למה רע לי?Slow motion

יש איתי בכיתה את הבנות שביקשתי.

אבל רע לי. ולא נחמד.

אין יותר מדי בנות שאני לא רציתי להיות איתן ושהן איתי.

אבל לא טוב לי.

למה? 

כי אלו לא באמת החברות הטובות שלי?

כי הבנות שהייתיאיתן הכי הרבה בכיהת אחרת?

כי יש כמה בנות שממש רציתי להיות איתן ואני לא?

כי הרבה דברים שהיו לי מובנים מאליו כבר לא?

אוף. שונאת את כיתה ז'.

סת'כלי החתימה שלךט!הר
למה? כיתה ז' זה אחלה!עכבר הכפר

איך נהנתי בה [שנה שעברה ]

 

בקשר לחברות שלך-תנסי ליצור איתן קשר, ובעז"ה תהיו חברות טובות.

 

חוצמיזה-ה' לא סתם שם אותך דווקא בכיתה הזאת. יכול להיות שיש שם ילדה שזקוקה דווקא לך

 

וד"א-באמת תסתכלי על החתימה

 

יום טוב! =)

 

 

אל תדאגי, לכולם זה ככה בשבוע הראשון.ניגונים

מהנסיון שלי, רציתי לעבור כיתה בהתחלה. היום אני מודה על כל רגע שנשארתי עם הכיתה המדהימה שלי.


תני לזה צ'אנס.

כיתה ז', כיתה ז'....שמע קולי

בס"ד

|נזכר בעבר הרחוק| 

חס וחלילה שאני מתנשאת או משהו, גם אני עד לא מזמן (לא הרבה שנים בכלל) הייתי שם, בכיתה ז'... אבל כיף לי להזכר בשנה הזאת =].

בכיתה ז' לא התחלקנו אומנם ל2 כיתות אבל בכיתה ט' זה קרה. החברה הכי טובה שלי, שאותה הכרתי מאז כיתה א' והיינו החברות הכי טובות, לא הייתה בכיתה שלי, ואני הייתי במרה שחורה כל החופש הגדול. כ"כ התבאסתי מזה שאפילו תכננתי לעבור לכיתה שלה. בפועל, זה לא קרה. אני אגיד לך מה אני עשיתי ביום הראשון ללימודים בכיתה ט' שבחיים לא הייתי חושבת שאני עשיתי דבר כזה, ששנה אחרי אותם בנות באו וספרו לי את זה. בכל כיתה יש תורים, מה עושים בדרך כלל ביום הראשון שלא מכירים כ"כ הרבה אנשים? מתיישבים ליד האנשים שאני כן מכיר. מה שנוצר תורים של ישובים. אני, עזבתי את התור של האנשים שאותם הכרתי מגיל אפס ועברתי לתור שאף בת אני לא מכירה שם. אף אחת. מילא להתקע ליד בנות שאני לא מכירה אלא שגם דברתי איתם, אכלתי איתם צהרים, שחנ"שתי איתם, הפרעתי בשיעורים איתם, עשיתי איתם ש.ב, התכתבתי איתם בשיעור, והרציתי איתם צחוקים בשיעור, עם בנות שעד לאותו היום לא הכרתי. פשוט התיישבתי לידם, אמרתי איך קוראים לי והתחברתי איתם. חברות מהשבט שלי בהתחלה נפגעו, מה? הם כבר לא מספיק טובות בשבילי שפתאום אני כל הזמן עם הבנות החדשות? לא! פשוט רציתי להכיר עוד בנות, ולהתחבר לעוד בנות, ולהכיר עוד אנשים שונים ממני! כמעט שנתיים אחרי אותו יום באה אלי חברה שלי שהכרתי אותה פעם ראשונה באותו יום והיא ספרה לי שאת היום הראשון היא זוכרת לטובה בזכותי, שהיא התפדחה ולא היה לא כ"כ נעים לדבר עם בנות שהיא לא מכירה ואני באתי ודברתי וצחקתי וחייכתי וגרמתי לה לחייך. הייתי בשוק, ממתי אני עושה דברים כאלה? הרבה אנשים שלא מכירים אותי בטוחים שאני סנובית, ולמה? אני פשוט מתביישת, ומתחבאת מתחת לשלוחן... אני לא יודעת למה עשיתי את זה אבל היום אני בקשר מצויין עם אותן הבנות שפשוט באתי ודברתי איתן...

תזכרי לקחת הכל בפופורציות, נכון, ז' זה מפחיד, זה קשה לעומת כיתה ו', אבל זאת יכולה להיות שנה נהדרת בשבילך, תוכלי להכיר בנות חדשות, ללמוד סוגים שונים וחדשים של אנשים, של אופי, תוכלי ללמוד, ולהתפתח, ולשמוח, ולצמוח, ולגדול, ולפרוח- רק אם תחליטי שזה מה שאת עושה. יש לי משל בשבילך- 

היה איש זקן סיני אחד, שכולם אמרו עליו שהוא החכם באדם. נער אחד, בן 16, החליט ורצה להוכיח לכולם שהזקן הזה לא כזה חכם כמו שכולם חושבים שהוא. הוא חשב מה הוא יעשה כדי להראות לכולם שהוא לא חכם, והבין שהוא צריך לשאול את הזקן שאלה שהוא לא יוכל לענות לו עליה. הוא חשב וחיפש את החידה המושלמת בשביל "להפיל את הזקן בפח", מה שנקרא. בסופו של דבר הוא מצא אותה. הוא יצוד פרפר וילך לאותו הזקן, וישאל אותו אם הפרפר חי או מת. אם הזקן יגיד שהוא חי, הנער ימחץ את הפרפר למוות ויראה לזקן שהפרפר מת, ואם יגיד הזקן שהפרפר מת הוא יפתח את ידו והפרפר יעוף לו. "בכל מצב הזקן ייפול למלכודת שלי", חשב הנער. הנער תפס פרפר והלך לביתו של הזקן כאשר הוא מחזיק את הפרפר בידו הסגורה. הוא הגיע לביתו של הזקן ושאל אותו, "האם הפרפר שבידי, חי או מת?". הזקן לא מיהר לענות לנער. הוא חשב מעט ואז ענה. "הכל תלוי בידיים שלך. אם אגיד שהפרפר חי, אתה תמחץ את הפרפר האומלל ותראה לי את הפרפר המת. אם אגיד שהפרפר מת, תפתח את ידיך והפרפר יעוף מעלה, מעלה".- אחרי כל משל יש נמשל. והנמשל שלך הוא כזה- אם תחליטי שיהיה לך טוב, זה מה שיהיה. ואם תחליטי שיהיה לך רע, זה מה שיהיה, מניסיון. "הכל בידיים שלך"

אז יו"ש יקרתי, כן, מותר לפעמים להיות עצובים, מצוברחים, מבואסים, מדוכאים, עצבניים, וכועסים, מותר. השאלה היא אם ככה נראים כל החיים שלי, ואם אני קמה בבוקר עם פרצוף דיכאון או עם חיוך ע-נ-ק-י על הפנים, שמדביק גם את החברות שלי...

שנה מצויינת, ב"הצלחה בכל! 

שמע קולי.

גם לי זה קרה אבל לא נוראתפוזית

אפשר להתחבר לבנות גם מהכיתה המקבילה!

ה' יעזור!!!!!

הבעיה היא שרוב הבנות שקועות בחבורות של עצמן.Slow motion

או שהן לא נחמדות.

אוף, קל להגיד אחרי שעברת, אבל כשאתה שם- זה קשה.

כן, זה נסיון ואני מקווה לעבור אותו בהצלחה. אבל זה קשה.

ואני מרגישה כפויית טובה שרע לי.

הגיל המגעיל... אבל זה יעבור=)רותם שוורץ=)
נשמע ממש אויאויאויאיויייייייייי |מלגלג|יפתח_

בס"ד

לא להעלב-אני אומר מראש.

מה קרה? החיים סוכר?יאלה אז קשה בהתחלה,ביג דיל אז לא כל החברות שלך איתך בכיתה

מי ישמע...

 

^^^היי, זה באמת לא יפה.אספרנזה

אז מה אם רע לה וזה לא בגלל שההורים שלה מרביצים לה, או שהיא עברה איזו טראומה ח"ו?!

רע לה.

זה לא אומר שזה "מי ישמע" או "אויאויאוי".

ובאמת שאין פה ש-ו-ם חובה להגיב אם אין לך באמת מה להגיד, או מספיק שכל בשביל לכתוב תגובה נחמדה.

 

ו.. יו"ש?

לא יודעת כ"כ מה להגיד כרגיל, אז רק נאחל הצלחות

ותזכרי- זאת רק ההתחלה. לכי תדעי, דברים משתנים- ואם מסתכלים עליהם נכון- הם משתנים לטובה.

בהצלחה!

 

אוי לא כיתה ז'! תמיד בהתחלה כ-ל הבנות בוכות עלנערות הקוביות!

הכיתות שלהם, חודש אח"כ כל אחד משוויץ שהכיתה שלו הכי שווה..
חוץ מזה שאני יכולה לומר לך שה-כ-ל משתנה בכיתה ח'!! הכיתה שנראתה (למשל) הכי חננה הופכת לכיתה הכי חמודה..וכו'..
אבל גם לי אמרו את זה וגם שהתאמצתי להאמין לזה לא חלמתי אפילו כמה השינו גדול!
אבל ברוך ה' עברתי כבר את החטיבה!!

בסופו של דבר גם לכיתה הכי מטומטמת יש מלא מלא חוויות שלא חוזרות על עצמם וכיף להזכר בהם! תנצלי את זה!

אני לא חושב שצריך להגיד את השורה האחרונה שמתייחסתשואף לאוראחרונה

לדבריו. 

ב.אבל אני באמת חושב שלא צריך היה לכתוב "אויאויאוי".

או, כיתה ז' זו רק ההתחלה!לך דומיה תהילה

תני חיוך, כל הדברים הטובים מתחילים קשה! חיוך

היו לי חברים שלא רציתי להיות קשור אליהם, והייתי משתדל לא להיתקל בהם. ואם כבר הייתי מדבר איתם, הייתי ממש מקצר.

והיום הם החברים הכי טובים שלי, פשוט לא הכרתי אותם באמת. מצד אחד אני מצטער על הזמן שהפסדתי, מצד שני אני שמח שלא נשארתי בדעה המקובעת שלי. 

כיתה ז' זו בקושי ההתחלה. אני יכול לומר שעד סוף השנה, עדיין לא תהיו כולכן מגובשות. החברויות הטובות מתגבשות בסביבות כיתה ח'-ט'.

בלי לחץ, כולם עברו את זה. ללמוד איתן את תצטרכי בכל מקרה, אז לפחות תנסי להפיק מזה את המרב.

 

הרבה ב''הצלחה. את בתחילתה של תקופה נפלאה. =]

 

 

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך