בשמונה פרקים, הוא אומר בעצם שיש את המושל בנפשו- אדם שיש לו יצר הרע, אבל הוא שולט בו..
כמו שכתבת- אדם שממש יש בו רצון לעשות דברים רעים, או אולי אפילו עושה אותם, אבל כופה על עצמו להמנע מזה.. [כמו הבן השני..]
ויש גם את החסיד- שאין לו את הרצון לעשות דברים רעים (וגם אם מתעורר לו רצון לעשות רע- מיד הוא מצליח להעיף אותו.) [כמו הבן הראשון..]
והוא שואל, כמוך, מי בעצם מביניהם יותר טוב?
אז הוא מחלק את זה לשני חלקים:
* במצוות שהם חוקים, שאנחנו לא ממש מבינים את טעם שלהם (שעטנז, בשר וחלב, פרה...)-
זה מעלה יותר גבוהה להיות כמו המושל..
אדם שיש לו רצון לא לקיים את המצווה- ומתגבר על זה, הוא בדרגה יותר גבוהה מאשר אדם שבטבעיות מקיים את המצוות האלו!
* אבל במצוות שהם שכליות, מוסריות-
ברור שצריך להיות כמו החסיד, ולא לתת לגיטמציה לחטא.. כמו שאמרת..
ברור שדרגה יותר גבוהה במצוות כאלו- שבכלל לא יהיה לך רצון לעבור עליהם..
ומי שבכלל יש בו את הרצון הזה לעבור עליהם- זה כבר מעיד על בעיה..
אז ככה נראה לי נפתרת הבעיה
יש מצוות שבאמת מי שמקיים אותם, אחרי שהיה בו רצון לא לקיים- נמצא בדרגה שצדיק לא נמצא בו.. ויש מצוות שזה באמת לא טוב, ונותן לגיטמציה מיותרת לחטא..
אז בסיפור שלך, האבא בעצם גזר עליו משהו בלי הסברים, לא יותר מידי מובן.. לכן אולי הבן ששתה ואז הפסיק-
היה בדרגה גבוהה יותר.. כי זה בעצם כמו המצוות שהם חוקים, שלא מבינים את הטעם שלהם, ובכל זאת הוא התגבר.
שבוע טוב
מקווה שהובנתי
..
}