מעניין לראות שעוד יש אנשים כמו המלצר. איזו ענווה.. (למרות שהוא סתם פרענק 0_0)

סתם שאלה- אני לא שופטת- אבל למה אף אחד מהנוכחים לא קם להרגיע את הדוד? 

על השירות, עיצוב, תחזוקה וכו'

הילדים שלו התחתנו בהדר דימול...

אז מתייחסים אליו כאל קוטר שמבלבל תמוח. וצוחקים עליו מאחורי הגב.

וגם זה לא היה עוזר, כי אי אפשר להרגיע אדם חם. וגם הוא מכובד, זה לא כ"כ נעים לומר לו בפנים שהוא מבלבל את המוח. במיוחד שהילדים שלו לידו, והם איתו וצועקים גם על המלצר.

יתכן שהמלצר פוטר כי כבר היו מקרי םשל "פספוס" בהגשת דברים? אול ילא, ובאמת הראש מלצרים פטר סתם, אבל זו סתם השערה. ברור שאסור לגרום לכך שמישהו יפוטר מעבודתו .יתכן שזו היתה הפעם הראשונה שהמלצר שכח (וזה יכול לקרות, אנחנ ובני אדם ,אפשר להעיר והור פשוט יביא מהמטבח) או  אול ישהיתה כבר פעם וזה עדיין לא מצדיק את הצעקות והלבנת הפנים של המלצר הראשי מו לכולם גם איל ונניח שהיתה כבר פעם כזו

קצת פחות מחודש אדם המתיימר להיות חרדי, מורה בתלמוד תורה, קם ורצח את אחד מגדולי עולם דבר שלא היה כמעט בהיסטוריה של עם ישראל.. לצערינו אנשים שופטים כל הזמן לפי החיצוניות וכאשר רואים מישו עם עגיל אז ישר מקתלגים אותו  כערס

וכשרואים אחד עם כובע הופכים אותו לקדוש הבאת פה סיפור שהוא דיי לא נעים ואפשר ללמוד ממנו הרבה על המשפט "אל תסתכל בקנקן"

אם לקשר את זה לפורום- אנשים שיוצאים לדייט  ובמבט ראשון נבהלים/נרתעים ממי שעומד מולם וישר שופטים ומקבלים רושם רע דבר שיכול להרוס את המשך הפגישה צריך לתת צ'אנס לשמוע את הבן אדם לראות קצת את הפנימיות לפני ששוללים...

סיטואציה שלא נעים להיות נוכח בה

בטח שלא נעים להיות קשור

אגב המלצר התחיל יפה שזה משמיים וכו... רק חבל שלא המשיך עם קצת מחילה לפני ר"ה  

כי זה בעצם לא הדוד אלא משמיים שלחו לו אותו

אני לא מגמד בעזותו של התוקף חלילה

פשוט אחרי שגמרתי לשפוט אותו עברתי לשפוט את צד ב     <צ>

דברי לא מכוונים למלצר (כי אין מצב שהפרענק קורא את דברי)

סתם מוגש חומר למחשבה לחברי הפורום שאחרי שמתחילים בכיוון של אמונה ברמה כזו גבוהה זה קצת בזבוז לגמור את הסיפור במסירת דין לשמיים

בתור כיוון מחשבה, זה באמת יפה.

אלא שרציתי להדגיש את הצד השני. א. שבהיות שהצטערת על מה שלא המשיך במחילה - וודאי שבאותו רגע זה לא שייך אחרי פגיעה כזו. וגם אח"כ, זו מדרגה מאד מיוחדת להיות יכול למחול למי שהלבין פניו ברבים.

ב. והעיקר, שאמנם נכון שהכל משמיים, אבל לתוקף יש בחירה גמורה. הקב"ה לא מאלץ אותו לחטוא, להיות השליח..

ומצד המלצר - תשמע, כמו שאומרים, זה נשמע סיפור "כמו מִפעם".. ממש מרעיש, איזו קדושה, צדיקות ותום, באדם "פשוט" מישראל: "למעלה סידרו לי את זה"...

ותסלח לי - אינני יודע כמה הדוד הוא "רב". לפי הסיפור זה נשמע רב בערך כמו ה"רב מלצרים".  מלבין פני חבירו ברבים - על חתיכת עוגה.. רחמנות (לא רק על המלצר...) 

ובנוגע לזקן, אמנם מראה יהודי אופייני יפה, אבל עדיין אינה ראיה.

הרב צבי יהודה היה אומר: גם לתיש יש זקן..

אבל יש לי עוד טרוניות כלפיו.

זה מסוג הרבנים שיכולים לשבת וללמוד בליל שבת עד אחת בלילה על מכנס קצר וגוף ציצית, ובמוצ"ש לראות כדורגל.

עוד פרט (נזכרתי ב18), המלצר הוציא רק גלידה כי לחצו עליו במטבח להוציא כי האורחים רוצים- למרות שזה לא מוכן. יעני, זה בכלל לא אשמתו אלא אשמת האולם לגמרי.

"מסוג הרבנים"... אני מכירה המון רבנים עם תום ויושר ואהבת הבריות וכ"F עדינ ינפש מהציבור הדת"ל. קשה לי להאמין שהוא רב. אולי פעם בצעירותו למד ועשה הסמכה. כדי להעשיר עצמו בחכמה אבל חז"ל אמרו  במשנ הבמסכת "אבות" :"כל שחכמתו קודמת ליראת חטאו- אין חכמתו מתקיימת". אל תכתוב "מסוג הרבנים.." כאיל ושזה נפוץ חלילה. בדיוק ההפך.

כמו הדבר הזה...

|מחליף צבעים| |מתנשף| |המום|

ואני כבר במבט מזוגג על המסך..

ראיתי שעשע.. במקום זעזע..

מחילה.

איזה צדיק המלצר ההוא

מקבל עליו בצידוק הדין את שעיבד משכורת של יום עבודה

אולי בשיעור הבא כדאי לדבר על זה שמי שישן בלילה צריך לקרוא את כל השרשור לפני שמעיר על הערה באמצע.

תסתכלי בהודעה שמתחילה ב"ד" די הסברתי

ואני מוסיף: המלצר צדיק !

אבל גם ממנו אפשר ללמוד משהו ויהי רצון שיהיה לזכותו

מותר לי לכתוב את הרשמים שלי גם בלי להגיב לכותב אחר

אגב- כן קראתי את מה שכתבו לפני

בקשות מד"ר תולתול על שיעורים- להעביר לה באישי- תודה

לפי החישוב משבצות שעשיתי חשבתי שהגבת לתגובה שלי שמתחילה "מעצבן" ושאלת למה להתעצבן על הבוקר (למרות שהיה לילה כשכתבתי)

אגב שכחתי לכתוב <צ> ....

(לא בציניות!)

חוץ מזה,

שאסור לרב במלצרים לקצץ במשכורת של אותו מלצר,

אם לא - זה הזמן,

לפני שהוא יזדקן והסביבה תסבול ממנו פי כמה.

לא נראה לי שמישהו ניסה.

כי הוא הדוד הגדול. הבוס, איש העולם הגדול, ת"ח.

ולא נראה לי שמישהו יכול.

תכל'ס, אני לא פוגש אותו כמעט כך שהוא מזה לא מעניין אותי...

וכולם צוחקים עליו מאחורי הגב... 

אין שום טעם להשמיע אותה.

נשמע כמו אחד ממש צדיק אשריו...

אולי בגלל שאתה עונה לפרמטרים הבאים-

אתה לא נפגש עם הדוד הרבה

הוא לא מעניין אותך בחיים הפרטיים שלך

הוא לא ישפיע עליך בעתיד

ומנגד- חורה לך המצב הזה, ההתנהגות הזו- ושאף אחד במשפחה לא קום ואומר- ויותר חמור- צוחקים על הדוד!

יש פה לשון הרע על אנשים, יש פה התעלמות ממצוות תוכחה

יש פה מניעת תיקון עוול

לכן לדעתי-

א. האנשים הנכונים לתקן את העוול למלצר- הם בעלי השמחה! הם שהזמינו את האולם והמלצרים ושילמו עליהם

ללכת אליהם לספר מה קרה- ולבקש שהם ידאגו להשיג את המלצר ולפצות אותו, להשיג את הרב מלצרים ולשלוח לו תלונה על המקרה (כן הגינות ביחס לעובדים שלך זה חלק מהשירות שאתה מקבל כלקוח!!)

ב. שאתה תקח על עצמך להיות זה שפותח את הפה על הדוד- פעם הבאה שזה קורה

להיות הצעיר החצוף שמעיז להגיד "המלך עירום"

מתנהגים כראוי לבריות ובודאי שלא באופן כ"כ בוטה בצורה ממש זועקת לפי תאורך את מה שקרה בחתונה, וולא צריך להיות רב כדי ש ל א להתנהג כך. זה באמת מוזר ביותר אז בבקשה...

אני לא מצדיק חס ושלום אבל שמעתי כל מיני סיפורים שרבנים מבזים מישהו מסוים כדי להוריד מעליו קטרוג משמים כלומר בשמים החליטו שמישהו מסוים יקרה לו משהו ובזכות זה שהרב ביזה אותו אז בשמים מוותרים לו

לא הפעם הראשונה...

סאלי והרב מרדכי אליהו.. עפ"י הסיפור מדובר באחד שמאד רחוק מהם...

אתה רוצה לחור לשרשור של 2 נשים?

בדורנו. ראית ירבני םשמתנהגים יפה לבריות ובודא ישלא בצורה בוטה כ"כ של צערקו תעל מלצר בגלל עששכח וגה. אני ראיתי  אנשים שלא צעקו על מלצר ששפך עליהם בחוסר זהירות רוטב על כל החולצה(בעלי ,חזר מהחתונה עם החולצה הלבנה כולה רוטב כתום שומני באופן ממש בולט. שבושה ללכת כך, אך מה יעשה לא היתה לו חולצה להחלפה. המלצר התנצל ובעלי לא כעס, הבין אותו, רק שהוא צריך להיות זהיר יותר)

 אטולי מקרה אחד שמעת על איזה רב גדול מאוווד מהדורו תהקודמים שבמאת היה מגיע למישהו ובאופן ח ד  פ ע מ י . לא על איזה אדם פשוט שבמקרה עשה הסמכה והתנגותו מבישה אפילו הפשוט שבפשוטים. מה, כל אחד שנקרא "רב" ,הוא מגדולי הדור?!   כמ ושיש רופא פשוט ויש פרופסור מומחה בעל שם בינלאומי שעושה ניתוחים מורכבים ונדירים

ב"ה

או שעוד מישו חושב שהמקרה דומה למה שכתב קובי אריאלי במקור ראשון השבת?

משהו צריך לסדר לו את הממוח

חל איסור לעשות דבר כזה. (בעייתי אפילו להטיל קנס על עובד ששבר משהו).

אני מניח שמדובר רק על איום ומילים באוויר. אבל אם לא, וברצונכם לסייע לעובד - אפשר להתלונן איפשהו, יש להניח. 

לבעל האולם ולהסביר שהמלצר היה טוב ואול יחלה טעות כשסידרו את הגלידו תללא עוגה והגישו לפני שהוסיפו. זה יכול להיות פשוט!! אולי תנסה והעוול יתוקן ובזה אתה תועיל לא רק למלצר אלא גם לדודך, ?1 אם המלצר באמ תהיה אדיב חוץ מזה(רק מאופן תגובתו אפשר להבין שהוא אדם נוח ונעים וזה כבר חשוב ,השרות) לדעתי, אם אץתה יכול לחזור- כדאי לנסו תלפנ ישימצאו מלצר אחר. אע" פשהוא נחמד ומאמי ןשאול יזו לא פרנסתו. אם לא הצליח- אז נכון. אך שווה לנסות, לדעתי.

למלצר) הוא יכול לתבוע אותו אם לא.... יש מספיק אירגונים שמתעסקים בזה אני חושבת.

אף אחד כאן לא קם ושאל שאלה פשוטה" למה נכתבה המילה הזאת ולמה היא עדיין נשארת??

ויותר מזה - איך יש פה אנשים נוספים שמעיזים להשתמש במילה הזאת בתגובותיהם אחרי שמישהו אחד כבר נפל בזה??

למה לאף אחד למען השם זה לא מפריע???

ועוד שאלה לי - איך אתם, אלה שכתבתם את המילה הזאת, מרגישים את עצמיכם שידוך ראוי כשאתם מבטלים במילה אחת חצי מעמ"י...???

נשגב מבינתי.

וראוי מבחינתי שיתנצלו אלה שכתבו את זה, ולמנהלים - שימחקו את זה.

וכאן אני מתנצלת- כנראה אני כ"כ לא רגילה!! לשימוש במונחים האלו- שהעין שלי "סיננה" את זה

הצעות לניסוח חלופי יתקבלו -בהקדם- בברכה

לא התחתנתי עם פרענקית

אבל אני פרענק (יופי! בגללך יותר לא יתיחסו לתגובות שלי)

בהודעתי  "ד" השתמשתי בציניות (עדינה מידי לטעמך) כהערה לכותב השרשור והסתפקתי בזה כאומר ראיתי. לא אהבתי. ולא נעשה מזה סיפור..

אבל אם לעסוק בלימוד זכות אז דעי לך שהחברים פה לא תוקפים כל מילה של הרש כי כבר הוחזק בציניות ובצורת ביטוי שנונה שבוודאי מטרתו לא לפגוע או להתייחס בצורה מזלזלת אלא להביע שהמלצר איש פשוט ללא גינונים מיותרים

ואם במילון ספיר עסקינן אז הביטוי מראה על איש פשוט ותמים וכבר לא מבינים אותו כמו לפני 45 שנים

מקומם?

חכי רגע

האחרון ששמעתי ממנו את הביטוי הזה היה מו"ר ועט"ר הרב מרדכי אליהו זיע"א

כמדומני ששמעתי מפה קודשו בעודו בחיים אבל בוודאות  שמעתי בשנה האחרונה את ההקלטה שבה הוא מספר על התקופה שהיה דיין בבית דינו של הרב ווזנר 

הרב סיפר "...אני.... פרענק!  כל הזמן מתפלל... שלא אטעה בדין וכו..." (התפילה המפורסמת שמצאו בארנקו) 

אם כך אני גאה להיות פרעענק

נ.ב למה תמיד קורה שאחרי שממצים שרשור מכל הכיוונים מישהו מוצא איזה ביטוי או משהו בסוגריים ועושה לו החייאה בכוח?

צדיקה אם בכוח אז אפשר "איש פשוט" במקום ******

עוד משתמשים במילה הזו???

אני בת  45!!  כשהייתי בכיתה ו' הזדעזעתי מההורים של כמה בנות גזעניות בככיתה שלי שהשתמשו בה..

עבר דור, ומאיפה זה צץ פתאום?

אני ממש מזועזעת.  ועוד ללא  בושה, כותבים זאת בפורום.

תתבישו לכם.

ד"א גם אני ווזווזית הנשואה לפרענק. זו הפעם הראשונה והאחרונה בחיי שאני משתמשת במונחים האלו.

אבל המשמעות השתנתה והתעדנה.

תהיי בטוחה שהוא לא אמר את זה בהקשר שלילי ולעגני

זה ניצלו"ש אדיר. ישר כוח.

במחילה מכבוד מי שנפגע. לא  באתי לפגוע אלא נהפוך הוא....

עדיין לא הבנתי מה הבעיה, לא נעים לך אל תשתמשי בו.

ולגבי הכינוי עצמו- לא נפתח דיון.

ניצלוש אדיר?   - אז זהו, שממש ממש לא!

שים לב, הדוד שלך זילזל בבן אדם בגלל תפקידו ("מי זה המלצר? מה הוא שווה לעומתי?"), 
או אולי בגלל מוצאו (...)

או שמא סתם בגלל שהוא (הדוד - כמובן) אדם לא נחמד (ואני עדין...).

אבל צר לי חביבי, התפוח לא נופל רחוק מהעץ ואתה ההוכחה הכי טובה לכך.

אין לי כל מטרה לפגוע בך או להעליב אותך אבל אם אתה מתבטא ככה אז גם אתה לא הבן אדם הכי רגיש.

יש דברים שלא אומרים אפילו בצחוק.

כדי להמחיש שמישהו הוא יהודי פשוט - יש שלל אפשרויות אחרות. והאמת, אני בטוח שכולם הצליחו לאפיין באופן מדוייק את דמותו של המלצר גם ללא המילה הזאת.

ויודע מה? גם אם לא? האם אין יהודים פשוטים ממוצא אשכנזי?

ובכלל מה חשיבותו של המוצא לסיפור? (יש בזה יותר מאשר נימה של הוצאת שם רע...)

אני לגמרי לא שותף לתחושות שמנסים לבטא כאן. המילה הזאת היא מילת גנאי. נקודה.

אני מזמין את צפוני7 ללכת לשכונת התקווה ולכנות שם מישהו ככה.
סליחה על הנימה הילדותית משהו, אבל - "נראה אותך גבר לעשות את זה..."
אני בלנ"ד אשתדל לבוא לבקר אותך באיכילוב או תל השומר, או חלילה בבית לוינשטיין...

זו מילת גנאי מגעילה! שעדיין משדרת את אותה התנשאות אשכנזית גאוותנית ומטופשת!!!
ומי שחושב שאחרי 45 שנה (מאיפה המספר הזה בכלל?) כבר אפשר להחליק ביטוי כזה, הוא לדעתי אדם חסר רגישות בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים!

[ודרך אגב, רש"י לשמות פרק יח' פסוק ט' מביא את הגמרא בסנהדרין: "אמר רב, היינו דאמרי אינשי: גיורא - עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה קמי". מעבר לחשש של הפגיעה בגוי יש פה שיעור על רמת הרגישות שאמורה להיות לנו...]

ולגבי הסיפור עם הרב אליהו:

א. סליחה, אבל אני צריך לשמוע כדי להאמין.

ב. ממה שהבנתי מדבריך הרב ניסה בדיוק לבטא את ההתנשאות האשכנזית כלפיו...

ג. אף אחד פה הוא לא הרב אליהו, ואני מסופק כמה תלמידים מובהקים שלו יש כאן, שיוכלו להרשות לעצמם לומר שהם מכוונים לדעתו.

ולמה זה לא ניצלוש?

כי הבסיס של הבסיס לחיי נישואין מוצלחים זה מידות טובות.

זה לא אומר שכל מי שאין לו מידות טובות לא יצליח. אפשר לשרוד את זה.
אבל לשרוד חיי נישואין לעומת להצליח בחיי נישואין זה הבדל של שמיים וארץ!!!

חברים/ות מי שיש לו בעיה במידות לדוג' "המכנה שם לחברו" (אני לא רוצה להמשיך את הציטוט...), חייב לחשוב טוב-טוב מה מטרתו בחיי הנישואין. האם הוא הולך להתחתן כדי שלו עצמו יהיה יותר טוב, כיף, נחמד, קל, וכד' או שהוא מבין שאחד מהנקודות הפנימיות המרכזיות של חתונה זה להיטיב עם הבריות. זו התחייבות לתת לבן/בת הזוג את המירב, גם כשאני רוצה ההיפך! לכופף את עצמי מול דברים שהם הפוכים ממני כי אני רוצה שלשני יהיה הכי טוב!

ועוד מילה על ציניות.

יש לי ותק של בסך הכל שנתיים של זוגיות. אבל אני חייב לומר: אין עוד הרבה כלים מזיקים ומסוכנים לחיים המשותפים כמו הציניות. אפשר להיות צינים ב100 מקרים אבל רק חסר שפעם אחת מתוך מאה ואפילו מתוך אלף המקרים הללו, תובן לא נכון, ולתקן את הנזק יהיה מאד-מאד-מאד קשה. אל תנסו את זה ב"בית"...

שבת שלום לכוווולם!

למשל

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=26745

וגם אני נתקלתי בשימוש כזה. (לצד שימוש בקונוטציה שלילית). אין לי עניין מיוחד להשתמש דווקא בכינוי שעשוי להתפרש כשלילי או לפגוע, אבל צריך להיות מודעים כששומעים מישהו שכן משתמש במילה פרנק שזה לא בהכרח גנאי. 

אני לא אענה על הכל

א. אתה ממש לא ציני וזה מפחיד!!! תודה על ההזמנה ובפרט על הברכות(ידעתי שאם אני אכתוב שאני פרענק היחס אלי ישתנה)

בכנראה שאתה חי בסביבה שונה משלי ואצלכם הביטוי**** הוא ממש גנאי

אצלנו לא!

ג. לסיפור אל תאמין אני אחיה עם זה

שבת שלום ומבורך

לק"י

אבל יש לה שכר עצום בשמיים..

במיוחד אם הוא לא הגיב, ולא בייש בחזרה.

עיינו שם, שם.

ממה שידוע לי, זו מעלה עצומה.

"המלצר לא ענה כלום לדוד, אלא שתק וביקש סליחה." כתוב משו על שומע בזיונו יידום (וישתוק?) משו כזה.

פשוט נשמה המלצר הזה!!

כתוב גם- 'איזה הוא מכובד? המכבד את הבריות!' (בפרקי אבות או משו. נראה לי..)

בגדול, כמובן שלא כל מי שנקרא ונראה רב ונחשב ומכובד, באמת מצדיק את העניין. באסה.

(מאיפה באו לי כל הציטוטים האלה על הבוקר?! טוב, שיהיה).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך