ב. ב"ה שאני לא מכניס ויש אצלנו סוגרים שאוהבים את הגימיקים האלה

ג. בהחלט תשובה למי שצובע את העבודה עם פרטיים בוורוד לעומת העבדות הפלה אצל סוחרים

אבל תכל'ס אם בן אדם כזה פדאנט (=נודניק) יוצא ממך באורות על התפילין שלו זה שווה הכל

ב"ה

פעם עבדתי בבית דפוס, והבע"ב היה שונא הזמנות חתונה ובר-מצוה עד שיום בהיר אחד ביקש ממני להדפיס מודעה "כאן לא מדפיסים הזמנות לחתונה ולב"מ" ולתלות אותה במקום בולט על הדלת.

לא כ"כ הבנתי למה בתקופה של מיתון הבן אדם סוגר לעצמו דלת בפני הפרנסה, ומיכוון שאני סקרן בטבעי, חיכיתי לעת רצון, בכל זאת הוא הבוס, ושאלתי.

תשובתו היתה מנומקת וחד משמעית:

• החתן והכלה או ההורים (מעכשיו נקרא להם הלקוח) באים ובוחרים מתוך 4 קטלוגים של 4 יצרנים את ההזמנה, אני יושב איתם כשעה. אני תמיד ממליץ להם להזמין כ-20 % יותר, אבל הם לא תמיד מסכימים.
• אז אני נאלץ להזמין 5% יותר על תקלה שיכולה לקרא, הזמנה או שתיים שנתקעים ונקרעים בתוך המכונה. אם יש לי מזל הכמות מספיקה, אבל אם מתקלקל לי יותר מ-5%, אני חייב להזמין עוד פעם את הכמות שחסרה ועוד כמה נוספים.
• לאחר שההזמנות מודפסות וארוזות ב-80% מהמקרים הלקוח עשה שוב חושבים והתברר לו שהוא צריך עוד 10 הזמנות, ושוב הזמנה מהיצרן בתוספת דמי משלוח, ושוב כיוון המכונה לגודל הלא טדרתי.
• הסה"כ הוא שעל כל לקוח שנכנס להזמנת חתונה או ב"מ אני מפסיד.
• לכן אני מראש מעדיף לוותר על הטרדה הזו.

אות והדר, זה נכון שזה הטרדה, ובזמן שאתה יושב איתו יכולת לעשות דברים יותר מועילים, אבל בכל זאת במקרא שהצגת, נראה לי שהכוונות של הבחור אינם כלל ע"מ להטריד, להיפך הוא רוצה להיות בטוח שהכל טיף טוף.

ואשריו שהוא כזה הכפתי (ואיננו משתמש בשיטת ה"סמוך") ואשריך שלבסוף הסכמת לו, ולדעתי זה רק יביא לך פרסום, כאדם הוגן וסובלני.

ראה פירוש רש"י על הפרשה: אם המצות הקלות שהאדם דש בעקבותיו תשמעון, ושיחת הרבי עפרש"י. עקב=עקבתא דמשיחא, ככל שזמן הגאולה מתקרב, מקפידים יותר ויותר.

הבעיה שלי

א. הוא לא מבין בנושא (כפי שאמרתי אין לי בעיה שייקח למגיה)

ב. מפריע לי שהוא לא סומך עלי, חוץ מזה שיש לי ישות מנופחת (מאוד), הרי אי אפשר לבדוק באמת אם לא סומכים על הסופר. אז זה סתם קישקוש בעיני

ג. נראה לי שזה קצת משקף את שהמקצוע שלנו במקום להיות מכובד מאוד הפך להיות למקצוע של נעבעכים שכל מי שרוצה מביע דעה בלי ללמוד ע"פ טביעת עינו. ואני צריך להסכים עם זה?

האם אותו בחור בודק את השוחט שהוא אוכל משחיטתו?

חזקה על השוחט שהוציא מתחת ידו דבר כשר אותו דבר הסופר.

כלומר, תעבוד נורמאלי ותוציא מתחת ידך רק דברים 10- אז קונה פדאנט לא יהיה נודניק...

זו עצה בדוק!!!

תרמתי ונושעתי...

שבת שלום

תתפלל עלי שאגיע  ל-10

בסדר במליון אחוז, הם עוד ימצאו משהו...

שאי אפשר למצוא אצלו כלום!!! לא פרקטית ולא הלכתית. (דוג' בריבוע של הבתים ההפרש הכי גדול שהוא מעביר זה 0.2!!!)

נכון, הוא אחד, אני לא מכיר עוד כמוהו. אבל אם יש אחד סימן שיכולים להיות עוד כמה.

לא מחייב שהלקוח יותר פדנט או מישהו שמבין משהו

יכול להיות שהוא לא מבין כלום ואמרו לו "תגיד שאתה רוצה לראות את ההכנסה כדי שלא ידחפו אותם בכח"

ומי שסובל זה מי שמספק שירות -- במקרה שלנו זה הסופר

אבל אם תסלח לי על ההשוואה זה יכול לקרות גם למוכר פיצוחים הכי טובים והכי טריים וכו....

כי להתלונן זה אצלנו בדם....

מוקדש לחיים:

איך בתיה בת פרעה ידעה שמשה התינוק בתיבה יהודי?

מקרא מפורש :

וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה

ככה מזהים יהודים

ב"ה

על הפסוק ויחי יעקב, רש"י מפרש זהוי פרשה סתומה.

הכן אם רואים יהודי שחי טוב זוהי פרשה סתומה.

ויש סיפור עממי שאומר, סולטן פעם פנה לויזיר שלו ואמר לו תטיל מס על היהודים, לאחר תקופה אמר לו תבדוק מה קורא ברחוב היהודים הויזיר חזר ואמר הם בוכים והסולטן אמר לו תגדיל את המס, וכך הסיפור חזר וחזר כמה פעמים עד שהויזיר חזר מאחד מביקורב אצל היהודים ואמר לסולטן היהודים רוקדים ברחובות, ואז הסולטן אמר תפסיק לאלטר את המס !

יהודי שבוכה זה סימן שיש לו, אם הוא רוקד נגמר לו הכל.

שהקב"ה יתן פרנסה בשפע, שנאמר והרקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותכם מלומר די.

הבחור הנחמד הגיע, והגיה את פרשיות (רש"י ור"ת) כשלוש שעות בשולחן שאני מתקן ס"ת, בינתיים אני כתבתי.

סימן לי כמה חיזוקי תגים וחיבורים,  ב"ה לא מצא שום דבר שפוסל.

אח"כ שלחתי אותו למכניס, הכניס את הפרשיות ללא שום סיבוך. בקיצור לא יודע אם יצא באורות אבל היה מרוצה מאוד ב"ה.

גם מכרתי את הזוגות בשש מאות שקל פחות (מחיר מיוחד לבני הישיבות)

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.