ומבקש סליחה מכל מי שעשיתי לו את זה.

באמת שקיבלתי את הביקורת הבונה ואתקןD:

(מהמשתמש הזה..P

גם אני מבקשת סליחה אם אי פעם זלזלתי באחת מן התגובות כאן..

שנזכה בעז"ה ללמוד אחד מהשני, ואם לא אז לפחות לקבל ולא לשלול!!

יאללה אחים..להקפיץ

אבל אני גם חושבת שכדאי לזכור את מה שיושב בדד אמר לפני שהוא עזב.

אתם לא יודעים באיזה טון האדם אומר את מה שהוא אומר ככה שיש המון סיכויים שאתם נפגעים סתם אז באמת קחו בערבון מוגבל (זו דעתי וגם דעתה של הבש"א שפה לידי )

חבר'ה, קחו בחשבון שכל תגובה מרגיזה שקראתם היא פסיק קטן בחיים שלכם.

שווה להתעצבן על זה?

עוד לפני שאתם עשויים לפגוע במישהו, זה גם לא בריא להתעצבן משטויות. הפורום הזה נקרא "נוער וגיל ההתבגרות". מה פירוש המילה "נוער"? אדם צעיר שדעתו משתנה ומתעצבת, העולם שלו מתנער כל הזמן. כולם פה בתהליך של התבגרות ולא סתם חבר'ה שואלים שאלות במגוון נושאים ובמגוון גישות. זה הטבע שלנו, זה לא סוף העולם. ואם מישהו שואל משהו טיפשי, לכאורה, זה לא אומר שהוא טיפש - אולי הוא סתם טועה? תענו לו בתור חבר או חברה ולא בתור מורה או מרצה.

במיוחד כאשר מישהו שואל שאלות על חברות בגיל צעיר, משפחה, חברים, לימודים וקשיים כי הדברים האלה באים ממש מתוך הנפש שלו. זלזלתם - כאילו דרכתם לו על הנפש. 

תחשבו על זה לפני שאתם חשים צורך להוכיח את השני. וגם אם אתם חשים צורך להוכיח, תשתדלו לעשות את זה בעדינות. לפני שאתם לוחצים "שלח" תוודאו שלא משתמע משהו מעליב או מתלהם. אה, וגם אם יש לכם הערה צינית ממש ממש שנונה שעומדת לכם על קצה הלשון, תתאפקו... "אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שבולם עצמו בשעת מריבה, שנאמר: תולה ארץ על בלימה."

בסוף הודעה אפשר אפילו סמיילי קטן כדי לרכך את הטון, שיבינו שאתם לא כועסים והכל סבבה. 

כן לחילוקי דעות, לא לחילוקי לבבות.

אני משתדל לנהוג לפי האמור לעיל, אז אם ברחה לי תגובה לא במקום, אני מצטער ואתם גם מוזמנים להעיר לי אישית.

שנזכה! 

אנחנו נופלים בזה שוב.

לא יודעת, תקראו לפני שאתם שולחים תגובה. אם אתם רואים- שהתגובה לא כתובה בצורה יפה, פשוט אל תשלחו.

מעיק לקרוא שרשור שחברה טובה כתבה, ולראות איך יורדים עליה שם, על דעותיה.. איך יש תגובות- שכל מה שהן מנסות לעשות, זה אך ורק לפגוע..

ואז בסוף, כשהיא אומרת שכל המגזר בערך "צר אופקים", אין מה לעשות, אלא להסכים איתה.

אבל אני יודעת שאלה רק דיבורים....

וגם אני אשתדל בלנ"ד,

ועוד כמה גם - לא יהיה הבדל?

"צל בסך הכל אומר שיש אור בקרבת מקום.."

אנחנו דוגלים באופטימיות, לא?

(הכעס הוא לא טוב במיוחד לנפש שלי אבל לפעמים אני מרגישה בלעדיו לא אני. שהכעס הוא חלק ממני, חלק שלא הייתי רוצה לאבד. אני פשוט צריכה להצליח לנתב אותו בצורה טובה. וזה קשה. אני מפחדת שבעבודה על הכעס שלי אפול לאדישות גמורה, לסף רגש אפסי. העניין הוא להצליח לכעוס אבל לא לתת לכעס שלך להשתלט עליך, ואז הבור הוא האיפוק יתר שדובק בי לעיתים. איפוק שמוציא את זה שמתווכח איתך מדעתו.

אח, איזו נפש מסובכת..)

בכל אופן, משתדלת

"העניין הוא "להצליח" לכעוס"...

אני כ"כ מסכים עם זה!!

לכעוס זה דבר רע בד"כ, אבל לפעמים צריך לדעת להשתמש בו...

שזה יהיה נגד הטבע הרגיל, אבל להצליח בזה כשצריך...

חייזרים השתלטו על אבגדה!! לא!!

()

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....