אם אשכחך ימית – תישכח ירושלים
סיפורו של ספר
באדיבות האתר קטיף שופ
ימית שלי
"אם אשכחך ימית – תישכח ירושלים" – האומנם? זוהי נקודה למחשבה. אך עובדה היא ששלושים שנה עברו מאז גורשנו מחבל ימית, ולצערנו הרב, עתה נשמעים באוזנינו קולות צורמים על חלוקתה של ירושלים ושוב חבל סיני במרכז הכותרות והשלום עם מצריים מתפורר.
ימית – מישהו זוכר אותה בכלל? האם הילדים שלנו יודעים שהייתה פעם עיר כזאת? ובעצם, את מי זה מעניין? יש כאלה האומרים "מה שהיה – היה, מה יוסיף לנו אם ננבור בהיסטוריה? מה יועיל אם נספר על ימית?".
טל ברכה היא אחת מאלה המאמינים שסיפורה של ימית חייב להיות מסופר. על כן, היא הוציאה לאור את הספר ′ימית שלי – יומנה של ילדה מימית האבודה′.
בהיותה נערה בת 12, ירדה עם משפחתה לימית בחודשיים הסוערים שלפני העקירה והגירוש. כעבור שנים, נטלה על עצמה את האחריות ואת היוזמה לספר את הדברים לדור הצעיר. במשך זמן רב עמלה לשכתב ולעבד את יומנה האישי מאותה תקופה והוסיפה רקע היסטורי ותמונות על מנת להגיש את החומר לנוער בצורה מרתקת.
את הספר ניתן להשיג דרך אתר ′קטיף שופ′ של מוזיאון גוש קטיף בירושליםwww.katifhop.com
או בטלפון 02-6255456. המחיר: 40 ש"ח בלבד.
