יש תקופות בחיים שיכולות להביא לבלבול, וקטע כזה לא בהכרח מעיד על זהות מגדרית.

יהיה טוב.בעז"ה.

ערב חד פעמי או תקופה=כמשמעה?

חשבתי על זה רק קצת, הכל ב'שלוף'.

זו שאלה עם לא הרבה השלכות, אם בכלל.

כי אם אין לזה השלכות על עכשיו, אז אין שום סיבה שהוא יגלה את זה לפני שהיא מספרת לו את זה.

ואם יש לזה השלכות- אז ברור שלא.

ועוד, אם אין לזה השלכות - היא לא צריכה לספר לו על זה (כמובן שהיא יכולה, אבל מה זה נותן?).

(בהנחה שהבנתי את השאלה...  |חושש| )

היא בת 18+-...

וכבר תקופה שכלם יודעים שיש משהו שהם לא רוצים לדעת...

ויום אחד כבר אי אפשר לשקר...

הגיעה הזמנה עם הקדשה אישית...

אין מצב להבריז מחתונה שמקבלים אליה הקדשה אישית...

גם לא אם החתונה "קצת" לא שגרתיתי...

גם אם על ההזמנה כתוב בכתב מסולסל

"כל כלה וכל כלה..."

אני יחסוך את רשימת הבדיחות השחורות...

יום אחד היא קמה בבוקר ו..? "עבר לה"!!!

אז כולם חשבו, "עבר לה? סתם הם רבו.."

נו.. הן בנות, בטח ישלימו עוד יום יומיים...

אבל ב"ה ב"ה ב"ה, זה באמת עבר לה!

עד כמה?
עד כדי כך שהקשר הבא שלה,

שנמשך מעל שנתיים...

היה עם לוחם משיטת 13!!

ואם הם לא גברים,

אז מי כן?!

מוסר השכל?

אני חושב שהמסר מובן...

אם זה הפגם היחיד שלה,

ואין לזה "תופעות לוואי", ה' ישמור...

אז סבבה.

לכל אחד יש את הגבול שלו,

את היכולת שלו להכיל את השונה,

סביר מאוד שהיא צריכה מישהו עם נשמה מידה XL...

אבל אחרי הכל, היא רק צריכה בחור אחד שיהיה מסוגל להכיל אותה בלב שלם...

לענ"ד, היא סבבה והכל!

... סתם באמת גברים

זה פעם אחת לא מראה על כלום פעמיים זה כבר מחשיד 3 זה תלוי אם היא יוצאת עם בנים גם או לא! 

חוץ מזה זה היה בעבר אתה לא יכול לשפוט לפי העבר על סמך מקרה חד פעמי בדוק מה עכשיו קורה איתה מבחינה דתית רוחנית וכו'.

מפאת כבוד הפורום אני לא מפרט פה יותר מדי רק קצת אבל אני כן אומר שזה לא קובע! ותשמח שזה היה חברה ולא בן ככה אם תתחתן איתה יהיה לך אישה בתולה! הבנת?!

דבר שני יש הרבה בנות שעושות את זה בגלל התפרצות הורמונים אז הן דוסיות  הן לא ישכבו עם בנים לפני חתונה עם בנות זה בעיייתי אבל מותר! אן תשים לב כתוב על שמכב זכור מות יומת ולא על משכב נקבה! נק' למחשבה!

מ"לא תעשה נבלה בישראל"

יש שלל בעיות של זהות מינית,

א-מיניות, משיכה לאותו מין משיכה לשני המינים וכדומה

אני שואלת אותך איך הבחורה,

ואיך המידות שלה כי זה מה שבאמת קובע,

כי יכול להיות שזה רק בלבול, וכל מיני סיבות.

אני יודעת שזה לא כל כך קשור

אבל יש איתי בחור בעבודה חילוני

גר בהתנחלות למרבה הפתעתי.

אחרי שבוע הוא סיפר לי שהא גיי

אף פעם לא פגשתי גיי לפני,

חוץ מפעם אחת בקניון

אחד שהוא ממש נשי

שהגעיל אותי לגמרי!

הוא גבר גבר בעיני,

יש לו אישיות מקסימה, והוא מלא בחוש הומור

וכשאני מדברת איתו אני לא רואה את הנטיה הזאת

אלה אני מאוד מחבבת את הבן אדם

הוא לא שונה בעיני.

רק מידי פעם אני שומעת שהוא חולה על שופינג

אבל יש לו טעם טוב 

מה שאני רוצה לאמר,

שלא תדע עד שלא תנסה

עד אז נרבה לשפוט

אני הייתי נותנת לבחורה לדבר

לפני השפיטה.

לא הפריצות היא הבעיה, אלא הסגירות.

דתיים שחיים בחברה כ"כ נפרדת שהם לא יודעים איך לפתח רגשות כלפי המין השני.

ולפעמים ה"קטע" שיש עם חברה.. זה רק כדי לגלות מה זה הדבר האסור.

זה לא מעיד על שום העדפה.. זה רק אומר שהבחורה סקרנית (לפי דעתי זו תכונה טובה )

אני לא חושב שהוא דוגמה טובה.

דבר ראשון- הוא חילוני היום.

דבר שני- הקיצוניות שבה הוא הלך ללגיטימציה לנושאים כמו פגם הברית היא

מוגזמת.

אני מסכים עם הרבה ממה שהוא כותב, אולי כי גדלתי בצורה שדומה למה שהוא מתאר,

ומאוד הזדהיתי עם אישיותו, אבל הצורה שבה הוא הופך חולשות לאידיאלים היא מוגזמת.

ושוב, אני מאוד מעריך אותו ואת מה שהוא עבר,

אני גם לא חושב שאפשר לשפוט אותו, הוא עבר דברים לא קלים בכלל.

סובייקטיבי, אם תקראי את הספר שלו, אני מאמין שגם את תסיקי שהוא חילוני,

(ואולי באותה הזדמנות גם תסיקי את הספר שלו...)

אני חושב שסגירות מוחלטת וטאבו על נושא מיניות הם אלה שלעיתים גורמות

לבני הציבור הדתי\ חרדי לבטא את המיניות שלהם בצורה בעייתית, זה לא

אומר שהם בעייתים, אלא הצורה שבה הם גדלו, ואם זה היה ונגמר, אז למה לא?

חוץ מזה שפריצות היתה קיימת בכל דור, ולא חסר דוגמאות בתנך, השונה היום הוא לגיטימציה

יותר רחבה, מתוקף מציאת שותפים לסטיות במקומות כמו אינטרנט.

מה שפעם היה נטייה להסתיר, היום הופך לנורמה.

גם אני סקרן

אבל מכאן ועד לגלוש לתחומים בעיתיים - הדרך ממש רחוקה, לפחות בעיני.

לגבי הדתיים - אני מאוד מסכים עם זה שהם נבעכים, שלא מסוגלים להתמודד עם החיים הכלליים - לא מסוגלים להכיל את העולם הגדול עם כל העוצמות שלו.

טוב - יש כאן מה לעשות - זה המשימה של הדור לנו - להצמיח את הקודש הרחב יותר, שיכול להכיל את כל כוחות החיים.

אבל בשביל זה צריך א' - אנשים יראי שמים, ב' - אנשים אינטלגנטיים - בעלי אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה שכלית,

ג' - אנשים "גיבורים" - אנשים ששולטים בעצמם גם אם הם חיים חיים במלוא עוצמתם.

בקיצור - צריך חכמים, גיבורים ועשירים.

חכם גיבור ועשיר.

אם הוא יגיע על סוס אז בכלל מעולה

משפיע על ההוה ועל העתיד????

אני לא אומרת שלא צריך לברר ולבדוק- אלא לקחת בערבון מוגבל ולראות מי היא היום.

כבר כתבתי את זה נראלי כבר כמה פעמים, התשובה כוחה כה גדול, ואיננו מכירים בכוחה של תשובה, למי שרוצה יש דיון מהמם בספרו של ר' אשר וייס- מנחת אשר על דברים, אחת מהדיונים על פרשת ניצבים/האזינו מדבר על תשובה, ולמה היא לא מוחקת דיני בשר ודם, אנחנו צריכים להפנים(ואני אומר את זה לעצמי לא פחות מאף אחד אחר, ואפילו יותר)-

'מה שהיה- היה'

זהו המציאות עכשיו היא אחרת, זה לא אותו בן אדם!!(ואני מדבר כאחד שהחליף את השם...)

מה שנקרא לא להכניס ראש בריא למיטה חולה.

ד.א לכן הנחיות הרבנים בעניינים האלו הם לא לספר על אירועים כאלו מהעבר עד פגישה יותר מאוחרת שבר מכירים/אפילו לא לספר בכלל.

זה עד כדי כך נפוץ!?!?

(פעם שלישית או רביעית שאני נתקל במקרים כאלה)

בס"ד

הלו, בני אדמים מה נסגר?

א. הנושא ממש - ממש - ממש לא מתאים לדיון פה.

ב. הקלות שבה אנשים פה מתייחסים לנושא, היא מחרידה.

כולם פה כאילו מה זה מחוברים לכל הקטע הזה של תשובה, וזה כאילו כ"כ מתאים לחודש אלול (לקרוא בנימה משתפכת).

יודעים מה? אם אנחנו מחפשים התייחסות רלוונטית מענייני דיומא, הבה ונפתח את פרשת השבוע ונראה מה דינו של מי שטרם הגעתו לבגרות הוא "בודק את הגבולות" בצורה מוגזמת. התשובה היא: "ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת".

אני מדבר, כמובן, על 'בן סורר ומורה'. כאילו מה כבר הוא עשה? גנב קצת בשר ויין כדי למלא את התאווה שלו? מי שישמע, ביג דיל. נפלתם על הראש? להרוג אותו בגלל זה?
אז הנה - חז"ל אומרים לנו שהוא נידון על שם סופו. ז"א מי שמראה בגיל כזה שהוא לא בוחל באמצעים ע"מ להשיג את מה שבא לו, מי שלא יודע להציב לעצמו גבולות, צריך לעצור אותו לפני שהוא יעבור את הגבול לגמרי.
הדבר האחרון שאני מנסה לעשות הוא לבטל את עניין התשובה. ברור שלא. אבל על פניו נשמע שההתייחסות פה לתשובה היא מאד סבבאית, משהו כמו "יאללה נלחץ על הכפתור של התשובה והכל טוב".

זה פשוט לא עובד ככה! תשובה זה דבר שצריך לשנות אותנו מהיסוד אדם אמור להיזכר במה שהוא עשה ולהיתקף בבושה וצער כ"כ גדולים עד שהוא יתחיל לבכות, יאבד את התיאבון שלו ויכנס לדיכאון. מהרגע שבו זה קרה, הוא מצווה לא להיזכר בזה עוד, ולא להתעסק בעבר יותר. אז הוא יודע שהוא באמת נמצא במקום אחר לגמרי.

ועכשיו שאלה לבנות שפה. בפרשת השבוע מופיע דין נוסף, אדם שאונס מישהי ח"ו, צריך לשלם קנס של 50 שקל (ובמונחים של ימינו קצת פחות מ5000 ש"ח). ויש עוד איזה סעיף, וזהו. זה הכל. אפילו לא כתוב שאסור לעשות את זה!!!
ועכשיו לשאלה: מי היתה מוכנה להתחתן עם מישהו שרק פעם אחת היה לו "קטע" כזה? הוא שילם את חובו לחברה (- ה'ח' בקמץ או בסגול, איך שבא לכם...) והוא חזר בתשובה.

למה אני לא רואה פה אלף אצבעות באוויר? מעניין לא?

חברות וחברים, מה יותר חמור? לנהל קשר זמני שכל כולו עומד בסתירה להוויה הדתית? או נפילה חד פעמית במשהו שהוא אפילו לא איסור?

המטרה היא כמובן לא להתיר מעשי נבלה, אני לא רוצה להעלות על הכתב את הדרך שבה אני מציע לטפל באנסים. מטרתי היא להראות שנקודת המבט שלנו היא מאד סבייקטיבת ומושפעת מהלך הרוח שסביבנו.
 

מה שהפך לנורמה בחברה החילונית אצלנו הוא מתקבל בסלחנות מסויימת וזה, בעיני, החמור מכל!

שיהיה לכולנו חודש של תשובה אמיתית.

שמעון.

נ.ב. אין כאן אף מילה שמכוונת אישית למישהו. בבקשה אל תהפכו את התגובה הזאת לאר"נ.

זה כ"כ לא נכון.. אני דוגלת מאוד בלא לחפור בעבר ולהתקדם לעתיד ולהסתכל על ההוה אבל "קטע" עם חברה- היא מנסה לגבש לעצמה את הזהות (או שיכול להיות שלא הבנתי נכון.. ) ממש אבל ממש לא דומה אפילו בקצת לאנס..

למה שלא תתחתן עם רוצח?? אנס זה מישהו שרצח נפש של מישהי. הוא לקח ממנה את הדבר הכי חשוב לה: אמון, פרטיות וצניעות. ואנס זה לא בא לו מהתקף של רגע גם לא רוצח..

אבל מישהי כשהיתה קטנה, כשלעז** כל הזמן מדברים על זה ואומרים שזה לגטימי ואפשר לדבר על זה ע"ע "עצת נפש" וכאלה אז בטח שיבואו לה רעיונות כאלה..

אני אומרת שתחזור בך..

ולא להשוות לשום דבר.

לא לתת לגיטימציה ח"ו,

אבל לזכור שאנשים עושים טעויות בחיים,

ולכן יש תשובה בעולם.

שוב, בלי לגיטימציה לזה-

אבל אחרי שזה כבר קרה-

כן,

יש מקום לחזור! בהחלט!

וכאלו דברים לא מספרים, לא לפני ולא בהתחלה.

רק אם יש קשר רציני.

וגם אז- יש כאלו שאומרים שאפשר לא לספר בכלל.

כי אם זה היתה טעות, לא משפיע על כלום בהווה,

אז למה ללכת עם זה לכל מקום?!

שצריך להיכנס לדיכאון כאשר עושים תשובה?

כמובן שצריך להצטער ולהתחרט על המעשה עפ"י הפרופורציות שלו, אבל אם ניכנס לדיכאון מכל חטא שאנחנו עושים- לא נצליח לעשות תשובה באמת וגם לא להתקדם לשום מקום.

להיפך-

בתשובה לא צריך להיכנס לדיכאון,

יש עניין בלב נשבר,

שזה רחוק מדיכאון.

ושמחה- זה הדרך בעבודת ה'.

לקום מחדש אחרי כל נפילה שהיא,

לא ליפול יותר עמוק.

לא נראה לי שהוא התכוון דיכאון ברמה קלינית, שתביא את החוטא להתאבדות.

הוא רק התכוון להעביר מסר שזה לא כ"כ פשוט. יותר נכון, זה בכלל לא פשוט.

כולם פה כותבים על הסליחה של ה', ותשובה. והאמת, שזה לא דבר שמגיעים אליו כ"כ בקלות.

והרבה יותר מזעזע הלגיטימציה שנותנים פה לדברים האלה.

בדקה, ניסתה, סקרנות וטבעיות...

מזה? ואם אני קלפטומן אז גם יש לגיטימציה?

הדוגמה גרועה, אז מה?

הרעיון הובן. יש דברים שאי אפשר לתת להם לגיטימציה!!!!

יש לי יצר, תאווה- עובדים על זה. נלחמים (תשאלו את מטורפי, מלחמה זה לא קל, זה ארוך ומטיש).

אפילו תדברו על קלות התשובה, אבל שיהיה ברור שזה רע!!!

ונכון, עצת חכם הכי חשובה.

אבל לא זו השאלה, השאלה היא מה אנחנו (המדייטים) היינו עושים עם זה.

אני לא חושבת על הכעס של אלוקים,

או על הרגימה באבנים

שאני פוגשת את הבחור הגיי בעבודה שלי

אני רואה בן אדם שהוא מותק של בחור ויש לו אחלה מידות

ויש לו זהות מינית מבולבלת ולא קל לו לחיות ככה,

יש לזה לגיטמציה בעיני ואני לא הוקיע בן אדם שנולד ככה

ולא נלחם בזה,כי זה נסיון שבחיים אף אחד לא יבין

עד שיחווה אותו בעצמו.

אז פשוט בוא נהרוג אותו כי הוא לא נמשך לבנות,

באופן טבעי, זה אחלה תירוץ להביא את כל

האיומים של התורה ברגימת אבנים,

כשאתה באמת לא מבין מזה זהות מינית לא ברורה

ואני מאחלת לך שלא תבין.

אני רואה בני אדם, לא מה יענישו אותם

כי זה כבר עסקים של אלוקים ולא של אף אחד כאן

אז אני מעדיפה לחבק אותם, במקום ליצור עוד שנאת חינם

בלשנוא כאלה שהם לא כפופים לדבר אלוקים

מי שמך לשופט?

תגיד לי מי שמך לשופט?

הומו הוא לא אנס ובחיים לא יהיה אנס

הוא בן אדם שהזהות המינית שלו לא ברורה

לכן יש לו משיכה לבנים, זה משהו מולד.

ואנשים בבקשה תפסיקו להיות דוסים חשוכים

ותתחילו לדון בעוד נושאים רציניים,

זה לא יהרוג אתכם מבטיחה.

קודם כל להירגע,

לא לתת לגיטימציה לדברים כאלו,

זה לא דוסים חשוכים,(עם דגש על החשוכים)

זה דוסים, כן, שרוצים להוסיף קדושה בעולם,

וחיים לפי תורה.

אין שום לגיטימציה לדברים כאלו ח"ו!

הלגיטימציה היחידה, זה לתשובה, ולכל חוטא יש אפשרות לשוב,

ולהיות הומו, סליחה, בלי להילחם בזה, זה נקרא לא לשלוט ביצר,

יש דרכים לטפל בבעיות. גם אם זה קשה.

אבל אני בוחרת לחבק בן אדם כזה ולא להרחיק אותו

ולא לצעוק גאוולד גאוולד!!

ולמדר נושאים מהפורום כי לא פתוחים כאן לשמוע אותם

לכן אתם דוסים חשוכים,

כי אוהבים כאן להתעלם מנושאים חשובים

שחשוב מאוד לדון בהם, גם הם לא קולעים

לרמה הדוסית ביותר של חברי הפורום.

למי שמתאמץ לשוב באמת. לחיות באור הנכון.

את החיבוקים האלו יש מספיק בחוץ,

והם גורמים רק לבילבול.

וכן, אני קוראת בחוץ למקומות בהם לא חיים לפי תורה. בהחלט.

ואני לא דוסית,

כך הראייה שלי קצת הרבה יותר מורכבת.

חבל מאוד.

עד עכשיו התנהל פה דיון ענייני מאוד ופורה.

כשהדיון מתחיל להיראות כמו מריבה של ילדים בכיתה ג' אפילו אני ארגיש צורך לנעול.

אשמח אם תמשיכו את הדיון בצורה עניינית ומתוך קבלה של העובדה שיש כאלו שחושבים אחרת ממכם.

אני חושב שצריך לעשות הפרדה בין המעשה עצמו שאין לו לגיטימיות לדעתו של אף אחד מהמגיבים פה (בינתיים...) לבין היחס לחוטא עצמו כבן אדם ובמיוחד אם הוא במגמת חזרה בתשובה.

תהנו מלהתווכח אם הדיון הזה מתאים לכאן או לא

לא תשיגו דבר !

מי שרוצה דיון אמיתי מוזמן לאישי.

נראה לי שישנה טענה הפוכה, שדבר זה לא ייהפך ל'נחלת הכלל' זה נורא אינטימי שראוי שיעסקו בו רבנים, אך לא בציבור. הרב יעקב אריאל, הרב יהושע שפירא, שניהם עוסקים בעניין, והם נראים לי די דוסים...

אינני מסכים עם הטענה הזו, זה שלא צריך לעסוק בזה/לעסוק בזה באינטימיות, אנשים 'מנהיגי הציבור' או כל טענה כזו, הדבר היה נכון אם זה היה תופעה זניחה, אך מאחר שזה תופעה רחבה, כפי שאמר לי רב שמתעסק בעניין, אחד מכל עשרה אנשים יש בו צד כזה... דבר כזה צריך לשים על השולחן בלי להתבייש!!

הרבנים שהזכרת מתעסקים בזה בשיא הדסקרטיות שיש..

לעולם לא תשמע אותם מדברים בקול בנושא.

וכל מילה נוספת בנושא מיורת.

אפשר לדוש שעות בעברו של אדם.

האם היה לו נטיות הפוכות.

האם היו לו נפילות

מחלות נפש וגוף

ושער מרעין בישין,

זהלא מה שיפתור את זה..

שאני שמעתי מהם בפומבי.

חוץ מזה, אני חושש, שגם אם לא, יכול להיות... שזו טעות, הסתרת הדברים לא פותרת אותם, הכנסתם למילון המושגים הקיים לא פוגעת, אם ניתן לזה יחס נכון, נוכל למנוע נפילות.

אם כמו"ר אבי שליט"א למד ריקוד, אז הוא היה מוקף בהומואים, ואם הוא לא היה מתחבא מזה, הוא אמר לנו בפירוש(הוא אמר את זה גם בראיון בעיתון פעם) יש דבר כזה, אני לא מפחד ממנו, זה רע,  זה לא דרכנו!

בדיוק כמו נפילות בפורנוגרפיה. כשמו"ר אבי עלה על זה שפלוני נופל, הוא לא כעס, הוא אמר לי משפט כזה-ישנן דרכים טהורות להכיר נשים, זה לא דרך! אני חושב שזה דבר שאמנם בטווח הקרוב לא השפיע, אך היום אני יכול בוודאות לומר שזה מה שנתן לי את הברקסים הכי חזקים.

הערה, אני מכיר מישהו שהוא הומו מוצהר, הייתה תקופה שהוא ניסה לחזור בתשובה, וניסה לצאת מזה, לא הלך לא לצערי.

הוא אמר לי שהוא היה מת להתחיל מהתחלה, בשביל לדעת אם זה מולד או שזה בגלל חוויות שהוא עבר.

בקיצור מה שרציתי להגיד שבניגוד לטענה, זה לאו דווקא דבר מולד.

יש על זה ויכוח אם זה מולד או לא,

יש שטוענים שזה הצטברות של הורמונים ודברים כאלה,

שקובעים את הנטייה וככה זה מולד

שחסר בחומר מסוים יגרום לנטייה מסוימת.

יש כאלה שטוענים שזה חווית מהבית,

שמי שהייתה לו אמא חזקה מידי למשל

יהפוך להומו, שזה בעצם מה שאנחנו סופגים מהבית.

יש הרבה הומואים שיטענו שזה מולד

לא שאלתי את הבן אדם שאני מכירה על זה

אז הייתי לא מדוייקת ואתה צודק

זה ויכוח ארוך.

כנראה שיש נטייה מסויימת מולדת ומציאות החיים מפתחת את זה.

כפי שגם כתב שמעון בכותרת געווווולד.... ורוצה להוסיף:

גם אני מרגישה שזה לא המקום לדבר על זה.

ולא בגלל שזה לא מתאים לעסוק בזה, כמו שאני לא חושבת שאנחנו יודעים באמת לעזור לך בסיטואציה.

בכלל, הפורום יכול לתת מקום לשתף ולהתייעץ ברמה החברית. 

ואני מאמינה שיש לכך חשיבות רבה, וזה עוזר ומעודד וכו'

עם זאת, לעיתים עצה חברית כעצת אחיתופל....

יש דברים שמצריכים התייעצות עם מישהו חכם יותר ועם יותר נסיון והבנה בנושא.

בנושא זה: נראה לי שעליך לשאול מישהו בוגר שמכיר את הנושא,

(לא מישהו מהסביבה הקרובה אליך, כדי שאם אכן אתם ממשיכים, הדבר הזה באמת יהיה משהו "מהעבר". אתה לא רוצה שכל הסובבים אותך ידעו את זה עליה/עליכם.)

עם זאת אולי להפגש עם יועץ או כיו"ב, שיפגוש אותך/אותה/אתכם.

הרבה הצלחה!!

חויתי חויות לא פשוטות בגיל צעיר עם בעלה של אימי,

היה לי קשר  חזק עם חברה אהובה

שיחות נפש ובאמת אהבה והכלה הדדיות.

היינו יחד אמנם בלבוש מלא

אבל יחד- והרבה.

יום אחד זה נגמר, כי הבנתי שזה לא טבעי.

האסימון ירד מאיפושהו..

התחתנתי עם בחור מדהים ומיוחד,

נולדו לנו ילדים-- מתנות ה'

אנחנו נשואים כבר 16 שנים באהבה גדולה ועבודת המידות

גדלנו ואנחנו ממשיכים לגדול  יחד (עכשיו עם המתבגרים) בכיף ומתוך שמחה.

אף פעם לא סיפרתי לו

ואני לא מתכוונת לעשות את זה.

זה הדבר היחיד שהוא לא יודע עלי!

עם החברה- אין קשר

למעט העברת מידע בנוגע לעבודה משותפת- פעם עד פעמיים בשנה.

והיום- אני אשת מקצוע המטפלת בבנות נושרות, מנוצלות או מוטרדות, מסובכות רגשית וכד'..

ואף אחד לא מבין איך בעזרת ה' האגוזים הקשים מתפצחים במהירות יחסית..

ירידה לצורך עליה.

אז אם זו הבעיה היחידה שלך איתה

(ובעיה זו ממש לא מילה מתאימה)

אז הנח לה,

הכר אותה, גלה אותה, הכל אותה

ובנו לכם בית של אור ואהבה.

זה אחלה שרשור, דיון ברמה, עם כנות. ולוואי שיירבו כמותו.

חשוב לדבר על הכול הכול

אולי לא בהכרח בכל פורום אבל חשוב שיהיה שיח ציבורי בנושאים שהם קשים לנו

התעלמות מהם לא תעזור בכלל רק תחמיר את התופעה

אבל אני מסכימה עם התהייה האם זה מתאים לפורום הזה ספציפית....

וכן, לי היה כמה קטעים כאלה..

אז למי שאמר שזה לא קורה בציבור שלנו אז יש לו טעות..

זה קורה..

בהתחלה חשבתי שאני לבד..

ואז יצא לי לדבר על זה עם בנות וגילתי שזה תופעה די גדולה..

וכמו שאמרו פה.. שבגלל שאין לנו קשר עם בנים וכל הקטע של המניות מודחק אז מתישהוא הוא מתפרץ לא נכון.

ואז זה מבלבל..

הרצון הלהבין ולדעת יכול להרוג את המוח של הבנ"א.

לצאת מזה אחרי זה זה יותר קשה..

או לדעת שיש מצב שאני דו..

לחיות עם בנות באולפנה/ בשירות 24 שעות ביממה ולחשוב על זה..

נראה לי שרק שהתחלתי לצאת עם בנים הבנתי שאז הייתי מבובלת..

שכל הנפילות האלה היו ממקום של חיפוש עצמי..

מקום שלכאורה היה יכול להיות טוב עם היה מכוון למין הנכון..

מהקצת שאני יודע ומכיר - לא נדיר במיוחד במערכת החינוך הדתית לבנים. לגבי הבנות כבר ענו אחרות.

כמה לא פשוט להגיב לשרשור הזה

העניין ממש ברור הלכתית

מצד שני זה קל לשפוט כשזה במגרש של אחרים ...

נשאר רק להתפלל על זה  (לפחות  פעמיים ביום )

בבוקר איך שקמים

יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ.

וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא. וְלֹא לִידֵי עָוֹן. וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן. וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוֹב.

וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ.

וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי. וְגָמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל

ובלילה לפני השינה (מי שהולך לישון)

בָּרוּךְ [ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם ], הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן.  יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ

, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן.

וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הַטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע.

וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וּמֵחוֹלָאִים רָעִים

וְאַל יַבְהִילוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ [ אַתָּה יְהֹוָה ] הַמֵּאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.