אתה בטוח רואה ומרגיש את ההבדל- יפה מאוד.

ומעט הערות- ברשותך:

א- כשתוכל, תתאמן על כתב מעט יותר עבה, ובלי שרטוט כפול- יהיה הרבה יותר יפה.

ב- האות מ'- לדעתי אם תחבר הו' לנ'/כ' בגוף האות, ולא ע"י קו נפרד- יוסיף המון, וגם הלכתית נלע"ד שיותר טוב (וייתכן שימנע כמה שאלות).

ג- עדיין אני אומר שכדאי להתאמן על הת'- מצד ימין למעלה- שיהיה פחות עגול (גם אם אתה רוצה לעשותה עגולה- הלכתית- עדיין כדאי לייצב אותה יותר- יוסיף המון לכתב).

ד- אל תשכח לטפל בש' של ראש קרבנו (אני כותב הווים מלאים בהתחלה, ולא רק הראשים, אבל בזה כ"א כפי שנוח לו)...

ואיך הגר"מ זיע"א היה אומר: רואים שיש לך יד טובה! ואז היה מעיר הערותיו והארותיו..

בהצלחה רבה!

(זה לפני הגהה אז אני לא אתחמק מהשי"ן.......חח)

שלום, אם אכתוב יותר עבה מזה לא אסתדר עם ראשי הלמד"ים , וחוץ מזה זה לא כ"כ דק.....רק בתמונה...

בקשר לשרטוט כפול :

אני מת עליו!!! לא כי אני לא יכול ליישר את הכתב! אלא כי הוא מוסיף המון המון לאסטתיקה הכללית ...אז אשאר איתו בוודאי עד סוף הספר.

יש כאלה שממש שונאים את השרטוט הכפול מסיבות שונות וטורחים לציין זאת באזני כולם....אני לא מאלה...לדעתי הוא מוסיף המון, 

חודש טוב ומבורך ותודה רבה רבה לך

נ.ב: נשתדל עם האות ת'

ביי

ב"ה

באחד הגליונות של לשקת הקודש, יש תשובה אם כל מיני הקפדות של הרב סולובייציק זצ"ל לסופרו, ובמפורש כתוב שם ישרטט כמה שרטוטים שהוא רוצה.

הסיפור היה כך (מהזיכרון) אביו של הרב הזמין לבר מצוה של בנו תפילין מסופר מפורסם, לא זוכר את שמו, וכשהבריסקער רב הגיע לי-ם הוא הזמין פרשיות חדשות אצל הנכד של אותו סופר. והסופר הנ"ל שאל כמה שאלות לגבי הכתיבה וקיבל תשובה מפורטת מאוד מהגאון מבריסק.

מענין לראות את תצלום הפרשיות של הסבא (כתב ב"י רוסי) והכתב של הנכבד (כתב ב"י ירושלמי).

בכל אופן גם אני מהחברים של השרטוט הכפול, זה פטר לי המון בעיות של ראשי הלמדים.משום מה כמו שכתב שי, יש כאלה שטורחים להשמיע זיזולים במי שמשתמש בו. ואנו נצמד להלכה ולא לסברות בטן.

הרבה יותר בעייתי להשתמש במי קלף, מלהשתמש בשרטוט כפול, לפחות לגביו אין שום דעה שאוסרת השימוש בו.

א- מה הבעיות במי קלף (ואני ממש לא משתמש בו, כי לדעתי הוא מזיק ולא מועיל)?

ב- השרטוט הכפול פשוט מגביל את הסופר. ומי קבע שגובה האותיות צריך להיות חצי שורה? ראיתי כתבים יפים מאוד שגובה האותיות שונה לכאן ולכאן- הרבה יותר מכתבים שנראה שהסופר מוגבל בהם...

ג- כמדומני שראיתי ביר"ש (אולי בספר הלכה אחר) כנגד השרטוט הכפול- לא מעיקר הדין. בכל אופן אני חושב שרוב הסופרים הותיקים דעתם כדעתי.

שלום (במקום ביי..).

הרשה לי לתקן את משפטך:

"השרטוט הכפול פשוט מגביל את הסופר שלא רוצה להיות מוגבל על ידו"

יש סופרים שאוהבים את הכתיבה עד החצי ואוהבים להיות מוגבלים עד החצי ויש שלא....עניין של טעם...

שלום

(בסדר לא 'ביי'...במקרה הזה אני איתך גם אני נגד הסלנג שחדר למרות שמתפלק לי מידי פעם)

ושוב שלום....

כמדומני שבכתיבה הספרדית (לא המשופצת של השנים האחרונות..) לעולם לא התחשבו בחצי- או"ה- תקן אותי אם טעיתי.

אהבתי את הגימלים

הא בסדר גמור

בעובי אני עדיין מתלבט על עצמי אז מנוע מלהגיב

שרטוט כפול

אתה באמצע ספר אז לא בטוח שיש טעם לשנות רק להקפיד שהשרטוט לא יהיה עמוק מידי כמו השורה אלא חלש יותר

אחרי הספר תחשוב על זה שאם אתה מסתדר בלעדיו אז.... אולי הוא מיותר

לשלום אמת בדבריך על כך שהכתיבה הספרדית פחות היתה מחויבת ל3 קולמוסים ועד אמצע השורה

ראיתי כתבים של 5 ואפילו 4 וחצי קולמוסים בשורה (ע"ק 1:5 או 1:4.5 )

.   כנראה זה מתחבר למה שכתבת על ראשי הלמדים

אבל הכתיבה "המשופצת" כבר פשטה ואם תבוא עם כתב קצת שונה למגיה "בור" אז ההערה הראשונה תהיה על עובי ופרופורציות  וכדומה ומייד תקוטלג כאחד מה"מתרשלים" (במלעיל)

אגב אם אחסרה... זה בסדר אז למה הי לא?

סתם ....

סגרנו כבר שרובינו פה מדיילנא

כל טוב

וואו באמת זה נראה לכם דק?? אתם יודעים איזה קשה לי בשורות הצפופות ?

חודש טוב

נ.ב: כבר מתחילים לומר אז:

"לשנה טובה תכתבו ותחתמו"

"מה קורה"? = "מה שלומך"?

אתה צודק. רק בגלל המגיהים ומה שנתפשט אני כותב בסגנון המשופץ. אחרת לא הייתי מזניח הסגנון הישן.

ב"ה

דברי ר' צבי (כימיקאי בעל שם, ויצרן של "דיו לנצח") כפי שכתבם בפורום "אור לסופר":

"היה זמן בו חשבתי לייצר מי קלף באיכות מעולה שתפתור את כל בעיות המחיקות. שוחחתי על כך בפרוט עם הרב אברהם צבי וואזנר בניו יורק. הוא אמר לי שלכתוב על מי קלף זה כמו לכתוב על פלסטיק, כי כל הסוגים של מי קלף משאירים חומר פלסטי (חציצה)  על הקלף והדיו נצמד לפלסטיק, לא לסיבי הקלף. בקצור, הוא לא התיר לי לעשות זאת, ועזבתי את הנושא. "

מי קלף קיים כבר עשרות שנים ואין עדיין עליו הכשר מוסמך??? זה לא אומר דרשני ?? על מים מהרות הגולן שעוברים ישירות לבקבוקים נתנו הכשר !!! ועל מי קלף לא !!!

הסיפור מאחורי ההכשר על המים:

עסקני ה"עדה" הגיעו למי עדן והציעו להם הכשר, מנהלי מי עדן צחקו, הכשר על מים ???

אבל לעסקנים היה תוכנית רב שנתית, והציעו לתת את ההכשר בחינם לחלוטין למשך שנה תמימה, הדפסת התוויות, עלות המשגיח וכו', הכל על חשבון ה"עדה". במצב שנוצר לא היה טעם לא לקבל את ההכשר, ובעלי המפעל אמרו לעצמם אם לא יועיל לא יזיק, וההכשר יצא לדרך.

לאחר שנה פנו שוב עסקני ה"עדה" אם דרישת תשלום למפעל, בשליו זה המפעל החליט לוותר על השרות והחזירו לה"עדה" את התוויות אם ההכשר.

לאחר כמה ימים מנהלי מי עדן כבר לו צחקו, כשהתנוששו פשקווילים על קירות י-ם רבתי בנוסח: "העדה" הורידה את ההכשר ממי עדן !!

אינני יודע אם הסיפור נכון במלואו או בפרטיו אבל בודאי שהוא יכול היה לקרוא !!!

כי הסגנון באמת כך.

ובקשר למי קלף- לא השתכנעתי מזה שיש בעיה..

ב"ה ה"אים מעולים.

לגבי עובי, לדעתי יפה כך. עניין של טעם. (ספרדים אוהבים בד"כ כתיבה גסה ועבה)

לגבי שרטוט כפול, ראיתי סופרים תלמידי חכמים שכותבים על שרטוט כפול ולא חששו. כנראה הלכתית אין בזה שום בעיה (חוץ משינוי מהמנהג) אתה צודק שלפי כללי אסטתיקה אין כתיבה אלא בשרטוט כפול (כך אומרת המורה לאומנות של אשתי) אבל אני ממש לא מסוגל כי אני לא אומן וגם רגיל לכתוב טיפה יותר צר.

זה נכון שבכתבים ישנים ממש לא הקפידו על גובה האותיות עד חצי שורה (ס"ת ספרדים ובמיוחד אצל ס"ת אשכנזים מאיזור רוסיה). לדעתי אם הסופר מת על השרטוט הכפול ימשיך לכתוב עליו שנאמר אין האדם לא מת אלא במקום שליבו חפץ

לגבי מי קלף, אם קונים קלף נורמאלי אין שום צורך אליו. לא מכיר מי זה הרב ווזנער הנ"ל אבל כולם משתמשים במי קלף ואין פוצה פיו ומצפצף, אני לא לא מקבל שמועות כאלה ללא נימוקים הלכתיים ומציאותיים.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.