(וכן, הכוונה אליו)

הכוונה ללמה זה משנה לדעת שהוא ד"ר למ"מ. זה לא חייב לסתור את העובדה שהוא אברך (לא מכירה את הבנאדם, אז אני לא יודעת מה המצב כרגע), ולא חייב להשפיע על דברים שהוא כותב גם בלי קשר לתחום ההתמחות שלו.

ו...סטינו מהנושא.

שיהיה רק בשמחות!

בעזהי"ת.

והכי הכי מעניין. ת'אמת!

כל קורס יכול להיות מעניין, זה תלוי במישהו מאוד משמעותי שאני לא אזכיר כרגע...כבר עדיף חדו"א אצלנו, או לינארית1...

אבל מה נפלתם עליי? כבר עברנו את המבחן מזמן ב"ה!

אולי גברת כלה-חברה שלך רוצה לכתוב גם היא בעצמה?...

זה נראה לי הכי אמיתי!

מזל טובים!

בעזהי"ת.

אבל נראה לי שהיא תרצה להתבסס על משהו קיים...

יצא לי לקיים מצווה לא "סטנדרתית",

שאין לה "לשם ייחוד" ידוע ומקובל...

שאלתי את הרב שלי מה אפשר לעשות?

ואם הרב יכול לכתוב לי "לשם ייחוד" אישי?

ובתגובה הרב אמר לי לחבר "לשם ייחוד" בעצמי
(בפועל ברגע האמת לא היה לי את הנוסח

שחיברתי אז אילתרתי משהו מהלב וזה עבר )

המתכון הוא כזה,

לחפש "לשם ייחוד"ים בסידור (יש מלא..)
לבחור בין נוסח קיים (ע"פ העדה שלך),

לבין, לאחד את הנוסחים למשהו כולל יותר...

לשנות את ה"תוכן" של ה"לשם ייחוד"

ולמצוא פסוק... (עדייף כולל כמה שיותר)

לא לשכוח להביא לאישור אצל הרב שלך!
 
אותו מתכון יכול לעבוד בשביל חברה שלך,

היא יכולה גם להתבסס על תפילה קיימת

וגם ליצוק תוכן אישי לתוך "תבנית" קיימת...
 
מלא מלא מלא מזל~טוב!!!!

בס"ד

בחתונה שלי קיבלתי מחברים של ההורים שלי משו שנקרא "מחזור ליום החופה".

הוא פשוט מ-ל-א תפילות שחבל על הזמן-

למציאת זיוג

לשבוע החתונה

ללפני טבילה

לאחרי טבילה

לקברי צדיקים

לבוקר

לצהרים

למנחה

ללפני החתונה

לכסא כלה 

וכן הלאה...

בהצלחה רבה

ובקרוב אצלך!

בעזהי"ת.

אדבר איתך..

שייך לחברה של אחותה או משהו כזה...

בגלל שזה משמש ליום אחד אז מעבירים את זה...

זה כייף לקנות דבר כזה לחברה טובה שמתחתנת ואז זה עובר בין החברות הטובות... כולם על אותו סידור...

את זה אמר רבי אליעזר לא אני

ונראה לי ש- יש גבול!!

כמה אפשר להתפלל תפילו שמישו אחר הכתיב? מה עם קצת נשימה לתפילות של עצמך אישית?

אם אני הייתי עושה סידור עם תפילות ליום חתונה- היו בו יותר דפים ריקים (למילוי עצמי) מדפים מודפסים....

הזכרת לי אמרה יפה

אחד האדמורים אמר פעם שאנשים לא יודעים כמה גדול וחשוב יום החופה

ואם היו יודעים אז ...... 

המשיך האדמור ואמר :

רק דבר אחד אני לא מבין....

למה הקב"ה נתן את היום הזה לילדים !?!?!?!

אצלי עברו כמה ימי נישואין מאז החתונה

אבל יום החופה מאז לא חזר.

מה שלפעמים קצת צובט לי בלב זה שאם הייתי אז במקום בו אני נמצא היום (רוחנית וכו..) היום הזה היה נראה אחרת.  (הבהרה גם אז הייתי בייניש )  פשוט כי ניסיון בחיים....

גם תפילות דורשות ניסיון חיים והכלה שביום החופה עדיין רווקה (למרבה ה..) לא יודעת מספיק על מה לבקש.

ואני בעד שכל אחד ואחת יוסיפו משלהם על התפילות הקיימות או לפחות ילמדו אותם כדי לדעת על מה לבקש

כי בהרבה מקרים אנחנו מבקשים על שטויות או סתם משנים סדרי עדיפויות

חכמים היו בעלי ניסיון וקבעו נוסחים לתפילות אז כדאי לנצל אותם כבסיס וכל המוסיף הרי זה משובח

ורעיון קצר מתנה ראש השנה

ידוע ששערי דימעה לא ננעלו

ואם כן מתבקשת השאלה---אז למה צריך בכלל שערים? אם הכל תמיד פתוח

התשובה שאני שמעתי היא שיש אנשים שבוכים על שטויות ואצלם לטובתם גם שערי דמעה ננעלים

אשמח לשמוע תשובות אחרות

משל לאומנים שמלטשים יהלומים

והיה יהולם מהכתר של המלך שהיה צריך לתקן את הליטוש

כל אומן- הסתכל בו- וחשש לעבוד "אולי אני אטעה? אולי אפספס? והרי זה היהלום מכתר המלך!"

עד שבא שולית-אומן מתחיל אחד- ולא ידע איזה יהלום הוא מלטש- ותיקן אותו

דווקא להיות "ילד" שלא מבין

מאפשר לך להגיע  לעומק ומיצוי העיניין

מה זה לא לדעת מספיק על מה לבקש? ?!?!

כל החתנים וכלות מבקשים את מה שחשוב- אהבה, שלום בית, ילדים טובים, פרנסה בקלות, שכינה בבית, תשובה לכלל ישראל, ישועות לכל הסובבים אותם

היית היום מבקש משו שונה מזה????

גם ביום נישואין ה100 שלך יהיה לך צובט בלב- למה לא התפללתי על הילדים שלי כשהם היו בני 5- כמו שאני יודע להתפלל עכשיו?

ככה זה החיים. לכל דבר- שלב

ואולי זה הסיבה שהורים מתפללים על הילדים שלהם

יש משו שמרתיע אותי בנוסחי תפילות שהם לא מאנשי הכנסת הגדולה- מודפסים בספרי תפילות

נכון חכמים וצדיקים חיברו אותם, ואלו תפילות מכוונות וטובות

אבל--- תפילת תחנונים לא צריכה את זה.

הדפוס- יוצר קבע, מנהג, "וכן ראוי". ורחמנא- ליבא בעי!

כמו שאמרו מעלי בשירשור אחר-

אם תתרגל לשאול רב על דברים קטנים- תבוא לשאול על הגדולים

אם תתרגם לבקש מהשם ולדמוע כל "שטויות"- גם את הדברים ה"חשובים" תבקש מאיתו

הקב"ה נתן את היום הזה למי שמתאים בעיניו

אפשר לקרוא להם ילדים וכו..

אבל זה רצון ה' אז את צודקת

מצד שני יש אדמורים ש"זוכים" ליום החופה גם בזקנותם

מצד שני הרעיון נשאר שכדאי לקחת את הקיים  ועל גביו להוסיף את הפן האישי

כלשון חז"ל "כננס על גבי ענק"   ככה אנחנו אומנם גמדים אבל כשאנחנו עומדים על גבי הענקים (הגדולים) אנחנו יכולים להיות יותר גבוהים

אז (כמובן לדעתי) אפשר לקרוא את התפילות הקיימות ובסיום כל תפילה להוסיף את הפן האישי

אפשר "ללמוד" את התפילות מבעוד מועד ולהתפלל אח"כ בלי שום טקסט מגביל

אפשר לשכתב מראש כדי להתפלל מתוך הכתוב

כ"א לפי עניינו. כמובן שהעיקרון המנחה הוא איך להגיע לפתיחת הלב

באופן אישי אני לא חסיד של כל היום להתפלל כי כל מה שאני צריך מופיע בתהילים ובסוף אני מוסיף תפילה קצרה במילים שלי

נ"ב סתם דוגמא שנזכרתי בה

תפילת השל"ה היא אחת המפורסמות שבתפילות שחוברו בדורות האחרונים  (נוהגים לאמר אותה בר"ח סיוון)

חפשי  בגוגל בטח יש אותה איפשהו

היא אחת מהתפילות שהובילו אוי למחשבה זו כי פעם ראשונה שקראתי אותה הזדעזעתי מכך שאני מחזיק תינוק בן כמה חודשים ביד ומבקש מבורא עולם ש....תחפשי חבל להרוס

לגבי הדמעות

מה ששמעתי כתבתי. אני מחכה לעוד תשובות (כנראה זו לא הלכה)קה ה' איתך

ולגבי השאלה אם היום הייתי מקש משהו שונה

כן !בנוסף לכל מה שהזכרת

א. באופן שונה

ב. יש דברים נסתרים

נ.ב.א. (אחרון)

אהבתי את המשל

[בעע הכלים של עריכת טקסט לא עובדים לי!! תדמיינו שיש פה יפה מסודר מודגש מוקטן מוגדל וכולי]

הקב"ה נתן את היום הזה למי שמתאים בעיניו

היום- זה השטח שלי. ורק בו אני מנסה לשנות "אילו היה ככה..."

(חברה סיפרה על סבתא שלה- שחיה עד 114 שנים. היו לה שלושה בעלים. פעם היא שאלה- סבתא- למה את טורחת? הסבתא ענתה- בעל זה דבר שתמיד צריך שיהיה לך במלאי...)

גם אני לגמרי בעד שכל אדם ימצא לו את התפילה שמתאימה לו לפתוח את הלב והדיבור.

אם זה תהילים או נוסח מרבותני או נוסח אישי או משו אחר...

כל עוד הדפוסים נשארים בקטע של "המלצה טובה" ולא מנהג\ מה שמקובל\ מוסכמה חברתית

את תפילת השל"ה לא צריך לחפש בגוגל- היא על המקרר של אמא (מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי?)

אבל הנה לינק http://www.tfilah.org/tfilot/tfilat_hashlo/

ולא הבנתי מה מזעזע! זה הרי מה שאנחנו מבקשים כל יום

"ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה"

לבגי הדמעות- יש לך אולי את המקור של המידרש? זה יעזור לראות את ההקשר...

נ.ב.ב.

המשל שמעתי מאימי מורתי  [אר"א אר"ח]

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לב עמוד ב

ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר: +איכה ג'+ גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי, ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר +תהלים ל"ט+ שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש.

השאלה .... שאלה

והתשובה... כנראה וורט חסידי

אל קחי את זה קשה

תגידי לאמא שלך שתתפלל גם עלי. נראה שהתפילות שלה פועלות.

ומה זה אר"א אר"ח

להפוך את תפילת ה'קבע' לתחנונים....

כמו בתפילה הרגילה שאנחנו אומרים כל יום כל כיום...

אנחנו צריכים (אמורים) להתפלל כאילו זה פעם ראשונה שאנחנו מבקשים את זה...

להתחנן לפני ה'...

אבל התפילה היא קבע... כל יום אותו דבר.

ואני חושבת שאולי זאת משמעות המשנה..שאגב היא:

"רבי שמעון אומר, הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה; וכשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך
קבע--אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר "כי חנון ורחום, הוא" "

פעם היו מתפללים באופן אישי ועם ירידת הדורות זה גרם לכך שאנשים היו פוטרים את עצמם

בתפילה כלשהי לצאת ידי חובה. 

לכן אנשי כנסת הגדולה קבעו סדר תפילה שעלול לגרום לקביעות ולחוסר תחנונים.

(ע"פ פניני הלכה)

לפי זה בתפילת כלה, שאין מקום לפטור את זה בתפילה דלה כלשהי, רצוי לחזור למצב המקורי - תפילה אישית שבאה מהלב (אולי יעזור לעיין בראשי פרקים מאיזה ספר כדי להוסיף לתפילה עוד דברים).

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.