שיש קונטרס שלם בעניין זה מהחזו"א (חזון איש) בשם (איך לא) "צדקת הצדיק"

אם תשיג נשמח להנות ממנו

שמעתי ממקור מוסמך מאוד שכך דעתו של הרב אליישיב שצ' עם יוד הפוכה פסולה  לאשכנזים

ומ"מ, אנו אין לנו אלא מנהג ישראל קדושים, ובוודאי שס"ת אלו כשרים ולכתחי' בלי שום פקפוק והוצאת לעז חלילה.

ב"ה

וגם לא שמע עליו !

אבל לא נראה לי בכלל שהרב אלישיב סובר כך.

אברר בלי"נ אחזיר תשובה בהקדם.

למרות שלא נוהגים כמוהו

ב"ה

פלא גדול שהח"א לא חזר בו לאחר כל ההוכחות שהציגו לפניו !!!

כבודו של הח"א במקומו מונח, אבל הר"ן, הוא אחד מהראשונים, ומי יכול להרער לאחר כתיבתו !!!

זה מובא בסוף של המשנ"ב (למי שיש 'עם פסקי חזו"א').

אבל לא היה לי כוח להסתכל במקור שמשם זה לקוח.

ס"ת שכתב ר"ן יש בו קו"פים שהירך מחוברת לגג. תכשיר את זה גם?

שו" ע כתב בפירוש שזה פסול.

ב"ה

איך הב"י הגיע למסכנה שזה פסול את זה צריך להבין !

זה השו"ע

ב"ה

השאלה היא איך רי"ק הגיע למסקנה זו?

ואם זה דבר מפורש בתלמוד רק אז חוזרת השאלה על הר"ן !

וזה לשון השאלה:

1) אם אני זוכר נכון, הרב אמר בשיעור על האותיות באות צדי"ק, כי דעת חזון איש לפסול צדי"ק עם יו"ד הפוכה (כתב האר"י).

רציתי לשאול:

א. איפה דעת ח"א מופיעה?

ב. מי שהוא אמר לי שגם הרב אלישיב שליט"א סובר כך, האם זה נכון?

2) שמעתי בשם הרב מרדכי אליהו ועוד כמה רבנים ספרדים מדורו כי למ"ד שהוא"ו שלו כמלוא יו"ד כשר לכתחילה (אמרו לי שהרב אמר בזה הלשון: שלכתחילה שיהיה כוא"ו ואם  היה כיו"ד אין בכך כלום).

גם הרב (כשראית את ס"ת הישן) אמר לי ש"לבבלים אין להם שום בעיה עם למ"דים כאלה". האם זה רק מכח המנהג או יש להם מקור ע"כ?

(ראיתי גם שהריב"ש שפוסל שהחיד"א סמך עליו לפסול, לא קיים.)

כך כתב לי הרב גרוס:

1)  א. חזו"א בתחילה פסל, אח"כ הראו לו תשו' חת"ס שכתב לעשות צד"י הפוכה. והורה: אותם שנהגו לעשותה הפוכה, ימשיכו מנהג (היינו לכתב ספרדי והאר"י), אבל לנוהגין בכתב ב"י הרי"ז פסול.

ב. לא קבלתי כן מרן הגריש"א שליט"א. וגם אם הדברים נכונים, בוודאי אין הכוונה על כתב ספרדי והאר"י. אבל לא שמעתי דבר בענין זה.

2) השמועה בשם מרן הגרמ"א זצ"ל נכונה, וכן אמר המקובל הצדיק רבי ששון מזרחי זצ"ל.

בעניין הריב"ש שהזכרת, לא בדקתי.

תשובה 1- כך שמעתי בשיעור הלוין של הגר"ע שליט"א (כמה אנו צריכים אותו..אנא ה' שמור עליו!!!!!) לפני כחמש עשרה שנים.

תשובה 2- אני מקוה שעכשיו אלה שלא האמינו לי, יאמינו למה שאמר הרב גרוס (ולהבא אפשר לסמוך גם עלי טפה יותר..). ותודה שהבאתם גם את דעת חכם ששון מזרחי זלה"ה שהיה מגדולי המקובלים בכל הדורות האחרונים (עיינו ספריו הק' באתי לגני- באל"ג- המלאים ר"ת וקיצורים כרימון...), והיה גם מגיה בחסד.

בברכה (אגב, לפעמים גם בעדות אחרות נמצאו למדים כאלה, ולא רק אצל הבבלים, אלא שאצלם זה בולט מתוך סגנון הכתיבה הכבד והצפוף).

ידעתי שתאוהב את התשובות.

סומכים עליך ומחכים למוצא פיך על מסורת בני ספרד ועדה"מ

לגבי כיסוי פיטום הקטורת?

תספר לנו

שיש לכסות את פיטום הקטורת שתולים על קירות ביהכנ"ס, משום ביזיון.

אגב, אני איני כותב כלל פיטום הקטורת, עקב איסורו של הגר"ע שליט"א (ולמרות שהגר"מ זיע"א התיר).

כמו ס"ת? לא מספיק זכוכית של המסגרת?

אני גם לא כתבתי אף פעם, דווקא אין לי בעיה לכתוב אחרי שהעולם נהג להתיר.

בסגולות מפוקפקות הלכתית, ובפרט שע"פ כל העדויות, אף אחד מגדולי ישראל לא נהג בהם למעשה.

פעם אחת ביקש ממני יהודי ממוצא אשכנז, ושכנעתי אותו שלא ישקיע בזה.

אני לא  מסתדר עם סגולות בכלל, חוץ מסגולת ישראל.

ב"ה

לגבי פטום הקטורת, ידוע מחלוקת הפוסקים, שאלו שאוסרים, טוענים שאסור לכתוב את התורה פרשיות פרשיות. ואלו שמתירים לא חוששים לזה.

אבל מה הענין של ביזיון???

בבית פרטי, אולי הענין מובן, האנשים מתלבשים, מחליפים טיטולים לילדים ולא תמיד נזכרים מה תלוי על הקיר !

אבל בבית הכנסת מה יכול להיות הביזיון??? ואם כן יש חשש למה לכסות רק את פיטום הקטורת ולא את "מודים דרבנן" או "ברך שמא"???

קטונתי.

כרגע אין לי ספרים אבל הסבר בעל"פ.

יש הלכה בהלכות ס"ת שאסור להשאיר יריעות שכתובות גלויות ללא כיסוי.

וכן כל דברי סת"ם.

נחלקו הפוסקים מה טעם האיסור. האם זה כדי שהיריעות לא יינזקו או משום בזיון (עצם זה שסתם ככה גלויות - לאו דווקא בזיון של טיטולים וכו') נפק"מ אם הטעם הינו כדי שלא יינזקו אפשר לכסותם עם ניילון שקוף והכתב עדיין יהיה גלוי, אבל אם הטעם משום בזיון צריך לכסותם ע"י כיסוי אטום.

כראה פסק הרב אלישיב שליט"א כטעם השני והחמיר גם על פיטום הקטורת שבתוככי המסגרת הזכוכית.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.