גם כולנו עובדים כל החודש בשביל חתיכת דף(צ'ק)

וגם בשואה אנשים נשרפו עם ספר תורה שזה חתיכת קלף עם דיו....

ולא סתם. "תעודה" באה מלשון "להעיד". הציונים שלך וההצלחות שלך הן באוויר. תגידי שקיבלת 90, מי יאמין לך? אז התעודה באה להעיד שאת דוברת אמת.

היא לא העיקר, היא ההוכחה. היא נותנת לך גיבוי. היא העד.

זה ממש לא צריך להיות ככה לדעתי.

את עוברת הרבה בשנים האלה בזכות הבית ספר

ובלי קשר ללימודים....

ולדף הזה יש משמעות זה לא סתם דף...

שלחו לנו אותם בדואר

באיזה כיתה היתה הפעם האחרונה שהסתכלתי בכלל בתעודה?!?!?

וחוצמיזה כברקרה שזה לא אני שלקחתי.....שלחתי חברה שתגיד למורה שאין לי כוח לדבר איתה....

(אבל זה לא קשור זה סתם כי אני שונאת מורות -ולומשנה איזה... ובעיקר כשהם חופרות ומצפות שאני אקשיב ויענה להם....)

בשביל זה עבדתי כל החיים? גם.. אבל עבדת למדת כדי לעצב את עצמך. כדי לגלות את הנקודות החזקות שבך. לרכוש הרגלי למידה. וכו'..

השתלבות בחברה.

סיכום.

התחשבות בסוסבבים.

מורא.

לקיחת אחריות.

עמידה בזמנים.

רכישת חברים [אין על חברות ילדות. ].

עמידה במשימות.

בדיקת גבולות יכולת.

פיתוח קשר מורה-תלמיד [מקביל מעסיק-מעביד וכו'..].

הומאנית? ריאלית?

עובדת בקשט? ברעש? לבד? בקבוצה?

ועוד הרבה דברים שאת מגלה בבצפר וכו'...

וכמובן, החומר שאת לומדת. היסטוריה. א"י. אומנות כלשהי. חשבון [אפילו רק 4 פעולות..]. אנגלית [שפה שנייה זה תמיד טוב, וגם אח"כ יותר קל ללמוד שלישית ורביעית..]. לא חסרים דברים שלומדים...

טוב.. השיעור שלי ממשיך, אולי אני ימשיך מתישהו...

כאשר אדם הולך לסופר, מוריד מוצרים מהמדפים, צועד לכיוון הקופה, מניח את המוצרים, והקופאית מעבירה את מוצריו, ובסוף הוא נותן לה, נייר, או שמא חתיכת פלסטיק שהיא מחזירה לו אחרי 5 שניות, בעבור כל הטוב זה מה שמגיע לה? חתיכת נייר/פלסטיק?

למי שמבין בכלכלה(ואני לא כזה, במקרה אני יודע את הדבר הזה...) יודע שיש לנו קודים, הנייר אינו שווה 20 שח, הוא מעין ידית ל20 שח אמיתיים שנמצאים אי שם במעמקי אחד הבנקים, הכסף הוא תמורה לדבר אמיתי.

גם תעודת הבגרות שלך, היא אומרת- הבחורה הזאת, למדה איקס שנים, ופרי עמלה הוא כפי שמסופר בדף, אמנם זה רק פרי עמלה הלימודי, אך זה מה שאין לו תעודה במציאות, החברים שרכשת, הינם קיימים עכשיו במציאות, אך מי ידע מה את יודעת? את התכונות שלך את משדרת, אך את כמות הידע שללך, מי ידע? נכון זה לא באמת מדוייק 100% אבל זה המקסימום שהמערכת מסוגלת להנפיק..

בעזהי"ת.

קבלה חלקה למוסדות לימוד, מלגות, פטור מקורסים שונים וכו'.

א. את לומדת כדי לדעת! לא בשביל הדף..

הלימודים בבי"ס זה דברים בסיסיים שצריך לדעת אותם..

זה חשוב להיות רחב אופקים, וזה גם נחמד ללמוד ולהחכים..

ב. מזתומרת דף? בשביל להיכנס לאוניברסיטה, מכללה וכד' צריך תעודת בגרות!

בשביל לעבוד בהמון מקומות צריך תעודת בגרות!

מה שאת מקבלת זה חתיכת נייר.. אבל זה לא באמת שווה ככה.. תחשבי על זה..

גם שטר של 200 שקל זה חתיכת נייר, אז בשביל זה לעבוד ולהזיע ?! ודף של סידור זה חתיכת נייר וצריך לזרוק אותו לגניזה ?! המשנה זה בסופו של דבר מה השווי של זה, ולא איך שזה נראה..

הדף נייר הזה יכול לעכב לך את כל החיים!

יעידו על זה כל החברים שסביבי ועכשיו משלימים את הבגרות

וזה הרבה כסף והרבה זמן....

חוצמיזה- כשאנ י קמה בבוקר לאולפנה-זה ממש לא בשביל ללמוד-זה בשביל להנות!!!!אני קמה-כי כייף לי באולפנה!!!בשביל הצחוקים הבלאגנים, ופה ושם לימודים...אבל עכשיו נגיד בתקופת אלול-יש לנו מלא שיחות התעוררות, תשובה וכו'...אז אין כ"כ זמן ללמוד...

זה ממש חשיבה ילדותית לומר שתעודת בגרות זה נייר.

אומנם, זה באמת רק נייר, אבל

בלעדיו את לא יכולה לעבוד...

אז אוליי תעודת בגרות זו פרנסה, וכמו שכולנו יודעים שעבודה זה לא רק המשכורת זה כל הדימויי העצמי של הבנאדם וכו'..

הבגרות האחרונה היא ככל הבגרויות, ואתה בקושי שם לב שזהו. סיימת.

(אולי תצטרך לעשות מועד ב'? ולמי יש כח לציין אירועים מרגשים בסוף השמינית?)

פעם חשבתי שבבגרות הראשונה אני אשאר למצות קצת את הזמן. בגרות אחרונה, בכל זאת.

אבל בפועל עפתי מהכיתה בשניה שסיימתי.

אפילו לא טרחתי לחזור על מה שכתבתי.

כל דבר הוא רק חתיכת דף,או רק חתיכת פלסטיק או כל דבר אחר.

כמו שאמרו לפניי,תחשבי ששטר של 100 שקל זה דף מודפס עם תמונה שמורכבת ממילים.

אבל כמו כל דבר---העולם מקנה לו את ערכו.

חוצמיזה,שוב כמו שאמרו לפניי-כל העמל,ההשקעה,הימים של החרישה,הימים של ההברזות,הציונים הטובים והגרועים,כל הסיפוק והתסכול שבלימוד-הכל מצטבר ונאסף לתוך הדף הזה שקובע הרבה דברים במהשך החיים.
 

שטרות [לא כולל 20ש"ח מפסלטיק...] זה לא נייר. זה כותנה.. מה שאומר שזה יותר סוג של בד... [מוזר לחשוב על זה ככה.. לא? חח...] אז זה שווה קצת יותר מנייר ממוחזר של ת"ב...

אבל נכון- הערך לא נמדד בכסף. לת"ב יש משמעות מאחוריהה... כמו ששטרות ומטבעות בעצם רק באים לייצג כסף שנמצא איפשהו אי שם במרתפי איזה בנק...

את לא עובדת בשביל הדף, את עובדת והדף מראה את ההשגים שלך...

לחפץ עצמו אין ערך גבוה במיוחד. ערכו נקבע לפי המשמעות שנותנים לו האנשים.

אבל,

קודם כל, מה לעשות? חייבים את זה בשביל להתקדם בחיים (או שאולי לא חייבים, אבל כדאי...)

דבר שני, כל הלימודים שלומדים באמת מרחיבים את האופקים ואת השכל (עם כל זה שזה נשמע חנני)...

ודבר שלישי, באמת לא באים לבית ספר רק בשביל ה"דף" הזה...

אני באה לאולפנא בשביל החברות, האווירה, הפנימיה, ובשביל כל מה שהאולפנא נותנת מעבר להשכלה - שיחות, ימי עיון, שעות חינוך וכו' וכו'... השנים שמעבירים באולפנא\ישיבה ממש בונים ת'בנדם!

(לדעתי: מי שבאקסטרני - מסכן, מפסיד את כל מה שמעבר ללימודים)

אז באמת - אם לוקחים את זה ככה, ה12 שנות לימוד האלו נראות שוות, ועוד איך!!

הלוואי על כולנו...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...