כ"כ כ"כ כ"כ מוכר!!!! משהו שממש עוזר-לכתוב הכל על דף, פשוט לשבת לבד ולכתוב הכול... זה ממש עוזר!

אם את בן אז עם בן

ואם את בת אז עם בת

תכתוב בפורום!  בשביל זה הוא כאן!!!!!!!!!!

תחפש חבר טוב- קשה למצוא, אבל חשוב להמשך.

עדיף כמה שפחות לכתוב בפורום- הוא לא תחליף לחיי חברה!

אבל אם הוא לא יכול לספר את זה לחבר שלו אז שיפרוק כאן ואנחנו ננסה לעזור.

הוא לא חייב רק מציעים.

חוץ מזה שאני יודעת שאילולי הפורום כבר מזמן הייתי מתפוצצת מרוב מחשבות שלא יוצאות.

הוא כתב שאין לו אפחד לדבר איתו על זה, אז אמרתי לו לכתוב בפורום, לא אמרתי לו שיכתוב במקום לדבר!!!!

ממש ממש לא! ישלי ב"ה המון חברות טובות שאני יכולה לדבר איתם! אבל לפעמים יותר טוב אנשים שאני לא מכירה..

גם אני כזו..

אני נגיד הייתי כל החופש הזה במתחים מסיבות שונות, וכמעט לא פרקתי, והייתי חולה מזה אתמול.

חבל שזה יקרה גם לך...

הייתי ממליצה ממש לכתוב על זה סתם לעצמך, או לחפש מישו שעוד לא חשבת עליו- אבא, אמא, סבא, סבתא, דודים ובני דודים...

אני אישית פרקתי יום אחד לבת דודה שלי כי לא היה לי חברות שהרגשתי שהן יבינו אותי, וזה ממש ממש עזר...

ממולץ בחום....

בהצלחה, ולא לתת לעצמך לאכול את הלב!!! זה מחליא פשוטו כמשמעו...

יש שם איזה מישו שבכיף יסתחנש איתך

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....