זה ככה גם אצלי , וזאת אחת הסיבות שאני  בפנימיה 

אבל בכל זאת - בזמנים באמת קשים , לא בשגרה , אני מרגישה הכי טוב בבית . אני לא חיבת כלום לאפחד. אפשר להישאר בתוך עצמי . וזה המקום הטבעי שלי ...

(זה כמו שאם תשאלי מה החלק  שאת הכי אוהבת בעץ ,

אז תגידי פרחים \ עלים וכו' , הם יפים , משמחים , חיים והכל ..

לא תגידי שורשים , נכון? הם באדמה , לבנים כאלה , לא מרגשים במיוחד ... אבל זה מה שנותן לך את הכח , וזה מה שנשאר גם בשלכת , ונותן את היכולת לצמוח מחדש...)

בס"ד

זו^ אמורה להיות אחת הסיבות הגדולות ששמחים בגללה לחזור הביתה. לדעתי אם אפשרי, את צריכה לדבר עם "הבית" שלך על זה. לפחות לנסות..

אני משתדלת להמעיט את השהות בבית אבל מסיבות אחרות אבל תמיד טוב לחזור לפינה ששלך ולמקום המוכר שגם אם לא מקבלים אותך- אתה יכול לעשות מה שבא לך... (לפחות אני)

יש שם מרחב מחיה גדול

(המון שטח ריק להסתובב בו)

אני לא בפנימיה כי אני הקטנה ולא רוצה להשאיר את הורי לבד בבית.

אני ממש מעדיפה את האולפנית כי בבית כל מה שאני עושה זה להיות פה ומתישהו זה מרגיז.

ביישוב אין הרבה בנות וגם כל אחת לומדת במקום אחר אז אין לי חברה.

אבל מצד שני אני דווקא אוהבת יותר את היישוב בגלל מה שאבגדה אמר.

יש לי יותר מרחב מחיה

מקומות ללכת ולחשוב קצת.

מבחינת חברה עדיפה האולפנית, מבחינת לבד, לחשוב וכו' עדיף לי הבית והיישוב במיוחד שאני לבד בבית.

גם לי יותר טוב מחוץ לבית. אני לא בפנימיה... וממש קשה לי..

(ועכשיו אני חיבת לקום, כי אבא שלי כועס עלי שאני במחשב.. אולי אני ימשיך אח"כ..)

אני ממש לא מרגישה שהבית שלי הוא המקום הטוב והתומך שלי..

המונהמון פעמים העדפתי להתרחק מהבית, בזמן שכולם רצו להיות בבית כבר..

במעיינות למשל, לקראת סוף השבוע כולם התגעגעו הביתה, ולי לא הפריע להמשיך עוד שבוע ככה.. לא הרגשתי חסרון של הבית...

ועכשיו איזה 3 שבתות רצופות לא הייתי בבית, ואני דווקא נהנית מהקטע.. חוצמזה שחסר לי קצת השגרה של שבת רגילה.. אבל בקטנה.. הרבה יותר כיף לי בשבת כשאני לא בבית עם המשפחה...

אני בבעיה קצת יותר רצינית, כי ההורים שלי לא מתים על הקטע שאני לא נמצאת בבית ואני לא יכולה להסביר להם למה אני לא נמצאת, ואני נכנסת ללופ מתסכל..

שנה הבאה אני כנראה ידריך בסניף חוץ, מה שאומר שכמעט פעם בשבועיים אנלא יהיה בבית.. ואני חושבת שזה יהיה לי דיי טוב.. בעז"ה.

בגלל זה גם בא לי לחזור לאולפנה כבר.. אפילו שאנלא בפנימיה, עצם זה שאיזה חצי יום אנלא צכה להתמודד עם האנשים שבאשמתם אני פע.. המורה שלי כבר יודעת שכשמגיע החופש אני גם שמחה וגם מבואסת טיליים.. שמחה- כי כמו כל בנאדם שפוי אני לא מתה על הלימודים ומעדיפה חופש.. ומצד שני אני לא מחכה לחופש, כיח זה אומר להיות כמעט כל יום כל היום בבית..

ובבית אין לי חופש. אני מרגישה שאני יכולה הרבה יותר להרגיש חופשיה ובנוח באולפנה.. (אולי זה קשור לעובדה שהשנה עשיתי מה שבא לי כל השנה למשל??) בבית תמיד יהיה אבאמא בסביבה שיעירו ויחפרו, ואחשלי שהתחביב הכי גדול שלו הוא להציק לי.. (קטן ממני בשנתיים..)

וכל העניין שבבית יש מקום שהוא רק שלי>> אז זהו שאין! אין לי מקום שהוא רק שלי.. כדי לדבר בטלפון בפרטיות יחסית אני צכה לצאת החוצה, או לחכות לאמצע הלילה כשאחים שלי כבר ישנים כדי שאני יוכל לדבר כשהם בחדר.. ובעיקרון אנחנו אמורים לעשות שיפוצים בקרוב, ואז יהיה לי חדר שהוא רק שלי... אבל זה כבר איזה חצי שנה נמרח.. והגיע לשלב שיש תוכניות מדוייקות, אבל מעשית אין קבלן..

קיצור>> אני שונאת ת'בית שלי..

חפרתי בטירוווףףף... אבל זו היתה סוג של פריקה..

לפי הרבה בנות שראיתי ואני עצמי - בזמנים רגילים זה מאוד תלוי באופי,יש כאלה שיותר מחוברות לבית,ויש שלא.

אני עדיין מצטערת שלא הלכתי לפנימייה,למרות היתרונות שבבית.

אלא מאי? הבית תמיד יהיה מקום תומך של האדם,מקום שלא משנה מה יעשה - יאהבו אותו.

חברות,כל כמה שהן מתוקות וכיף לי איתן - חוץ מכמה חבירות מאוד טובות - זה דבר חולף..שלא כמו הבית והמשפחה.

בזמנים קשים,לא משנה כמה יתמכו באולפנה - אין כמו תמיכה משפחתית.

מה שכן - בשלב מסויים אתה מקים משפחה,ואז זה המשפחה שלך..למרות שעדיין "גם אמא צריכה לפעמים אמא" [ואחד עם כיפה,שם,שם..]. מגיע שלב בחיים שאתה כבר פחות קשור למשפחה,ואז אתה מגלה אפילו ביתר שאת כמה המשפחה - ההורים,האחים - הם דבר חשוב ומרכזי ותומך הרבה יותר.

גם אני מרגיש יותר משוחרר בישיבה.

בזמן לימודים לפעמים יש לי תחושה שהבית זו רק תחנה לפני שאני חוזר לישיבה.

שם אני פחות תחת עין בוחנת.

אבל סתם ככה בבית אין יחס יותר מדי מיוחד, חוץ מזה שלא נעים לדבר...

אבל אני לא בטוחה איך הייתי מסתדרת שם.. בבית יש לי חדר לבד, יש לי 3 אחים גדולים שכמעט לא בבית,

ושני הורים עובדים- אני די רגילה להיות לבד, לעשות מה שבא לי וכו' יש לזה הרבה היתרונות , אני אוהבת שיש לי זמן של שקט שאני יכולה לעשות דברים רגוע, מצד שני לפעמים זה נורא - למשל לפעמים אני לא מרגישה טוב ואני באה הביתה ואני לבד ואף אחד בכלל לא יודע שאני חולה..יש הרבה הרבה דברים כאלה שלא אמרתי , אבל רק רציתי להגיד לך שזה לא תמיד כיף לי להיות בבית בידיוק כמוך..

אני מרגישה חופשיה לעשות הכל (כמעט.. )

אבל אני יודעת שהרבה יותר כיף לי בבתים של חברות, בסניף,בבצפר..

הרבה יותר כיפלי לא מגבלים בכלום אפשר לעשות פשוט הכל!!..

אבל בחרתי ללכת לפנימיה כי אני חושבת ששם אני יוכל לעשות דברים בלי שהאחים(!!!) יעירו או בלי שההורים יגדו מה דעתם. אני יוכל לפתח ת'אישיות כמו שאני רצה בלי גורמים מפריעים.. חח.. (זה נכתב בהומור קל.. כן?!)

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

מאוד עוזר השנה🙃🙃

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

אז אתה במגמת פיזיקה?

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים

אפשר בזום למי שרוצה

אפשר גם בקבוצות קטנות

שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.

המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.

יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה