http://www.inn.co.il/News/News.aspx/225037

שהחיילים יכנסו ואח"כ יצאו... הוא לא התכוון שנחזור להתיישב שם...

והם ממש לא תמיד נכונים..

אין תקווה. גם אם ברק מאוד ירצה.

זאת לא חשיבה יהודית.... 

"יש תקווה ואנחנו עוד נחזור ונבנה את גוש קטיף"

כמה שתנסה להכניס את זה למודעות, זה לא יכנס.

אנחנו חיים בעולם ריאלי.

מה הסיכוי שנחזור?קטן מאוד.

אין לי מושג אם זו חשיבה יהודית או לא. וזה גם ממש לא צריך להיות קשור.

כי אם נחשוב כל פעם, שישנה תקווה, ושהכל היה בסופו של דבר מושלם, לא יצא כלום.

נשנה שניה גישה, תשנה שניה הסתכלות, תהיה ריאלי, ותבין, שתקווה, לא תצא מזה.

רק דבר אחד יוכל להחזיר את הגוש, וזה נס.

והרי מי הבריח את צה"ל בצורה מבישה מלבנון וגרם במישרין לכך שחיזבאללה הגדיל את עוצמתו בצורה מפלצתית במשך 6 שנים עד אותה מלחמת לבנון השנייה שגם היא לא הייתה "מזעירה" בלשון המעטה 120 חיילים הרוגים בחודש אחד! ויותר ממיליון אזרחים שישבו במקלטים כ34 יום עד אותה כניעה בהחלטת 1701 שאת תוצאותיה אנחנו רואים. חיזבאללה שילש את כוחו וכיום יש לו 42000 טילים שמכסים את רוב שטח מדינת ישראל.

ברק. רק הוא אחראי לכל זה.

אז ככה שסיכוי, לא יצא מזה.

מלחמת ששת הימים שהכותל יהיה בידינו שחברון תהיה בידינו ורצעות עזה וסיני היו צוחקים עלייך אבל הקב"ה רצה ותוך פחות משבוע החזרנו אלינו את כל המקומות האלה... אז יש תקווה או לא??

שהקב"ה רצה, ואני כבר אמרתי, שלחזור לגוש היה כרוך אך ורק בנס. ולא בשום דיבורים של ברק.

תראה מה יצא לנו מהבריחה מלבנון. ומי עשה זאת? ברק.

את התקווה אתה יכול לשמור לניסים.

לא לשום דבר אחר.

אין תקווה, כי אנחנו חיים בעולם ריאלי, זה מתחת לכבוד של הערבים.

הם ילחמו, עד שהשטח יחזור להיות שלהם.

אובמה יעשה כל מה שהוא יכול בשביל שזה לא יקרה.

וכמו שאתה יודע, הממשלה שלנו מושפעת מלחץ חברתי חזק מאוד. ולכן, נוותר.

אז תקווה זו המילה האחרונה שהייתי נותנת לזה.

כמו ששרון שר"י היה שליח להחריב את גוש קטיף

אין לדעת אם הוא שליח או לא.

אבל בעצם עם גישה כזו, אז כל דבר שקורה כאן הוא טוב. כי בסה"כ לכל דבר, יש "שליח".

אתה די סותר את דבריך.

מצד אחד, אתה אומר שזה נורא הפינוי. וחייבת להיות תקווה לחזור.

מצד שני, אתה אומר ששרון היה שליח של הקב"ה כדי לפנות את הגוש. והוא עשה מעשה טוב. כי הוא שליח של הקב"ה.  

אז ככה שלפי הגישה השניה, אין מצב לחזור! והרי הוא היה שליח. הוא היה שליח לפנות. למלא את רצונו של הקב"ה..

לטובה וזה שאמרתי ששרון היה שליח זה לא אומר שהוא היה טוב מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב והוא רשע גדול אין פה שום סתירה בדברים שלי..

אם שרון היה שליח, הוא עשה למעשה את רצון ה'.

מה שיוצא מפה, שרצון ה' הוא שלא נחזור לגוש.

ואז בתור יהודי מאמין בכלל אין מקום לתקווה.

כי כך הקב"ה רצה. ולכן תקווה, רק נוגדת את רצוניו.

אבל העיקרון הוא לא להכנע, הקב"ה מעמיד אותנו בנסיון ורוצה לבחון איך אנחנו מתמודדים עם זה!

גם נחרב בית המקדש! אז אולי לא נתאבל...?

וקשה לי לקום לתפילה... אז נוותר על זה...?

ברור שמי שעשה את זה, החל מראש הממשלה ועד אחרון החיילים המפנים היו שליחים, אבל זאת המטרה, להתמודד עם זה!

לפי מה שאת אומרת 2000 שנה של שאיפה לארץ ישראל ולסיום הגלות היא נגד רצון ה'?? מה השטיות האלה זה שהקב"ה עשה משהו (אני לא יודע מה השיקולים) זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להתפלל ולעשות הכל כדי לתקן את זה..

אני אמרתי לא להכנע?! צריך לא להיכנע, אבל כשזה רלוונטי. זה היה רלוונטי בתק' הספציפית של הפינוי. עכשיו זה כבר ממש לא.

נכון, הקב"ה מעמיד אותנו בהרבה ניסיונות. אבל שוב, הניסיונות האלו היו רלוונטים לתק' מסוימת. לתק' של ההתנתקות.

הניסיון שלנו כרגע, הוא איך להתמודד עם הגרוש?!. מה הלקחים והמסכנות שיוצאים לנו מזה. אלו הניסיונות שרלוונטים כרגע. ניסיונות של התמודדות עם קשים.

מה הקשר ללא לתאבל על בית המקדש?!צריך, ואפילו חובה להתאבל.

אני לא אמרתי לא להתאבל על הגוש. אבל צריכים להיות ריאלים, ועם מדינה כמו שלנו, הגוש ממש לא יחזור בקרוב.

להתפלל כדי להחזיר את הגוש אפשרי. ובכלל לא אמרתי שלא. אבל אי אפשר להגיד שישנה תקווה, כי אין.

שימו לב על מי אתם סומכים. על אהוד ברק. אותו אחד שדווקא היה בעד הפינוי.

הבעיה שלכם היא שאתם קופצים על משפטים של אחד שממש אי אפשר לסמוך עליו.

אין לכם מושג כמה משפטים שמאלנים הוא אמר. ובכלל הוא עצמו שמאלני.

תגיד מה שתגיד, אתה לא יכול להתכחש לעובדה, שחזרנו לא"י אחרי 2000 שנה של שאיפות,  בזכות נס.

אחרת לא היינו כאן.

אני לא אומרת שאין אפשרות לחזור, אבל רק אם באמת ברק ישנה את דעתו.(-וזה היה תחת ההגדרה למילה נס)

שים לב, שאם הוא באמת התכוון לכך, אז רק כאן אתה יכול לקרא לו "ימני". תראה את כל התגובות האחרות שלו.

קצת הבנת הנקרא... אמרתי שבמקרה הזה הוא יכול להיות שליח..

ועדיין לא התייחסת לתשובה שלי שאמרתי שבששת הימים גם אף אחד לא האמין (כמו שאת אומרת עכשיו אין תקווה) והנה אחרי 6 ימים כבשנו הכל..

הקב"ה רוצה שנרצה... הקב"ה רוצה שנשתדל... אנחנו לא בובות של הקב"ה, הקב"ה רוצה שנרצה, פתחו לי חור של מחט ואפתח לכם פתח של אולם גדול...

אני ממש ממש לא מאמינה לברק.

אבל בהחלט מלאה תקווה שהפעם הזאתי הוא יעמוד במילה שלו~

"אין בן דוד בא אלא עד שיתייאשו מהגאולה." (סנה' צז: )

בגלות אין תקווה; כעת, בגאולה (אמנם באתחלתא, אולם אעפ"כ אנו באחד משלבי הגאולה), אין אנו מתייאשים מהשלמת הגאולה (ובתוכה חזרה לאדמות קודשנו בגוש י"ו).

לדעתי רוב גדול של המשפחות שגורשו, לא ירצו לחזור

אולי הנוער שגר בגוש ירצה לחזור , לדעתי המבוגרים כבר עייפים.

וגם מאלה שבנו הרבה מאוד ירצו לחזור...

למרות שזה יהיה גוש אחר לגמרי ומצאיות שונה...

אבל לי ברור שבכל מצב כל עוד יתאפשר לי אני יחזור!!!!!!!!!!!!!!!!!

שאנשים אומרים שברגע שהגוש יהיה בידנו (בקרוב בעז"ה) הם יעזבו הכל וילכו לגור שם

מה הם יעשו ?ימכרו את הבית ? יבנו בית חדש בגוש? אתה יודע כמה כסף זה?

איזה כאב ראש?  הילדים יעזבו בתי ספר,  ההורים עבודות ,בשביל לחזור לגוש?

ברור לי שלא.

הקימו ישובים חדשים ,פתאום יעזבו?...

הכל ויחזרו לשם

מתי לאחרונה עברת ליד יד בנימין-חפץ חיים וראית את גני טל שצומחת שם? על כל השלטים כתוב גני טל, וככה גם עם נצר חזני.

אני  מאוד מאוד בספק אם משפחות יחזרו.. אולי נוער, אבל הרבה מאוד כבר בנו בתים חדשים.. והבית קברות? העבירו את הקברים, ומה? יחזירו אותם לגוש? (-כשיחזרו, בע"ה..) זה לא ממש נקרא כבוד המת.. 

אז באמת אי אפשר לדעת..

א. לא חייב להחזיר את הקברים אפילו יותר טוב איפה שזה נמצא עכשיו.

ב. הקשר של האנשים הוא כ"כ חזק שלא נראה לי שאיזה שלט או משו אחר ימנע מהם מלחזור..

אבל איך שאומרים הלוואי והצרות שלנו יהיו אם הם יחזרו או לא קודם כל שיבנה ואח"כ נדון בשאלה מי חוזר

אני אישית ארצה להתחתן ולגור שם בעז"ה ככה שיש כבר תושב אחד

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...