בס"ד.

חה.....נושמים עמוק..עוצמים עיניים...מתחברים לנשמה...ונותנים לה...להחליט.

תודי שאני פסטורלית..

בס"ד 

מתייעצים עם אנשים שמכירים את הנושא מקרוב

זה קשה כ"כ, ואין לי אומץ 

אם את לא יכולה להכריע, אז או שתתיעצי, או שזה לא באמת כ"כ משנה מה תבחרי.

מה שבטוח-את תמשיכי לחיות, ולחיו כיהודיה, וזה העיקר.

אם זו החלטה להפסיק, להתחיל או לבחור...

ברמת המאקרו, זה עניין של רצון וביטחון. קודם צריך להחליט בראש, שזה השלב היותר פשוט. השלב הבא הוא לעשות את הפנייה הנכונה כשאת כבר מגיעה לצומת וצריכה ליישם (שם באמת צריך עוז).

הדברים שלי נורא כלליים כי אני לא מכיר את המקרה.

עצה טובה היא לקחת דף ועיפרון ולכתוב מה הבעיה שלך. טוב לעשות את זה פעם בכמה זמן גם בלי קשר להחלטות.

אחרי שיש לך בעיה כתובה תשרשרי עליה שאלות.

לדוגמא: 

-אני לא אוהב לעשות פעולות אמצ''ש לחניכים.

-למה אני מעדיף פעולות שבת?

-בפעולות שבת יש יותר אווירה של סניף.

-למה אין אווירה של סניף בפעולות אמצ''ש?

-אולי כי אני עדיין לא מרגיש מספיק חיבור לחניכים...

וכולי וכולי וכולי...

אפשר גם בלי עיפרון, אבל עדיף עם כדי שתוכלי לעקוב טוב יותר אחרי עצמך.

מקווה שעזרתי.

לעשות הגרלה.

ואז תשימי לב לפי האינסטינקט הראשוני שלך כשאת מגיבה על מה שיוצא..

תחושת הקלה? מצטערת שלא יצא השני?

-

וגם.. "הקשיבי לליבך".. עד כמה שזה נשמע נדוש וקיטשי בכלל.. זה כל כך נכון

האינטואיציה שלנו בד"כ כשהיא אמיתית ונקיה היא גם נכונה.

שמעתי ע"ז משהו יפה- שבעצם יש בנו צלם אלוקים, ואינטואיציה הזו היא ממש חלק מקול ה'.

אבל אמרו לנו פעם בסמינריון משו על זה...

את צריכה לבחור לפי היכולות שלך...

לראות איזה יכולות הקב"ה נתן לך ולפי זה להחליט מה הדבר שהכי מתאים לך...

אם את צריכה עזרה- מוזמנת בשמחה לאישי

שבכל פעם שאתה מתלבט- תמיד זה לא 50:50 אלא49:51 או משהו כזה

וצריך לחשוב עם עצמך חזק מה במקרה הזה הוא ה51

בהצלחה!!!

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....