וואוו, בעיה דיי בעייתית!~

תראי, אמרת שחסרים מדריכים, והסניף דיי במצוקה!

מצד שני, את מרגישה לא כ"כ מתאימה לשבט מעפילים,

ובנוסף, את דיי רוצה להגשים את החלום (זה גם החלום שלי)  וללכת ולהתנדב במד"א

אם את באמת מרגישה שאת לא כ"כ מתאימה לשבט,

אז דיי חבל שתיכנסי ותדריכי בהרגשה כזו, כי לפי דעתי זה יהיה סתם בזבוז זמן, ואת לא עושה את זה מרצונך באמת,

אלא אם כן, את תדריכי מתוך מטרה של להרים את הסניף ולהרים את השבט ואז כבר תתחברי אליהם אוטומטית!

במד"א - את יכולה  להתנדב תמיד!

הדרכה - זה משהו שאת יכולה לעשות עכשיו וזה לא יחזור כבר...

תשבי עם עצמך ותעשי ממש "חושבים",

תשאלי את עצמך אם את באמת מסוגלת לעמוד מול שבט הזה וללמוד להכיר אותו ולהיכנס לנעליים חדשות, נעליים משלך!

וככה, את תורמת גם לסניף וגם לעצמך!!

ואולי אפילו כן תוכלי לשלב מד"א עם ההדרכה, למרות שאת זה את יכולה אפילו לעשות בשירות...

זה הכל עניין של גבולות, עמידה בזמנים שלך, והאם את באמת מסוגלת להתמודד עם עוד הדרכה!

תחשבי על זה שאם זה כבר הזדמן לך, אז אולי באמת זה מה שאת צריכה לעשות עכשיו..

את מוזמנת גם לאישי אם בא לך

ליל"ט

בס"ד

לצורך הקדמה גם אני מדריך שבט הראה כבר שנה ובעז"ה עוד שנה...

ולעניינו-

זו תהיה פשוט טעות אדירה להכניס את השבט שלך להדרכה בגיל כזה...

החניכים שלך עכשיו נמצאים במצב שנקרא גיל ההתבגרות וזה ה-זמן שחבר'ה בגיל כזה מתחילים לפתוח עיניים

ולגלות את העולם (לטוב ולרע) ובחייאת הם עדיין ילדים!!!  זו השנה הכי יפה שלהם בסניף! אל תהרסו להם את הילדות!

הם צריכים את ההדרכה שלך את הפעולות שלך הם מגבשים לעצמם תפיסת עולם ולך בתור מדריכה יש חלק חשוב בבנית אישיותם!.

חבר'ה בשבט הראה עדיין לא בשלים ומוכנים לכל העניין הזה של הדרכה,

אין להם עדיין את הנסיון, הבגרות , כוחות נפשיים להכנס להדרכה .

הדרכה זה לא משחק ילדים לא כל מי שרוצה נכנס, יש פה לפעמים אפילו עניין של עיסוק בענייני נפשות...

עצה שלי תלחמי על זה, דברי עם הקומונרית ותסבירי לה את העניין אל תוותרי עליהם באמת רק בשביל החניכים שלך...

הסניף שלך יכול לאבד הרבה יותר דברים אם החניכים שלך יכנסו להדרכה...

רק תחשבי איך יראה ישב"צ איתם.... 

לעניין מד"א אני גם מתנדב במד"א ומשלב מצויין בין ההדרכה הלימודים מד"א ועוד כמה דברים בדרך...

אני לא רואה סיבה למה לא לשלב בין הדברים ... בכול מקרה את מוזמנת לפרום רפואת חירום ונשתדל לעזור...

אשמח גם לעזור באישי....

בהצלחה!

ואני מצליח להדריך מצוין את שבט נבטים
מצד שני רוב הילדים שאני מכיר לא היו מצליחים להדריך טוב
בקיצר זה לא תלוי בגיל זה תלוי בבן אדם

יש לך חלום ! את רוצה להיתנדב במד"א לכי אל זה !!! אל תעצרי את עצמך
(חוץ מיזה שזהטעות להכניס אתל הרועה אבל לא ניכנסת לזה !)

אשמח לדבר איתך

נ.ב אני בת !!!
 

הדרכתי את שבט ניצנים ואח"כ מעלות 

ואז לא היו מדריכים לנעלה, ולכן נכנסתי אליהם והדרכתי שנה.

החששות שלי היו בדיוק אותם חששות,

פחדתי מזה כי זה בערך היה השבט שהכי לא היה קשור אליי בסניף כולו,

בכל דבר שהוא.

ואני פשוט חייב לומר שיצאתי מההדרכה הזו כשהקשר שלי עם החניכים, הוא מעל לחלומות הכי פרועים שלי.

אני בישיבה אבל מתגעגע כמו לא יודע מה אליהם,

אני מתק' מדיי פעם, וגם הם מתקשרים. זה לא משהו שייגמר בקרוב..

ונראה לי שב"ה גם הצלחתי להעניק להם מעצמי.

אני חושב שהדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה להיכנס אליהם להדרכה,

ולהיות מדריכה טובה - שנותנת את הנשמה בשביל החניכים

אמנם קשה להכנס לשבט בו מעריצים את המדריכים, אבל אם תראי להם שבאמת איכפת לך,

ושאת שם בשבילם - את תעשי להם שינויים כאלה גדולים בחיים, ותתני להם כל כך הרבה 

ששווה לך למרות הפחד.

עם ברכה, ואת מוזמנת לשאול כל שאלה בנושא באישיD:

לק"י

אני ממש מסכימה איתכם שלהכנס את הראה זה רעיון גרוע- אני ניסתי לשכנע את הקומנרית לרדת מהרעיון, ולא רק אני כל המדריכים מהסניף- וזה לא הלך. חניכים שלי לא רצו להכנס בהתחלה, אבל היא עברה כל חניך וכל חניכה ושכנעה אותם להכנס. הם נכנעו לה. אמרו לי לפנות לרכז הדרכה של המחוז... אבל בתכלס הקומנרית שלי צודקת- אין לנו מאיפה להביא מדריכים... למרות שאני ממש נגד להכנס את הראה, ולא משנה שזה חניכים שלי, גם בסניפים אחרים זה נראה לי לא שייך.חברות שלי שנכנסו בכיתה ט' יצאו מהר מאוד מהדרכה והתחרטו שעשו את זה. -את זה אני לא יכולה לשנות, זאת העובדה עכשיו. השאלה היא מה אני עושה הלאה?

אם אני נכנסת אני ארגיש שאני עושה את זה סתם- עוד פעם אני נכנסת רק לשנה? למעגל שלא יסגר עוד פעם?

אני אגיד לכם את האמת, נכנסתי להדרכה כי די לחצו עלי. בחיים לא האמנתי שאני אדריך שבט הראה בסניף מעורב בהדרכת חוץ. אבל עשיתי את זה. אני בטוחה שהשנה הזאת נתנה לי המון. גם אם אני וחניכים שלי לא בקשר הכי טוב שיכול להיות. אני כן חושבת שתרמתי לסניף, הייתי עוף די מוזר בין היחידים בסניף ששומרים נגיעה. מפחיד אותי עוד יותר לחשוב מה יהיה עם חניכים שלי מהראה אם אני אכנס למעפילים... איך הקשר שלי יהיה איתם... משום מה יש לי הרגשה שהם יכעסו או יפגעו...אני לא יודעת למה...

ושאלה לכל המשלבים-גם לימודים, גם הדרכה, וגם מד"א, אתם נושמים בכלל? איך אפשר לשלב הכל ביחד ועוד לנשום תוך כדי?

לא לימודים לא הדרכה ולא פנימיה בעזרתו ! ובהישתדלותינו !

בס"ד

אני משלב בניהם ומשתדל שזה לא יפגע אחד בשני ואני נושם מצויין (סיטורציה 94  למבינים...)

עשיתי לעצמי סדר עדפויות וככה אני עובד ומצליח לשלב את הכל ...

אגב בזמן שאני במד"א ואין מקרים אני לומד, עושה ש"ב, מכין פעולות לחנכים שלי, מדבר עם חניכים שלי בפלא' וכו'...

ככה שאני גם לא מבזבז את הזמן שלי גם משלב לימודים והדרכה וגם פותר כמה סוגיות של צניעות שכידוע במדע זה לא פשוט בכלל

יש משפט שאומר אם יש רצון יש גם דרך! (וזו ממש לא קלישאה)

אני לא רואה סיבה למה לא לשלב בין הדברים ... בכול מקרה את מוזמנת לפרום רפואת חירום ונשתדל לעזור...

אשמח גם לעזור באישי....

באמת, באמת באמת [באמת,באמת, באמת]

שאני כ"כ מבינה את המקום שלך!

א. חלק מהחניכות שלי, נעלה, נכנסו בט"ו בשבט השנה. באמת, שאני מרגישה שמתוך 3 שהכנסתי, על אחת אני מאושרת שעשיתי א תהצעד הזה אבל על השתיים האחרות פשוט חבל לי!

אחרי חודש ארגון, הגענו לנק' שיא מטורפת בתור שבט. אבל ברגע שהן נכנסו זה הלך ודעך. זאת לא היתה אותה תלהבות, לא אותו חשק ולא אותם ערכים. באמת שאני חושבת שאם הייתי נותנת להן את החצי שנה+- להתאפס על עצמן ולהתבגר קצת הכל היה נראה אחרת. עכשיו חת רוצה לצאת מההדרכה והשניה מיואשת קשות. והשבט שלהן? קרשים. אם את שואלת אותי.

עצתי לך, אל תכניסו להדרכה בכיתה ט'! באמת שלא! הםבאמת עדיין ילדים ולא ממש מבינים!

באמת שעדיף לבנות על מדריכי חוץ. אין מה לעשות! הסניף קטן, הסניף חדש, את חייבת לתת לו את הזמן הזה של הבנייה. את לא יכולה להזניק אותו בבת אחת כמה רמות קדימה! באמת שזה מקלקל!

ב. בעזרת ה', עוד מעט אני מסיימת להכניס את חניכות שלי להדרכה, [סוף-סוף, בצורה נורמלית!] ועוברת להדריך את השבט הצעיר יותר, הרא"ה.

לא רצית לעשות את זה, מבטיחה לך! ממש לא! רציתי שמינית רגועה, רציתי להתמסר לחבריא ב', רציתי לעבור לפרוייקטים אחרים, לאו דווקא שקשורים לתנועה. באמת שרציתי!

אבל אז מישהו אחד חכם אמר לי, שלפעמים דברים אחרים נראים לנו גדולים ואידיאליסטים יותר ואנחנו ממש רוצים אותם. אבל אנחנו לא שמים לב שמתחת לאף שלנו יש משהו שהוא אולי נראה לנו יותר קטן ופחות משפיע וכו', אבל תכל'ס, זה המקום שבו הכי צריך אותך עכשיו וזה המקום הכי אידיאליסטי כרגע בשבילך.

אני מקווה שתצאי מכל הלחץ והבלאגן הזה בקרוב ושיהיה לך הכי ב"הצלחה שבעולם. ותמיד  את יכולה לפנות כדי להתייעץ או סם בשביל לעדכן מה קורה..

נעמה. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...