הוא גם לא יודע את גודל הפיתוי לדוגמא אחד שלא טעם לעולם בשר לא כשר לא תהיה לא בעייה לא לאכול בשר שכזה כי הוא גם לא מרגיש את הצורך בזה...

אבל אחד שכן טעם ויודע שזה טעים לו ובכ"ז הפסיק לאכול יש לו מעלה גבוהה מאד

עוד דוגמא לזה אדם שגדל כל חייו במקום דתי כל היישוב שלו דתי האווירה בשבתות של קדושה אם אותו אחד ילך בדרך התורה וינהל אורח חיים דתי זה יהיה מובן מאליו והמעלה לא תהיה כ"כ גדולה

לעומת משהו שגדל בחברה מקולקלת בה כמעט הכל מותר ועשה הכל בחייו והחליט לנטוש את הדרך שלו לטובת דרך התשובה, זאת גדולה!!!

א. אולי יש כאן את עניין "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב...",ראי http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=36219 וגםhttp://www.kipa.co.il/ask/show/109961

ב.אם הוא בעל תשובה הרי שהוא מתחרט על הדבר שעשה בלב שלם וקיבל על עצמו לא לחזור יותר.
 

ויכול להיות שיש להרחיב עוד..

בשמונה פרקים, הוא אומר בעצם שיש את המושל בנפשו- אדם שיש לו יצר הרע, אבל הוא שולט בו..
כמו שכתבת- אדם שממש יש בו רצון לעשות דברים רעים, או אולי אפילו עושה אותם, אבל כופה על עצמו להמנע מזה.. [כמו הבן השני..]
ויש גם את החסיד- שאין לו את הרצון לעשות דברים רעים (וגם אם מתעורר לו רצון לעשות רע- מיד הוא מצליח להעיף אותו.) [כמו הבן הראשון..]

והוא שואל, כמוך, מי בעצם מביניהם יותר טוב?

אז הוא מחלק את זה לשני חלקים:

* במצוות שהם חוקים, שאנחנו לא ממש מבינים את טעם שלהם (שעטנז, בשר וחלב, פרה...)- 
זה מעלה יותר גבוהה להיות כמו המושל..

אדם שיש לו רצון לא לקיים את המצווה- ומתגבר על זה, הוא בדרגה יותר גבוהה מאשר אדם שבטבעיות מקיים את המצוות האלו!
 

* אבל במצוות שהם שכליות, מוסריות-

ברור שצריך להיות כמו החסיד, ולא לתת לגיטמציה לחטא.. כמו שאמרת..
ברור שדרגה יותר גבוהה במצוות כאלו- שבכלל לא יהיה לך רצון לעבור עליהם..

ומי שבכלל יש בו את הרצון הזה לעבור עליהם- זה כבר מעיד על בעיה..

אז ככה נראה לי נפתרת הבעיה
יש מצוות שבאמת מי שמקיים אותם, אחרי שהיה בו רצון לא לקיים- נמצא בדרגה שצדיק לא נמצא בו.. ויש מצוות שזה באמת לא טוב, ונותן לגיטמציה מיותרת לחטא..

אז בסיפור שלך, האבא בעצם גזר עליו משהו בלי הסברים, לא יותר מידי מובן.. לכן אולי הבן ששתה ואז הפסיק-

היה בדרגה גבוהה יותר.. כי זה בעצם כמו המצוות שהם חוקים, שלא מבינים את הטעם שלהם, ובכל זאת הוא התגבר.

שבוע טוב
מקווה שהובנתי..

"במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים"- אלא יושבים. יותר קשה להם לעלות משם. כי הם מקובעים.. אבל גם פחות קל לרדת...

בנאדם שהיה שם עמוק בפנים- ויצא [התחיל לשתות והפסיק..] אומנם ההפסקה קשה אחרי שמתחילים. אבל גם החזרה לשתיה קלה יותר, הוא הרי יודע מה יש שם. זה מפתה הרבה יותר...

לעומת זאת, בנאדם שלא טעם מה זה שם. אומנם הוא יותר מקובע במקום שלו- העלייה אולי תהיה לו יותר קשה, אבל גם הירידה פחות קלה..

בעמידה- "..ואז תראה, מלמעלה עד למטה יש אותו מרחק.." [ככלות הקול והתמונה/ יענקל'ה רוטבליט] {מזכיר לך משו'??? חחח... }

כשאתה יושב- אם אתה כבר זז, אתה חושב 4 פעמים לפני שאתה עושה ת'צעד..

שעל ידו ניתנת מציאות לתשובה,

אבל דבר זה לא מהווה היתר בשבילנו לחטוא,

[ואל לנו לנסות להחליף את ה' בדאגה לדרך תיקון העולם, אלא "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" (מה לך בחשבונות אלו של ה'? מה שאתה מצווה אתה צריך לעשות ומה שנוח ורצוי לקב"ה יעשה בעצמו) (ברכות י.) תוספת עצמית]

כמו שכותב הרב לרב חרל"פ באיגרת שע"ח

"ביסוד הכל צריכה לבא ההסברה הכללית של בטחון התשובה ועוצם השלוה ושמחת עז, שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו ולכון עם זה לבאר איך שמחת אמת זאת ונועם זיו קודש זה איננו מפר יראה, חלילה, ואיננו מגרע כחוט השערה מכל ההתעוררות הנפשית, הנקנית בנפש מכל מיני ציורים של יראה תתאה (תחתונה); אדרבה, עוד הוא מרבה את הכח התמציתי של הזהירות והזריזות הנשמתית."

"כשם שצריכים להעלות את המידות והמחשבות הרעות לשורשן, כדי לתקנן ולמתקן, כן צריכים להלות את המידות והמחשבות הקטנות, ואעפ"י שהן טובוצ, אבל אינן במעלה גדולה ומאירה, למקור שורשן, ולהאירן בור גדולה וכו'. ומדה זו של העלאת דברים קטנים לגדלות אינה פוסקת בכל עת ובכל שעה, והיא התשובה הגמורה, שצדיקים גמורים באים על ידה להיות עולים במעלות התשובה" (אורות התשובה, פי"ד א')

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...