אי אפשר "לחנוק" את כולם בישיבה כל היום. זה פשוט לא מתאים לאחוז משמעותי מהחבר'ה. חלקם שורדים איכשהו עם רטלין וחלקם זורקים את הכל.

גם הטענה של אחד הילדים שם (בהנחה שהיא נכונה, לא שמענו את הצד השני ואסור לשפוט) שההורים שלו ניתקו איתו קשר בגלל שהוא לא מוכן ללמוד בישיבה מסויימת...

אם זה נכון, זה נורא...

אבל באופן כללי אני נורא תמימה אז אולי זה לא אומר הרבה... אני עדיין לא מצליחה לדמיין אף אחת מהאולפנה שלי הולכת עם ביקיני ליד בנים... וגם זיעזע אותי שבטיול שמיניסטים שעשיתי עם השבט אחד הבנים הציע שנישן שם... (אחרי שחוף כינר נסגר לנו בפרצוף...) זה נשמע מזעזע...!

לא הופתעתי בכלל, וחוצמיזה, הכי הזדעזעתי מההורים של הנער הזה, אבל בכללי הכתבה הייתה ממש רדודה בעיני, לא מתאים למקור ראשון. הם בד"כ יודעים להתנסח ולפרש יותר טוב מצבים.

במקום שאני ישב כמו מפגר, וינסה לנחש מה כתוב שם???

אני מצוטטת קטעים מהכתבה (לא את כולה, היא ממש ארוכה):

"שתיים בלילה, אמצע אוגוסט, חוף לבנון שבכנרת. קשה לנחש איך היו מגיבים הרבנים ואנשי החינוך של מיטב הישיבות והאולפנות, אילו נכחו כאן וראו כיצד צאן מרעיתם מבלה את החופש. נערות בבקיני או במכנסיים קצרים, נערים מגודלי שיער וללא רמז לכיפה. עשן הנרגילות נישא באויר, מתערבב בניחוח חמצמץ של אלכוהול.... בהערכה גסה, על פי נתונים שאוספים אנשי הקצוע שבמקום, בערך 80-70 אחוז מאלה הם בני המגזר הדתי-לאומי...לחוף לבנון הם מגיעים בשיטת חבר מביא חבר, בזרם שהולך וגובר משנה לשנה. כאן נמצא מרכז הכובד, אולם גם בחוף דוגית, חוף גולן וחוף שיקמים ניתן לראות בני נוער רבים המבלים באופן דומה, עם כמויות נכבדות של אלכוהול, רמיזות לסמים, וגם קיום יחסי מין.... תקציר שלי: בחוף מסתובבים גם כמה מבוגרים מ'התוכנית הלאומית לילדים בסיכון'  "הגופים המעורבים גילו שחלק ניכר מבני הנוער בחופי הכנרת מגיע מהמגזר הדתי, למרות שעל החוף רואים מעט מאוד כיפות, יש כאן כמעט רק חבר'ה מבתים דתיים. אחרי שיחה מאוד קצרה, קל לזהות שהם מהמגזר. איש מקצוע חילוני אולי לא יבחין מיד שמדובר בילדים מבתים דתיים, אבל אדם דתי יוכל לאתר את נקודת המוצא די מהר" ציטוט של שושי הרץ, הממונה המחוזית על 'התוכנית הלאומית לילדים בסיכון' .... הנה הסיבה להתרחקות של א', מקהילה דתית באחת מערי המרכז, שנמצא על החוף כבר זמן ארוך: הוא רב עם ההורים, לא חזר הביתה, וכשהתקשר הם ניתקו עד שהוא הפסיק לנסות. הסיבות למריבה שממנה התחיל הכל, היו קשורות לבית הספר. "בישיבה שהם הכריחו אותי ללמוד בה יש יותר מדי לימודי קודש", הוא אומר. "אז החלטתי שאני לא חוזר, וההורים שלי החליטו שאין להם מה לדבר איתי עד שאשנה את דעתי"..... את האוזן הקשבת מספק המאהל של התוכנית הלאומית שהוקם במקום. המתנדבים השוהים כאן הם ברובם בעלי רקע של חינוך ועבודה עם נוער.... יש כמה תנאים בסיסיים שבני הנוער המבקשים להכנס למאהל צריכים להשמע להם, כמו לבישת חולצה. העישון במתחם אסור, וכן ישנה הנחיה מגבוה שלא לחלק אוכל במאהל... "אנחנו לא רוצים לעודד הגעה של עוד בני נוער לחוף, אבל במסגרת האווירה הטובה יש במתחם קצת תה ועוגות, קצת חטיפים. ככה לא באים בשביל האוכל, אלא בשביל לדבר..." ציטוט של שושי הרץ.

פה אני מקצרת, בהמשך מדובר עוד על פעולות המאהל, יש קטעים שדילגתי עליהם כדי לא להאריך, חלק מהקטעים כוללים האשמות כנגד ההורים והרבנים. רוב בני הנוער משתפים פעולה עם המאהל ובאמת רוצים את זה, כי סופסוף יש מבוגר שפשוט יושב ומקשיב בלי לבקר אותם, והם זקוקים לזה מאוד. כתוב גם על כך שכל בוקר מתקיימת תפילה ומגיעים אליה כחצי מבני הנוער (!), כי הם יודעים שפה אפחד לא יעשה להם פרצוף, כמו שקור שהם הולכים לביה"כ בישוב שלהם...

אני מסיימת פה, מקוה שעזרתי! ניסיתי לקצר כמה שיותר (רק שתבינו- הכתבה ארוכה פי יותר 4 ממה שכתבתי)

מאשר עוזרת. יש שם עסק ממש מסריח של כסף. 

בשיקלול המצב הכללי ואולי גם בלי לשקלל אותו.

יש המון אנשים שבדור הקודם היו בכלל הולכים לתיכונים דתיים או חילוניים.

אז יש אנשים שלומדים במוסדות דתיים (מהכתבה מסתבר שרבים מהם לא לומדים במוסדות אלה כלל) ובגיל ההתבגרות פורקים עול, וואו!

לקחו נקודה אחת והוציאו אותה מהקשרה לחלוטין.

אבל באמת יש תמונות שהיה אפשר להסתדר בלעדיהן...

אני לא חטפתי הלם אבל מה אתם אומרים? זה באמת חברה מהישיבות הכי טובות וזה באמת כל נוער של המגזר משנה פנים בחופש? או שזה חברה שככה הם גם בישיבה רק שהם קצת מסתירים את זה?

לחלוטין כן.

תקשיבו, לפני שנה ושנתיים- אני לא הלכתי לשם (אז זה עוד היה דוגית החוף שלהם..), ואני יודעת למה- כי הגעתי לצפון, לכנרת ולכל זה במסגרת של הנוער של הישוב, או טיול שכבה. אני בחיים לא נסעתי בטרמפים, ולא יכולתי סתם ככה פתאום להיעלם להם, ולא יכולתי לספר לחברות שלי לאן אני הולכת..

אבל מה שכן עשיתי-

פשוט ישבתי לי מחוץ לכינר [שמה ליד הקיוסק...] עם סיגריות [ב"ה זכיתי ולא יכולתי לקנות עם כמה בנות אלכוהול..] ועם בנים, ואת מה שהייתי עושה בדוגית [סיגריות, בנים, צניעות...]- פשוט עשיתי בכינר, כי לא יכולתי להגיע לדוגית.

ואני מאולפנא טובה. באמת!

רק שאני ב"ה ילדה, מה שנקרא "טובה"- לא יכולתי לעשות יותר מידי נגד ההורים שלי, אז יצאתי למה שסיכמתי איתם.. שם עשיתי קצת בלאגנים, אבל לא יותר מידי..

אלה שמגיעים לשם-

תכל'ס תכל'ס- זה ממצוקה. ואני רצינית לגמרי. והם פשוט מסכנים. [זאת מילה מעצבנת ונמרחת... צריך להמציא מילה חדשה שלא נשמעת ככה><]

אני משוכנעת שאלה שעושים שם ת'דברים הכי גרועים- הם לא בדיוק צדיקים מישיבות טובות באמת. 

אלה ששם מישיבות ואולפנות- יושבים הרבהה על סיגריות נרגילות ואלכוהול, וגם נוגעים בסמים [ואני מאמינה שגם בבנות..]

אבל לא מעבר לזה. ממש לא נראלי~

למי שלא קרא?

ה פה עם כל הדעות.. 

שנזכה לשמוע בשורות טובות!

ושנפתח את שנת הלימודים בשמחה ואחרי כל התרעננות של החופש!

שבוע טוב!

זה כ"כ ברור וצפוי שזה יקרה.

ולא צריך להתרגש מזה.

אין מגזר שאין בו כאלה חבר'ה. ובהרבה מקרים, דווקא אותם חבר'ה יוצאים הצדיקים הכי גדולים.

כל זה.. זה ברור!

באמת חשבתם שכל מי שלומד/ת באולפנה/ ישיבה יושב כל היום ולומד תורה??

זה באמת חבל וזה נורא!! והאנשים שמתנדבים שם עושים עבודת קודש!!

וואי, אבא שלי נלחץ מזה. והוא האחרון שיהיה בלחץ מהבנות שלו (צדיקות שכמונו.. ) ..

הוא התחיל לשאול אותנו אם מישי ממנו הייתה בחוף הזה ..   : D

בס"ד

אני בת אולפנה,  והייתי שם והיה לי מעולה ואפילו יותר. לא השתוללתי ולא השתובבתי ולא עשיתי שום דבר רע ב"ה

לא קראתי את הכתבה, אבל שמעתי מלא מלא על החף הזה, ובסוף גם אני הלכתי לשם, בהתחלה חייתי בסרטים ומתתי מפחד.. אבל יש שם את האזור האסור והוא טיפה בעייתי , אבל בעייתיות כזו יכולה להיות בכל חוף..

ויש אפשרות ללכת הצידה לאזור שיש בו משפחות כמו בכל חוף אחר..

קיצר, אני מדברת ממקור ראשון, יש הרבה הרבה סטיגמות וניפוחים בעניין הזה..

מישהו יכול להעלות את הכתבה?

את לא יכולה להגיד שהכל שם בסדר, יש שם המון לא בסדר, כמו למשל בנות שיוצאות עם הריון לא מתוכנן!

נכון, זה לא כולם אבל את לא יכולה להתעלם מזה שזה כן קיים שם!

הם לא דיברו על עצם הימצאות בחוף אלא על הימצאות בחוף באזור האסור\הבעייתי כדברייך....

אני לא מבין מה אתם רוצים בכלל, בחיים לא קראתי מקור ראשון (בקושי בשבע אני מרשה לעצמי, וגם זה רק את המדור לילדים...)...

כאילו בתכלס יש שם הרבה חבר'ה טובים שבאים לפרוק קצת..כול אחד עושה את זה בעיקר בגיל ההתבגרות..הם הפכו את זה להוללות כזאת ולמשו מגעיל בכתבה..

ושיש מקומות נורמליים בחוף..אבל אני יודע ומכיר חבר'ה שהלכו לשם כשמהבית הם יצאו דתיים עם כמה נבות אולפנה טובות ושם הם היו ללא כל סממן דתי,ונשאיר לדמיון שלםכ לעשות ת'עבודה..יש שם בעייתות רבה,פריצות רבה,הוללות רבה א-ב-ל יש שם גם אזורים טובים.הפכו ת'מקום לחוף מגעיל לגמרי וזו בעיה..

חוף לבנון ועוד כמה- הלכו לשם לרחרח קצת וגילו הרבה בני נוער, 80% בערך מהמגזר שלנו, וזה לא נראה טוב... סמים, אלכוהול, בנות בלבוש מינימלי, בנים בלי כיפות, ואפילו הריונות לא רצויים... כל הזמן חזרו על העניין שזה לאו דווקא הנוער שוליים, אלא חבר'ה נורמטיביים ממיטב הישיבות התיכוניות והאולפנות... אבל ממה שדיברו עם החברה זה נשמע כאילו הם באמת מאלו שלא מצאו את עצמם במוסדות... יש שם אוהל כזה של כל מיני אגודות שמנסות טיפה להשגיח ולעזור כמה שאפשר. זה העיקר נראה לי, אם מישהו רוצה להוסיף, בכיף... 

אני לא חושב שיש פה מישו שמשלה את עצמו שכל מי שלומד בישיבה תיכונית גם מקיים את הסטיגמות של הישיבה..

אין אפטרופוס לשום דבר, גם לחבר'ה הכי טובים.

ופה נמדד החינוך.

בטוח שיש מקומות טובים גם שם והכל עניין של מה אתה מחפש וכאלה...אבל העיקרון...אל תחייו בסרט.... שבוע טוב..!! 

"כל הזמן חזרו על העניין שזה לאו דווקא הנוער שוליים, אלא חבר'ה נורמטיביים ממיטב הישיבות התיכוניות והאולפנות..."

גם כאלה שלומדים במקומות שהכי נחשבים יכולים לעשות את זה.

לא קראתי את הכתבה אבל ממה שאני מבינה פה אז רובם אולי לא נחשבים נוער שוליים אבל הם כן בערך מחשיבים את עצמם כאלה.

הם כאלה שלא מסתדרים במסגרות הלימוד שלהם או נפלטו מהן.

זה לא כאלה שחיים בישיבה מסוימת ומאוד אוהבים אותה ככה שאלה שעושים את זה הם כן כאלה שנגרמו להם בעיות.

היו שם הרבה תיאורים כמו "בחורים שהולכים בקרוב לחבוש את ספסלי מיטב הישיבות" או "מיטב בחורינו".

קיצור, המסר שלהם היה שזה החברה הטובים ולא אלה שנפלטים

לראות את זה כתוב .... אבא עד מתי ????!!!

וזה היה עוד כשכינר היה פתוח..

וגם מי שאומר שזה חוף גדול|אני רק באוהל|זה הכי נח ללכת לשם וכו

בכל זאת האוירהממש לא טובה ולכן....יש פתרונות אחרים.... 

ממש לא התחברתי. לא תמיד צריך להראות את הצד הזה של הנוער

בטח שצריך!! חייבים להעלות את המודעות! של כולנו! אלה חברים שלנו!

(וגם את המודעות של ההורים!)

אני חושבת שמטרת הכתבה לא היתה להוציא את הנוער רע,

אלא בדיוק להפך- להציף את הבעיה בתקווה שיבינו את חומרתה וינסו סו"ס למצוא לה פיתרון טוב ומועיל.

אני חושבת שזה היתה כתבה ממש חשובה,

הגיע הזמן להפסיק להשתיק נושאים קשים אצלנו.

אתם מוזמנים לסיור לילי בכיכר ציון בירושלים בחמישי בלילה ובמוצ"ש,

ואז תיווכחו במצב הנורא...............

לבנון זה רק בחופש.. 

תכל'ס--

רוב הנוער שצריך עזרה ונפלט ממסגרות-

תמצאו אותו בחמישי בערב-לילה ובמוצ"ש (בד"כ.. יש כמובן גם בשישי בלילה=ערב שב"ק ) מסתובב מסטול ושיכור ברחבי ירושלים.. [טוב, לא ממש ברחבי. תמצאו אותם במדרחוב-כיכר ציון..]

לי אישית יצא כמה וכמה פעמים להיות בחמישי בערב בעיר, יצאתי לקצפת עם כמה חברות, ופגשתי שם כמה אנשים שאני מכירה. 

החברה הכי טובה שלי, שממש לא נחשבת נוער שוליים בישוב, נוסעת כמעט כל חמישי לעיר למסיבות, בנים, אלכוהול. כשהיא שמעה שאני מעשנת, לפני שנתיים, היא כמעט הורידה לי כאפה. פתאום השנה , לפני כמה חודשים, היא באה ומספרת לי שהיא מעשנת קצת, שותה הרבה אלכוהול.. לפני שבועיים היא נסעה לאילת עם שתי חברות ושלושה חברים, ו...כן כן-- הם ישנו ביחד באותה דירה. היא וידיד שלה ישנו ביחד במיטה. ב"ה זה לא הגיע למקומות מ-א-ו-ד גרועים, אבל חברה שלה כן...

מאיפה הכל מתחיל?

אצל חברה שלי, ספציפית, זה מתחיל במשפחה. אם המשפחה לא דוסית- ברור שהילדה לא תצא חרדיה טליבנית... 

אבל אצל רוב החבר'ה מהמשפחות הדוסיות הנורמטיביות, כל הילדים של הרבנים-- זה בא מחוסר הקשבה לצרכים שלהם, חוסר הבנה מצד המשפחה/המוסד החינוכי.. [מניסיון רע ומר..]

אווףף><

רע לי בשבילם. באמת.

כי אני יודעת איך זה להיות כמעט שם, וזה מספיק גרוע. אז אני לא רוצה לתאר לעצמי מה זה להיות ממש שם....

אתם מאשימים את המסגרת, הבית, ההורים וכל מיני אנשים אבל שוכחים שבסוף אנחנו אחראים למעשינו!.

יכולות להיות שתי בנות ששתיהן עברו דברים קשים בחיים אבל אחת נשארה דתיה ולא עשתה דברים גרועים והשנייה החליטה שהיא רק מדרדרת מזה,

תסלחו לי אבל לשנייה יש קצת בעיה שהיא בחרה בזה! נכון היא עברה דברים לא עלי ולא עליכם אבל עדיין יש בחירה חופשית היא בחרה להתחיל ללכת עם בנים, ללכת לא צנוע, לעשן, לקחת סמים וכל הדברים האלה זו הייתה בחירה שלה!!!!!.

כל כך קל לנו להאשים אחרים אבל מה איתנו? למה אנחנו לא יודעים להסתכל על עצמינו ולהגיד "וואלה, טעינו"?

אפשר להאשים את הסבתא, הדודה, המורה, הבנדוד של השכן ואת כל העולם אבל זה לא יהיה נכון כי בסוף האשמה היא בכל אחד ואחד מאיתנו כלפי עצמו.

לכל אחד יש אחריות על עצמו,

אבל למי יש "יותר" אחריות על ילד מסוים - להורה, או לילד עצמו?

הבן או הבת שלך הוא תוצר של החינוך שלך ושל המוסדות ששלחת אותו/ה אליהם, קרי:

ההורים, הבית, ומסגרות נוספות שנער עובר דרכן מגיל אפס.

אז תפאדל, תאשימי את הבנים והבנות של ההורים, אין בעיה. אבל תזכרי שהנערים והנערות האלו הגיעו לאיפה שהגיעו בגלל כל אלו שהרגע ניסית להוריד מהם את האחריות למצב.

אין סיבה שכשאותם נערים מגיעים להישגים גבוהים בדברים מסוימים יטפחו להם על השכם ויקחו את רוב הקרדיט לעצמם(או פשוט יקבלו אותה), וכאשר הם ילכו בדרך שלא מוצאת חן בעיני אותם אנשים הם יזרקו את כל האחריות על הילדים האלו בטענה מצוצה כלשהי.

תביני, האחריות של אותם נערים על מה שהם עושים בלבנון, דוגית או כל מקום אחר(ולא חסרים כאלו..) - שייכת להם. אחרי הכל אלו החיים שלהם.

אבל האחריות על המצב שאליו הגיעו הנערים האלו היא על אותן מסגרות שלקחו עליהם אחריות(כן - הבית, ההורים, הישיבה...).

זה לא נכון שהילד הוא תוצר של החינוך.

כל ילד מתישהו מחפש את הדרך שהוא מאמין בה.

אין דתיים שנהיו דתל"שים כי הם חיפשו והבינו שלהם לא מתאים המצוות.?

ולהיפך, אין חילוני שחיפש וגילה שהדרך של היהדות היא הדרך?

בטח שיש! אז נכון חינוך משפיע והורים משפיעים והכל משפיע אבל אתה בוחר אם להיות מושפע.

גם האחריות על המצב של הנערים היא אחריותם! אם קרה למישהו משהו והוא החליט מזה אני לא קם לא רוצה להתרומם אז זו בעיה שלו ואך ורק שלו ואל לו להאשים אף אחד אחר!.

אתה מחליט לאיזה מצב להביא את עצמך, ולכן זו גם אחריותך.

כל אחד הוא תוצר של החינוך שהוא עבר במהלך החיים שלו, למה שמישהו ינטוש את השפה, הערכים, וכו' שהוא ספג כל חייו והתרגל אליהם?

אז נכון שיש כאלו ששואלים את עצמם אם הדשא של השכן ירוק יותר ובודקים ומגיעים למסקנה שכן, אבל הרוב לא עושים את זה.

יש דתל"שים שהיו פעם דתיים.

יש חרדים/דתיים שהיו פעם חילונים/גויים.

אבל אחוז האנשים שעשה את השינוי לא גבוה.

אתה לא בוחר אם להיות מושפע. יכולת הבחירה שלך מתמצית בעד כמה ליות מושפע - וגם זה בערבון מוגבל ומשתנה מאדם לאדם(עד כמה החשיבה שלו עצמאית, עד כמה יש לו "עמוד שדרה", עד כמה תפיסת העולם שלו הייתה מגובשת מלכתחילה[ונזכיר שהוא גובשה ע"י ההורים שלו עוד לפני שהייתה לו אחת כזו - כשהוא נולד], ועוד)

ואל תשכחי שלא תמיד אנשים מגיעים למקום מסוים מנקודה של בחירה, ולא משנה אם אנחנו מדברים על לבנון, בהר"ן, בני"צ או כל מקום אחר.

נקודה נוספת, כשאדם מחפש את הדרך שלו הוא בדרך כלל לא ממגיע מתוך ידיעה ש"אני רוצה להיות כזה וכזה", אלא ממקום של "לא טוב לי במצב הנוכחי, אולי שם יהיה יותר טוב?". כאשר אדם נמצא בכזה מצב נפשי קל לו מאוד לבחור בדרכים שונות(אין הגדרה אחרת), החיסרון במצב הזה הוא שקל מאוד לאבד את הכיוון או המטרה המקורית שאיתה אותו/ה נער/ה יצא/ה לחיפוש - וללכת בעקבות מה שנעים וקל ולא אחרי מה שיהיה נכון בטווח הארוך.

ואני חוזר ואומר:

האחריות של אותם נערים על מה שהם עושים בלבנון, דוגית או כל מקום אחר(ולא חסרים כאלו..) - שייכת להם. אחרי הכל אלו החיים שלהם.

אבל האחריות על המצב שאליו הגיעו הנערים האלו היא על אותן מסגרות שלקחו עליהם אחריות(כן - הבית, ההורים, הישיבה...).

זה לא מה שיפתור את הבעיה.

מה כן יפתור את הבעיה?

-אולי שינוי במה שקורה באולפנות ובישיבות, שהמורים יהיו יותר מעורבים.

-אולי האגודות השונות שפתחו את המאהל הן בדרך הנכונה .

 אין לי מושג.

מה שבטוח, אם הם יסגרו את חוף לבנון, דוגית וכו' -זה לא מה שייעצור את כל זה.

לדרוש מהמורים להיות יותר מעורבים בחיים של התלמיד שלהם. בכיתה גדולה, תמיד יהיו את ה"מקופחים". ומה אם התלמיד לא רוצה שהרב ישאל אותו על הבעיות בבית, בסניף, חבר'ה... הרב צריך לפתוח לתלמיד את הדלת, ואם התלמיד רוצה להכנס - תפאדל. אבל לא ללחוץ.

גם לרב שלי יש חיים חוץ ממני.

אפשר לקבוע יותר שיעורי חברה או שיחות, אבל נורא קשה לתת את כל כולך לכל הכיתה.

חלק מחפשים כי לא טוב להם אבל חלק גם מחפשים כדי לדעת "וואלה למה אני מקיימת מצוות"- כמנוי למשל.

אני חושבת שאתה כן בוחר אם להיות מושפע מזה! אתה בוחר אם להתייחס להשפעות האלה.

תפיסת העולם שלך תתגבש נראה לי רק אחרי שאתה תחפש ותראה האם היא נכונה.

אם יש מישהו שיש לו תפיסת עולם מסוימת והוא לא יודע למה הוא מאמין בה אז תסלח לי אבל הוא בנאדם שבאמת מושפע מהסביבה וגם קצת עצלן שהוא לא חיפש את הדרךהנכונה שהוא מאמין בה.

"אני ככה כי זה מה שחינכו אותי" זה לא תירוץ! אני בחרתי להישאר כמו שההורים שלי חינכו אותי.

נכון לפעמים הורים עושים טעויות ושולחים את ילדיהם למקומות שלא מתאימים להם מכל מיני סיבות אבל...

א. אולי ההורים לא מכירים מספיק את הילדים כי יש הרבה ילדים שלא ממש אומרים מה הם חושבים ולא ממש משתפים את ההורים ואז מאוד לגיטימי שההורים יחשבו משהו והוא לא יהיה נכון.

ב.עדיין. הגעת למקום שאתה לא מתחבר אליו? קודם כל לך דבר עם הוריך! אם זה לא עוזר אז לך דבר עם מישהו, תגרום שיעבירו אותך למקום טוב יותר חוץ מזה שגם אם מעיפים אותו וההורים התיאשו ממנו וכו' יש לו בעיה שהוא לא אמר " אין בעיה, הם החליטו שהם לא רוצים אותי אני אראה להם מה הם הפסידו ואני אלך לחפש את הדרך שלי ולא אלך כמו שכל אלה שנופלים הולכים" אם הוא לא אמר את זה אז באמת יש לו בעיה וזו אשמתו! ואחריותו הבלעדית!.

הוא יכול להגיע למצבים בגלל אנשים אבל היציאה מהם תלויה בו ואך ורק בו! כי הוא בוחר מה לעשות עם כל דבר!.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/225067

במקום להבין שאם רע לילד, הדבר הכי טבעי בשבילו אמור להיות פנייה לאחד ההורים(אם לא שניהם).

אם ההורים שולחים את הבן שלהם למקום שלא מתאים לו, מחנכים אותו בצורה שלא טובה לו או לא מתייחסים לילד/ה שלהם כמו שצריך - התוצאות באחריותם.

ולפעמים התוצאות מובילות לדרכים כמו אלו שהוזכרו בכתבה במקור ראשון.

נ.ב.

חשבת פעם מה העניין לחנך את הילד שלך?

הרי לפי מה שאת אומרת, האדם מגבש לעצמו את תפיסת העולם מגיל אפס, בוחר מה לקחת ומה לזרוק לפח - וממילא לפי זה חינוך אמור להיות מיותר, בגלל שכל אחד מקבל מה שהוא רוצה מכל מקום...

אז זהו, שחינוך הוא לא דבר שאתה בוחר מגיל אפס איך לעשות לעצמך...

אתה מתחיל להיות מודע לתכנים שאתה מקבל ול"טוב/רע" רק כשאתה מתבגר ולומד לשייך את מה שאתה קולט לתפיסת העולם שכבר קיימת אצלך.. לפני כן "מטפטפים" לך מה טוב ומה רע, מה צנוע/לא צנוע, מתאים/לא מתאים וכן הלאה.

קפיש?

אבל אני עדיין עומדת על דעתי.

חינוך משפיע במידה מסוימת זה ברור אבל בנאדם כשהוא מתבגר בוחר לעצמו את הדרך חיים או לפחות בודק אותה ואם לא אז זה אשמתו הבלעדית והוא לא יכול להאשים אף אחד.

ברור שגם הסביבה משפיעה וגם לה יש חלק בזה אבל רוב האשמה מופנעית אליו.

מה שהרגיז אותי זה שהם מאשימים את כולם חוץ מאת עצמם אז בסדר בוא נעזוב רגע את העניין של האחריות של ההורים אתה מסכים איתי שגם לילד עצמו יש אחריות?

אני מניחה שכן ולכן זה לא בסדר להאשים את כל העולם.

עכשיו אני יותר מובנת?

ואני רוצה להגיד מה דעתי בעניין, למרות שיש מצב שענבל אמרה את זה, לא עברתי על הכל..

אני חושבת שאנחנו צריכים לדעת לקחת אחריות על עצמינו.

תמיד תוכל להאשים את הבית הקשה שבו גדלת, ואת המחנכת הגרועה שהיתה לך, ואת החינוך ש[לא]קיבלת..

אבל מה יעזור? בסופו של דבר הכל תלוי בנו. האחריות היא עלינו.

אז המצב בבית קשה? ההחלטה היא שלך אם להתחיל לעשן או לא. ר-ק שלך.

ולא תוכל להגיד אח"כ- המצב בבית היה קשה.. זה אשמת ההורים שלי.

לא! זה אשמתך בלבד!

זה החיים שלך, ואתה מחליט מה תעשה בהם, ואיך הם יראו.

בחייאת, אנחנו כבר ילדים גדולים, קחו קצת אחריות על המעשים שלכם.

ואם שאני יעבור עם בחוף 'דוגית' או 'לבנון' שאף אחד לא יחרטט לי שהוא נמצא שם בגלל מערכת החינוך.

הוא יהיה שם בגללו. בגלל עצמו. בגלל המעשים שלו, שהוא החליט לעשות. כל אחד אחראי לעצמו.

זהו. ערב טוב!

תגדירי "מתבגר"...

כיום פסיכולוגים טוענים שגיל ההתבגרות נמשך עד סביבות גיל השלושים...

מה אני אמור להבין מדברייך לפי זה? שכיום מתבגר הוא ילד מבחינה נפשית? כי אם כן, אז אין לו שום אחריות על עצמו, כך שהוא לא צריך להאשים אף אחד - כולם אשמים גם ככה.

לעומת זאת, אני לא שללתי את קיומה של האחריות של הנער/ה על הדרך(וממילא על המעשים) שהוא או היא בחר/ה.

אבל כן הצבעתי על האחריות והאשמה שיש לכל מי שמילא תפקיד כלשהו בחינוך הנער/ה והביא אותו להיות האדם שהוא/היא עכשיו.

ומה לעשות, בשלב הזה של החיים לנער יש פחות אחריות על עצמו... - נתון.

הילד יוצא לחפש יותר.

יוצא לבדוק כל מיני דברים באם הם מתאימים לו.

ובסדר אז אנחנו נראה לי סתם מתוכחים.

שנינו מסכימים שיש חלק גם למערכת החינוך אבל שבסופו של דבר זו אשמת הילד?

אבל נראה שבכ"מ מקרה אף אחד מאיתנו לא ישתכנע...

אז נסכים שאנחנו לא מסכימים?

אפשר לראות עבור כל אדם את האחריות שלו כלפי עצמו כגרף, ככל שהוא מתבגר יותר כך האחריות גוברת.

אם באמת רוצים לעזור, כשמדברים עם ההורים מדברים בעיקר(אבל לא רק) על האחריות שלהם וכשמדברים עם הנער/ה מדברים (בעיקר) על האחריות שלו/ה, כיוון שבזה באמת הם צריכים להמתקד בכל מקרה.

לכל אחד תחום האחריות שלו, הם לא מתנגשים.

מבולבל מאד ....חבל חבל חבל הצילו !!! 

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/225067

http://www.scribd.com/fullscreen/63420208?access_key=key-j08dov99ukakcbmg589

לישועתך קיוותי, ה'.

דבר ראשון אני מזועזעת מהכתבה. שכ"כ כ"כ הפכו את הנוער שם למסטולים מסוממים שכל היום חושבים על לא יודעת מה.

בואו ניקח רגע את מה שכתוב שם בערבון מאוד מוגבל.

הסמים שם- לא ממש נגישים.

נכון, היה שם אלוכוהל. אבל ממש לא כולם שם שתויים ומסטולים.

ולגבי "הריון לא מתוכנן". זה כבר ההקצנה של ההקצנה. יש חברה בחוף שעשו שטויות. אכן.

אבל ההכללה הגזה הזו שעשו בכתבה. זו פשוט בושה.

מי ירצה ללכת לשם?...

ראיתי את זה בעיתון אצל סבתא שלי...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...