הבעיה היא לא שהתלוננת על זה ששיקרו עליך, וכדו'
וגם לא זה שביקשת שינקו את שמך.
מה שבאמת עצבן אותי, זה
"דבר שני, כיצד אוכל לקבל מהערוץ את פרטי הגולש על מנת להגיש תלונה על הוצאת דיבה, בכך שטען שכיניתי יהודי בשם נאצי."
??!??
אתה ילד קטן?
"הוא העליב אותי!!"
אז בוא נבכה!!
אתה יודע שמי שמעביר על מידותיו בעולם הזה, בשמים סולחים לו על העבירות שלו?
לא לכל אחד יש הזדמנות לזכות בזה...
ביננו-כמה הזדמנויות בחיים יש לך, לעמוד בכזה ניסיון-ולסלוח?
תדע לך, שאני מלא פעמים חושב לעצמי, אמנם אני בסדר ולא מתעצבן על אנשים-אבל אולי, אם מישהו יעשה לי משהו מאוד מרגיז, אני כן אתרגז? ואולי, אם הוא יעשה את זה כשאני אהיה רעב, או עייף, אני כן אתרגז?
ואז כשעושים לי משהו רע, ואני מצליח לא להתרגז-אני ממש מבסוט!!
סיפור לדוגמא-תמיד כשאני קורא/לומד בספרים של אחרים-אני מפחד שלא אשמור על הספר מספיק טוב, והוא יינזק, ואז יכעסו עלי-ובצדק, תכל'ס-גרמתי נזק, ואם היו עושים את זה לי-בטח גם כן הייתי מתרגז...ות-מ-י-ד כשאני קורא-יש לי את החשש הזה...
במוצ"ש לפני שבוע, אח שלי למד מהחומש שלי, ואז פתאום הוא בא אלי, ואמר לי כזה בשקט ובהססנות שהחומש נקרע בטעות במהלך השימוש... באותו רגע-הייתי המאושר באדם...באמת אני אומר לך-זה היה אחד הרגעים הכי שמחים בחיים שלי...סוף סוף, נקרע לי ספר-ולא כעסתי...

פעם אחד המורים שלי שאל אותי משהו בפני כל הכיתה(אני כבר לא זוכר מה), ואז עניתי לו "כולם בכיתה הזאת הם..." והתלבטתי איך להמשיך... ואז הוא השלים אותי באיזה מילה שנחשבה אצלנו מאוד לא יפה...(לא קללה, אבל מעליבה מאוד...), ואז הוא תפס את עצמו ואמר-"ראיתם מה *** אמר עליכם?", זה משהו נורא-ועוד המחנך שלך עושה את זה!! זה דבר נורא ממש!! שנאתי אותו בגלל זה שנה וחצי, זה היה בכיתה ז', ובסוף כיתה ח', לפני שעזבתי את ביה"ס, סלחתי לו כבר...לגמרי...
והשאלה שלי היא-אני בגיל 14 יכלתי לסלוח למורה שהעליל עלי ברבים, על דבר שהוא עשה, ואתה בגיל 20, לא יכול לסלוח לנער צעיר?
עוד סיפור-כששהייתי בכיתה ז', ילד אחד קרא לי נאצי או היטלר, לא זוכר מה בדיוק, והוא היה מציק לי תמיד, אפילו אחיו הקטן למד לכנות אותי בכינויי גנאי...באותה פעם אני זוכר שממש נעלבתי, וגם בכיתי, והתעצבנתי עליו, אבל אחרי חצי שעה בערך, כשנרגעתי קצת, הבנתי שזאת סתם שטות של ילד...ושכחתי מזה...ולמרות שידעתי גם שאני יכול לתבוע אותו על זה-לא העלתי את זה על דעתי, ואני חושב שאם היית מציע לי את זה-הייתי די מזדעזע מהרעיון המוזר שלך...ואחרי שהוא הפסיק להציק לי-בערך קצת אחרי זה(אולי גם בהשפעת זה, אני לא יודע..)-התחברתי איתו, והוא נהיה מחברי הטובים!! ושכחתי לו את כל הצרות שהוא עשה לי לגמרי...
אז מה התינוקיות הזאת, אתה יכול להסביר את זה?
לא כתבתי מאנונימי כדי להוכיח אותך בלי שתדע מי אני, אם אתה ממש רוצה, תבקש פה, ואני אגיד לך באישי מי אני, אבל אני מבקש שלא תבקש, יש לי מניעים משלי לכתוב את זה מאנונימי.