אהלן, אני לא בכורה בבית. ואח שלי הגדול החליט שהוא פורק ה-כ-ל. פשוטו כמשמעו.
ויש לי קשר טוב איתו (יחסית, מכל האחים..) ניסיתי לדבר איתו. אני מתקשרת אליו פווול כשהוא לא חוזר הביתה הרבה זמן..
אבל מה שמתסכל אותי- זה לראות תהורים שלי. מה הם לא משקיעים בנו. תנשמה הם נותנים לנו. ה-כ-ל.
כל מה שאנחנו מבקשים- אנחנו מקבלים. הם דואגים ומאחלת לכל ילד הורים כמו שלנו.
עצוב לי לראות איך קשה להם. בכל הקברים בארץ הם היו והתפללו עליו ...
אופפ אני רוצה לשנות. להחזיר אותם להיות שוב הורים שמחים שגאים בילדים (בבן..) שלהם..
אשמח לשמוע עצות.. (:
תודה צדיקים!








