משהו קטן לט' באב ומשהו על שמיעת שירים 2 במחיר 1 =)ענבל

אני יודעת שעבר כבר ט' באב אבל היה לי היום משהו שהזכיר לי משהו שקשור יותר נכון חידש לי משהו שקשור.

הייתי בהופעה של יעקב שוואקי.

בתחילת ההופעה יעקב שוואקי התחיל לדבר ואמר ככה:

מסופר שבשנת 1967 כשנכנסו חיילי צה"ל לכותל הם עמדו שם ובכו, עמד איתם חייל אחד, לא דתי, לא גדל על יסודות היהדות ובקושי יודע מה זה. אותו חייל עמד והתבונן בחיילים הבוכים עד שפתאום נפל על הריצפה ופרץ בבכי.

כשנגמר כל העניין המרגש וסיימו החיילים לבכות שאלו את אותו חייל: "אנחנו שגדלנו בבית דתי, למדנו על ביהמ"ק, חונכנו שצריך לבכות על חוברנו אנחנו בכינו אבל אתה שלא יודע כלום על זה למה בכית??"

ענה להם אותו חייל: "בכיתי על שאיני יודע על מה עלי לבכות"

 

תמיד אנחנו אומרים שאנחנו לא מתחברים לאבל על ביהמ"ק באמת גם אני לא אבל הסיפור הזה מראה עוד נקודה.

אני לא אתאבל בתשעה באב על ביהמ"ק כי אין לי מושג מה זה אבל אני אתאבל ואבכה על זה שאיני יודעת למה עלי לבכות, שמרוב שעברנו כל כך הרבה שנים בלי זה כבר איננו יודעים מה זה ועל זה גם צריך לבכות אא"כ אתה באמת מבין מה זה ביהמ"ק ואז ברור שעדיף לבכות עליו אבל אם לא, אז גם לבכות על שאינך יודע למה עליך לבכות, זה טוב.

 

זה היה דבר אחד עכשיו לדבר השני.

 

היו פה המון שרשורים על איך שירים משפיעים על הנפש וכו' אז אני חייבת לספר קצת מהרגשותי בהופעה.

ראיתי את שוואקי זו לא הייתה הופעה ענקית ולא היו המוני אנשים אז יכולתי לראותו למרות שישבתי הכי מאחורה ואני חייבת לומר שראו פשוט ראו איך הוא מתכוון לכל מילה שיוצאת מפיו.

היו שירים שהרגשתי שהוא לא מתכוון והוא לא  ממש מתחבר אליהם ואז גם אני לא ממש הקשבתי להם אבל היו לו שירים שפשוט ראו שהוא מכניס בהם את נשמתו! והם באמת השפיעו עלי.

כששומעים שירים צריכים לדעת שמשהו מרוחו של הזמר עוברת אלינו כי הזמרים מכניסים את כל נפשם בשיריהם וזה הטוב במוזיקה שהיא משפיעה אבל היא גם יכולה להיות הרסנית.

אני יכולה להעיד על עצמי שכשהייתי בהופעה ממש הרגשתי את החורבן, ריגוש של חתונה (תסלחו לי זה לא קשור לבלחיות הוא שר שירי חתונה אז.....), קירבה לה' וכו'.

בנסיעה חזור אחיי הפעילו רדיו ושמעו תוכנית ברשת גימל, תוכנית של אלבומי הזהב או משהו כזה השעה הראשונה הוקדשה לצביקה פיק.

שלא יובן לא נכון אין לי שום דבר רע נגד צביקה פיק אבל פשוט הרגשתי את ההבדל.

הגעתי מההופעה של שוואקי לאוטו, מכל ההרגשות שנחו עלי בהופעה נפלתי לשירי האהבה של צביקה פיק והרגשתי שאני מתחילה לאבד את מה שקיבלתי בהופעה.

לי אישית לא היה מה לעשות עם זה אבל אני פונה אליכם שימו לב לשירים שאתם שומעים!.

נכון אולי בהתחלה תאמרו לי: "אנחנו מקשיבים למוזיקה לא למילים" (למרות שאז אני לא מבינה מההעניין לשמוע זמרים מסוימים אבל שיהיה), אנחנו לא מושפעים" וכו' אתץם יכולים להגיד הכל אבל אני כמעט בטוחה שזה משפיע על רוב אנשי העולם בין אם במודע ובין אם לא במודע, זה משפיע!.

זהו להערב הייתה הופעה מקסימה ממש שמחתי שהלכתי וזהו

לילה טוב לכולם!!!

מקפיצה אין כאן אנשים שאוהבים חפירות? ענבל
למרות שבמחשבה שנייה זה לא כזה חפירהענבל

תנסו לא יודעת אם שווה אבל מעניין אותי לדעת מה דעתכם גם על זה ואם אפשר אז גם על איך שאני כותבת (כן אני יודעת שאני לא יודעת לכתוב יפה כמו דניאלה והבש"א תתמודדו)

את מה יודעת מה מצחיק אותי?דוסית גאה!

שהמורה שלי מספרת לנו איך הילדים הצדיקים שלה שברו את הדיסק של שוואקי..

והיא מספרת את זה בגאוה..

 

את ממש צודקת.

 

למה הם שברו? בגלל ה"חרם" (עלק) של הרב אמנון יצחק??okey

אם זה בגללו וגם אם לא אז זה בל תשחית...

 

אני לא חושב שראוי להגיד כך על רב...שואף לאור
אני לא היחיד שדיברתי בצורה כזאתokey

עליו...  רב גדול ממנו דיבר גם בצורה כזאת.. אני לא אפרט כאן..

 

 

אני לא כ"כ מסכים עם מה שכתוב בהתחלה..okey

אין מישהו בדור שלנו שיכול להרגיש ממש איך זה היה להיות בזמן בית המקדש ומתוך כך להתאבל... אם נלך בראש הזה אז אפאחד לא יוכל באמת להתאבל על חורבן הבית.... כל אחד יודע חלק ממה שהיה בבית המקדש.קרבן התמיד של בוקר שהיה מכפר על העוונות של הלילה.קרבן התמיד של בין הערביים שהיה מכפר על העוונות של היום.. כל מעשה יום הכיפורים ועבודת הכהן הגדול במרכזה.. הכרובים ..המזבח... כל אחד יודע משהו.לפחות חלק ממה שהיה..(לדוג':אני לא יודע מה היתה המשמעות השלימה של הכניסה של הכהן הגדול לבית קדשי הקדשים אבל אני יודע ששם הוא היה עושה כך.. ואומר כך..) וע"ז אפשר להתאבל.. שאנחנו יודעים שזה היה מאוד מקדם אותנו אישית ואת הכלל גם.. חוצמזה אני אישית בתשעה באב חוץ ממה שכתבתי לעיל.. אני מנסה לחשוב על כל הצרות שיש לי בחיים האישיים שלי ובחיי עם ישראל בכלל כיום.דברים שאני אישית קשור אליהם מאוד ואני יודע שאותם דברים (או לפחות השורש שלהם-מה שהביא לקיום הבעיה/צרה/וכו') היו לא קיימים אם היה בית המקדש וסנהדרין וכו'.. (ולא צריך לתת דוגמאות.. לא חסר כאלה לצערנו..) ואני חושב באותו זמן על זה-ומוסיף גם אם הפן (קמץ/פתח ב-פ') הזה להתאבלות על החורבן..

גמני קצת חפרתי..okey
במחשבה שניה בעצם גמזה לא חפירה.okey
אבל יש שגם על זה קשה להם להתאבלענבל

אני אומרת לך בכנות שלי קשה להתאבל למרות שיש צרות כי לא יודעת פשוט קשה לי לחשוב בהקשר כזה על ביהמ"ק.

יותר קל לי להתחבר לעצב כשאני אומרת כמה חבל שאני לא מבינה מה זה היה שאני לא מבינה כמה טוב יהיה לי כשיהיה את זה.

על זה אני אוכל לבכות ולהתפלל שאזכה להבין מה זה אבל אני לא יכולה לבכות ממש על החורבן אני צריכה משהו שיקשר אותי לאבל ונראה לי שיש פה עוד כמה כאלו.

אתה צודק שהסיפור פה הוא על חייל שלא למד ולא יודע בכלל אבל גם אני שלמדתי לא ממש מבינה מה זה עבודת הקורבנות ובמידה מסוימת אני ממש כמו החייל הזה.

 

דוסית- באמת למה הם שברו? איזה חרם של הרב אמנון יצחק??

על יעקב שוואקי?? מה יש להחרים אותו??

את צודקת חלקית...okey

זה נכון שצריך להתאבל על זה שאנחנו לא יודעים על מה צריכים להתאבל ולא מבינים וכו', את רוצה להגיד לי שכל מה שקשור לבנין ביהמ"ק והקרבנות והעשרה הרוגי מלכות והרוגי ביתר וכו' (בתשעה באב לא מתאבלים רק על חורבן הבית אלא גם על דברים מסביב כמו שהזכרתי הרגע) אין לך מושג בזה ואת לא קשורה לזה בכלל?? לא הגיוני בעליל.. את בטוח יודעת משהו.. אפילו החלק הכי קטן.. זה שאנחנו לא יודעים על מה להתאבל ואנחנו יודעים רק חלק קטן ממה שהיה זה לא פוטר אותנו מלהתאבל על אותו חלק קטן.. זה לא סותר מחד גיסא להתאבל על מה שאנחנו כן יודעים שהיה וכו'.. (אפילו אם אנחנו לא מבינים את המשמעות העמוקה שבדבר...) ומאידך גיסא להתאבל על זה שאנחנו לא מבינים לגמרי את המצב שהיה ושיהיה לנו הרבה טוב אם המצב יחזור לקדמותו ויהיה אפילו יותר טוב מקדמותו.. ("גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון..").

אבל אני לא מצליחה להבין מה היה כל כך טובענבל

בעבודת הקורבנות למשל ככה שאני לא יכולה להתאבל שכבר אין אותה.

למדתי אל תדאג למדתי השנה חומש ויקרא וברור שלמדתי גם דברים אחרים בלי קשר.

אבל עדיין לא הבנתי את המשמעות ולכן איני יכולה להתאבל עליהם.

אם אתה יכול אשריך! באמת!!! אני לא יכולה ולכן הסיפור הזה עוזר לי.

נשמע לי מוזר מאוד.. אבל אם את אומרת שאת לא מבינהokey

אז אני מאמין לך..

 

אני מבינה מה הם היו ושהם היו חשוביםענבל

אני לא מבינה מה חסר לי עכשיו ועל זה אני מתאבלת כמובן בתקווה שלא נצטרך להתאבל יותר וביהמ"ק ייבנה במהרה!!!!

אמן ואמןokeyאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך