יש תקופות בחיים שיכולות להביא לבלבול, וקטע כזה לא בהכרח מעיד על זהות מגדרית.

יהיה טוב.בעז"ה.

ערב חד פעמי או תקופה=כמשמעה?

חשבתי על זה רק קצת, הכל ב'שלוף'.

זו שאלה עם לא הרבה השלכות, אם בכלל.

כי אם אין לזה השלכות על עכשיו, אז אין שום סיבה שהוא יגלה את זה לפני שהיא מספרת לו את זה.

ואם יש לזה השלכות- אז ברור שלא.

ועוד, אם אין לזה השלכות - היא לא צריכה לספר לו על זה (כמובן שהיא יכולה, אבל מה זה נותן?).

(בהנחה שהבנתי את השאלה...  |חושש| )

היא בת 18+-...

וכבר תקופה שכלם יודעים שיש משהו שהם לא רוצים לדעת...

ויום אחד כבר אי אפשר לשקר...

הגיעה הזמנה עם הקדשה אישית...

אין מצב להבריז מחתונה שמקבלים אליה הקדשה אישית...

גם לא אם החתונה "קצת" לא שגרתיתי...

גם אם על ההזמנה כתוב בכתב מסולסל

"כל כלה וכל כלה..."

אני יחסוך את רשימת הבדיחות השחורות...

יום אחד היא קמה בבוקר ו..? "עבר לה"!!!

אז כולם חשבו, "עבר לה? סתם הם רבו.."

נו.. הן בנות, בטח ישלימו עוד יום יומיים...

אבל ב"ה ב"ה ב"ה, זה באמת עבר לה!

עד כמה?
עד כדי כך שהקשר הבא שלה,

שנמשך מעל שנתיים...

היה עם לוחם משיטת 13!!

ואם הם לא גברים,

אז מי כן?!

מוסר השכל?

אני חושב שהמסר מובן...

אם זה הפגם היחיד שלה,

ואין לזה "תופעות לוואי", ה' ישמור...

אז סבבה.

לכל אחד יש את הגבול שלו,

את היכולת שלו להכיל את השונה,

סביר מאוד שהיא צריכה מישהו עם נשמה מידה XL...

אבל אחרי הכל, היא רק צריכה בחור אחד שיהיה מסוגל להכיל אותה בלב שלם...

לענ"ד, היא סבבה והכל!

... סתם באמת גברים

זה פעם אחת לא מראה על כלום פעמיים זה כבר מחשיד 3 זה תלוי אם היא יוצאת עם בנים גם או לא! 

חוץ מזה זה היה בעבר אתה לא יכול לשפוט לפי העבר על סמך מקרה חד פעמי בדוק מה עכשיו קורה איתה מבחינה דתית רוחנית וכו'.

מפאת כבוד הפורום אני לא מפרט פה יותר מדי רק קצת אבל אני כן אומר שזה לא קובע! ותשמח שזה היה חברה ולא בן ככה אם תתחתן איתה יהיה לך אישה בתולה! הבנת?!

דבר שני יש הרבה בנות שעושות את זה בגלל התפרצות הורמונים אז הן דוסיות  הן לא ישכבו עם בנים לפני חתונה עם בנות זה בעיייתי אבל מותר! אן תשים לב כתוב על שמכב זכור מות יומת ולא על משכב נקבה! נק' למחשבה!

מ"לא תעשה נבלה בישראל"

יש שלל בעיות של זהות מינית,

א-מיניות, משיכה לאותו מין משיכה לשני המינים וכדומה

אני שואלת אותך איך הבחורה,

ואיך המידות שלה כי זה מה שבאמת קובע,

כי יכול להיות שזה רק בלבול, וכל מיני סיבות.

אני יודעת שזה לא כל כך קשור

אבל יש איתי בחור בעבודה חילוני

גר בהתנחלות למרבה הפתעתי.

אחרי שבוע הוא סיפר לי שהא גיי

אף פעם לא פגשתי גיי לפני,

חוץ מפעם אחת בקניון

אחד שהוא ממש נשי

שהגעיל אותי לגמרי!

הוא גבר גבר בעיני,

יש לו אישיות מקסימה, והוא מלא בחוש הומור

וכשאני מדברת איתו אני לא רואה את הנטיה הזאת

אלה אני מאוד מחבבת את הבן אדם

הוא לא שונה בעיני.

רק מידי פעם אני שומעת שהוא חולה על שופינג

אבל יש לו טעם טוב 

מה שאני רוצה לאמר,

שלא תדע עד שלא תנסה

עד אז נרבה לשפוט

אני הייתי נותנת לבחורה לדבר

לפני השפיטה.

לא הפריצות היא הבעיה, אלא הסגירות.

דתיים שחיים בחברה כ"כ נפרדת שהם לא יודעים איך לפתח רגשות כלפי המין השני.

ולפעמים ה"קטע" שיש עם חברה.. זה רק כדי לגלות מה זה הדבר האסור.

זה לא מעיד על שום העדפה.. זה רק אומר שהבחורה סקרנית (לפי דעתי זו תכונה טובה )

אני לא חושב שהוא דוגמה טובה.

דבר ראשון- הוא חילוני היום.

דבר שני- הקיצוניות שבה הוא הלך ללגיטימציה לנושאים כמו פגם הברית היא

מוגזמת.

אני מסכים עם הרבה ממה שהוא כותב, אולי כי גדלתי בצורה שדומה למה שהוא מתאר,

ומאוד הזדהיתי עם אישיותו, אבל הצורה שבה הוא הופך חולשות לאידיאלים היא מוגזמת.

ושוב, אני מאוד מעריך אותו ואת מה שהוא עבר,

אני גם לא חושב שאפשר לשפוט אותו, הוא עבר דברים לא קלים בכלל.

סובייקטיבי, אם תקראי את הספר שלו, אני מאמין שגם את תסיקי שהוא חילוני,

(ואולי באותה הזדמנות גם תסיקי את הספר שלו...)

אני חושב שסגירות מוחלטת וטאבו על נושא מיניות הם אלה שלעיתים גורמות

לבני הציבור הדתי\ חרדי לבטא את המיניות שלהם בצורה בעייתית, זה לא

אומר שהם בעייתים, אלא הצורה שבה הם גדלו, ואם זה היה ונגמר, אז למה לא?

חוץ מזה שפריצות היתה קיימת בכל דור, ולא חסר דוגמאות בתנך, השונה היום הוא לגיטימציה

יותר רחבה, מתוקף מציאת שותפים לסטיות במקומות כמו אינטרנט.

מה שפעם היה נטייה להסתיר, היום הופך לנורמה.

גם אני סקרן

אבל מכאן ועד לגלוש לתחומים בעיתיים - הדרך ממש רחוקה, לפחות בעיני.

לגבי הדתיים - אני מאוד מסכים עם זה שהם נבעכים, שלא מסוגלים להתמודד עם החיים הכלליים - לא מסוגלים להכיל את העולם הגדול עם כל העוצמות שלו.

טוב - יש כאן מה לעשות - זה המשימה של הדור לנו - להצמיח את הקודש הרחב יותר, שיכול להכיל את כל כוחות החיים.

אבל בשביל זה צריך א' - אנשים יראי שמים, ב' - אנשים אינטלגנטיים - בעלי אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה שכלית,

ג' - אנשים "גיבורים" - אנשים ששולטים בעצמם גם אם הם חיים חיים במלוא עוצמתם.

בקיצור - צריך חכמים, גיבורים ועשירים.

חכם גיבור ועשיר.

אם הוא יגיע על סוס אז בכלל מעולה

משפיע על ההוה ועל העתיד????

אני לא אומרת שלא צריך לברר ולבדוק- אלא לקחת בערבון מוגבל ולראות מי היא היום.

כבר כתבתי את זה נראלי כבר כמה פעמים, התשובה כוחה כה גדול, ואיננו מכירים בכוחה של תשובה, למי שרוצה יש דיון מהמם בספרו של ר' אשר וייס- מנחת אשר על דברים, אחת מהדיונים על פרשת ניצבים/האזינו מדבר על תשובה, ולמה היא לא מוחקת דיני בשר ודם, אנחנו צריכים להפנים(ואני אומר את זה לעצמי לא פחות מאף אחד אחר, ואפילו יותר)-

'מה שהיה- היה'

זהו המציאות עכשיו היא אחרת, זה לא אותו בן אדם!!(ואני מדבר כאחד שהחליף את השם...)

מה שנקרא לא להכניס ראש בריא למיטה חולה.

ד.א לכן הנחיות הרבנים בעניינים האלו הם לא לספר על אירועים כאלו מהעבר עד פגישה יותר מאוחרת שבר מכירים/אפילו לא לספר בכלל.

זה עד כדי כך נפוץ!?!?

(פעם שלישית או רביעית שאני נתקל במקרים כאלה)

בס"ד

הלו, בני אדמים מה נסגר?

א. הנושא ממש - ממש - ממש לא מתאים לדיון פה.

ב. הקלות שבה אנשים פה מתייחסים לנושא, היא מחרידה.

כולם פה כאילו מה זה מחוברים לכל הקטע הזה של תשובה, וזה כאילו כ"כ מתאים לחודש אלול (לקרוא בנימה משתפכת).

יודעים מה? אם אנחנו מחפשים התייחסות רלוונטית מענייני דיומא, הבה ונפתח את פרשת השבוע ונראה מה דינו של מי שטרם הגעתו לבגרות הוא "בודק את הגבולות" בצורה מוגזמת. התשובה היא: "ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת".

אני מדבר, כמובן, על 'בן סורר ומורה'. כאילו מה כבר הוא עשה? גנב קצת בשר ויין כדי למלא את התאווה שלו? מי שישמע, ביג דיל. נפלתם על הראש? להרוג אותו בגלל זה?
אז הנה - חז"ל אומרים לנו שהוא נידון על שם סופו. ז"א מי שמראה בגיל כזה שהוא לא בוחל באמצעים ע"מ להשיג את מה שבא לו, מי שלא יודע להציב לעצמו גבולות, צריך לעצור אותו לפני שהוא יעבור את הגבול לגמרי.
הדבר האחרון שאני מנסה לעשות הוא לבטל את עניין התשובה. ברור שלא. אבל על פניו נשמע שההתייחסות פה לתשובה היא מאד סבבאית, משהו כמו "יאללה נלחץ על הכפתור של התשובה והכל טוב".

זה פשוט לא עובד ככה! תשובה זה דבר שצריך לשנות אותנו מהיסוד אדם אמור להיזכר במה שהוא עשה ולהיתקף בבושה וצער כ"כ גדולים עד שהוא יתחיל לבכות, יאבד את התיאבון שלו ויכנס לדיכאון. מהרגע שבו זה קרה, הוא מצווה לא להיזכר בזה עוד, ולא להתעסק בעבר יותר. אז הוא יודע שהוא באמת נמצא במקום אחר לגמרי.

ועכשיו שאלה לבנות שפה. בפרשת השבוע מופיע דין נוסף, אדם שאונס מישהי ח"ו, צריך לשלם קנס של 50 שקל (ובמונחים של ימינו קצת פחות מ5000 ש"ח). ויש עוד איזה סעיף, וזהו. זה הכל. אפילו לא כתוב שאסור לעשות את זה!!!
ועכשיו לשאלה: מי היתה מוכנה להתחתן עם מישהו שרק פעם אחת היה לו "קטע" כזה? הוא שילם את חובו לחברה (- ה'ח' בקמץ או בסגול, איך שבא לכם...) והוא חזר בתשובה.

למה אני לא רואה פה אלף אצבעות באוויר? מעניין לא?

חברות וחברים, מה יותר חמור? לנהל קשר זמני שכל כולו עומד בסתירה להוויה הדתית? או נפילה חד פעמית במשהו שהוא אפילו לא איסור?

המטרה היא כמובן לא להתיר מעשי נבלה, אני לא רוצה להעלות על הכתב את הדרך שבה אני מציע לטפל באנסים. מטרתי היא להראות שנקודת המבט שלנו היא מאד סבייקטיבת ומושפעת מהלך הרוח שסביבנו.
 

מה שהפך לנורמה בחברה החילונית אצלנו הוא מתקבל בסלחנות מסויימת וזה, בעיני, החמור מכל!

שיהיה לכולנו חודש של תשובה אמיתית.

שמעון.

נ.ב. אין כאן אף מילה שמכוונת אישית למישהו. בבקשה אל תהפכו את התגובה הזאת לאר"נ.

זה כ"כ לא נכון.. אני דוגלת מאוד בלא לחפור בעבר ולהתקדם לעתיד ולהסתכל על ההוה אבל "קטע" עם חברה- היא מנסה לגבש לעצמה את הזהות (או שיכול להיות שלא הבנתי נכון.. ) ממש אבל ממש לא דומה אפילו בקצת לאנס..

למה שלא תתחתן עם רוצח?? אנס זה מישהו שרצח נפש של מישהי. הוא לקח ממנה את הדבר הכי חשוב לה: אמון, פרטיות וצניעות. ואנס זה לא בא לו מהתקף של רגע גם לא רוצח..

אבל מישהי כשהיתה קטנה, כשלעז** כל הזמן מדברים על זה ואומרים שזה לגטימי ואפשר לדבר על זה ע"ע "עצת נפש" וכאלה אז בטח שיבואו לה רעיונות כאלה..

אני אומרת שתחזור בך..

ולא להשוות לשום דבר.

לא לתת לגיטימציה ח"ו,

אבל לזכור שאנשים עושים טעויות בחיים,

ולכן יש תשובה בעולם.

שוב, בלי לגיטימציה לזה-

אבל אחרי שזה כבר קרה-

כן,

יש מקום לחזור! בהחלט!

וכאלו דברים לא מספרים, לא לפני ולא בהתחלה.

רק אם יש קשר רציני.

וגם אז- יש כאלו שאומרים שאפשר לא לספר בכלל.

כי אם זה היתה טעות, לא משפיע על כלום בהווה,

אז למה ללכת עם זה לכל מקום?!

שצריך להיכנס לדיכאון כאשר עושים תשובה?

כמובן שצריך להצטער ולהתחרט על המעשה עפ"י הפרופורציות שלו, אבל אם ניכנס לדיכאון מכל חטא שאנחנו עושים- לא נצליח לעשות תשובה באמת וגם לא להתקדם לשום מקום.

להיפך-

בתשובה לא צריך להיכנס לדיכאון,

יש עניין בלב נשבר,

שזה רחוק מדיכאון.

ושמחה- זה הדרך בעבודת ה'.

לקום מחדש אחרי כל נפילה שהיא,

לא ליפול יותר עמוק.

לא נראה לי שהוא התכוון דיכאון ברמה קלינית, שתביא את החוטא להתאבדות.

הוא רק התכוון להעביר מסר שזה לא כ"כ פשוט. יותר נכון, זה בכלל לא פשוט.

כולם פה כותבים על הסליחה של ה', ותשובה. והאמת, שזה לא דבר שמגיעים אליו כ"כ בקלות.

והרבה יותר מזעזע הלגיטימציה שנותנים פה לדברים האלה.

בדקה, ניסתה, סקרנות וטבעיות...

מזה? ואם אני קלפטומן אז גם יש לגיטימציה?

הדוגמה גרועה, אז מה?

הרעיון הובן. יש דברים שאי אפשר לתת להם לגיטימציה!!!!

יש לי יצר, תאווה- עובדים על זה. נלחמים (תשאלו את מטורפי, מלחמה זה לא קל, זה ארוך ומטיש).

אפילו תדברו על קלות התשובה, אבל שיהיה ברור שזה רע!!!

ונכון, עצת חכם הכי חשובה.

אבל לא זו השאלה, השאלה היא מה אנחנו (המדייטים) היינו עושים עם זה.

אני לא חושבת על הכעס של אלוקים,

או על הרגימה באבנים

שאני פוגשת את הבחור הגיי בעבודה שלי

אני רואה בן אדם שהוא מותק של בחור ויש לו אחלה מידות

ויש לו זהות מינית מבולבלת ולא קל לו לחיות ככה,

יש לזה לגיטמציה בעיני ואני לא הוקיע בן אדם שנולד ככה

ולא נלחם בזה,כי זה נסיון שבחיים אף אחד לא יבין

עד שיחווה אותו בעצמו.

אז פשוט בוא נהרוג אותו כי הוא לא נמשך לבנות,

באופן טבעי, זה אחלה תירוץ להביא את כל

האיומים של התורה ברגימת אבנים,

כשאתה באמת לא מבין מזה זהות מינית לא ברורה

ואני מאחלת לך שלא תבין.

אני רואה בני אדם, לא מה יענישו אותם

כי זה כבר עסקים של אלוקים ולא של אף אחד כאן

אז אני מעדיפה לחבק אותם, במקום ליצור עוד שנאת חינם

בלשנוא כאלה שהם לא כפופים לדבר אלוקים

מי שמך לשופט?

תגיד לי מי שמך לשופט?

הומו הוא לא אנס ובחיים לא יהיה אנס

הוא בן אדם שהזהות המינית שלו לא ברורה

לכן יש לו משיכה לבנים, זה משהו מולד.

ואנשים בבקשה תפסיקו להיות דוסים חשוכים

ותתחילו לדון בעוד נושאים רציניים,

זה לא יהרוג אתכם מבטיחה.

קודם כל להירגע,

לא לתת לגיטימציה לדברים כאלו,

זה לא דוסים חשוכים,(עם דגש על החשוכים)

זה דוסים, כן, שרוצים להוסיף קדושה בעולם,

וחיים לפי תורה.

אין שום לגיטימציה לדברים כאלו ח"ו!

הלגיטימציה היחידה, זה לתשובה, ולכל חוטא יש אפשרות לשוב,

ולהיות הומו, סליחה, בלי להילחם בזה, זה נקרא לא לשלוט ביצר,

יש דרכים לטפל בבעיות. גם אם זה קשה.

אבל אני בוחרת לחבק בן אדם כזה ולא להרחיק אותו

ולא לצעוק גאוולד גאוולד!!

ולמדר נושאים מהפורום כי לא פתוחים כאן לשמוע אותם

לכן אתם דוסים חשוכים,

כי אוהבים כאן להתעלם מנושאים חשובים

שחשוב מאוד לדון בהם, גם הם לא קולעים

לרמה הדוסית ביותר של חברי הפורום.

למי שמתאמץ לשוב באמת. לחיות באור הנכון.

את החיבוקים האלו יש מספיק בחוץ,

והם גורמים רק לבילבול.

וכן, אני קוראת בחוץ למקומות בהם לא חיים לפי תורה. בהחלט.

ואני לא דוסית,

כך הראייה שלי קצת הרבה יותר מורכבת.

חבל מאוד.

עד עכשיו התנהל פה דיון ענייני מאוד ופורה.

כשהדיון מתחיל להיראות כמו מריבה של ילדים בכיתה ג' אפילו אני ארגיש צורך לנעול.

אשמח אם תמשיכו את הדיון בצורה עניינית ומתוך קבלה של העובדה שיש כאלו שחושבים אחרת ממכם.

אני חושב שצריך לעשות הפרדה בין המעשה עצמו שאין לו לגיטימיות לדעתו של אף אחד מהמגיבים פה (בינתיים...) לבין היחס לחוטא עצמו כבן אדם ובמיוחד אם הוא במגמת חזרה בתשובה.

תהנו מלהתווכח אם הדיון הזה מתאים לכאן או לא

לא תשיגו דבר !

מי שרוצה דיון אמיתי מוזמן לאישי.

נראה לי שישנה טענה הפוכה, שדבר זה לא ייהפך ל'נחלת הכלל' זה נורא אינטימי שראוי שיעסקו בו רבנים, אך לא בציבור. הרב יעקב אריאל, הרב יהושע שפירא, שניהם עוסקים בעניין, והם נראים לי די דוסים...

אינני מסכים עם הטענה הזו, זה שלא צריך לעסוק בזה/לעסוק בזה באינטימיות, אנשים 'מנהיגי הציבור' או כל טענה כזו, הדבר היה נכון אם זה היה תופעה זניחה, אך מאחר שזה תופעה רחבה, כפי שאמר לי רב שמתעסק בעניין, אחד מכל עשרה אנשים יש בו צד כזה... דבר כזה צריך לשים על השולחן בלי להתבייש!!

הרבנים שהזכרת מתעסקים בזה בשיא הדסקרטיות שיש..

לעולם לא תשמע אותם מדברים בקול בנושא.

וכל מילה נוספת בנושא מיורת.

אפשר לדוש שעות בעברו של אדם.

האם היה לו נטיות הפוכות.

האם היו לו נפילות

מחלות נפש וגוף

ושער מרעין בישין,

זהלא מה שיפתור את זה..

שאני שמעתי מהם בפומבי.

חוץ מזה, אני חושש, שגם אם לא, יכול להיות... שזו טעות, הסתרת הדברים לא פותרת אותם, הכנסתם למילון המושגים הקיים לא פוגעת, אם ניתן לזה יחס נכון, נוכל למנוע נפילות.

אם כמו"ר אבי שליט"א למד ריקוד, אז הוא היה מוקף בהומואים, ואם הוא לא היה מתחבא מזה, הוא אמר לנו בפירוש(הוא אמר את זה גם בראיון בעיתון פעם) יש דבר כזה, אני לא מפחד ממנו, זה רע,  זה לא דרכנו!

בדיוק כמו נפילות בפורנוגרפיה. כשמו"ר אבי עלה על זה שפלוני נופל, הוא לא כעס, הוא אמר לי משפט כזה-ישנן דרכים טהורות להכיר נשים, זה לא דרך! אני חושב שזה דבר שאמנם בטווח הקרוב לא השפיע, אך היום אני יכול בוודאות לומר שזה מה שנתן לי את הברקסים הכי חזקים.

הערה, אני מכיר מישהו שהוא הומו מוצהר, הייתה תקופה שהוא ניסה לחזור בתשובה, וניסה לצאת מזה, לא הלך לא לצערי.

הוא אמר לי שהוא היה מת להתחיל מהתחלה, בשביל לדעת אם זה מולד או שזה בגלל חוויות שהוא עבר.

בקיצור מה שרציתי להגיד שבניגוד לטענה, זה לאו דווקא דבר מולד.

יש על זה ויכוח אם זה מולד או לא,

יש שטוענים שזה הצטברות של הורמונים ודברים כאלה,

שקובעים את הנטייה וככה זה מולד

שחסר בחומר מסוים יגרום לנטייה מסוימת.

יש כאלה שטוענים שזה חווית מהבית,

שמי שהייתה לו אמא חזקה מידי למשל

יהפוך להומו, שזה בעצם מה שאנחנו סופגים מהבית.

יש הרבה הומואים שיטענו שזה מולד

לא שאלתי את הבן אדם שאני מכירה על זה

אז הייתי לא מדוייקת ואתה צודק

זה ויכוח ארוך.

כנראה שיש נטייה מסויימת מולדת ומציאות החיים מפתחת את זה.

כפי שגם כתב שמעון בכותרת געווווולד.... ורוצה להוסיף:

גם אני מרגישה שזה לא המקום לדבר על זה.

ולא בגלל שזה לא מתאים לעסוק בזה, כמו שאני לא חושבת שאנחנו יודעים באמת לעזור לך בסיטואציה.

בכלל, הפורום יכול לתת מקום לשתף ולהתייעץ ברמה החברית. 

ואני מאמינה שיש לכך חשיבות רבה, וזה עוזר ומעודד וכו'

עם זאת, לעיתים עצה חברית כעצת אחיתופל....

יש דברים שמצריכים התייעצות עם מישהו חכם יותר ועם יותר נסיון והבנה בנושא.

בנושא זה: נראה לי שעליך לשאול מישהו בוגר שמכיר את הנושא,

(לא מישהו מהסביבה הקרובה אליך, כדי שאם אכן אתם ממשיכים, הדבר הזה באמת יהיה משהו "מהעבר". אתה לא רוצה שכל הסובבים אותך ידעו את זה עליה/עליכם.)

עם זאת אולי להפגש עם יועץ או כיו"ב, שיפגוש אותך/אותה/אתכם.

הרבה הצלחה!!

חויתי חויות לא פשוטות בגיל צעיר עם בעלה של אימי,

היה לי קשר  חזק עם חברה אהובה

שיחות נפש ובאמת אהבה והכלה הדדיות.

היינו יחד אמנם בלבוש מלא

אבל יחד- והרבה.

יום אחד זה נגמר, כי הבנתי שזה לא טבעי.

האסימון ירד מאיפושהו..

התחתנתי עם בחור מדהים ומיוחד,

נולדו לנו ילדים-- מתנות ה'

אנחנו נשואים כבר 16 שנים באהבה גדולה ועבודת המידות

גדלנו ואנחנו ממשיכים לגדול  יחד (עכשיו עם המתבגרים) בכיף ומתוך שמחה.

אף פעם לא סיפרתי לו

ואני לא מתכוונת לעשות את זה.

זה הדבר היחיד שהוא לא יודע עלי!

עם החברה- אין קשר

למעט העברת מידע בנוגע לעבודה משותפת- פעם עד פעמיים בשנה.

והיום- אני אשת מקצוע המטפלת בבנות נושרות, מנוצלות או מוטרדות, מסובכות רגשית וכד'..

ואף אחד לא מבין איך בעזרת ה' האגוזים הקשים מתפצחים במהירות יחסית..

ירידה לצורך עליה.

אז אם זו הבעיה היחידה שלך איתה

(ובעיה זו ממש לא מילה מתאימה)

אז הנח לה,

הכר אותה, גלה אותה, הכל אותה

ובנו לכם בית של אור ואהבה.

זה אחלה שרשור, דיון ברמה, עם כנות. ולוואי שיירבו כמותו.

חשוב לדבר על הכול הכול

אולי לא בהכרח בכל פורום אבל חשוב שיהיה שיח ציבורי בנושאים שהם קשים לנו

התעלמות מהם לא תעזור בכלל רק תחמיר את התופעה

אבל אני מסכימה עם התהייה האם זה מתאים לפורום הזה ספציפית....

וכן, לי היה כמה קטעים כאלה..

אז למי שאמר שזה לא קורה בציבור שלנו אז יש לו טעות..

זה קורה..

בהתחלה חשבתי שאני לבד..

ואז יצא לי לדבר על זה עם בנות וגילתי שזה תופעה די גדולה..

וכמו שאמרו פה.. שבגלל שאין לנו קשר עם בנים וכל הקטע של המניות מודחק אז מתישהוא הוא מתפרץ לא נכון.

ואז זה מבלבל..

הרצון הלהבין ולדעת יכול להרוג את המוח של הבנ"א.

לצאת מזה אחרי זה זה יותר קשה..

או לדעת שיש מצב שאני דו..

לחיות עם בנות באולפנה/ בשירות 24 שעות ביממה ולחשוב על זה..

נראה לי שרק שהתחלתי לצאת עם בנים הבנתי שאז הייתי מבובלת..

שכל הנפילות האלה היו ממקום של חיפוש עצמי..

מקום שלכאורה היה יכול להיות טוב עם היה מכוון למין הנכון..

מהקצת שאני יודע ומכיר - לא נדיר במיוחד במערכת החינוך הדתית לבנים. לגבי הבנות כבר ענו אחרות.

כמה לא פשוט להגיב לשרשור הזה

העניין ממש ברור הלכתית

מצד שני זה קל לשפוט כשזה במגרש של אחרים ...

נשאר רק להתפלל על זה  (לפחות  פעמיים ביום )

בבוקר איך שקמים

יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ.

וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא. וְלֹא לִידֵי עָוֹן. וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן. וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוֹב.

וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ.

וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי. וְגָמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל

ובלילה לפני השינה (מי שהולך לישון)

בָּרוּךְ [ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם ], הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן.  יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ

, וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן.

וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הַטּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע.

וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע וּמֵחוֹלָאִים רָעִים

וְאַל יַבְהִילוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ [ אַתָּה יְהֹוָה ] הַמֵּאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.