על הספר. לצערי הוא יצא כעט במהדורה חדשה עם כריכה איומה

(יש לו צנצנת על הראש!!)

כמעט נרדמתי פעמיים במהלך הקריאה..

בס"ד

ממש שלך- לתוך הכיס! -

אלבי - יאיר לפיד

המדריך לטרמפיסט בגלקסיה - דאגלס אדמס

הנסיך הקטן-  (שכחתי..)

שלושה בסירה אחת - ג'רום . קיי . ג'רום  

ועוד משו'- פשוט יפה! ולא סתם ספרים!!

לוחמי התמורות - הרב ארז משה דורון

חלף עם הרוח - מרגרט מיטשל

חלף עם הרוח לא כזה כדאי לקנות..

זה ממש לא ספר שקוראים יותר מפעמיים

ואין לך כח, אז אל תקני. המדריך לטרמפיסט - שווה כל רגע עדיף את הספר הראשון והשני

אפשר לומר שהתעצבנתם על המסר, על הדרך, על וכו' וכו'.. אבל לומר שהוא גרוע או משעמם?

למרות שקראתי בכריכה סבבה... איזה סגנון את אוהבת?

סדרת האסופית: האסופית, אן מאבונלי, אן שרלי. יש עכשיו בהוצאה מחודשת. אני כותבת שמות של סופרים שכמעט כל ספריהם מומלצים ואהובים, לפחות עלי, כך שאין כמעט סיכוי לטעות כאן, באיזה ספר שלהם שתבחרי:

אפרים קישון, עגנון, שלום עליכם, הרב זמיר כהן,

ג'ראלד דארל, ג'יין אוסטן, מרק טווין

סדרת ספר הבדיחה והחידוד / דרויאנוב

אליס בארץ הפלאות - הספר המוער

הרפתקאות הברון מינכהאוזן

הספר המסוכן לבנים - ממש לא רק לבנים. ויש ספר מקביל לבנות, לא זוכרת מה שמו.

וגם ספרים של שירי ארץ ישראל, טיולים, אתרים, אלבומי תמונות, מילונים, אטלסים

(למשל: אטלס השמיים הישראלי)

ממ, אני באופן אישי מאוהבת ב"שני ירחים", למרות שהם פרוזה לבני נוער. 

שלושה בסירה אחת מצוין, יש שם הומור חזק.  

האי של סופיה מעולה, פחות לבני נוער אבל.

בלי לומר שלום- ברקלי

חשוב על מספר- ורדון

המשפחה הראשונה- בלדאצ'י

צלה של הרוח- סאפון

מלכים ג'- ברנדס

*קחי בחשבון ששני האחרונים לא הכי צנועים...

לא שווים קנייה. הכי הרבה קריאה בשירותים של המטוס אחרי שהסופר שילם לך.

צלה של הרוח - טוב. טוב מאוד.

מלכים - לא קראתי, מה ששמעתי עליו לא עשה לי חשק

פשוט מטונפים! ["חשוב על מספר" דווקא בלי רומנטיקה וכו',פשוט קללות וסיפורי רצח מזוויעים,"בלי לומר שלום" - סיפור חיים משפחתיים מזעזעים.] לא הייתי ממליצה לאף אחד לקרוא אותם ["חשוב על מספר" גם נגמר מאכזב מאוד].

ואם ספיר אומרת ששני האחרונים "לא הכי צנועים",ואני חושבת ששני הראשונים איומים,אז קחי בחשבון שהם בטח איומים ++ [אני לא יודעת אם לך זה כ"כ משנה,אז זה מכוון גם לגולשים האחרים.]

הביקורת המנומקת וההגיונית שלך לגמרי שכנעה אותי, אני הולכת לזרוק את העותק שלי של 'המשחק' לפח!

[לא לוקחת סיכונים- זה היה סרקזם. לזרוק לאוויר "ספר גרוע" לא עוזר לאף אחד. נשמח אם תסבירי למה הוא כזה גרוע בעינייך.]

שלושה בסירה, תבקשי, יש לי. ספר טוב, כדאי לבדוק מי המתרגם.

קראתי אותו.

זה ספר יפה. הוא פילוסופי קצת..

אבל לקח לי זמן עד שקלטתי מה רוצים ממני

ספר שאני קראתי כמה וכמה פעמים זה "מקימי" והוא ספר סוחף ומרתק מרגש ומצחיק. אני ממש ממש נהנתי ממנו.

אם את לא מכירה - זה ספר שכתבה נועה ירון שעבדה בערוץ הילדים וחזרה בתשובה דרך חסידות ברסלב ובספר היא מספרת על כל התהליך שלה.. החיים בתל אביב ואח"כ ההתקרבות וכל זה..

אז חישבי אם בא לך על הסגנון הזה, אם הסגנון נראה לך - אל תהססי ותקני! הוא שווה כל שקל וכתוב באמת יפה!!

אחשוב על עוד

ואת הנזיר שמכר את הפרארי, למכור לאיזה נזיר ולכתוב ספר על זה.

ומאגניב, כי עכשיו גם לי יש ארבע מאות שקל למה שבא לי, גם סטימצקי, (החלפתי את התוים המכובסים), אבל אני נהנה לקנות ספרים יד שנייה או ראשונה בכל מיני חנויות אבודות בירושלים, אתמול קניתי ארבע ספרים בעשרים ושלושה שקלים, יש בצומת ספרים בתחנה פינה כזאת של ספרים פגומים או בעלי חוסר עניין לציבור בעשרים שקלים, או פינה אחרת של חמש בחמישים, שאם אתה קונה אחד הוא עולה מחיר מלא אז עשיתי "שותף" עם עוד שתיים... ובעוד כמה בעיר.

בשבוע הבעל"ט אני מתכוון לקפוץ לת"א ולעשות עוד מסע ספרים, אולי גם לקנות גיטרה

במיוחד האלה עם ההקדשות.

ובמיוחד ספרי שירה עם הקדשות. זה משהו!

יש לי כבר את המוכרים הקבועים, שיודעים מה אני אוהבת, ושומרים בצד.

בפעם הראשונה כשהם ראו אותי, הם נתנו לי זלדה.

"כי יש לך חצאית"

איך צחקתי מהם.

אני כ''כ אוהבת חנויות ספרים נידחות, מלאות אבק. יש בהם כ''כ הרבה קסם.

ת הרציניות אמנם מגניבות אבל אי אפשר למצוא בהם נידחויות או מחירים זולים, לרוב המוכר מבין מה יש לו ביד

קרוב להפליא ורועש להחריד. הילד גאון.

[וזה בסדר שפוצצתי את השרשור הזה, כן?]

עוד ספר טוב בעיניי- "מים שאין להם סוף".

אחד הספרים [יותר נכון שתיים ועוד מעט יוצא השלישי- "עורבני חקיין"] היותר טובים שקיימים!! הייתי קוראת עד 3 בליילה!! קנתי אותם ואני לא פסיקה לקרוא אותם שושב ושוב, ספרים שמשלבים הכלל!!!!

'מתאים לך ככה כשאת צוחקת'. של יונה טפר.

ספר פשוט יפהפה.

שונה מספרים קודמים שלה. בחורה יהודיה שלומדת משפטים ורגע לפני החתונה בורחת לקומונה במדבר יהודה.

אם את קונה ספר- ממליצה עליו. אבל כעקרון הייתי קונה ספרים שתקראי שוב- ספרי עיון/ספרי בישול/הדרכה מקצועית לתחביבים ועוד, כי ספר קריאה תמיד תוכלי למצוא בספריה.

היי

 אז יש כמה ספרים שהם פשוט חובה.. ממליצה בחום

וקראתם דרור -רונית לוינשטיין

מן המדבר והלבנון-עשהאל לובוצקי

כצל ציפור -יאיר אנסבכר

שירת מירים-סמדר שיר

והדובדבן שבקצפת ..הוא בלבב פנימה-הרב זאב קרוב

ספרים מדהימים כולם שבועעע טוב ובשורות טובות

אהבתי את הספר, היו בו הרבה דברים יפים. לא מתחרט שקניתי.

אבל הרגשתי שהוא כתוב קצת כמו ספר מוסר או דבר תורה... לוקח טיפה זמן להתחבר לסגנון.

"תמצית געגוע" - על תת-אלוף ארז גרשטיין ז''ל

"וקראתם דרור" - על אל''מ דרור ויינברג ז''ל

"תיאום כוונות" - חוויות ממלחמת יום כיפור. הרב חיים סבתו.

"לא הגעתי לליטאני" - יומן של שיריונר פצוע בלבנון. יונתן כהן.

לא צריך הרבה שכל כדי לקלוט שסיפורים צבאיים עושים לי את זה. 

אבל אלה יפים במיוחד... בעיקר וקראתם דרור.

יש פה ספרים שגם אם היו משלמים לי לא הייתי לוקחת...

ובעיני (ושוב- אין לי שום דרך לדעת אם זה יעניין אותך בכלל)

אחד מאלף

מישהו לרוץ איתו

אפרים קישון (כל הספרים- תמיד כיף לחזור)

ואם כבר- גם התנחלות דמה

חוץ מזה, בגדול אני מאמינה גדולה בספריות.

ספרי מתח וכאלה אני לא רואה שום סיבה לקנות אותם, הסיבה היחידה שמצדיקה קניית ספר קריאה היא ספר שאני יודעת שאני אחזור אליו פעם אחרי פעם ואתבאס אם לא יהיה לי אותו.

אבל אם כבר מירה קדר, את הספר הראשון שלה, ואת האחרון. יש לה גם ספר שירה נחמד.

[ובדיוק מה שאמרת בלמטה]

חוץ מהשירה.

אני אוהבת אותה (למרות שמהאחרון התבאסתי)

אות מאבשלום-נאוה מקמל עתיר

הילד של פילה-דלין מתיה

סילביה- רם אורן

בצומת האולמות-דוד אביחיל

שירת מרים-סמדר שיר

אוהב ימים-צבי אייל

אלו ספרים מקסימים ובאמת באמת טובים הממלאים בשמחה רבה את הסיפריה שלי!

תביאי לי את הכסף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ואם את לא רוצה- לכי על אראגון/ פרסי ג'קסון

לא ספרים של ילדים קטנים.

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים