תודה רבה לכל מי שפנה אליי באישי

אתם פשוט מתוקים!!!!

שימחתם ועודדתם~

תזכו למצוות

אני פשוט מת עליו...בחור טוב.....

((הסכר:הוא עושה כמעט הכל.)

תנסי לדבר איתה,לפעמים בני אדם לא שמים לב שהם פוגעים באנשים או לא מתחשבים באנשים ממגון סיבות.

שבי איתה לשיחה ותגידי לה בצורה מכובדת וכנה מה שעל ליבך,ואם צריך תגידי לה גם עד כמה את נפגעת מן הדברים שלה.

וזה מה שעשיתי....

אבל אז היא אמרה: "אני סוג של טיפוס כזה....." |אובד עצות|

לא כל המדריכות רבות אחת עם השניה אצלנו הם ממש אחיות,

פשוט התכוונתי לזה שלפני כל כניסה להדרכה חופרים על המריבות של המד"שים...

ועל איך שאין מצב שהם יסכימו על משהו...

ותמיד מצאתי את עצמי אומרת.."אין מצב!! לי זה לא יקרה...בשביל מה לריב...?!

אנחנו נדע להסתדר!!"...

אבל הופתעתי  בכיוון ההפוך לצערי.....

ואין לי מושג מה עוד עושים עם זה חוץ מלדבר איתה...

כי באמת שאני מדברת לקיר...

וח"ו, אני ממש לא מנסה להעביר פה רכילויות..פשוט לנסות להתמודד...

ב"ה- אני והמד"שית שלי שיאא ההסתדרנו! 
אין, אני פשוט אוהבת אותה! ב"ה באמת זכיתי! אבל לצערי היא עוזבת (היא שנה מעלי) 

אז צריך להתפלל שאני אסתדר עם החדשה! 
אבל,בדיוק היום דיברתי על זה עם מישי..
ותכלס, זה אתגר,צריך ללמוד להתמודד עם אנשים,ואת כאילו צריכה ללמוד את המד"שית שלה וללמוד להסתדר איתה, ובאמת,למרות שאני בטוחה שכבר אמרו לך את זה כמה פעמים..
הכי הכי חשוב זה לדבר. לדבר! להוציא הכל! כי בלי זה,היא לא תדע! 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....