תשמחי בזה שיש לך מורה שעוזרת לך..=]=] ואל תתיחסי לאלה שמקנאות תמיד יש כאלה!...

את רק מרוויחה מזה ושימשיכו לקנא כמה שבא להם מה את מתרגשת מזה בכלל..?

זאת לא חכמה להגיד "מה את מתרגשת", או "מה את מקשיבה בכלל", זה מציק, וזה קשה....

נ.ב.

אין לי מושג מה כן לעשות... סורי...

כי היא רק מורה, וזה קטע חולף.

ותמיד טוב לפתח עצמאות.

תזמיני אותנו ליום העצמאות שלך!!

אה, כן. את לא מדברת עם בנים.

זה נשמע תלותי מידיי זה שאת כל הזמן חושבת עליה ועל מה שהיא היתה אומרת... זה טוב להעריך אדם אבל "אוהבת אותה בצורות מטורפות!!!" זה כבר משהו אחר... תשתדלי להוריד, זה לא בריא...

ראיתי את התגובות של כולם וכולם צודקים אם כי רק בצורה חלקית אז לסיכום :

א' זה באמת ברי קשר אם המורה

ב'אבל לא בצורה תלותית מידי מה גם שרק חלק מהחיים שיעבור עוד שנה מכסימום שנתיים ..

בקשר לבנות שצוחקות יש לי שיטה שעובדת טוב בדוק

אני עד ליפני חצי שנה חייתי במיסגרת לימודים לי היתה בעיה של קימה בזמן אבל מיצד שני בלימודים אני ספצ ( לא שאני מיתגאה  או משהו פשוט.. ) מה שיצר מצב שחברה זילזלו בי מיצד הקימה וחיפסו את  האפשרות לרדת אלי 

מה שהפריע לי אז דיברתי אם אחד החברים היחידים שהייתי איתם בקשר והוא נתן לי את הפיתרון ששימש אותי במשך חצי שנה ( את האמת אחרי פעמים שהישתמשתי בו לא הייתי צריך יותר.. )

אז ככה את מחלקת לעצמך את השתים שלוש בנות שהם אלא שכל היום צוחקות ואלא שיצרו בעצם את המצב העכשווי

ואת מחכה לפעם הבאה שהם יצחקו ואז בימקום להיפגע וללכת את פשוט ניכנסת בחזרה ( לא לרדת עליה !! לא אלא להסביר לה ) !! צריך לזה קצת אומץ אבל זה שווה את פשוט אומרת לה מה את רוצה מימני ??? יש לי קשר אם המורה היא עוזרת לי וכו את פשוט מניחה את העובדות על השולחן ( המצב שבו את נימצת היום נוצר מיזה שאף אחת לא באמת יודעת מה את עושה ומה בידיוק הולך פה ) כך שאם את מניחה את הדברים על השולחן אין להם מה ליצחוק יותר הם יוצאים הדפוקים במצב הזה ( ולך אסור לנצל את זה ולרדת חזרה אלא פשוט ליזרום לא להיגרר למצב של חילופי אש ""  )

גם אם בהתחלה שתתחילי לדבר הם יצחקו תמשיחי על תיתני לזה לעצור אותך !!

מקווה שעזרתי

מנסיון אישי זה לא כ"כ טוב.

זה מצב תלותי מדי. זה מגביל מאד בחיים. כמה שזה כיף לפעמים ונראה טוב, זה יותר מדי.

תנסי להוריד במחשבות עליה. זה קשה ונראה בלתי ניתן לשליטה. אבל כשאת מודעת למצב [וזה מעולה] זה כבר יכול לעזור לפתור חלק מהבעיה.

לא ממש הבנתי אם הבעיה שלך היא התלות או החברות שמקנאות וצוחקות..

אבל אם את באמת קולטת שזה בעיה שהקשר הוא ברמה כזאת שזה לא כ"כ נורמלי אז תנסי לעבוד על זה.

זה עבודה עצמית מ-ט-ו-ר-פ-ת!! זה פשוט קשה!

צריך להבין עד כמה זה לא בריא ומפריע בתפקוד היומיומי אפילו.

ולדעתי אל תדברי על זה עם אותה מורה, אח"כ זה סתם לא יהיה לך נעים. שכן תדע שאת מעריכה אותה אבל לא את הרמות של האהבה שלך אליה.

ובקשר לחברות, תנסי להיות כלפיהן הכי בענווה ולא לדבר על זה שאתן בכזה קשר טוב.

והרבה תפילות..

ואחרי הכל זה משהו חולף.. אז תהיי רגועה..

יקרה, תהיי חזקה.

שכוייח על הרצון!

בהצלחה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...