זה מקרה בו לא הייתי מעיזה לנסות ולייעץ מעל גלי האינטרנט

עצות בפורום זה נחמד, אבל יש מקרים שזה לא מספיק, וצריך גם עין מקצועית 

מאחלת המשך דרך צלחה בהנקה! הלוואי שתצליחו!!!

את יכולה להגיד לנו מאיזה איזור את ונמליץ..

במקביל לשאוב בין לבין,לנוח טוב ולאכול טוב.

אם את אוהבת חילבה זה נהדר,אם לא יש כדורי חילבה.

אבל לא לשחק עם זה,אם הוא יורד במשקל יש כאן איזשהו בעיה. איך הטיטולים שלו?

אם כבר רשמת על טיטולים.

מה זה אומר אם יש לה יציאה רק פעם ביום או יום וחצי?

היא בת שבועיים ויונקת מלא (חוץ מארוחה אחת מטרנה בלילה...)

עוד לא הספקתי לשקול אותה...

לדעתי אל תספרי לו הנקות, לא כל כמה זמן, ולא כמה זמן כל הנקה, אולי הוא רוצה יותר אבל את מפסיקה כי מישהו אמר לך שצריך כל 3 שעות X דק'?  גם לי כשיצאתי מבי"ח אמרו 20 דק' כל 3 שעות, אבל בשטח, הילדה הייתה יונקת שעה כל 20 דק', זה מתאזן להם סביב גיל 3 חוד', אבל- קודם כל- הנקה ללא הגבלה, ככה גם הגוף שלך ידע כמה חלב הוא באמת צריך- לפי דרישה.

וכמובן- לא לוותר על יועצת הנקה, חבל ברגע האחרון לעבור לתמ"ל כי לא הסתדרת לבד, וכמובן חשוב מאוד לילד להעלות משקל.

בהצלחה- מי ייתן ותגלי בהנקה חוויה קסומה ומעצימה

יש צדק בדברייך, אכן אני רואה שכך זה עובד. 

הבוקר, רק שמתי לב שיש לבן שלי הגברה לכמויות החלב בהנקה. 

פשוט כל שעה רצופה הוא ביקש. הנקה במשך חצי שעה בערך. 

אמרו לי לשאוב בכדי שתיהיה לי הגברה לחלב, אתמול התחלתי פעם ראשונה השאיבה היתה מלחיצה בקושי יצא חלב (אחרי הנקה.) נורא הצטערתי..

הבוקר עשיתי שוב שאיבה יש שיפור בכמות החלב אבל עדיין לא הגיע ל- 10 מ"ל. 

שאלה 1: האם אחרי כל הנקה אני צריכה לשאוב? (גם באמצע הלילה???)

שאלה 2: אם הוא ינק במשך 20 דק' חצי שעה, והלך לישון בלילה למשל 5 שעות ולא קם לינוק אני אמורה להעיר אותו שוב כדי לאכילו? 

את מקבלת ייעוץ מיקצועי? מישהי ראתה את התפיסה של התינוק? נשמע לי שאת מקבלת עצות לא טובות וחבל. חבל לבן שלך וחבל לך, כי נשמע שאת דווקא כן מעוניינת לשמור על ההנקה

זאת הרופאת ילדים של הבן שלי- שאצלה אני באה לשקול כל שבוע. 

וחברה שלי עם ניסיון בהנקה שכך לימדו אותה וראתה תוצאות. 

הלוואי ויכולתי לקבל יעוץ מקצועי - כמה עולה יועצת הנקה? 

אגב, איך לעזאזאל הנשים של פעם היו מניקות ללא יעוץ מקצועי? איך הן היו מניקות?? למה היום חייבים יועצת בכל חור?? 

אפילו לא רופאי ילדים. מתוך 10 שנים של לימודי רפואה, הרופאים לומדים על הנקה לא פחות מ.... 4 שעות!

מה שמצער עוד יותר, הוא שלמרות זאת הם מרשים לעצמם לייעץ בנושא בו הם פשוט לא מבינים דבר.

ייעוץ יעלה לך הרבה פחות מתחליפים.

נשים היו מניקות אחרי שבמשך כל חייהן הן היו רואות את אימותיהן ובנות משפחתן מניקות... היום זה לא המצב, למרבה הצער.

הרבה נשים נותנות בפורום הרבה עצות בנוגע להנקה, אבל כשמדוברב:

1. תינוק שנולד לא גדול

2. לא עולה במשקל ואף

3. יורד במשקל ולא זאת בלבד

4. יישן שעות רבות ברציפות

אני נזהרת מאוד. תינוק צריך לאכול, וזו המטרה הראשונה של יועצות ההנקה.

במצבכם היום אני רואה שני התפתחויות אפשריות:

1. התינוק מתחיל לקבל בקבוקים, ההנקה לא מתקדמת, על כן ייצור החלב פוחת, על כן התינוק מקבל יותר בקבוקים, על כן ההנקה פוחתת עוד יותר, על כן החלב פוחת עוד יותר, וסוף מהיר להנקה. או:

2. יועצת הנקה מגיעה, שומעת את סיפור ההנקה, רואה איך התינוק יונק, מזהה את הבעיה, אולי מנחה אותך לתת תחליפים, אבל מנחה אותך כיצד לעשות זאת בדרך שלא תפגע בהתפתחות ההנקה, ובמקביל עובדת איתך על תיקון הבעיה (שאנחנו לא יודעים מה היא, כאמור, מכיוון שלא ראינו את ההנקה, וממילא אף אחת מאיתנו איננה יועצת הנקה, בוודאי לא ה"אמא לשלושה" מלמעלה שסתם העתיקה תשובה לא קשורה מהאינטרנט כדי לפרסם אתר שלה).

מצער וקשה להיתקל בבעיות הנקה, מה עוד שבדרך כלל זה קורה מיד אחרי לידה, לא פעם ראשונה...

מקווה שתעלו על דרך חדשה וטובה!

הי רות22,

אני חושבת שיש לי כמה תשובות בשבילך והן מגיעות מנשות המתמקצעות בתחום:

1. הודיה כהן, תזונאית קלינית המעבירה סדנאות תזונה במלון יולדות הדסה בייבי, אומרת שמחקרים לא הוכיחו שיש מזונות או משקאות שמגבירים את ייצור החלב. אם את מרגישה שמשהו גורם לה לייצר חלב, את יכולה להמשיך לצרוך אותו.

חשוב שתדעי, שכדי לייצר חלב את זקוקה למנוחה, רגיעה, ארוחות מסודרות ומאוזנות. לדבריה, אורח החיים הוא הקובע את ייצור החלב אפילו יותר מהתזונה.

חשוב להקפיד על אוכל אמיתי ופחות אוכל מוכן. מזון מעובד כמו שניצלים, חטיפים וצ'יפס לא מומלצים.

2. מיתוסים שגויים הקשורים בהנקה ואכילה:

1. לא ניתן לרדת במשקל בזמן ההנקה – לא נכון
2. יש מזונות שגורמים לגזים אצל התינוק כמו קטניות, כרוב, מיץ פרי – לא נכון
3. אסור לשתות קפה – לא נכון
4. אסור לשתות משקאות מוגזים – לא נכון
5. אסור לאכול שום ובצל – לא נכון
6. יש מזונות המגבירים את ייצור החלב כמו בירה שחורה ושקדים – לא נכון
7. צריך לשתות חלב כדי לייצר חלב – לא נכון
8. לנשים צמחוניות לא כדאי להניק – לא נכון

3. אם הטכניקה טובה, הנקה צריכה להמשך בממוצע בין 20 ל-40 דקות (צד אחד או שני צדדים, לא משנה).

כשמניקים תינוק, קשה למדוד את כמות החלב שהוא ינק. הדבר כמובן שונה, כשמזינים תינוק מבקבוק עם שנתות, אבל אנחנו תמיד מעודדים הנקה.

חשוב לדעת, תינוק צריך לינוק ארוחות קטנות ותכופות, אך הכמויות הדרושות לתינוק הניזון מפורמולה משתנות, בהתאם לגילו. כך, למשל, ביממה השלישית לחייו, תינוק שאינו יונק זקוק לכ-150 סמ"ק ביום, ואילו תינוק בן חודש זקוק כבר ל-150 סמ"ק פורמולה בכל ארוחה. כשתינוקות יונקים, המצב שונה. עבור תינוק בן חודש, יתכן שכמות של 60 סמ"ק חלב-אם תהיה ארוחה יפה. בימים הראשונים, ארוחה של חלב אם יכולה להיות כמה טיפות, או מספר בודד של סמ"ק.

אמהות המזינות מבקבוק, שימו לב: לבקבוקים של חברות שונות יש שנתות שונות על הבקבוקים. במילים פשוטות, קווי הסימון אינם זהים, והכמויות לא זהות. חשוב לדעת ולזכור.

תשובה מד"ר ג'ינה ויסמן, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, המעבירה סדנת הנקה במלון יולדות הדסה בייבי.

4. באופן כללי, אם התינוק החזיר את משקל הלידה שלו תוך שבוע, בדרך כלל אין צורך להעיר אותו. עד שהוא מחזיר את המשקל, מומלץ להציע לו לאכול באופן הבא: להניח את התינוק על בית החזה שלך, כשראשו כלפי מעלה מתחת לסנטר שלך, ורגליו כלפי מטה על הבטן שלך. הציעי לו לאכול לעיתים תכופות, והיי קשובה לסימני רעב ראשונים שהוא מראה.

בימים הראשונים, כדי שהתינוק ישאר ערני במהלך היניקה, וכדי לשמור על יעילות בהנקה, ניתן לסחוט לתינוק חלב, תוך כדי ההנקה.

תשובה מד"ר ג'ינה ויסמן, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, המעבירה סדנת הנקה במלון יולדות הדסה בייבי.

לטיפים נוספים הצטרפי לדף של הדסה בייבי בפייסבוק

הלינקים לא מועילים לה לגוגל בגלל "טיפול" שעשיתי בשרת)

אני פשוט מתוסכלת אני צריכה כל הזמן לחשוב פעמיים  על כלדבר שאני אוכלת אם זה יעשה לה גזים או לא

בימים הראשונים אחרי הלידה שתיתי הרבה בירה כדי להגביר את החלב,

אני לא יודעת מה זה עשה לחלב אבל גזים זה עשה לילדה שלי,

וברגע שהפסקתי לשתות בירה הפסיקו לה הגזים...

מה אי אפשר לאכול כלום? אין פלא שירדתי ככה במשקל(13 קילו) אני רואה את אחותי ישילדה חודשיים לפני שותה קולה מזיעה אני מאוד אוהבת ואני לא יכולה לשתות ,הכנתי לילדים פלאפל ואני רק יכולה להסתכל על האייס קפה אני יכולה לחלום בחלום השביעי,על המיץ תפוזים הקפוא שנמצא במקרר אני יכולה רק להביט והע.וגת שמנת של אמא שלי נאכלת עם ייסורי מצפון כבדים ביותר .עוד מעט אני לא ישתה מים וזהוהגזים שלה מופיעים כל לילה קבוע. הסמפוזיון מתחיל משעות הערב המאוחרות..אני מחכה שיעברו כבר השלושה חודשים האלה.

סליחה אבל נראה לי שאת ממש מגזימה... לא צריך להתענות כל כך...

נסי תה שומר,

נסי להחזיק אותה במנשא (תינוכיס) בתנוחת עירסול... אצלי זה מרגיע אותו (והרגיע גם את הקודמים) בשניות. או סתם להחזיק אותה קרוב אל ליבך (קצת קשה לי לבטא את התנוחה במילים)-  צמוד לבטן ולחזה שלי עם מוצץ בפה ומתנדנדת / רוקדת איתו והוא נרגע מהר מאוד...

את חושבת שלא ניסיתי את מה שאת אומרת?יש לי שלושה ילדים ויש לי נסיון בגזים אצלה זה פשוט לא עובד ושום תה לא עובד עליה היא כל היום בידיים שלי.אצל הקודמים זה לא היה כ"כ נורא אפילו הייתי חוטאת מידי פעם ושותה איזה כוס קולה ועוד כל מיני דברים שעושים גזים.אבל היא משהו מיחד היום אכלתי מלקי בבוקר והיא צרחה לי איזה 3 שעות.אני חושבת שכל ילד זה משהו אחר.

אין קשר בין שום מאכל לגזים - כך מצאו המחקרים.

אם במקרה נראה לך שמשהו ספציפי מטריד את התינוק, תעשי ניסוי: שלושה ימחים תמנהעי מאותו המאכל בלבד, ותראי אם יש הבדל. לטובה. מאכל אחד בלבד םפציפית, שהרגשת שהוא ספציפית מטריד את התינוק.

הוכח שאין שום קשר בין שום מאכל לגזים?

אני הבנתי שלא מצאו מאכל מסוים שגורם לתינוקות גזים, אבל שגם לא שללו את האפשרות שלתינוק מסוים מאכל מסוים כן עושה גזים - פשוט כל אחד לגופו ולא מאכל אחד שכולם מגיבים אליו רע.

וזה גם מסתדר עם ההדרכה המעשית בסיפא של דברייך.

אכן יש אפשרות שלתינוק כזה או אחר מציק מזון כזה או אחר...

תודה שהפנית את תשומת לבי!

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.

אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.