את לא יכולה להגיד לאנשים לא לפרוק מה שהם מרגישים.

בקשר להודעות לא ברורות אני מסכימה איתך ואם תסתכלו פעם בנסיו"פ תראו שמקום ההודעות הלא ברורות הוא שם.

אז באמת ספרו קצת מה קרה כי מלהגיד אוף אין הרבה מה לעזור.

אבל בקשר לדכאון

א. לאחרונה פחתו השרשורים האלה

ב. זאת מטרת הפורום

שבא לי להתאבד וכו..

יהיו לי 10230 תגובות?

כאילו כל אחד יכול לחרטט מה שבא לו?

זה לא שיחה פנים אל פנים שאתה יודע משהו על הבן אדם.

חבל שהפורום נועד לזה,

כי לעניות דעתי- חבר'ה שבאמת במצב כזה צריכים לפנות לעזרה קצת יותר מקצועית מפורום!

טל- העם איתך!

ויש הרבה שהפורום עזר להם מאוד ואני בתוכם.

הפורום נועד לפריקות לא משנה איך הן נראות אא"כ הן לא יפות ולא מתאימות.

שימו לב שהרבה מפנים לעזרה מקצועית ותמיד אומרים לקחת בערבון מוגבל.

לכל אחד יש זכות לכתוב מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה בלי שתעירי היערות מהצד...

מה שרשום פה לקוח מהתקנון (השרשור שנעוץ למעלה)

חברים יקרים,
כמה מילים על הפורום- כדי שיהיה לכולנו אוירה יותר נעימה..
הפורום "נוער וגיל ההתבגרות" נועד רובו ככולו לבני נוער מתבגרים, ואפשר גם למבוגרים שרוצים לעזור, לסייע, ולתרום מניסיונם בשנים..
רוב החבר'ה פה כותבים בעיות, סיפורים, התמודדויות שקרו להם, ונתקלו איתם בבעיות, ושאר החברים מנסים לעזור.
או שאפשר גם לספר מקרה שקרה, והתחזקת ממנו, כן? [לא הכל שחווררר...]
אפשר נושאים לדיון, ועוד דברים שמעניינים ת'נוער של היום.

יש הרבה פורומים שמתלוננים שאנשים כותבים את זה וזה.. אבל בעצם זה גורם לאנשים לא לכתוב ואז מתלוננים שלא מגיבים ושיבש...

אין מה לעשות בשביל זה נועד הפורום!

מי שלא מתאים לו אז... לא יודת מה. אבל צריך להבין... וזה פריקות של בני נוער.. 

ולא התכוונתי לפגוע באף אחד.. פשוט אני ממש לא מסכימה עם זה... וגם אם הייתי מסכימה אני לא חושבת שצריך להגזים והיכנס לדיכאון בגלל זה!

יומטוב!

קצת דרך ארץ!! מה שהיא באה לומר זה שיש אנשים שסתם כותבים דברים בלי לומר מה הבעייה...

ולסעדיה חלק מהיעוד של פורום הוא להביע דעות כמו שכתבת וזו זכותה המלאה להביע את דעתה בנושא

מבלי שיעליבו ויפגעו בה....

מסוגל להוציא ושזה מה שיש בו.

אני לא אומרת שלא קיימים כאלו דברים, ושאם הם קיימים לא צריך להוציא אותם,

אבל לי אישית, יש הרבה יותר אמון בנוער של היום (עיינו ערך החתימה שלי..) אני חושבת שיש בנו הרבה מעבר למשבר שישית או לדיכאון גיל הטיפש עשרה..

ונראלי זה מה שטל ניסתה להגיד, שיש בנו הרבה מעבר, וחבל שאני מוצאים רק את הכביסה השחורה!

ונסיים בפסקה של הרב נריה (שיכדוע היתה לו הערכה רבה מאוד, לבני נוער!):

"צריך להטיל על הצעיר

את השליחות הגדולה,

לגדלו ולרוממו,

ןלעשותו אחראי לדור,

לתקופה ולעתיד"

ושוב, זה לא אומר שמי שיש לו בעיה כשלשהיא לא יכול לפתוח ולשאול, (גם בפורום, וגם באישי אצלי למשל..)) אבל כל העניין הוא לא להקטין את עצמנו, ולהוציא החוצה מהכחות שלנו, של רוח חדשה, שינוי, פריחה, התלהבות, וכו'..

בהצלחה ממש!

בשורות טובות!

לא היו פה שרשורים של תובנות, הגיגים וכדומה?

כבר שכחתם את ההתנדבות?

יש פה מהכל וחלק  מההעכל הזה זה דכאון כי אין מה לעשות זה גם דברים שחווים ושמציקים.

למי שיש בעיה יכול לא להיכנס להודעות של דכאון.

וחוץ מזה אתם מוזמנים במקום להגיד כמה זה מרגיז שפותחים שרשורים כאלה תפתחו שרשורים אחרים שאתם חושבים שזה מה שהייתם רוצים.

שעסוקים יותר מדי במה לא לכתוב. בזה שאנשים כותבים את הבעיות שלהם.

פעם |מרגישה זקנה| כל אחד כתב כן כמעט כל מה שהוא רוצה ועזרו לא בלי לפגוע, בלי להעליב.

והאוורה היתה נחמדה. כמעט ולא היו שרשורים כמו השרשור הזה. פשוט לא היה צורך.

אם היו יותר מדי שרשורים דכאונים אז התחילו לפתוח שרשורים שמחים ואז האווירה היתה טובה.

אני לא באה לפגוע, לזלזל או להעלב. אני באה להפנות את תשומת לבכם לנקודה שאולי לא שמתם לב אליה.

מי שיש לו בעיה שיכתוב ומי שיכול לעזור שיעזור. מי שלא- יכול סתם לנסות לעודד ולפרגן ומי שמפריעים לו השרשורים האלה שפשוט יתעלם מהם ולא יכתוב תגובות מעליבות.

אבל כולם יכולים פשוט להתחיל לכתוב שרשורים יותר שמחים, יותר מפרגנים.

וגם בשרשורי דיונים- מותר להתווכח אבל חברים, בואו נזכור שכולנו אחים ובני אדם ולא צריך לפגוע באף אחד כדי להגיד את דעתך.

בואו נשתדל שזה יהיה השרשור האחרון בנשוא הזה ופשוט כל אחד יעשה כמה שהוא יכול.

וכמו שכבר כתבתי- הדברים נכתבו מתוך רצון לעזור ולא מתוך כעס, רצון לפגוע או לזל.

אני יודעת שאני פתחתי שרשור לא ברור, וזה הכעיס.

חשבתם שאני עושה אתזה במטרה לעצבן? אם מישו חשב ככה אז יש לי חדשות לספר לכם, לא הייתה לי מטרה כזאת!

באסה נכון?

אז מה כן? עבר עלי משו, ובאותו רגע לא חשבתי הרבה, הייתי בלחץ מעצמי מכל מיני דברים, ופשוט בלי להסתכל מה אני כותבת ואיפה אני כותבת פתחתי שרשור שמעביר תמחשבות שלי, 

וכמה שחבר'ה שמה לא הבינו, עזרו לי שמה בלי להבין, באיחולים קטנים, בשתי מילים ואפילו במילה, אל תזלזלו בדברים, אל תכעסו לפני שאתם חושבים לפחות 3 פעמים.

"ואל תדון את האדם עד שתגיע למקומו" זה לא אני אמרתי. זה בפרקי אבות פרק ב'/ד' לאזוכרת איזה משנה...

וגם סתם אני חושבת שפה זה יותר מקום לפריקות מפורטות יותר שאפשר לעזור להן ברצינות.

אני עוד פעם אומרת שאם תסתכלי בנסיו"פ יש שם כל כך הרבה שרשורים מהסוג הזה.

אין לי שום עניין שתפרקי בנסיו"פ ולא פה אבל פה רוצים לעזור קצת יותר ושרשור שכל התגובות בו זה תהיי חזקה הוא קצת לא קשור.

בדר"כ אני לא עושה את זה, אבל ברגע של מצוקה אמיתית לא תמיד שמים לב....

מזה הבש"א?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...