זה ממש עצוב לשמוע את הכאב שלך. חבל שההורים לא מנסים להגיע אליך ורק מאשימים אותך. אני מניחה שניסית לדבר אתם. חבל גם שמענישים אותך בלא ללכת למסיבות פורים ובמיוחד שאת בין המארגנים. אך הכי קשה זה לשמוע שאת פוצעת את עצמך. יש פתרונות אחרים להוציא את הכאב. לא צריך לפגוע בעצמך. האם יש יועצת בבית הספר שלך? אם כן, תגשי אליה ותבקשי שהיא תשוחח עם ההורים. דחוף! את לא חייבת לסבול. ההורים יכולים לקבל הדרכה איך לפתוח בשיחה אתך על הכל. יש גם אפשרות לגשת לייעוץ מחוץ לבית הספר ואני ממליצה. למשל, אני עובדת בבית שמש במרכז ייעוץ והרבה פעמים אנחנו עובדים עם מתבגרים והוריהם. יש מרכזים כאלה בכל הארץ, בירושלים, תל-אביב אפילו בניצן. אם את רוצה את יכולה גם להיות אתי בקשר במסר אישי. יש תקווה-באמת! ה' לא רוצה שתסבלי אלא להיות שמחה.

מטורללת ומטורפת לגמרי... אוך!!!!!!
ואני לא כזאת... באמת!!!

על מצפוני...כי אני לא מקצועית,אני רק מאחלת לך בהצלחה,ושתהיי חזקה ונכון שתמיד אומרים "כל מה שהקב"ה עושה הכל לטובה"-אבל תחשבי על זה לעומק,זה שיא המעודד

בס"ד

אל תחשבי אותנו לכאלה...

כשכואב למישהוא זה לא אומר שהוא משוגע. ואפילו כשהולכים להתייעץ זה לא אומר שמישהוא לא בסדר. אך מהנסיון שלי, הרבה צרות היו מסתדרות אם הורים ומתבגרים היו מתייעצים עם גוף שלישי כדי ללמוד איך לתקשר. למשל, העונש שההורים נתנו לדעתי הוא חמור מדי. אולי הייתי מייעצת לנערה להציע להורים שהיא תתחיל ללמוד יותר ברצינות אם ההורים יוותרו לה על העונש. זה בתור דוגמה. אני גם נצלתי את ההזדמנות לדבר על נושא הייעוץ בפורום הזה כי הרבה פעמים כותבים פה על רגשות קשים נגד ההורים, נגד ה' נגד העולם. זה נורמלי לגמריה שיש רגשות כאלה, אך לפעמים זה ממש עוזר לקבל קצת ייעוץ בחוץ כדי להתמודד עם הקשיים שעולים יום יום.

כאילו בנחת וברוגע, נראה לי מאד שזה יעבוד, אין לך מה להפסיד. וגם תדברי עם השם, הוא גם אבא וגם איתו תנסי בנחת וברוגע. בטח ראית כבר בחיים שהיו תקופות זפתיות שהיית בטוחה שכלום לא יסתדר ובסוף זה כן, נכון? תאמיני שבעז"ה גם עכשיו! ובהצלחה כמובן!

ממי, אני שולחת לך ת'חיבוק הכי גדול בעולם, אני חונקת עכשיו ת'דמעות בגרון!!!!!!!!!!!!!
הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך!!!!!!!!!!!!!!!!
היום, ולא אכפת לי מה ההורים שלך יגידו, אנחנו נפגשות!!!!!! -ברור לך??????????????????
ותקשיבי, את לא רוצה שייצא לך שם של פריחה, אז אם את לא מקפידה על מצוות- תסתירי את זה!!!! באמת שכדאי לך!!!!!!!!!!
אני איתך נשמה שלי, אם את מתאבדת אני רוצחת אותך!!!!!!!!!!!!(=))
נדבר כבר יפה שלי... -אל תיתייאשי!!!!- אני איתך!!!!!!!!!!!!!!!

היום אני התפללתי לה' בבוקר ממש בכוונה... ואח"כ חזרתי להיות כמו מקודם...
לא לברך וכו'. אני לא מבינה מה אני רוצה מעצמי.. אני לא יודעת מה אני רוצה!!!

אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי! זה כאילו- איך אני מעיזה להתפלל לה' אם אני בכלל שונאת אותו?? איך אני מתפללת אליו אם אני לא מקיימת חלק המצוות שלו?? אוךךךךךךך אוווךךךך אאאאווווך!!!!

כמעט כל אחד מתמודד בסופו של דבר עם השאלה "אם אני לא מקיים את כל / חלק מהמצוות איך אני יכול להתפלל / לקיים את השאר?"
החוכמה היא שהשאלה הזאת לא תחליש אותך, אלא תחזק אותך.
את צריכה להבין ש-ה' רוצה (כן- רוצה) שתתפללי אליו גם אם את לא מושלמת.
אין בן אדם מושלם- לכל אחד יש את הנפילות שלו, אבל צריך לזכור שגם אם נופלים- תמיד אפשר וצריך לנסות לקום.

בהצלחה.

תקני אותי אם אני טועה, אבל לפי מה שאני מבין יש לך 5 בעיות כלליות ו-2 פרטיות.
חמשת הכלליות:
1) את לא מרוכזת בלימודים.
2) היחסים בינך לבין ההורים שלך לא משהו ככלל, ובפרט אין אמון בינך לבינם (לפי מה שנשמע ממה שכתבת זה יותר בינך לבין אבא שלך).
3) יש לך בעיות באמונה (למה ה' עשה לי את זה וכו').
4) את מכאיבה לעצמך (למה? מה זה נותן לך?)
5) את מחפשת בריחה מהמציאות שאת נמצאת בה (ע"י סמים)

שתי הפרטיות (בעיות דחופות שנובעות מהבעיות האחרות):
1) ההורים שלך לא מרשים לך לצאת מהבית ככלל ולארגן את מסיבת פורים וללכת אליה בפרט.
2) מה את עושה עם המבחן באנגלית.



נתחיל דווקא עם הבעיות הפרטיות:
1) יש לך שתי אפשרויות ריאליות:
א. את מחליטה שאת מורידה את הראש ומקבלת את העונש כדי לא להכנס לכאסח מיותר עם אבא שלך ומנסה לטפל כרגע בבעיות הכלליות (מה שיגרום שדברים כאלה לא יקרו בהמשך).
ב. לנסות לדבר עם אבא שלך ברוגע על כל המצב שנוצר, ועל כמה שזה חשוב לך, ולקבוע איתו כללים שעל ידיהם תבנו את האמון ביניכם מחדש.

אני לא מספיק מכיר אותך ואת ההורים שלך בשביל להגיד לך מה כדאי לך לעשות, אבל בד"כ עדיף במקרים כאלה לספוג את העונש כדי לא להחמיר את המצב הכללי (הרבה פעמים הורים מוותרים על עונשים כאלה באמצע, אחרי שרק חלק מהם בוצע. כל זה יכול להשתנות אם את מחליטה ש"אני לא מסוגלת לוותר על מסיבת פורים" או איזושהי סיבה אחרת שרק את יכולה לדעת. אין לי מספיק פרטים בשביל להגיד לך מה לדעתי כדאי לך לעשות).

2) גם פה יש לך שתי אפשרויות:
א. להראות את המבחן להורים ולהתמודד עם זה.
ב. להסתיר את זה מההורים.

השאלה היא קודם כל האם את יכולה להראות את זה נגיד לאמא שלך, או לאבא שלך כשיש לו מצב רוח טוב, והאם זה יעזור.
אם כן- אני הייתי מאוד ממליץ לך לעשות את זה. את בטח יודעת כמה שזה לא נעים להסתובב עם סודות, ובמיוחד עם סודות כאלה.
אם לא- את צריכה לחשוב: מה יותר יועיל, להראות להורים או לא להראות.
מצד אחד זה יכול לגרור עוד עונשים, אבל מצד שני אולי ההורים שלך יכולים לגלות את זה לבד (ואז זה יהיה הרבה פחות נעים)? אולי זה יפגע עוד יותר באמון שיש לך עם ההורים שלך?
רק את יכולה לעשות את החשבונות האלה.


זה מבחינת הבעיות הפרטיות. מבחינת הבעיות הכלליות:
1) קצת קשה לי לעזור לך כי, עוד פעם, אני לא יודע מספיק (גם עלייך וגם בכללי), אבל את צריכה לחשוב ממה זה נובע.
מהיחסים עם ההורים? ממעבר לבית ספר חדש (או ללחץ לימודים ברמה חדשה)? מבעיה אחרת שלא כתבת כאן?
אחרי שתחשבי עם עצמך בבגרות ממה זה נובע, תנסי לחשוב איך את מטפלת בזה (שיפור היחסים והאמון עם ההורים? שינוי הרגלי למידה? ניצול נכון של הזמן? טיפול בבעיה האחרת שלך, אם יש?)
אין מה לעשות, בדברים האלה אין קיצורי דרך.

2) אני חושב שאין לך ברירה אלא לפתוח עם ההורים שלך את הכל ולנסות לחשוב איתם על פיתרון (זה יכול לעזור גם לבעיות האחרות שלך).
אם זה קשה לך, או שאת מתביישת, או סתם לא נעים לך, את יכולה לבקש ממישהו שלישי שיעשה את זה (אח/ות גדול/ה, חברה קרובה וכו').
בסופו של דבר את צריכה לטפל ביחסים שלך עם ההורים שלך. אין איך לברוח מזה.

3) אני מצטער, אבל זה החלק שלפי דעתי הכי פחות דחוף בכל הסיפור הזה.
אם את מחפשת תשובות באמונה, את יכולה לשלוח שאלה לחברים מקשיבים / לרב דרך האינטרנט.
אם את רוצה גם אני יכול לענות לך על זה, לפחות חלקית, אבל את צריכה להבין שהשאלה האמיתית היא לא למה, אלא איך. איך אני מנצלת את המצב שאני נמצאת בו כדי להתקדם.
הרבה פעמים אנחנו נשאבים למרה שחורה ושואלים למה ולמה ולמה, אבל אנחנו לא באמת מחפשים תשובה שכלית, אלא תשובה רגשית. זה לא השכל מבקש תשובה, אלא הלב.
במצב כזה קודם כל צריכים להבין שאנחנו בתור אנשים מאמינים מחפשים איך להתקדם, וכל דבר בעולם נשלח בעצם כדי לקדם אותנו.

לשאול למה זה דבר חשוב מאוד, אבל מתוך רצון לקבל תשובה ובלי לפגוע בשאיפה שלנו להתקדם.
השאלה "למה" לא צריכה לבוא במקום התקדמות או לפני התקדמות אלא תוך כדי ולפעמים אפילו אחרי ההתקדמות.

4) בדבר הזה אני חושב שאין לך ברירה אלא ללכת לפסיכולוג.
אולי כדאי לך לדבר עם ההורים לפני זה, אבל אני לא חושב שמישהו כאן בפורום, או אפילו חברה, יכולים לעזור לך לבד עם זה.

פסיכולוג זה לא דבר כזה נורא.
פסיכולוג טוב בסופו של דבר עוזר לך למצוא את התשובות בעצמך.
אם את רוצה מספר של פסיכולוג טוב- תגידי.

5) אני לא חושב שיש בכלל מה להגיד על זה.
את יודעת שסמים זה רע, ושזה יהרוס לך את החיים, נכון?
בסופו של דבר אני לא חושב שאת אפילו חושבת על זה ברצינות.
זה דבר כל כך אגואיסטי וחסר התחשבות בסביבה שאני פשוט לא מאמין שאת תעשי את זה.


המלצה כללית שיש לי לתת לך- תשתפי איזו חברה בכל כולל כל מה שעובר עלייך.
הרבה פעמים מישהו מבחוץ שמכיר אותך ומבין אותך יכול לעזור המון! אפילו רק ע"י הקשבה!

כתבת המון דברים נכונים.. וממש מסודר..
אני ממש שמחה שאתה מנסה לעזור.. תודה..
אהה, ואני מעדיפה שאני יראה להורים שלי את המבחן.. אולי אני יעשה את זה ביום ראשון (מחר אין לי אנגלית) , יש לי חברה שאני מספרת לה הכל... , אין לי שום כוונה שבעולם ללכת לפסיכולוג (הייתי פעם אצל אחד כזה בנושא מסויים, והתרשמתי שפסיכולוגים הם עם משונה ופסיכי..) , אין לי מי שידבר עם ההורים שלי ואני גם לא רוצה אחד כזה.. אני לא רוצה לערב כל מיני אנשים.. , ההורים שלי בסוף אמרו שאני כן יכולה ללכת למסיבה שחברות שלי מארגנות ( זאת שאני גם הייתי אמורה לארגן..) אבל אני יודעת שהמורה שלי התקשרה אליהם כדי לבקש מהם את זה.. אז זהו... נראה מה יהיה בהמשך...

את הסתדרת עם הבעיות הפרטיות אבל לא טיפלת בבעיות הכלליות.
את לא דיברת עם ההורים שלך (גם אם את לא רוצה לשלוח מישהו אחר, תלכי ותדברי איתם בעצמך. זה אפילו עדיף) ואת לא מוכנה ללכת לפסיכולוג.
בגלל זה גם לא טיפלת בזה שאת לא מרוכזת בלימודים ובכלל- אם אני רואה נכון, את מתחמקת מלטפל בדברים שקצת יותר קשה לטפל בהם.

יש פסיכולוגים שהם ממש ממש גרועים (ושמעתי על כמה כאלה), אבל יש פסיכולוגים שהם פשוט יכולים לעזור בפוווווווול.
הרבה אנשים ברגע שהם שומעים פסיכולוג הם ישר בורחים, אבל הרבה פעמים, בגלל זה, הם לא הולכים לטיפול כשהם צריכים והם נדפקים מזה.
בבקשה אל תעשי מעצמך כזאת... |מתחנן|

אני מצטער שהייתי כזה ישיר, אבל מה לעשות, 'צוות ישי"ר תמיד ישיר' (בדיחה פנימית)...

גם אני באמת חושבת שכדאי לך ללכת לפסיכולוגית... -לא כולם מטורללים, ואמא שלי מכירה כמה טובות מהעבודה שלה... (היא עובדת עם פסיכולוגים גם בעבודה)

נהניתי לקרוא את העצות של ישי ושל נמאס(תשני כבר את השם-זה כבר יעשה לך יותר טוב). נתתם עצות ממש טובות. ולמדוכאת אני ממש גאה בך שהחלטת להראות את המבחן להורים-מאיפה האומץ? וגם אני שמחה שהמורה מעורבת. אולי היא גם יכולה לדבר אתם על כל הגישה שלהם. לגבי פסיכולוגים, אני מסכימה עם כולם. יש כל מיני, אך כמי שעובדת במקצוע (מטפלת משפחתית) אני חושבת באמת שזה כדאי. למה שתסלי לבד?

שתדעי לך שיש לי ממש דמעות בעיניים בגללך... בכ"א אני יודעת שאת תצליחי לעמוד בזה- כי את חזקה, והקב"ה לא נותן לנו משימות אם הוא יודע שלא נצליח לעמוד בהם.
הקב"ה מאמין בך - לא תאמיני בעצמך??

בכ"א סמים זה ממש בריחה מהמציאות ואת צריכה להבין שלא יעזור לך לברוח או להדחיק- מתישהו זה יתפוצץ ויהיה קשה פי אלף!!
ללכת לפסיכולוג זה באמת מפחיד, אבל אולי תנסי?? אולי זה יכול לעזור...

בהצלחה- רק תאמיני!!

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן