[טוב הייתי צריכה כותרת מושכת - סוג של..]

א. כמו ש a.i אמרה מעלי, תמיד אפשר לפתוח דף חדש, להשתנות ולתקן.

ב. אני בטוחה שלא עשית רע לאיש בכוונה.

העולם, בתכליתו' בגרעינו - הוא טוב.

רב האנשים בעולם לא קמים בבוקר ואומרים "למי היום נעשה רע?"

ברור שמותר לך לבקש ולרצות, את נושאת בתוכך עולם שלם, את צריכה עכשיו הרבה כוחות בשביל להוציא את הכוחות שבך לפועל. זה נשמע קלישאתי אבל זה כך - את יכולה לצאת מקסימה שמפיצה בתוכך אור לכל מי שנמצא בסביבתך.

ואני בטוחה שאת כבר כזאת.

להתמודד מול הסביבה - נכון, זה לא קל. יש כ"כ הרבה מעגלים שיש לנו סוג של 'תפקידים' בהם.

זה לא פשוט, אבל את תעשי במעגלים האלו את התפקיד שלך. 

תהי לא מה שמצפים ממך, אלא מי שאת. והם פשוט יצטרכו לקבל את זה כעובדה.

משהו חשוב - תני לעצמך זמן! תפני לעצמך אפילו שעה או חמש דקות ביום מכל מה שמפיל ומסובב אותך, זמן פשוט לעצמך. תעשי משהו שאת נהנהת ממנו, אוהבת אותו ושמשמח אותך, אם זה לצייר, לאפות, לשיר, לשתות קולה, לצאת חוצה, לרוץ וכ'ו..

תנסי להכיר את עצמך, תנסי דברים חדשים עד שאת מוצאת את מה שאת אוהבת ומרגישה שלמה.

לאט לאט יהיה יותר טוב, הכי חשוב שתהי מי שאת ושלמה עם הדברים שאת עושה.

הסביבה פשוט תקבל את זה.  

וכמו שאומרים - "חיים רק פעם אחת! - נצלו את זה!" - נשמה, נצלי את החיים האלו!

יאלה, את בע"ה רק קמה וצומחת מהמקום שאת עומדת בו עכשיו!

אם צריכה עצה, אוזן קשבת או כל דבר אחר מוזמנת לפנות בכיף!

כ-ל כך מזדהה..

[אני גם כותבת לפעמים כאלה פריקות..אבל בניסיו"פ]

אין לי הרבה מה להגיד..אני כל כך מבינה אותך!

שמרגישים שהכל סוגר עליך מכל החזיתות, שעומדים לטבוע בים עמוק, ים מאים,

בתהומות של יאוש.

אבל, דווקא, כאן יש לך את הבחירה!!

יש את הקל-הרבה יותר קל-פשוט-לשקוע, להתיאש וחבל, עליך!

ויש גם את הקשה-הלא קל בכלל!-עבודה עצמית מתמשכת, שלא! לא! ריבנו של עולם! תעזור לי לא ליפול! בבקשה! כל כך רוצה לעבוד אותך מתוך שמחה באמת!! טאטע!! תגידי לו, דברי אליו, ת-צ-ע-ק-י אליו(כמובן שבדרך שלך), והוא ישמע, גם אם לא תמיד רואים! הוא כל כך דואג לך, כל כך אוהב, כ-ל כ-ך אוהב אותך! באמת!

אני מתחננת בפניך,

בשבילך, באמת!

אל תתני לעצמך לשקוע!

תאבקי!

תלחמי!

יש בך כוחות!!

המון כוחות!!

המשימה שלך-לגלות אותך ולהפיק מהם את הכי שאת יכולה!! למצות אותם!

למצות את עצמך! 

[וגם אם נפלנו, זה קורה, אבל אנחנו שוב ממצים את זה:?P-

>דווקא מתוך התהום, "ממעמקים קראתי אליך ה', אנא! שמעה בקולי, תהיה נא אוזנך קשובות לקול תחנוני!!.." תתקרבי אליו, דברי איתו!

>ירידה לצורך עליה! לא מתיאשים! ממשיכים! עולים!(עושים עליה) 7 יפול צדיק ו-קם! לא לשכוח את הכוחות ש-ה' שולח בנו! דווקא במשבר!

>תחשוב טוב יהיה טוב

מוקדש לך, נשמה טהורה, נשמה טהורה שאבא בשמיים כל כך אוהב!

מוזמנת באישי, באמת!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...