קיצר, כשקראתי את הכתבה הזאת ישר נזכרתי בו-

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=13341

עזבו שניה את כל הסיפור מסביב ואל תתחילו לפתוח עכשיו דיון על הרכבת הקלה...

הבנתם מה הלך שם? העערבים ימ"ש תפסו קצת גובה, חשבו שמותר להם לעשות מה שהם רוצים, אבל מהר מאד הם גילו שזה לא בדיוק ככה...

הם התחילו להציק לילד הזה אבל זה לא עבר בשתיקה... אנשים התחילו לצאת עליהם קצת, ו..הופ, מה הערבים עשו? לא החזירו, לא הרביצו למי שצעק עליהם, אלא? התיישבו באחת מפינות הקרון ושתקו למשך שאר הנסיעה. זהו.

וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים להבין, ברגע שאנחנו נראה לערבים שאנחנו לא מתקפלים כ"כ מהר ולא נבהלים מכל איום שלהם, שזאת המדינה והארץ שלנו ואין להם עליה שום זכות- הם, כמו ילדים טובים, יבינו את המסר ולאט לאט ועם הרבה סיעתא דשמיא יתחפפו מפה...

האוייב מבין רק כח....

העיקר להוריד להם את האגו

ברגע שנראה לערבים מי בעל הבית פה, הם יפסיקו ללכת בראש מורם, ויתחילו ללכת בראש מושפל.

ובמקום שאנחנו נפחד מהם, הם יפחדו מאיתנו...

כמו בסיפור ההוא של ש"י עגנון, על האיש והרוח..

אני אחפש אותו ואעלה לכאן [אם אמצא, בעז"ה]

אני חושבת שכשיש התראות לא אמורים ללכת לאותו מקום עד שיתפסו ת'מחבלים...

זה לא אומר שלכל החיים אני לא ילך לאותו מקום.

זה אומר שאני לא מוכנה לסכן ת'חיים שלי בשביל לצאת בגדר "גיבורה" כי הראתי לערבים מי אני.

להראות לערבים מי אנחנו זה התפקיד של הצבא , חבל שהם לא מראים, אבל בכ"ז זה לא התפקיד שלי.

זה התפקיד של כל אחד ואחד במדינה שלנו...

ובמיוחד כשהצבא לא עושה את זה....

לא אומרת לך ללכת למקום עם התראות חמות.

לא אומרת לך להיכנס לעזה עם עצמך ולהגיד "מה, זה ארץ ישראל".

אבל התפקיד שלך זה בהחלט לעבור ליד ערבי, ואם הוא שורק לך או קורץ לך או אנערף מה [הערבים האלה... ימח שמם~] אשכרה להוריד לו כאפה. מה נראה לו?

את לא צריכה לשתוק על ערבי שמציק.

את צריכה להחזיר לו בהפוכה ככה שהוא בחיים לא ישכח מה יהודיה קטנה עשתה לו, והוא בחיים לא יעשה ת'דברים האלה, כי הוא יבין מי הבעלבית פה.

יאללה שיחנקו הערבוצ'קים האלה.

מה נראלהם שהם חושבים שהם יותר טובים ממנו?

ובכלל- טמבל מי שתכנן ת'רכבת לתוך שועפט...

ב"ה שאני אצטרך לנסוע ברכבת הזאתי רק עד הגבעה הצרפתית...

רק תיקון קטנטן...

אין דבר כזה יהודיה קטנה, כל יהודי הוא יהלום!

אבל זה מה שהזבל הזה חושב...

שעה התלבטתי איך לכתוב את זה XD

הם יודעים לעשות עוד דברים חוץ מלקרוץ ולשרוק... (ולבהות! נכון יש להם עניין כזה לבהות בבנות?!) כדאי להיזהר, בכל זאת...

פעם איזה אחד ימ"ש נעץ בי מבטים, אז פשוט החזרתי לו מבטח רצחני. הוא הוריד מהר מאוד ת'עיניים.

העיקר להראות להם שאתם לא מפחדים מהם, שהארץ הזאתי כפרה עליה שלכם ולא שלהם... איך? בכל דרך שאתם רואים לנכון.

זה יכול להיות מבט רצחני, כאפה מצלצלת או פלפל לעיניים. תבחרו (:

ורבקה- אני שוב יאמר, אני לא חושבת שהתפקיד שלי הוא להראות לערבים מי אנחנו.

יודעת מה? תגידי לי איך להראות להם...(ולא בדרך שרוג'ר אמרה!)

יש לי עוד מה לעשות בחיים חוץ מלתת כאפות לערבים...

אני לא מתכוונת להרביץ לאף אחד, מצטערת מכות זה לא בשבילי:p

אבל איך כן?

ללכת בגאון בארץ שלנו! בכל מקום בארץ!

אני זוכרת שאחרי שהיה את הפיגוע בבית חג"י חברות שלי דיברו על איזה משו שהן תיכננו, הן רצו נראלי ליסוע למערת המכפלה ואז הן דיברו על זה שהן לא ייסעו עכשיו ויבטלו את זה או שהן יידחו את זה למתישהו אחר.... ולמה? נו... כי זה מסוכן! היה פיגוע שם באיזור וכו' וכו'... אני זוכרת שממש הזדעזעתי... זה כמעט כמו לשתף ח"ו פעולה עם האויב... כי- למה הם עושים פיגועים? הם לא רוצים שנהיה שם, אז הם מפחידים אותנו, ומה אנחנו עושים? נכנעים להם... זה נראה לך הגיוני?1 לי לא... ממש ממש לא!

וגם לא על ההיגיון.

ולא אמרתי שאני לא ילך למקום שהיה בו פיגוע. אני פשוט לא ילך למקום שיש בו כרגע סכנה לפיגוע.

ונראלי שהבנו את הדעות אחת של השניה..אז חבל על הויכוח..

האמת שלא הייתה לי בכלל מטרה של ויכוח...

(זה היה נשמע ככה? אם כן- מצטערת, זאת לא הייתה הכוונה...)

פשוט עניתי על השאלה שלך

סתם לגבי מה שרוג'ר אמרה.

אני אישית לא אעיף כאפה לערבי שקורץ\מסתכל\שורק\אחר לי אני פשוט אתעלם ואלך משם.

אני ממש מסכימה אבל עם זה שצריך ללכת בלי לפחד נכון שלא לסכןם את החיים ולא מדובר על ללכת עכשיו בתוך עזה או רמאללה  מדובר למשל על ללכת בתוך ירושלים בעיר העתיקה.

אגב, תנסו את זה פעם.

ללכת בתוך הרובע המוסלמי זו חוויה אדירה!!! באמת מניסיון של שני סיבושים, שני ריקודגלים וסיור אחד

זה אחד ה-דברים!

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=13403

עוד מעט אנחנו הירושלים נהייה חייבים לעלות על רכבת מלאה בערבים כי יבטלו מלא אוטובוסים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...