מהמצב כמו ילדה קטנה... סתם היה מגניב...

לא אדיר לשמוע אזעקה בשבת, ממש לא אדיר!

לא אדיר לדעת שמלא אנשים שאתה מכיר בסיכון, לא אדיר!

לא אדיר שההורים שלך לא מרשים לך לצאת מהעיר בגלל המצב הביטחוני, לא אדיר!

לא אדיר לראות את כל השכנים שלך אדישים אפילו כלפי החיים של הנכדה שלהם, ממש לא אדיר!

לא אדיר לשמוע נפילות ואחרי זה סירנה.

לא אדיר לראות אנשים שאננים בגלל שעוד לא קרה כאן אסון.

גראדים זה לא אדיר! אנשים מתים זה לא אדיר.

לראות את חברים שלך מבררים אם כולם בסדר אף אחד לא פגוע נפשית/ פיזית זה ממש לא אדיר!

(הבהרה, אין כאן יציאה נגד פותחת השרשור, אני מבינה למה זה אדיר וזה ממש משמח לדעת שעוד אפשר לראות את זה כאדיר. רק אני רואה את זה קצת שונה. אני פשוט כצאת מתוסכלת.. לא אדיר לי כאן..)

מה עדיף להיכנס לפניקה כל פעם שרואים משהו\שומעים אזעקה או משהו בסגנון?

צריך להמשיך את החיים ולדעת לצחוק על הדברים האלה במקום לבכות עליהם כל הזמן כי אנחנו צריכים לשמור על המוראל של העם ועל רוח חיובית!!!

וכן זה בהחלט מגניב לראות את הדברים האלה!!!!

יכול להיות שזה היה מגניב אותי פעם, כשאני מרגישה עכשיו את הקטלניות של זה זה כבר לא מגניב אותי.

אולי עדיף להכנס לפאניקה אם זה גורם לך להתנהג לפי התקנות.

את מבינה שיצאנו לחדר מדרגות והשכן שלנו לא הגן על הראש של הנכדה שלו כי "לי זה לא יקרה"?!

זה מזעזע, תינוקת בת שנה, שלא יכולה להגן על עצמה, אז הוא לא דואג לה?! 

שאננות זה רע! זה רע לדעת שהוא לא ניסה להגן על הנכדה שלו אפילו אחרי ששמענו שתי נפילות!

שתיים!! שמענו שני בומים ואף אחד לא חשב לנסות להגן על התינוקת הזאת בגוף שלו.

זה נורא. כן, עדיף להיות לחוצים מאשר שאננים אם אתה יכול לפעול בשיקול דעת.

לא אמרתי לא להיות בשמחה, אבל אדישות לחיים של תינוקות זה לא אדיר.

ואני כבר לא מתלהבת מטילים שיכולים להרוג.

תתלהבי! זה אחלה. אני לא.

זה ממש הגניב אותי אבל כתבתי את זה שעפתי בטיל הביתה! למרות שזה מגניב אני לא הייתי נישארת לראות את הפיצוץ! (למרות שזה יכול להיות מגניב לראות את זה.. חח )

וכן זה מגניב...לראות אותם\לשמוע את המנוע...

יש הבדל בין לקבל את הדברים ברוח טובה ובהומור לבין להיות שאננים!!!

וגם אני מזועזת לשמוע שהשכן שלך לא הגן על נכדתו!!!

ופאניקה הרבה פעמים מובילה לשיתוק ולא להתנהגות לפי התקנות!!!

אז לפני שברחנו [צפונים תמיד בורחים ] אז היינו יושבים מחוץ למקלט, שומעים תאזעקה נשארים בחוץ, רואים תקטיושה נופלת על הר מירון שומעים תבום ורצים פנימה זה היה אחד ה-קורעים! למרות שזה היה מזה מסוכן, כאילו והיינו כל מי שבמקלט הזה, הוי אומר אנחנו עוד כמה משפחות וקומנריות של כל האיזור זה היה קורעעעע

כשאתם שומעים את מערכת התרעה תעופו לממ"ד כמה שיותר מהר...

שכשהם מגיעים למצב מלחיץ הם מעדיפים להשתמש בהומור.
האחיות הקטנות שלי ראו בשבת מטח קסאמים מעל הראש, אם הם היו נכנסות לפאניקה ,זה היה פוגע בהן,

וטוב שהן לקחו את זה בהומור, ברוך ה'.
אז לא כל מי שצוחק במצבים כאלה הוא שאנן/אדיש/לא אכפתי/אחר...

בשורות טובות לכל עמ"י!!

יש הבדל בין לא להילחץ ולשמור על שפיות לבין חוסר אחריות..

ולא להלחץ ולהכנס לפאניקה.

אבל, כמו ששדרותי אמר, צריך גם גבול לצחוקים ולהומור!

יש אזעקה ונשארים בחוץ??? צחוקים???

קצת מוגזם לענ"ד..

הסובבים אותנו אבל לא להוריד את המורל, להעלות אותו.

אח, ממש העלתם לי זכרונות (והבת של אבא, מי אמר שצפוניים בורחים??? כמעט אף אחד אצלנו לא ברח!! על תלעיזי עלינו! [למרות שלקראת הסוףכאן לקחו את הילדים והנוער לשבוע של קיטנה בהוד השרון, אבל זה היה רק לשבוע [אנשים נחמדים מהוד השרון אירגנו לנו את הקיטנה ])

חחח, הערבים האלו ימ"ש ממש לא יודעים לכוון, כל המלחמה הם ניסו לפגוע בבסיס שצמוד לישוב שלנו ולא הגיעו אפילו קרוב אלינו ! (חוץ מפעם אחת שהם פגעו בבית בגבעת אבני והרגו אדם אחד)

אם הצבא \ הממשלה היו לוקחים את זה בהומור?!

אני ראיתי את הקטיושות ביום הראשון של מלחמת לבנון השניה... (הייתי בטיול בצפון...)

זה ממש יפה (ומפחיד...)

בטח...מהנה מאוד...

ביום הראשון במקלט שהיה אז הסניף

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....