- אז מה אתה אומר אחי? מה עושים היום?
- מה ז'תומרת? מתענגים על ה'! לא?
- אתה מתכוון למסילת ישרים?
"יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו
ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו
שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא" (רמח"ל)
אלו מילים בהחלט חבל'ז. אתה יודע כמה פעמים כבר למדתי אותו?..
- ו...?
- ו... מה?
- ו..עלית כבר על המסילה?
- אההממ..
- השאלה אם המסילה היא בספר, בלימוד, או יותר נכון - בראש, בזכרון, בדעת, או שהיא באמת בחיים?!
"מודעות מפותחת באמצעות חשיבה. מרבית האנשים לא חושבים, אלא מתרגלים את היכולת המנטאלית שנקראת זכרון" (בוב פרוקטור)
ו.. אתה יודע, הציטוט שהבאת ממסלי'ש הוא המשפט הראשון ממש.. אולי סיימנו את הספר, אבל האם בכלל התחלנו אותו?! 
- אחי, כמה שזה נכון. כולנו חושבים, אבל השאלה אם אנחנו חושבים על מה ואיך אנחנו חושבים..
ואם כבר הבאת דברי חכם מדורנו, תראה את זה; "המהפכה הגדולה של הדור שלנו היא הגילוי שבני אדם ע"י שינוי המחשבות שלהם יכולים לשנות את מציאות החיים שלהם" (ויליאם ג'יימס).
ז'תומרת, התובנה נמצאת אצלנו, בדעת, אבל השאלה אם אנחנו נמצאים בתובנה, אם אנחנו חיים אותה.
- בינגו. רובנו ככולנו נמצאים ב"עץ הדעת" אבל האמונה והתורה הם "עץ החיים" - האם אנחנו שם? או במילים אחרות - הנשמה משגשגת במוחנו, אבל האם אנחנו ממש מחוברים אליה מכל הלב?!
- בדיוק את זה אנחנו מזכירים כמה פעמים כל יום בסוף התפילה מהכתוב בתורה: "וידעת היום והשבות אל לבבך..." - לא מספיק "לדעת", השלב הבא הוא להשיב אל הלב.
כל עוד זה לא קורה, התובנה נשארת "בשמים ממעל", בעוד שהיעוד הוא "ועל הארץ מתחת אין עוד"
- נהדר. זהו בדיוק עניין התפילה - "עבודה שבלב", וגם אותה לרוב אנחנו מקיימים כמצוות אנשים מלומדה מן השפה ולחוץ, לצאת ידי חובה, או פשוט לא בהלך רוח מכוון ורק משליכים החוצה, אבל הלב.. הלב... הוא רוצה להתענג! זו חובתו.
אינסוף
;)
