גם כולנו עובדים כל החודש בשביל חתיכת דף(צ'ק)

וגם בשואה אנשים נשרפו עם ספר תורה שזה חתיכת קלף עם דיו....

ולא סתם. "תעודה" באה מלשון "להעיד". הציונים שלך וההצלחות שלך הן באוויר. תגידי שקיבלת 90, מי יאמין לך? אז התעודה באה להעיד שאת דוברת אמת.

היא לא העיקר, היא ההוכחה. היא נותנת לך גיבוי. היא העד.

זה ממש לא צריך להיות ככה לדעתי.

את עוברת הרבה בשנים האלה בזכות הבית ספר

ובלי קשר ללימודים....

ולדף הזה יש משמעות זה לא סתם דף...

שלחו לנו אותם בדואר

באיזה כיתה היתה הפעם האחרונה שהסתכלתי בכלל בתעודה?!?!?

וחוצמיזה כברקרה שזה לא אני שלקחתי.....שלחתי חברה שתגיד למורה שאין לי כוח לדבר איתה....

(אבל זה לא קשור זה סתם כי אני שונאת מורות -ולומשנה איזה... ובעיקר כשהם חופרות ומצפות שאני אקשיב ויענה להם....)

בשביל זה עבדתי כל החיים? גם.. אבל עבדת למדת כדי לעצב את עצמך. כדי לגלות את הנקודות החזקות שבך. לרכוש הרגלי למידה. וכו'..

השתלבות בחברה.

סיכום.

התחשבות בסוסבבים.

מורא.

לקיחת אחריות.

עמידה בזמנים.

רכישת חברים [אין על חברות ילדות. ].

עמידה במשימות.

בדיקת גבולות יכולת.

פיתוח קשר מורה-תלמיד [מקביל מעסיק-מעביד וכו'..].

הומאנית? ריאלית?

עובדת בקשט? ברעש? לבד? בקבוצה?

ועוד הרבה דברים שאת מגלה בבצפר וכו'...

וכמובן, החומר שאת לומדת. היסטוריה. א"י. אומנות כלשהי. חשבון [אפילו רק 4 פעולות..]. אנגלית [שפה שנייה זה תמיד טוב, וגם אח"כ יותר קל ללמוד שלישית ורביעית..]. לא חסרים דברים שלומדים...

טוב.. השיעור שלי ממשיך, אולי אני ימשיך מתישהו...

כאשר אדם הולך לסופר, מוריד מוצרים מהמדפים, צועד לכיוון הקופה, מניח את המוצרים, והקופאית מעבירה את מוצריו, ובסוף הוא נותן לה, נייר, או שמא חתיכת פלסטיק שהיא מחזירה לו אחרי 5 שניות, בעבור כל הטוב זה מה שמגיע לה? חתיכת נייר/פלסטיק?

למי שמבין בכלכלה(ואני לא כזה, במקרה אני יודע את הדבר הזה...) יודע שיש לנו קודים, הנייר אינו שווה 20 שח, הוא מעין ידית ל20 שח אמיתיים שנמצאים אי שם במעמקי אחד הבנקים, הכסף הוא תמורה לדבר אמיתי.

גם תעודת הבגרות שלך, היא אומרת- הבחורה הזאת, למדה איקס שנים, ופרי עמלה הוא כפי שמסופר בדף, אמנם זה רק פרי עמלה הלימודי, אך זה מה שאין לו תעודה במציאות, החברים שרכשת, הינם קיימים עכשיו במציאות, אך מי ידע מה את יודעת? את התכונות שלך את משדרת, אך את כמות הידע שללך, מי ידע? נכון זה לא באמת מדוייק 100% אבל זה המקסימום שהמערכת מסוגלת להנפיק..

בעזהי"ת.

קבלה חלקה למוסדות לימוד, מלגות, פטור מקורסים שונים וכו'.

א. את לומדת כדי לדעת! לא בשביל הדף..

הלימודים בבי"ס זה דברים בסיסיים שצריך לדעת אותם..

זה חשוב להיות רחב אופקים, וזה גם נחמד ללמוד ולהחכים..

ב. מזתומרת דף? בשביל להיכנס לאוניברסיטה, מכללה וכד' צריך תעודת בגרות!

בשביל לעבוד בהמון מקומות צריך תעודת בגרות!

מה שאת מקבלת זה חתיכת נייר.. אבל זה לא באמת שווה ככה.. תחשבי על זה..

גם שטר של 200 שקל זה חתיכת נייר, אז בשביל זה לעבוד ולהזיע ?! ודף של סידור זה חתיכת נייר וצריך לזרוק אותו לגניזה ?! המשנה זה בסופו של דבר מה השווי של זה, ולא איך שזה נראה..

הדף נייר הזה יכול לעכב לך את כל החיים!

יעידו על זה כל החברים שסביבי ועכשיו משלימים את הבגרות

וזה הרבה כסף והרבה זמן....

חוצמיזה- כשאנ י קמה בבוקר לאולפנה-זה ממש לא בשביל ללמוד-זה בשביל להנות!!!!אני קמה-כי כייף לי באולפנה!!!בשביל הצחוקים הבלאגנים, ופה ושם לימודים...אבל עכשיו נגיד בתקופת אלול-יש לנו מלא שיחות התעוררות, תשובה וכו'...אז אין כ"כ זמן ללמוד...

זה ממש חשיבה ילדותית לומר שתעודת בגרות זה נייר.

אומנם, זה באמת רק נייר, אבל

בלעדיו את לא יכולה לעבוד...

אז אוליי תעודת בגרות זו פרנסה, וכמו שכולנו יודעים שעבודה זה לא רק המשכורת זה כל הדימויי העצמי של הבנאדם וכו'..

הבגרות האחרונה היא ככל הבגרויות, ואתה בקושי שם לב שזהו. סיימת.

(אולי תצטרך לעשות מועד ב'? ולמי יש כח לציין אירועים מרגשים בסוף השמינית?)

פעם חשבתי שבבגרות הראשונה אני אשאר למצות קצת את הזמן. בגרות אחרונה, בכל זאת.

אבל בפועל עפתי מהכיתה בשניה שסיימתי.

אפילו לא טרחתי לחזור על מה שכתבתי.

כל דבר הוא רק חתיכת דף,או רק חתיכת פלסטיק או כל דבר אחר.

כמו שאמרו לפניי,תחשבי ששטר של 100 שקל זה דף מודפס עם תמונה שמורכבת ממילים.

אבל כמו כל דבר---העולם מקנה לו את ערכו.

חוצמיזה,שוב כמו שאמרו לפניי-כל העמל,ההשקעה,הימים של החרישה,הימים של ההברזות,הציונים הטובים והגרועים,כל הסיפוק והתסכול שבלימוד-הכל מצטבר ונאסף לתוך הדף הזה שקובע הרבה דברים במהשך החיים.
 

שטרות [לא כולל 20ש"ח מפסלטיק...] זה לא נייר. זה כותנה.. מה שאומר שזה יותר סוג של בד... [מוזר לחשוב על זה ככה.. לא? חח...] אז זה שווה קצת יותר מנייר ממוחזר של ת"ב...

אבל נכון- הערך לא נמדד בכסף. לת"ב יש משמעות מאחוריהה... כמו ששטרות ומטבעות בעצם רק באים לייצג כסף שנמצא איפשהו אי שם במרתפי איזה בנק...

את לא עובדת בשביל הדף, את עובדת והדף מראה את ההשגים שלך...

לחפץ עצמו אין ערך גבוה במיוחד. ערכו נקבע לפי המשמעות שנותנים לו האנשים.

אבל,

קודם כל, מה לעשות? חייבים את זה בשביל להתקדם בחיים (או שאולי לא חייבים, אבל כדאי...)

דבר שני, כל הלימודים שלומדים באמת מרחיבים את האופקים ואת השכל (עם כל זה שזה נשמע חנני)...

ודבר שלישי, באמת לא באים לבית ספר רק בשביל ה"דף" הזה...

אני באה לאולפנא בשביל החברות, האווירה, הפנימיה, ובשביל כל מה שהאולפנא נותנת מעבר להשכלה - שיחות, ימי עיון, שעות חינוך וכו' וכו'... השנים שמעבירים באולפנא\ישיבה ממש בונים ת'בנדם!

(לדעתי: מי שבאקסטרני - מסכן, מפסיד את כל מה שמעבר ללימודים)

אז באמת - אם לוקחים את זה ככה, ה12 שנות לימוד האלו נראות שוות, ועוד איך!!

הלוואי על כולנו...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....