אם כבר, אז היא מסכנת את הקשישים ולא להיפך

איך לחסן באורח שפוי? ללמוד את הנושא, ולקבל החלטה מודעת, שמתאימה בדיוק לכם: איזה חיסונים לתת, ומתי?

ממליצה על מדור החיסונים באתר "באופן טבעי", ועל הספר "כל מה שרצית לדעת על חיסונים ולא העזו לספר לך" מאת ד"ר חיים רוזנטל.

מן הסתם בבית חולים, היא כן קיבלה חיסונים, אז מה שחסר לה זה החיסונים של גיל חודש, חודשיים וארבעה חודשים.

כדאי לך לשאול בטיפת חלב, כי החיסונים האלה מקבלים אותם בשתי מנות, בהפרש של חודש/ חודשיים,

אז לא יתנו לה עכשיו הכל אלא רק את המנה הראשונה.

נראה לי שלא כדאי לדחות את החיסונים, כי ככול שדוחים את זה, זה מצטבר, יש גם חיסונים של גיל חצי שנה, אז עדיף לך לבוא עכשיו ולא אז, שלא יתווסף גם החיסונים האלו, שיהיה הפרש של כמה חודשים שקט...

בין חיסון לחיסון.

ושכחתי לכתוב קודם, זה לא נעים, אבל לא נוראי. עדיף מלהיות חולים ח"ו.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t341617#4197483

כל המידע

בהצלחה.

אותי אישית יותר מפחידות המחלות מאשר החיסונים.

קבעתי תור למחומשת בעוד שבוע. בינתים אני אמשיך לחפור בקישור .

- פירוש הדבר שחסכת לה הרבה בריאות!

חיסונים הורסים מערכת הבריאות וגורמים להמון-המון בעיות - וגם לא "מחסנים".

אבל לתת למטפל לנשק את הבת שלך נראה לי ממש מיותר, עם כל הכבוד...

מה זה "מתעקש"? מי שם אצלכם אמא? את - או מטפל?

ידוע שבאזורים שלא מחסנים מתפרצות מחלות כגון חצבת וחזרת. מי שאינו מחסן פשוט נסמך על כך שהרוב מחסנים, ולכן לא פורצות מחלות קשות. זהו חוסר אחריות לא לחסן. וגאוותנות. זה נכון שלעיתים נדירות יש סיבוכים. בכל התערבות רפואית יש סיבוכים נדירים. נדירות הסיבוכים אינה משתווה למניעת מחלות ילדים קשות.

בקרב גדולי הרופאים,יש לא מעט רופאים ופרופסורים מהשורה הראשונה שמוכנים לסכן את מעמדם ומתנגדים מאוד לחיסונים,זה לא מובן מאליו בכלל,ומאוד מאוד בעייתי ולא תמים,מותר להורה להיות אחראי ולבדוק טוב לפני שהוא נותן להזריק לילד הבריא שלו כל מיני דברים שלא בטוח שהם באמת כ"כ נהדרים ..

זה בבחינת אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי. אם אני לא אחסן וחס וחלילה יקרה משהו - אני לא אוכל לסלוח לעצמי . ואם אני אחסן וחס וחלילה...אז גם . צריך למצא את דרך המלך . כי נראה לי שהבעיה היא שנותנים המון המון חיסונים לתינוקות קטנים - בזמן שעדיף היה לתת אותם בשלב יותר מאוחר. לא יודעת מה לעשות. קבעתי תור לשבוע הבא.

שלא נובעים מג-א-ו-ת-נ-ות!

מחלות לא מתפרצות רק במקומות שלא מחסנים אני גרה בחברון רובנו מחסנים. לא מזמן היה אצלנו חזרת . הרבה ילדים נדבקו וזה הגיע מילד שכבר חוסן ודווקא אלו שחוסנו לא יודעת אם זה קשור אבל זה מה שהיה עובדתית חטפו את זה פי כמה וכמה יותר קשה בצורה משמעותית ואני לא מגזימה ואילו אלא שלא חוסנו זה היה להם בצורה קלה . והיתה מישהי גם בהריון שחוסנה כשהיתה ילדה, חטפה את זה אחרי החיסון, ושוב עכשיו כשהיא בהריון ( לא שזה משפיע חוץ משהתנפחו לה הבלוטות כתוצאה מזה )

כך שלא מספיק שהחיסון לא היעיל לאותה התקפה אלא זה גם לא חיסן אותה כי היא חטפה את זה פעמיים !

אישית  גיסתי אמרה לי שהיא אחות במקצועה שכל גל שמגיע זה מוטציה חדשה זה אומר שהחיסון שחיסנת לא תקף לגל הבא ....

חוץ מזה 2 ילדים אצלנו היו בריאים לחלוטין עד גיל שנה ומהחיסון של גיל שנה אחד מהם היום אוטיסט ואחד עם בעיות היפר אקטביות ותקשורת.

ישנו חוברת שאני לא מעיזה לקרוא אותה אולי זה החוברת שיוקטנה הציע שמראה בבירור את ההשלכות לטוח הר-ח-ו-ק של החיסונים בטווח של שנים.

אז בבקשה כדי להביע דעה על הצד השני כדאי ללמוד אותו טוב

כל מה שנכתב נכתב ממקום של הבהרה ונקודת מבט שונה משל לחלוטין לא ממקום של התרסה אם נפגעת ממשהו סליחה

כדאי לדעת שחלק מהמתנגדים לחיסונים מגיעים מגישות סיינטולוגיות (כמובן  שלא מדובר במגיבים כאן) כך שרצוי להתייעץ עם אנשי רפואה ולא להסתמך על כל מיני חוברות שלך תדע מי מוציא.

 אלה הדברים שאני מצאתי, כי גם חיפשתי בכיוון מסוים כמובן- כל אמא צריכה ללמוד ולגבש  דעה עצמאית משלה- כי היא זאת שתחיה עם ההשלכות- לכאן או לכאן.

פעם הייתי מאוד נגד רפואה מערבית, אבל אז השם זיכה אותי לראות איזה ניסים יכולה אנטיביוטיקה לעשות לאדם שחלה בטיפוס הבטן ( סיפור בפני עצמו- הודו, 12 ק"מ מהכביש הקרוב, במעלה פסגות ההימאלאיה, בעלי התחיל להקיא ולשלשל כל לגימה שרק הכניס לפה, 1.90 מטר 110 ק"ג, איבד בשבוע 10 ק"ג, לא הפסקתי לבכות, חשבתי שהוא הולך לי... ואז בא חובש צדיק עם אנטיביוטיקה) או מה יכול צנטור לעשות לחולה לב, הרדמות- שחוסכות לנו המון סבל וגם חיסונים- שבכוחם להגן עלינו ממחלות קשות.

חשוב להבין  שבצד התרומה האדירה של כל הליך רפואי, הוא מקיים נזק אחר מנגד, אנטיביוטיקה, שחמלישה את מע' החיסון, כדורים- שמתאספים בכבד ותוקעים את פעולותיו ( הוא אחראי על 500 פעולות כימיות בגוף!!! מה רבו מעשיך השם!!!) הכלי שלנו לבחור את ההליך שמתאים לנו ברגע נתון, צריך להיות חישוב של עלות תועלת- מה יש לי להפסיד \ להרוויח עם או בלי התרופה.

לכן, כל אמא צריכה כמיטב יכלתה ללמוד ולהבין את ההשפעה של כל מחלה, אל מול השפעת החיסונים, למשל- רוטה- מחלת שישולים, עלולה להיות קטלנית מתחת לגיל חודשיים, אך חיסון הדחף האחרון הוא הגיל שנה, מה שאומר שרק אז השלים החיסון את הגנתו האופטימלית, יש לבדוק, מה היארעות של רוטה באוכלוסיה- כלומר, מה הסיכוי שלי לבוא עם זה במגע, ואף לבחון אם יש נסיון חיובי עם טיפולים שמרניים או אלטרנטיביים, לאיזון הדוגמא- פוליו- שיתוק ילדים, שהיכה בארץ בשנות ה50 גבה המון קורבנות, והיום מצוי במערכות ביוב בעיקר בגוש דן, ובמקורות מים שונים בארץ, כתוצאה מקליטת מי ביוב מירדן,  הוא סכנה גדולהיותר מהנזק שבמתכות כבדות שמצויות בחיסונים למשל.

במהלך השנתיים הראשונות, ובייחוד בשנה הראשונה, מתעצבת מע' החיסון של הילד, זוהי מערכת אורגנית שבוראת לגוף צבא אדיר- זיהוי , פינוי, הריגת תיוג גורמים שונים ( למשל יש היום תיאוריה אצל האימונולוגים על סטריליות יתר, שגורמת למע' החיסון ללמוד להגיב בעודף, וכך למעשה יכולות להיווצר אלרגיות)איננו יודעים כיצד משפיע כיוון חיצוני- מעשה ידי אדם על ההתפתחות של מע' זאת , לכן אם אין רמת חשיפה משמעותית, ייתכן שאפשר לדחות מעט חיסונים מסויימים- ע"מ לאפשר למע' של התינוק  להתחזק ולהתאפס על החיים מחוץ לבטן של אמא. למשלן-  כמו למשל צהבת B שמועברת בדם או בנוזלי מין וניתנת היום יום  אחרי הלידה, אלא אם זהו ילד עם בעיות רפואיות שחושפות אותו לעירויי דם, או לטיפולים רפואיים מרובים, התינוק הממוצע לא נחשף לדם של חולי צהבת B  ( בד"כ מדובר בנרקומנים, צוות רפואי שיכול להחשף- אולי אם יש בבית הורה רופא- שווה כן לחסן בגיל צעיר יותר), או שהאמא נשאית של צהבת  B  ( ניתן לבדוק בבדיקת דם פשוטה במהלך ההריון ), שוב, אני בטוחה שהיו אולי מקרים מועטים ( בארץ, ובעולם המערבי על כל פנים)  של אמהות שאולי נדבקו בצהת  דרך הטיפול בלידה, או אולי תינוקות שקיבלו את זה בבית החולים, ולכן בסופו של דבר- כל אמא צריכה לשון בשקט בלילה- אני מוכנה לחיות עם המחשבה שלבת שלי תהיה אדמת  או אבעבועות רוח, אבל כל אמא מכירה את הילד שלה, ואת עצמה ויודעת עם מה היא יכולה לחיות וזה מה שחשוב- כי בסופו של דבר- אנשים נפגעו לא עלינו מכאן ומכאן- מחיסונים וממחלות, זה בידי בורא עולם.

( הילדה שלי הלכה היום פעם ראשונה לגן, והיול לי 3 שעות לסדר הכל!!! אש עכשיו היא ישנה ויש לי זמן למחשב...

בקיצור - להתפלל וללמוד 

אני לוקחת את זה בשתי ידיים , ובינתים דוחה את החיסונים.

אלה הם מחלות ילדים שמטרתם לחזק את מערכת החיסון (לעומת חיסונים שמחלישים אותה) ולהכין אותה לתפקוד העתידי.

כשאין חיסונים, ילדים חולים במחלות הללו לרוב עד גיל 10, ואז מחלה עוברת בקלות וללא שום תופעות לוואי ומאד תורמת לבריאותו של הילד.

לעומת זאת, במקומות עם אחוז גבוה של מחוסנים, אנשים חולים במחלות הללו בגיל מאוחר יותר - ואז מחלות קלות הללו גם עוברות הרבה יותר קשה וגם נוטות להסתבך.

את המצב ראינו לפני שנה במגפה גדולה של חזרת: כל החולים שהגיעו אלי היו מחוסנים וחלו בגילאים 16-25, שזהו הגיל הלא מומלץ לחלות במחלה הזאת מבחינת הסיבוכים שלה.  לעומתם ילדים הלא מחוסנים בד"כ עוברים את המחלה בקלות תוך יומים ללא שום התערבות ותוך שעות - עם התערבות הומאופתית. וגם ללא תופעות לוואי בד"כ.

אבל אני כל כך מבולבלת, שלא יודעת מה לחשוב. את צודקת בעניין המטפל . זו הפכה להיות מלחמה וזה לא נעים - אבל בגלל איך שהיא גודלת (בעברית תקנית - גדלה אני ממש חוששת לא לחסן אותה. האחות בטיפת חלב אמרה לי שכבר הגיעו מקרים שכאלו שלא קיבלו חיסון וחלו. אני ממש לא יודעת מה לחשוב. מה דעתך למשל על החיסון נגד פוליו?

גם אני בפלונטר הזה,כרגע אישית,אני יותר מפחדת מהחיסונים,אחרי שקראתי לא מעט דברים מפחידים עליהם,אבל לא יודעת באמת מה נכון.

מצתרפת להמלצה של יוקטנה על הספר של דר' רוזנטל ,הוא די מאוזן יחסית בדעה שלו,ממה שזכור לי,ההמלצה שלו היא לחסן אחרי גיל שנה (אחרי שמערכת העצבים מבוססת יותר) ורק כשהילד בריא (לא אחרי מחלה/חום/צינון וכו) וגם להשתדל  לחסן בחיסונים בודדים ולא הרבה ביחד.אבל צריך גם לבדוק על כל חיסון לגופו.

זה הגישה שלו,אבל אין מנוס מללמוד כמה שאפשר בעצמך כי ההחלטה בסוף היא שלך,יש הרבה חומר באינטרנט,

בהצלחה...

אני יודעת שיש אפשרות לקבל חיסון בצורה הומאופתית (מדולל).

זה מבלבל בהחלט,מקווה שעד הדור הבא כבר הנושא יהיה באמת ברור ובטוח כראוי.

המלצות טבעיות: איך להקטין את הנזק מהחיסונים (מות האתר סטרמד).

נראית לי גישה שפויה בהחלט. כמובן תבחרי מה שמתאים לך

החלטתם לחסן? הנה המלצות הפורום האירופי, המורכב מהומיאופתים ונטורופתים, שנועדו להקטין את הסיכוי לנזק במתן חיסונים:

• הימנעו ממתן חיסונים בצורה גורפת. שיקלו נזק לעומת תועלת, ובחנו כל מקרה לגופו.
• בשנה הראשונה לחיים הימנעו מחיסונים. המלצה זו נכונה למרבית הילדים. בגיל שנה בידקו את הילד, ורק אז החליטו אלה חיסונים לתת לו ומתי. ההחלטה צריכה להיות מושפעת ממצב בריאותו הכללי, גורמים תורשתיים, משפחתיים ותנאי סביבה.
• תנו חיסונים רק כאשר הילד נמצא במצב בריאות תקין ויציב, לפחות שלושה תודשים קודם מתן החיסון.
• הימנעו ממתן חיסונים סמוך לאירועים בעלי פוטנציאל טראומתי, כמו גמילה מהנקה, עזיבת הבית לגן או מטפלת או בקיעת שיניים.
• הפרידו בין החיסונים. אל תתנו אותם בעת ובעונה אחת.
• הימנעו ככל האפשר ממתן גורף של חיסונים עם זריקות דחף. כל מקרה יש לשקול באופן ייחודי.
• המתינו כמה חודשים בין חיסון אחד לשני. אם נצפתה תגובה חזקה לחיסון, יש להיזהר מלחסן שוב.
• במקרה של פגיעה נוירולוגית או חשד לפגיעה שכזו, כגון היפוטוניה, התפתחות איטית, סיבוכים כתוצאה מלידה וכו', יש לדחות את החיסונים לגיל מאוחר, ואף לשקול לוותר עליהם לחלוטין.
• כאשר בהיסטוריה המשפחתית יש כבר ילד אחד שניזוק ממתן החיסון, יש להיזהר/להימנע ממתן חיסון לילדים האחרים במשפחה.

פרופסור אשכנוי מבקש להזכיר, בעקבות ההמלצות האמורות, שאי מתן חיסון נגד דיפטריה ודלקת קרום המוח בשנה הראשונה לחיים, עלול לגרום למקרי מוות מזיהומים אלה בגיל מספר חודשים.

התחילו לבקוע לקטנה שינים , ובנוסף היא מצוננת . כלומר צריך לדחות את החיסונים בעוד שלושה חודשים! היא בת 4 חודשים כרגע. עכשיו פרופסור אשכנזי מזהיר שמי שלא מחוסן זה מסוכן בגילאים האלו מצד הדיפטריה והמחלה השניה . . בקיצור - הצילו!!

שאלה ראשונה היא השאלה העקרונית, איך להתייחס לחיסונים. לענ"ד ולמיטב ידיעתי חובה לחסן באופן כללי (אמנם גם אני מסתייג ונמנע מחלק מהחיסונים החדשים והלא הכרחיים כמו אבעבועות רוח שהאחות 'מציעה'). לא ברור לי כיצד מישהו יכול לקחת על עצמו את האחריות לכתוב שלא לחסן.

שאלה שניה לגבי הנסיבות שלך שהתעכבת עם החיסונים. גם לנו קרה שפיגרנו מדי פעם בחיסונים בכמה שבועות עד חדשים. בדרך כלל זה בסדר. פשוט צריך ללכת לטפת חלב וליידע את האחות ולשאול אותה. (יש מקרים שעיכוב אחד מחייב המתנה ודחיה של החיסון הבא). וזהו, לא כל-כך מסובך.

בהצלחה וגידול נעים.

חייבת לעשות את עבודתה ו"ולהלחיץ" אותך לגבי החיסונים.

אנחנו באופן אישי בנינו בתייעצות עם רופאה קונבנציונלית שעוסקת גם בהומיאופתיה תוכנית אישית לבן שלנו לאחר שהגיב מאוד לא טוב (בלשון עדינה) לחיסון המחומש בגיל חודש.

אנחנו מתחילים לחסן בגיל חצי שנה, כל פעם חיסון בודד (מפצלים את המחומש ולא מחסנים לשעלת - אני כבר מחכה לצעקות פה בשרשור...), ועושים הפסקה של 6 שבועות בין חיסון לחיסון.

ברוך ה' ראינו ברכה!!!

גם על החצבת-חזרת-אדמת ויתרנו בשל חשש להשפעות דומות, הבנו שהאדמת בכלל לא רלוונטית לבנים (כמו שהחזרת לא רלוונטית לבנות) ולפני הכניסה לגיל ההתבגרות נעשה בדיקת דם לבדוק האם התפתחו נוגדנים לחזרת, ואם לא - נתייעץ שוב מה לעשות.

רק בריאות ושמחה לכולם!

שאצלנו במעון התגלה מקרה של שעלת וכל ההורים שלא חיסנו רצו לאחות לחסן.

יש חיסונים שכדאי מאוד מאוד לבצע אותם. הכל חיסון יש גם סיכון אבל להשאיר ילד לא מחוסן  זה חוסר אחריות ציבורית וסיכון אישי לא פחות

ולוקחת בחשבון אקמול כשצריך לטובתם ולטובתי.

אני מחברת ומחכה ש2 ילדים יצטרכו, וקרה לי להגיע לחיסון של גיל חודש עם תינוק בגיל 9 חודשים.

מה שאפשר שיתנו ביחד,

היא תהיה בין כה וכה נודניקית ומעוכה, ומה זה משנה אם כואב מזריקה אחת או משתיים?

אני בעד לדעת שיש גבול לטבעונות ולא לסמוך על החברה שכן מחסנת,

לאחרונה פרצו מחלות שלא שמעו עליהן 20 שנה כי היו הורים שלא חיסנו,

וכשזה פרץ הם רצו מהר מהר ויפה יפה כדי שלא יהיה לחבר'ה שלהם חזרת וחצבת

במקום מגורינו היו ילדים שחלו בחזרת והם דווקא חוסנו...

כמו כן, חוץ מלהיות כווצ'ים ומעוכים ועם חום (דבר משמזכיר חיסון...) וגם לסבול מכאבים באיזור הגרון (כמו שפעת ודלקת גרון) הם יצאו מורווחים שהם בטוח מחוסנים למהדרין עכשיו לחזרת.

אני חושבת שכולנו צריכים קודם ללמוד על המחלות ולא להיחרד מהם ולעשות לפעמים מזבוב פיל. עם הדרכה נכונה של רופא אפשר להתמודד גם עם המחלות האלו.

הפחד הגדול שלהן הוא בעיקר שיתפתחו לדלקת ריאות, האם אני צודקת? אשמח לשמוע מידע מאנשי מקצוע.

ובעוד מערכות אחרות. וכמו שאמרת לכי תלמדי קצת על המחלות.

והודות לחיסונים יש היום הרבה פחות מחלות וכשהן מתפרצות הן לא קשות כ"כ.

והחזרת שהתפרצה-מי שחוסן לא סבל מפגיעות חמורות בפוריות,במיוחד אצל גברים.

ויש עוד הרבה מה לכתוב בנושא אבל לא אומרים דבר שלא ישמע.

בבית שלפנינו ובבית שאחרינו חלו בנים בחזרת. אלה בנים שנוהגם לשחק עם הבנים שלי, ומאוד שמחתי שהבנים שלי יחלו בזמן (לפי ששעלולה להיות פגיעה בפוריות). אבל שני הלא מחוסנים שלי לא נדבקו מהחברים המחוסנים  

וחלה בחזרת 

והוא לא נדבק מאף אחד פה

כמעט כולם מחוסנים 

(ואיך הוא סבל מהחיסון בזמנו... חבל"ז (וגם מהמחלה)

כמובן שהתכוונתי לשעלת ולחצבת. ידוע לי שהחזרת מסוכנת בגיל הפוריות ולכן עדיף להידבק בה בגיל הצעיר.

סתם דרך אגב, את זה אמר לי רופא.

לי לפני קצת יותר משנה היה חזרת, ואם חיסון יכול  לעזור לסבל, תעשי חסד עם הילדים שלך ותחסני אותם.

זה היה נורא!!!

למרות שלי לא יכול להיות בעיות בפוריות, היה לי שבוע+ מאוד מאוד לא נעימים!

הגוף אחרי החיסון

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

לפעמים באמת מקצרת ולא אומרת מהרחמן.

לא יכולה לומר שהברכה נעשית בכוונה של ממש

תפילות לצערי זה רק ברכות השחר ותהלים. (ברכות השחר זה לפני שהילדים קמים) פעם הייתי מתפללת תפילה אחת בשבת (בד"כ מנחה) אבל לאחרונה לצערי אין לי כוח אפילו לזה, כי זה דורש לעמוד, ובאמת הריכוז בתפילת עמידה חשוב יותר...

וגם לי נקיפות מצפון שאני מזכירה לילדים להתפלל או שולחת אותם לתפילה ובעצמי לא...

בכל אופן, בקשר לברכת המזון - זה חינוך טוב לילדים שרואים שאסור להפסיק באמצע הברכה גם אם לילד יש משהו דחוף. (גם בתפילה זה ככה, כמובן...)

אני משתדלת גם ללמוד פרשת שבוע, וזה משהו שאפשר להפסיק בו באמצע אם ילד צריך אותי, ומצד שני אני לרוב לומדת בקול, אז הילדים רואים ושומעים. אז אולי אפשר משהו כזה...

ברכת המזון אני מקפידה לברך מיד כשאני מסיימת לאכול, ברגע שזה נדחה קל לשכוח... משתדלת לברך מתוך ברכון ואז גם הילדים רואים שאני מברכת, וגם זה עוזר יותר לכוונה (לא תמיד מצליח🫣).

תפילה לצערי ביום יום בד"כ לא מגיעה, משתדלת בשבת שחרית/ מנחה לפחות, גם קורה שמתפספס לצערי. אבל הי כרגע אני במשימה אחרת בדיוק😉👶🏻 לא סתם נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן.

כדי להרגיל את עצמך בחזרה.

אם זה משהו שהיית רגילה אליו אז תוכלי לחזור להרגל הזה מאוד מהר.

תרגילי את עצמך לברך בקול, הילדים יקלטו שזו ברכה ולאט לאט יתרגלו לא להפריע. בעיניי זה ממש דרך פשוטה להחדיר אמונה בילדים ששם שמיים שגור בפה.

תקראי על המעלה של הברכה וכמה זה חשוב. תדמייני כמה התפילה והברכה שלך חשובה. דווקא, בתור אמא למשפחה, עסוקה ומוטרדת, שבתוך סדר היום העמוס את עוצרת ומתפללת.

אם היית בתוך זה בעבר, תוכלי לחזור לזה בקלות בסיעתא דשמיא.

תפילות, תתחילי ממנחה, היום ארוך ויש זמן. לא צריך לייחד יחודיים, זה ממש עצה של היצר הרע שאומר לך שעדיף לא להתפלל בכלל כי את לא מרוכזת . בניגוד לגברים שיש להם את המניינים שלהם אנחנו יכולות להתפלל כמעט מתי שרוצות אז זה יכול להתמסמס כי מרגיש שתמיד אפשר אח''כ. אז תקבעי לך שעה שבה את עומדת להתפלל והיא תהיה קבועה.

אני יודעת על עצמי שיש תקופות שיותר חסום לי להתפלל, ויש תקופות שיותר קל, אבל מה שקובע והגדרתי לעצמי אני עושה ומאוד משתדלת לא לפספס. ברגע שעולים על הגל זה הרבה יותר פשוט.

מעריכה אותך מאוד על הרצון הזה, שתראי ברכה !

לצערי גם לא כל כך מתפללת וזה כואב לי מאוד

מקפידה, זה ממש דאורייתא... אבל לא מלחיצה את עצמי להתרכז. התרכזתי- מה טוב, אבל בסוף החובה היא לברך עם או בלי כוונה.

תפילות- לצערי אני חלשה. משתדלת תפילה אחת ביום אבל בתכל'ס לא כל יום מתפללת, לפעמים כן ולפעמים לא.

אבל גם כשאני מתפללת אני לא במקום של "אם לא התכוונתי זה לא שווה " כל אחרת אני לא אתפלל לעולם... משתדלת כפי יכולתי, בנחת.

כן מנסה שהיו עוגנים לתפילה. למשל, אם אני מצליחה להקדים קצת לעבודה אז נכנסת לבית הכנסת של מקום העבודה ומתפללת שם כמה דקות 

נראה לי כדאי לחשוב איך בכל זאת אפשר.

הילדים לא יוכלו 2-3 דק' בלעדייך?

יותר עצלות.

על הרעיון של ברכת המזון, כדי להתחבר יותר, וככה העצלות מתגמדת...

בהצלחה יקרה!!!

זה לא פשוט להתחיל מה שלא רגילים.

לפני הרבה שנים קיבלתי החלטה שאין דבר כזה מבחינתי יום בלי ברכות השחר ועמידה.

אז כן, יש פעם ב.. איזה יום שפספסתי עמידה. אבל משתדלת ממש כי זה חשוב לי.

במבט שלי- עבודת ה' היא בראש סדרי העדיפויות והכל נובע משם. העצה שהכי עוזרת לי היא כל הזמן להוסיף עוד קבלה, להיות כל הזמן בתנועה קדימה.

לפני כשנתיים לקחתי על עצמי שברכת המזון תהייה מתוך הכתוב. באופן מעניין זה דווקא גרם לי לזכור יותר לברך.. (וברור שעדיין קורה לפעמים שאני שוכחת.. אבל משתדלת במיוחד שברכת המזון זה דאורייתא)

ובסוף, מרגישה ממש שזה לא בזכותי, אלא חסד ה' שאני מצליחה עם 8 ילדים ועבודה להגיע לזה...

בתפילה - יש אומרים שאשה שטרודה בענייני הבית יכולה לומר רק ברכות השחר ובתוכם ברכות התורה , ובזה יוצאת ידי חובת תפילה.

בברכת המזון גם אפשר לקצר, אני לא זוכרת בדיוק איך נכון לקצר . זוכרת שיש נוסח בלאדי ממש קצר .

בהצלחה !

ואני בסדר גמור עם זה. בשלב הזה בחיי זה לא הגיוני. לא סתם נשים פטורות מזה.

בשבת שיש לי קצת יותר נחת אז משתדלת יותר,אבל הרבה פעמים הסעודות שלי נקטעות בללכת להניק או להחליף טיטול...

(אני עם 2 מתחת שנתיים איתי בבית)

סיקרנת האמת

הולכת לשאול את הרב שלנו

מזדהה עם החוסר סבלנות.

אני כן מברכת וכן משתדלת להתפלל שתי תפילות ביום (משתדלת. לא אגיד שתמיד מצליחה)

אבל ממש מרגישה שזה בלי סבלנות. אני מברכת וחושבת על זה שאני רוצה כבר לשטוף את הכלים שאכלתי בהם, מתפללת וחושבת על מה צריכה לעשות אחרי התפילה.

זה קשוח כאמהות, אין לי מה להגיד חוץ מלחבק.

ואולי אוסיף, שאני כרגע ממשיכה להתפלל למרות חןסר הכוונה והסבלנות בדיוק כדי שזה ימשיך להיות הרגל ובעז"ה שיום אחד גפ תחזור הסבלנות.

אז מעודדת אותך להתרגל לזה חזרה גם אם זה לא יהיה בשיא הכוונה כרגע

ניסיתי להגיד לעצמי שאנסה אפילו רק ברכות השחר וברכת המזון קצרה של נשים..

אבל גם בזה לא מצליחה לעמוד

ומצטערת על זה מאד.. אבל לא מצליחה..

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.

נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.

הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.

* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

איך משיגים את הסידור?

סידור תהילת נשים

טלפון לבירורים: 0502802092

ניתן גם דרך "הידברות" https://www.shops.hidabroot.org/items/8596006-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.

נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.

הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.

* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

תפילה/ ברכה/ זמן פנוי לעצמך/ זמן למקלחת וכו - כל הדברים האלה תלויים באיפה את ממקמת את הדברים האלה בסקאלת סדרי העדיפויות שלך ובמקום שאת רוצה להיות בו ולא בהכרח בזמן פנוי כמו שאנחנו תופסות

בתפילה לעומת מקלחת יש גם יצר הרע שמפריע, אבל עדיין אפשר לגנוב כמה דקות בבית בלי ילדים שיפריעו  רוב הזמן לדעתי.

פניות מנטלית לתפילה זה כבר משו אחר וזה תהליך מנטלי/ נפשי. כמו פניות לעשות כל דבר אחר. ולפעמים באמת קשה למקבל אבל אני חושבת שאם אנחנו חיות בתוך מרוץ עכברים שלא מאפשר לנו לפתח את הזהות שלנו בתור אמהות/ בנות זוג/ נשים יהודיות - משו לוקה בחסר בדרך

**האמור לא נכתב כתוכחה, גמני לוקה בזה.

ברכת המזון אף פעם לא מפספסת ב"ה אבל בתפילות יש לי על מה לעבוד לצערי

רובם די גדלו ב"ה
זמן יש לי.
זה התחמקות במחשבה של ואם היא תבכה, אם הוא יצא עוד פעם לשכנים בלי לשאול וכו ווכו
ואם ואם ואם

טוב אז כבר לא נברך

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

אלא אם כן את הולכת למשהו ממשלתי כמו תעשייה בטחונית וכד'

בקשר למקומות חרדיים לא ניסיתי אבל לדעתי זה דווקא המקומות שתהיה הכי פחות גמישות. כולן יוצאות לחופשות לידה, כולן יש להן ילדים, כולן רוצות חופש לפני חגים או בחופשות ביס וכו' לא תהיי יוצאת דופן בסטטוס שלך

יש הרבה מקומות כאלו שמתחשבים בהן להגיע ולצאת מוקדם. 
 

אבל השכר משמעותית נמוך יותר בכמה אלפי שקלים משאר האנשים באותה המשרה. 

עובדת בחברה ציבורית, 8 שעות תקן

יומיים בשבוע היברידי.

בימים שכן נוסעת, שעות הנסיעה נחשבות לשעות עבודה. אני מרוצה מההסכם.

אני בטוחה שהייתי יכולה לעשות יותר בחוץ, לי זה מספיק לשלב הזה בחיים. בעז''ה שתמיד תהיה ברכה.