דיייי אני לא מסוגלת יותר!!! אני מרגישה חרא כל הזמן האחרון!! אתמול קיבלתי מבחן במתמטיקה, שלא כ"כ למדתי אליו, וקיבלתי בו 52, והראתי את זה להורים שלי, ואבא שלי אמר לי שמי שלומד לא קורה לו דברים כאלא, ומתי שאני לומדת בחדר שלי (מתי שאני מכינה ש"ב ולומדת למבחנים אני עושה את זה בחדר שלי עם דלת סגורה) אני בכלל לא לומדת, ואמרתי לו שאני כן לומדת והוא אמר שמבחינתו אני סתם שקרנית!! וזאת לא פעם ראשונה שהוא קורא לי שקרנית!! והוא אמר גם שאני יכולה להמשיך לרצות להיות אפס בלימודים, אבל אצלו אין דבר כזה ואני יכולה לרצות להיות אפס כמה שבא לי, אז אמא שלי אמרה שאני לא רוצה את זה, אני פשוט עצלנית.. והוא גם אמר שאני לא מכינה במתמתיקה ש"ב, ואני לא מקשיבה למורה בכלל בכיתה- וזה ממש ממש לא נכון!! אני ממש מנסה להבין את החומר, ואני פשוט לא מצליחה!!! אז אבא שלי אמר לי שאני לא יוצאת מהבית כל השבועיים הבאים (חוץ מללכת לביצפר) ואני לא הולכת לפעילות פורים שיש בפורים איפה שאני גרה, ואני גם אחראית לארגן מסיבת פורים לכיתה שלי (אני ועוד כמה בנות) ואבא שלי אסר עלי להכין את המסיבה הזאת וללכת אליה.. והוא אמר שאולי אני גם לא יתחפס בפורים בכלל!!! ואני קיבלתי היום מבחן באנגלית שחרשתי אליו בערך שבועיים לפני המבחן הפסיכי הזה, וקיבלתי בו 70, ואני מתה מפחד להראות אותו להורים שלי!! וגם איזה שבוע שלא התפללתי, ועכשיו אני גם לא מברכת, לא נוטלת ידיים לפני הואכל, לא מנשקת מזוזה... ותמיד אני הייתי הצדיקה שמעירה לבנות בכיתה שלי על כל זה, אז עכשיו הם שמות לב לזה...!! ואני יודעת שזה נורא להגיד את זה, אבל אני פשוט שונאת את ה'. אם הוא באמת אוהב אותי, למה הוא גורם להורים שלי להיות כאלא חראות??? למה??? ואני כותבת לו מכתב כל פעם שאני עצבנית, ואני ממש מקללת אותו.. וגם בזמן האחרון ממש קשה לי להתרכז בלימודים, והמורות שמות לב.. ואני כל הזמן עצבנית ומתוחה, וכל יום אני יוצאת לפעמים משיעורים לאיזה רבע שעה סתם כדי להתאוורר. אתם מכירים את התחושה שאם לא תעשו משהו- תתפוצצו? אם כן- ככה אני מרגישה כל הזמן. קשה לי לשבת בכיתה בלי לזוז, אז כל הזמן אני מתופפת על השולחן (עד שהחברה שיושבת לידי מתעצבנת, או המורה..) או שאני "מקפיצה" את הרגל.. ואתמול, אחרי שההורים שלי גמרו להוציא עלי ת'עצבים, בכיתי כל הלילה.. ואחרי שנמאס לי לבכות, לקחתי סכין, וניסיתי לחתוך לי את היד. פחדתי, אז עזבתי את הסכין וחתכתי את עצמי עם מספריים ביד, עד שירד לי דם, והרגשתי סיפוק. אני נשמעת מטורפת, אבל זה המצב. וכל פעם שחשבתי שהפצע חלש, פצעתי את עצמי עוד יותר. אני שונאת את ההורים שלי, אני שונאת את ה'...!!!!!! נמאס לי מהכל.. אבל אני לא רוצה למות, אני מפחדת למות.. אוף אני לא יכולה יותר, אני מרגישה שאני מתרפנת... בא לי כבר לקחת סמים, אבל אני מפחדת ממה שיספרו איפה שאני גרה.. ואח"כ האחים שלי לא ידעו מה לעשות עם עצמם.. ואיתי!... אני מרגישה מגעיל, והקטע הוא שמתי שאני לא מברכת לדוג', אני לא מרגישה כלום. כאילו כבר השלמתי עם זה. אני לא מרגישה שום ייסורי מצפון על זה... ואני כבר לא בטוחה אם יש דבר כזה ה'.. אני מנסה לקרוא ספרי אמונה, אולי זה יעזור, אבל נאדה!! זה לא מזיז לי... סליחה שכתבתי כ"כ הרבה אבל ממש הייתי חייבת לפרוק את הכל. בבקשה תעזרו לי!!! אני לא מצליחה לצאת מהגלגל הזה שאני בתוכו!! ואולי אני גם לא רוצה.. אני כבר לא יודעת..
איזה עצובננסי
אני לא רוצה לתת לך עיצה,והתוצאות יהיושבונץ'
אנחנו בכלל לא חושבים שאת מטורללת או מטורפת.. באמת!תפוזה 1
אל תחשבי אותנו לכאלה...
כשכואבננסי
ממש כדאי לך לדבר עם אבא שלך.נשארת חסויה
לא!לא!לללללאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אחת שנמאס לה
הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך!!!!!!!!!!!!!!!!
היום, ולא אכפת לי מה ההורים שלך יגידו, אנחנו נפגשות!!!!!! -ברור לך??????????????????
ותקשיבי, את לא רוצה שייצא לך שם של פריחה, אז אם את לא מקפידה על מצוות- תסתירי את זה!!!! באמת שכדאי לך!!!!!!!!!!
אני איתך נשמה שלי, אם את מתאבדת אני רוצחת אותך!!!!!!!!!!!!(=))
נדבר כבר יפה שלי... -אל תיתייאשי!!!!- אני איתך!!!!!!!!!!!!!!!
נו, זה כבר התקדמות!תפוזה 1
אם זה מנחם אותך- את לא לבד.ישי ויזנר
החוכמה היא שהשאלה הזאת לא תחליש אותך, אלא תחזק אותך.
את צריכה להבין ש-ה' רוצה (כן- רוצה) שתתפללי אליו גם אם את לא מושלמת.
אין בן אדם מושלם- לכל אחד יש את הנפילות שלו, אבל צריך לזכור שגם אם נופלים- תמיד אפשר וצריך לנסות לקום.
בהצלחה.
בואי נעשה פה סדר:ישי ויזנר
חמשת הכלליות:
1) את לא מרוכזת בלימודים.
2) היחסים בינך לבין ההורים שלך לא משהו ככלל, ובפרט אין אמון בינך לבינם (לפי מה שנשמע ממה שכתבת זה יותר בינך לבין אבא שלך).
3) יש לך בעיות באמונה (למה ה' עשה לי את זה וכו').
4) את מכאיבה לעצמך (למה? מה זה נותן לך?)
5) את מחפשת בריחה מהמציאות שאת נמצאת בה (ע"י סמים)
שתי הפרטיות (בעיות דחופות שנובעות מהבעיות האחרות):
1) ההורים שלך לא מרשים לך לצאת מהבית ככלל ולארגן את מסיבת פורים וללכת אליה בפרט.
2) מה את עושה עם המבחן באנגלית.
נתחיל דווקא עם הבעיות הפרטיות:
1) יש לך שתי אפשרויות ריאליות:
א. את מחליטה שאת מורידה את הראש ומקבלת את העונש כדי לא להכנס לכאסח מיותר עם אבא שלך ומנסה לטפל כרגע בבעיות הכלליות (מה שיגרום שדברים כאלה לא יקרו בהמשך).
ב. לנסות לדבר עם אבא שלך ברוגע על כל המצב שנוצר, ועל כמה שזה חשוב לך, ולקבוע איתו כללים שעל ידיהם תבנו את האמון ביניכם מחדש.
אני לא מספיק מכיר אותך ואת ההורים שלך בשביל להגיד לך מה כדאי לך לעשות, אבל בד"כ עדיף במקרים כאלה לספוג את העונש כדי לא להחמיר את המצב הכללי (הרבה פעמים הורים מוותרים על עונשים כאלה באמצע, אחרי שרק חלק מהם בוצע. כל זה יכול להשתנות אם את מחליטה ש"אני לא מסוגלת לוותר על מסיבת פורים" או איזושהי סיבה אחרת שרק את יכולה לדעת. אין לי מספיק פרטים בשביל להגיד לך מה לדעתי כדאי לך לעשות).
2) גם פה יש לך שתי אפשרויות:
א. להראות את המבחן להורים ולהתמודד עם זה.
ב. להסתיר את זה מההורים.
השאלה היא קודם כל האם את יכולה להראות את זה נגיד לאמא שלך, או לאבא שלך כשיש לו מצב רוח טוב, והאם זה יעזור.
אם כן- אני הייתי מאוד ממליץ לך לעשות את זה. את בטח יודעת כמה שזה לא נעים להסתובב עם סודות, ובמיוחד עם סודות כאלה.
אם לא- את צריכה לחשוב: מה יותר יועיל, להראות להורים או לא להראות.
מצד אחד זה יכול לגרור עוד עונשים, אבל מצד שני אולי ההורים שלך יכולים לגלות את זה לבד (ואז זה יהיה הרבה פחות נעים)? אולי זה יפגע עוד יותר באמון שיש לך עם ההורים שלך?
רק את יכולה לעשות את החשבונות האלה.
זה מבחינת הבעיות הפרטיות. מבחינת הבעיות הכלליות:
1) קצת קשה לי לעזור לך כי, עוד פעם, אני לא יודע מספיק (גם עלייך וגם בכללי), אבל את צריכה לחשוב ממה זה נובע.
מהיחסים עם ההורים? ממעבר לבית ספר חדש (או ללחץ לימודים ברמה חדשה)? מבעיה אחרת שלא כתבת כאן?
אחרי שתחשבי עם עצמך בבגרות ממה זה נובע, תנסי לחשוב איך את מטפלת בזה (שיפור היחסים והאמון עם ההורים? שינוי הרגלי למידה? ניצול נכון של הזמן? טיפול בבעיה האחרת שלך, אם יש?)
אין מה לעשות, בדברים האלה אין קיצורי דרך.
2) אני חושב שאין לך ברירה אלא לפתוח עם ההורים שלך את הכל ולנסות לחשוב איתם על פיתרון (זה יכול לעזור גם לבעיות האחרות שלך).
אם זה קשה לך, או שאת מתביישת, או סתם לא נעים לך, את יכולה לבקש ממישהו שלישי שיעשה את זה (אח/ות גדול/ה, חברה קרובה וכו').
בסופו של דבר את צריכה לטפל ביחסים שלך עם ההורים שלך. אין איך לברוח מזה.
3) אני מצטער, אבל זה החלק שלפי דעתי הכי פחות דחוף בכל הסיפור הזה.
אם את מחפשת תשובות באמונה, את יכולה לשלוח שאלה לחברים מקשיבים / לרב דרך האינטרנט.
אם את רוצה גם אני יכול לענות לך על זה, לפחות חלקית, אבל את צריכה להבין שהשאלה האמיתית היא לא למה, אלא איך. איך אני מנצלת את המצב שאני נמצאת בו כדי להתקדם.
הרבה פעמים אנחנו נשאבים למרה שחורה ושואלים למה ולמה ולמה, אבל אנחנו לא באמת מחפשים תשובה שכלית, אלא תשובה רגשית. זה לא השכל מבקש תשובה, אלא הלב.
במצב כזה קודם כל צריכים להבין שאנחנו בתור אנשים מאמינים מחפשים איך להתקדם, וכל דבר בעולם נשלח בעצם כדי לקדם אותנו.
לשאול למה זה דבר חשוב מאוד, אבל מתוך רצון לקבל תשובה ובלי לפגוע בשאיפה שלנו להתקדם.
השאלה "למה" לא צריכה לבוא במקום התקדמות או לפני התקדמות אלא תוך כדי ולפעמים אפילו אחרי ההתקדמות.
4) בדבר הזה אני חושב שאין לך ברירה אלא ללכת לפסיכולוג.
אולי כדאי לך לדבר עם ההורים לפני זה, אבל אני לא חושב שמישהו כאן בפורום, או אפילו חברה, יכולים לעזור לך לבד עם זה.
פסיכולוג זה לא דבר כזה נורא.
פסיכולוג טוב בסופו של דבר עוזר לך למצוא את התשובות בעצמך.
אם את רוצה מספר של פסיכולוג טוב- תגידי.
5) אני לא חושב שיש בכלל מה להגיד על זה.
את יודעת שסמים זה רע, ושזה יהרוס לך את החיים, נכון?
בסופו של דבר אני לא חושב שאת אפילו חושבת על זה ברצינות.
זה דבר כל כך אגואיסטי וחסר התחשבות בסביבה שאני פשוט לא מאמין שאת תעשי את זה.
המלצה כללית שיש לי לתת לך- תשתפי איזו חברה בכל כולל כל מה שעובר עלייך.
הרבה פעמים מישהו מבחוץ שמכיר אותך ומבין אותך יכול לעזור המון! אפילו רק ע"י הקשבה!
ישי-אנונימי (פותח)
אני ממש שמחה שאתה מנסה לעזור.. תודה..
אהה, ואני מעדיפה שאני יראה להורים שלי את המבחן.. אולי אני יעשה את זה ביום ראשון (מחר אין לי אנגלית) , יש לי חברה שאני מספרת לה הכל... , אין לי שום כוונה שבעולם ללכת לפסיכולוג (הייתי פעם אצל אחד כזה בנושא מסויים, והתרשמתי שפסיכולוגים הם עם משונה ופסיכי..) , אין לי מי שידבר עם ההורים שלי ואני גם לא רוצה אחד כזה.. אני לא רוצה לערב כל מיני אנשים.. , ההורים שלי בסוף אמרו שאני כן יכולה ללכת למסיבה שחברות שלי מארגנות ( זאת שאני גם הייתי אמורה לארגן..) אבל אני יודעת שהמורה שלי התקשרה אליהם כדי לבקש מהם את זה.. אז זהו... נראה מה יהיה בהמשך...
אני חושב שאת לא מתמודדת עם דברים.ישי ויזנר
את לא דיברת עם ההורים שלך (גם אם את לא רוצה לשלוח מישהו אחר, תלכי ותדברי איתם בעצמך. זה אפילו עדיף) ואת לא מוכנה ללכת לפסיכולוג.
בגלל זה גם לא טיפלת בזה שאת לא מרוכזת בלימודים ובכלל- אם אני רואה נכון, את מתחמקת מלטפל בדברים שקצת יותר קשה לטפל בהם.
יש פסיכולוגים שהם ממש ממש גרועים (ושמעתי על כמה כאלה), אבל יש פסיכולוגים שהם פשוט יכולים לעזור בפוווווווול.
הרבה אנשים ברגע שהם שומעים פסיכולוג הם ישר בורחים, אבל הרבה פעמים, בגלל זה, הם לא הולכים לטיפול כשהם צריכים והם נדפקים מזה.
בבקשה אל תעשי מעצמך כזאת... |מתחנן|
אני מצטער שהייתי כזה ישיר, אבל מה לעשות, 'צוות ישי"ר תמיד ישיר' (בדיחה פנימית)...
את יודעת מדוכאת מתוקה שכמותך, -אל תרצחי אותי, אבל-אחת שנמאס לה
מסכימה עם האחרוניםננסי
מדוכאת-מילים נסתרות.אחרונה
הקב"ה מאמין בך - לא תאמיני בעצמך??
בכ"א סמים זה ממש בריחה מהמציאות ואת צריכה להבין שלא יעזור לך לברוח או להדחיק- מתישהו זה יתפוצץ ויהיה קשה פי אלף!!
ללכת לפסיכולוג זה באמת מפחיד, אבל אולי תנסי?? אולי זה יכול לעזור...
בהצלחה- רק תאמיני!!
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.