אני יודעת שזה לא כ"כ מתאים לפה, אבל רציתי לפתוח את זהו אני חושבת שיכול להתפתח פה דיון.
מה היה קורה אם לא היתה שואה? המדינה לא היתה קמה? לא היו עולים לארץ? יכול להיות שאני הייתי עכשיו בארץ שהייתה בשלטון האנגלים או מישהו אחר, את היית בשוודיה ואתה היית בתימן.
אני לא אומרת שהשואה זה היה טוב, חס וחלילה. אבל לדעתי זה נושא לדיון- מה היה קורה מבחינת המדינה והעליה אם לא היתה שואה.
אם לא הייתה שואה אולי הייתה קמה המדינה אבל לא באותו זמן זה היה לוקח יותר זמן.
השואה הבהירה לאנשים שאין מקום יותר בטוח מישראל.
אני יודעת המדינה לא משהו וגם אני חושבת ככה אבל עצם זה שהגענו לארץ ויש לנו שלטון יהודי שלא מונע מאיתנו לקיים את המצוות למשל זה כבר השג עם כל הדברים הרעים שיש פה (ויש יש הרבה אפילו).
עמ,י היה צריך את הכאב הזה כדי שהוא יוכל לצמוח מתוכו.
זאת דעתי.
אני חושבת שבמדינות אחרות יהיה לך יותר רע.
אנשים מפחדים ללכת בלילה ברחובות!!! את מפחדת ביישוב שלך ללכת בלילה ברחוב?!
בחו"ל יכולה להתפרץ שואה שנייה בארץ אני לא מאמינה שתהיה.
חוץ מזה שזאת הארץ שלנו למה שנוותר עליה?!
6000000 מיליון אנשים!- וחוץ מזה היינו כ"כ הרבה היום במדינה...
בחישוב פשוט של נגיד 200000 מהם היו מולידים בסביבות ה5 ילדים ויותר-
היינו היום יותר 300000 מיליון. (כי גם אותם 6 ילדים הולידו וניראלי אפילו הצטמצתי יכלנו להיות הרבה יותר.)
ומדינה עם המון אנשים היא מדינה אם יותר כוח...
אני לא יודעת את דרכיו של הקדוש ברוך הוא ואף אחד פה לא יודע אותן.
אולי היינו צריכים שכל כך הרבה ימותו כדי שנבין מי יודע?
אבל כמדומני שיש פירוש כזה על יציאת מצרים.
שאומרים שעמ,י היה חייב להיות בסבל הזה כדי שכשהוא יצא הוא יצא בתור עם מגובש ועם שיודע לרחם כי הוא היה באותו מצב.
אנחנו גם מזכירים את זה מדי פעם "כי גרים הייתם בארץ לא לכם" או משהו כזה.
היינו צריכים להיות במצב הזה כדי שנדע אחרי זה איך לקבל אנשים במצב דומה.
אבל זה לא כל כך קשור לשואה למרות שגם בשואה בלעדיה אנשים לא היו מבינים שארץ ישראל זה הדבר היחיד שיגן עלינו.
חסדי שמיים מגיעים לפעמים בדין ושטפון. לטובה.
בס"ד
קבוצות קטנות היו ממשיכות לעלות לארץ לנסות להפריח את השממה כמו שהיה מלפני השואה, והיו עוד פרעות ביהודים בגולה, והיו עוד יהודים שמהגרים לאמריקה, הארץ הייתה נשארת רובה בידי ערבים והשלטון עליה בטח היה מתחלף כל כמה שנים..
בשביל שמשהו גדול יזוז אצלנו אנחנו צריכים דחיפה גדולה.. כמה גדולה? את זה נשאיר לקב"ה לחשב..
מדינה.
כאילו מה, לקב"ה אין דרכים פחות מכאיבות להביא לנו את מה שהובטח לנו עוד מימי קדם?
את המדינה היינו מקבלים בכולופן!
אני חושבת שהשואה באה כדי להזכיר לנו שאנו לא ממלאים את רצונו של ה' יתברך!
היא באה כדי לעורר אותנו! כמו כל הצרות שבאות עלינו גם היום.
אז אולי באמת כדאי שנתעורר, כדי שחס וחלילה הקב"ה לא יצטרך לתת לנו סטירות כאלו כואבות כדי לעורר אותנו!!
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
