אתמול הייתי באירוסין של בנדוד שלי ב"ה,
וואיי...יש לי כ"כ הרבה דברים שלמדתי משם, אבל רציתי לשתף במשו אחד מתוך כולם:
המשפחה שלנו והמשפחה של הכלה מ-מ-ש שונים. יש מכנים משותפים, אבל בכ"ז...
כשבאו לרקוד אני ועוד כמה בנות דודות שלי ישבנו לדבר,
ופתאום קלטנו שאנחנו היחידות שיושבות. כולם רוקדים.
אבל לנו לא מתאים לרקוד. אנחנו ממש לא מחבבות ריקודים..
והיינו ממש בשוק שאפחד לא העיר (לא מצאתי מילה אחרת..חח) לנו מהמשפחה של הכלה.
אז זה סתם הדוגמא הכי קטנה של השוני, וכששני הצדדים מקבלים יפה אחד את השני נוצר היופי.
(וככה גם החתן והכלה-באים משני עולמות בדר"כ שונים, ומתחילים חיים חדשים ויפים!)
ועכשיו, כשאני חושבת על זה, זה רק דוגמא קטנה מהחיים!
כאילו, נכון, אנחנו שונים זה מזה..אבל כמו ששר שלומי שבת "השוני לא יטריד את כל היופי"
פתאום עלו לי מלא סיטואציות ש-"וואלה, הייתי צריכה לקבל אותה כמו שהיא!"
אז סתם באתי להאיר נק' קטנה שכדאי שנשים לב אליה..
ובטוח שיהיה נעים לכולנו!
"אחרי הכל אנחנו שניים (או יותר..
)
מייחלים לטוב, רוצים תקווה
מהעולם שלי מהעולם שלך
נניף את דגל האהבה"
נ.ב.
שבת שלום!
