אגב, שם יפה. 

[ובזאת ההזדמנות אני קורא לכל הבנות שההורים עשו להם עוול וקראו להן בשם של בן, בשם אריאל- לשנות לשם היפייפה אריאלה! ]

בס"ד

זה שעזבתי את ההנהלה זה אומר שמותר לדבר ככה!!! אהמ! אדון אריאל!!! אני עדיין נמצאת פה וקוראת- יש לי שם מהמם ותמשיך לקנאות בשקט

בקשר לשמחה- |גמרתי לנצל"ש|- אני אכן שונאת את פורים בגלל עכיניין השתיה! זה עצוב! באמת! אנחנו לא יכולים להיות שמחים גם בלי אלכוהול?!

התכלית של היין היא בלסייע בלהביא את האדם שלא יכול להגיע לידי שמחה, למצב כזה: 

אני ב"ה, לא צריך עזרה, אני מאושר! קצת יין לא ישפיע יותר מדי על האושר שלי. יין זה למסכנים..  |ממציא סטיגמה| 

 אל תקחו אותי ברצינות בשעות האלה. 

אבל ברצינות, באמת אותו- היי (גובה) לא יעזור לי לאושר הכללי- נו- אז שתיתי, נהנתי, אח"כ עבר...עזר לי כ"כ להיות שמח? אולי לרגע מסוים... 

זה כמו שאדם שהוא חולה נפש לוקח כדורים כדי להראות נורמאלי. ההתנהגות שלו אינה אמיתית אלא מזויפת. וכך גם ביין. אדם צריך לשמוח באמת ולא על ידי כל מיני 'כדורים' שיעשו אותו שמח.

כן, יש גם שמחה שביין! אריאל (הבת. )- אנחנו יכולים לשמח גם בלא אלוכהול, אבל קצת אלכוהול, מדי פעם- בפורים, בפסח-

זה לא רע! רדו מזה. זה רע כשהשתייה היא אובססיבית, ונהפת להתמכרות. (וע''ע בני נוער חילוניים ברחובות)

בוודאי שיין לא יכול לגרום לשמחה באמת פנימית ועמוקה, אבל הוא יכול לגרום לסוג של שמחה אחרת.

שנזכה לשמוח תמיד!

שמתם לב שבכל שמחה [אירוסין, חתונה, ברית, יום הולדת] פתאום מגיע הדודה עם בקבוק יין וכוסיות ואומרת:"עכשיו מרימים כוסית!"

מה זה? הרי גם ככה שמחים! למה צריך יין?

הוא מוסיף שמחה.

ובגדול מהי שמחה אמיתית?

לענ"ד הבנה של האדם שהכל לטובה, שה' מנהל את העולם ויש לנו כאן תפקיד משלנו ואנחנו צריכים לעשות אותו על הצד הטוב ביותר.

ושהעולם בתכליתו נברא טוב.

השמחה גם מקרבת אנשים - תשימו לב מה מושך אתכם יותר - אדם שמח או אדם עצוב?

והיין גורם לכל אחד לשמוח - "יין ישמח לבב אנוש" - זה עובד בד"כ.

בשמחה ואהבה,

תמיד פה בשביל כולכם

יום טוב!

אלא ''ויין ישמח לבב אנוש''.

זאת אומרת שיכול להיות שמה שגורם לשמחה זה לא האלכוהול אלא הענבים. כנראה שהענבים זה כ''כ יקר וטעים שזה מה שגורם לשמחה. עובדה- על מיץ ענבים מברכים ''בורא פרי הגפן'' כמו יין ולא ''שהכל'' כמו המיצים האחרים.

בס"ד

"להיות בשמחה תמיד" "תחייכו" "תשמחו"... אבל תכלס, מה זה בעצם?! מה זאת השמחה הזאת שכולם מדברים עליה כל הזמן כל היום?

רציתי לכתוב שמחה של מצווה (אבל התחשבתי בהרהור )

שמחה זה לא סתם בדיחות,זה סיפוק מימשהו.

שמחה = עשיה.

היא נותנת משמעות לחיים,אבל היא צריכה לנבוע ממקום טהור.

וזה התפקיד שלנו.. להחליט מה משמח אותנו באמת,ומה סתם נותן לנו הנאה ריגעית.

ולבחור בשמחה!

אז תנו חיוך !גם שממש עצובים .. לי זה רק עוזר

כל היום מדברים עם וודק ושתיות (גם שטויות)...

אדם ואם שמח מטבעו אז היין יוציא ממנו שמחה ואם הוא עצוב אז הוא יבכה ברגע שהוא ישתה..

לחשוב שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא-לטובה הוא עושה!!ולא לרע!רק לטובתך!!

ככה הבנאדם שמח כמו שצריך.וזה לא חייב להתנגד לאבל למשל,מבינים?אפשר להיות אבל,ובכל זאת לדעת שה' עשה זאת כי הוא רצה,ושזה לטובה ואין לנו מה לערער,רק להתאבל.

כמו כן ב'שמחה'-עלינו לעבוד את ה' מתוך שמחה ומטוב לבב,שמי שלא עושה זאת,כל הקללות שבפרשת כי תבוא הן "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" כלומר,אם אתה עושה מצוות ביבשות וב-"איזה בעסה.."

זה לא טוב והקללות לא עלינו הן על זה.שנזכה להיות שמחים כל הזמן!!!

(ושלא תחשבןו שאני איזה חסיד או משו,אני ספרדי ב"ה..)

שסוברת ששמחה זה דבר שנולדים איתו ובמשך חיינו אנחנו צריכים לשמור אותו.

אני מאמין ששמחה זו מיומנות נרכשת - צריך להתאמץ כדי לשמוח באמת.

איך אפשר להיות שמח בלי עין טובה? לא כולם נולדו עם עינייים טובות שיכולות להפריד רע מטוב. וגם מי שכן, זה אף פעם לא מושלם אצלו.

איך אפשר לשמוח בלי ביטחון? כשאין לי ביטחון בעצמי וב-ה', אין לי אומץ לעשות את הדברים שאני שואף אליהם. אם הנפש שלי לא מוציאה את הכוחות שלה אל הפועל, היא לא תשמח.

"לשמוח" ו-"לחיות בשמחה" אלו שני דברים קרובים אך רחוקים.

אדם שמח, שמח כשקורה לו משהו טוב. כלומר שהשמחה תלויה בנסיבות.

אדם שחי בשמחה שמח כי זה המצב הנפשי הנורמלי שלו. השמחה שלו נובעת מבפנים החוצה.

בתהילים יש פרקים שמתחילים ב"מזמור לדוד" וחלק ב"לדוד מזמור".

חלק מהפרקים דוד המלך כתב מתוך רוח הקודש שנחה עליו, ובחלק השני הוא כתב את הפרק ומתוך כך נחה עליו רוח הקודש.

בעניין ההשתכרות:

אצלנו בישיבה לא שותים בפורים. אנחנו רוקדים ורוקדים עד שאנחנו נהיים "שיכורים ולא מיין". 

יש כאלה שצריכים רק דחיפה קטנה כדי לשמוח. כל אחד ומה שמתאים לו.

כמה שאתה תהיה שמח.עדיין מי שלא הרגיש את הפתיחות לב כתוצאה מיין לא יבין

אני אישית חולה על זה ומשתכר בכל פורים.

אז אני כנראה לא יכול לחוות דעה בנושא. 

אני מאלה שעושים בלאגן ושטויות גם כשהם פיכחים, אז לטובת הציבור עדיף שאשאר ככה. 

בס"ד

לפני שנתיים, נדמה לי, המסיבת פורים של האולפנא הייתה בישוב אחר. (ישוב שיש בו את הבית ספר היסודי שלמדתי בו). אבא שלי עובד באולפנא, ובאותה שנה הוא היה אחראי שכל הבנות יעלו על האוטובוסים ויגעו לבתים שלהן. אני, מפונקת כמו שצריך, אמרתי שאני לא נוסעת באוטובוס, אלא אני אסע עם אבא שלי הביתה באוטו. היה חפץ חשוד מחוץ לישוב שעשה פקק קילומטרים באחת הצמתים שבאזור. אוטובוס שלם לא יכל לבוא בגלל החפץ החשוד ובנות מישוב שלם נתקעו. אבא שלי נשאר כדי לראות שכולם עולים על האוטובוס, ואני איתו. הגיע אוטובוס מכיוון אחר, של ישיבה אחת והוריד את התלמידים. את כולם אני הכרתי, נערים שלא גדולים ממני בהרבה, שלמדו איתי ביסודי, כמה שנים מעלי. אם אבא שלי לא היה נשאר זה היה נגמר באסון, אני מבטיחה לכם. הם התקרבו אל הבנות שלא ידעו מה לעשות עם עצמן! היו שם אולי, אולי 2 נערים שלא השתכרו שהיו צריכים להחזיר הביתה לפחות 15 חברה. יש לי טראומה משיכורים.

והם נערים, הם היו אז בני 16, 17, 18, ואני מכירה אותם, את כולם! בשמות, בפרצופים, בהתנהגות! הם אחלה חברה, אנשים טובים, מביתים טובים, חלק אפילו בנים של רמים...אז מה קרה?! שתו יין, זה מה שקרה!!!

סתם מקיאים!סתם עושים עוול לעצמם!לסביבה שלהם!לחברים שלהם! למשפחה שלהם!

בן דוד שלי סיפר לי ששנה שעברה הוא ועוד חבר שלו היו צריכים להחזיר הביתה את כל החברים שלהם הביתה כי הם לא יכלו לעמוד על הרגלים- תגידו לי, אתם בסדר?!

זה פשוט מגוחך בצורה איומה!!

כל מה שכתבתי ביחס לשתייה הוא בתנאי שהיא אינה מוגזמת ובכמות סבירה. ומי שלא יודע לשים גבול - שלא ישתה!

ההיפך של עצלות נפשית-עצבות.

בס"ד

אתה שיכור, אתה לא יודע לשם לעצמך גבול.

אפשר עדיין להרגיש שינויים בגוף ויש שלב שאתה כן שולט בעצמך. 

לי בשבתות ובחגים לשתות-אבל לא בכמויות מטורפות ולאט לאט בגוף מתרגל לכמויות קטנות.

אגב בפורים התפרעתי

שתיתי 4 גביעים (הממוצעים) של יין לא חזק בכלל ועוד 3 גביעים של יין חזק ואח"כ הייתי בסדר גמור...

אוי זה מגעיל.

אני חושבת שאפשר להתבשם אבל כשאתה ממש משתכר זה כבר נהיה מגעיל ואתה סתם גורם לך בושות.הי

ה אצלינו אחד שהשתכר והקיא את נשמתו בתוך בית הכנסת עד היום זוכרים לו את זה.

או שאצלינו גם המכינה משתכרת אז זה בכלל מפחיד כי הם נטפלים לילדים ולבנות.

גם הייתה פעם אחת שראש המכינה השתכר והתחיל להגיד דברי תורה שהם לא לאוזני כולם.

קיצור שימו לב כמה אתם שותים!

לא אני (זה לא טעים לי) אבל יש שכן!

את יכולה להיות בהלם ולומר שזה לא נשמע הגיוני או כל דבר אחר, אבל זו המציאות!

אולי הן לא עושות את זה ליד כולם,כמו הבנים, אבל זה בהחלט מצוי.

שאתה רואה את חצי הכוס המלאה וכך אתה לא דואג וממילא אתה נשאר שמח.

בקשר לשתיה, היין, אפילו טיפה זה משמח. זה גורם לך לשכוח את הדאגות שלך ולשמוח. אבל כמובן שצריך לשים גבול אחרת אתה לפעמים משתכר כ''כ שזה כבר גורם לך ממש לשכוח הכל ולפעמים זה גם מפריע לאנשים.

פשוט צריך להיזהר, לשים לב כמה אתה שותה. ואם אתה לא רוצה להישתכר, אתה תיזהר.

(יש לי ניסיון בזה, נגיד השנה בפורים שתיתי בערך 7 כוסות ולא הישתכרתי כי לא שתיתי הכל בבת אחת. ואומרים גם שאם אוכלים משהו אחרי ששותים-לא משתכרים)

בס"ד

צר לי לאכזב אתכם. אין שום הבדל בין בן שמשתכר לבין בת שמשתכרת- שניהם זה מגעיל. נקודה.

שנה שעברה מד"ש שלי השתכר ובא ככה למסיבת פורים של הסניף, הייתי צריכה להרגיע לא רק את חניכים שלי שהם בוגרים (ט' וח') אלא את כל הסניף- גם את המדריכות עצמן! וגם חניכים בכיתה ד' וה'! אז סבבה, אז הוא התיישב על הריצפה והתחיל לשיר שירי נשמה, ובא אלינו המדריכות ואמר לנו דברי תורה- אבל חניכים נבהלו, עד היום כולם זוכרים לו את זה. שיכור זה דבר מפחיד. זה מגעיל. ואני בחיים לא אבין מה הריעיון הגאוני להשתכר. פעם נהנתי לצחוק על הבנים שמשתכרים, היום אני באמת נגעלת מזה. גם שהמד"ש שלי התחיל להסביר לי כל מיני הלכות, ולצטט לי רבנים... אתה לא יכול לעשות את זה בלי להשתכר? (הוא עושה את זה גם בלי, כן?) מה זה נותן לכם להשתכר? מרגש אתכם?! "ואי!אני שיכור!!!"  מרגש, נוגע ללב...

שמחה=בשר ויין. את בטח יודעת את זה, נכון?

חוץ מזה, שכנראה זה כיף...לא ניסיתי, אבל ככה זה נשמע..

אגב, ידעת שהאלכוהול נוגע בנקודת התענוג במוח (או משהו בסגנון..)?

זה לא מפחיד ולא מגעיל.

מה, בגלל שהוא שיכור אז הוא כבר נהיה בן אדם שא''א להתקרב אליו?

לא נכון. הרי הוא בכ''ז בן אדם וחוץ מזה זה לא כזה נורא, אפשר לדבר עם שיכורים בלי בעיה, להקשיב להם, לענות להם על השאלות ואפ' לחבק אותם! פעם עשיתי את זה.

חוץ מזה הוא יעלב אם לא תתיחסי אליו.

בס"ד

אבגדה- אני לא אגיב על זה שבשר ויין משמחים את האדם... אבל, אם זה מה שמשמח אותנו המצב שלנו בקטנים. אוכל ושתייה?! זה מה שמשמח אותנו? כי זה מה שאתה אומר לי בעצם...\

aafdaa- אני לא אתעלם ממנו, או ממנה- אני אקשיב להם, ואני אענה להם אפילו. וזה עדיין לא סותר את זה שזה לא בסדר. נער יכול לשלוט בעצמו? שהמבוגרים משתכרים זה נותן "לימוד לא חיובי" כ"כ... זה מה שאתה מלמד את הילדים שלך? איך אבא שלהם שיכור?!

לק"י

מהי שמחה אמיתית?

שמחה היא: כשמשהו מביא לך פרחים,

                או שולח לך חיוכים.

                כשאת מקבלת נשיקה וחיבוקים,

                מכל מיני אנשים שאותך אוהבים.

שמחה היא:כשאת מקבלת ציון טוב במבחן,

               כשאת מתעוררת במצב רוח מצוין.

               כשנוסעים עם החבר'ה לגולן.

               וכשעושים לך יומולדת או מסיבה, כמובן!

שמחה היא:כשאת אוכלת שוקולד טעים.

               כשמודיעים לך שמחר אין לימודים.

               כשבחוץ רק שמש ואין עננים.

               או כשאת מקבלת מתנה מהדודות ומהדודים.

ואני שואלת שוב, זה מה שגורם לנו להיות שמחים? שוקולד?! יין? בשר? אם יש לימודים או אין?

מה הבעיה? יש גם שמחות כאלה!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....