אפילו שלפי מה שכולם כותבים פה כמה שהחיים שלהם גםם חרא אבלל אני עדיין חושבת ששלי הם ממש חראא ואני כבר לא יודעת מה לעשותתתת!
אני מתה כבר להתנשק נשיקה ראשונה כל החברות שלי כבר עברו את זה ורק אני לא.. יש לי חברה הכי טובה שכולם אוהבים אותה ומתים עליה ואותי גם אוהבים אבלל פחות וזה מעצבן אותי !!! חוץ ממנה ומעוד חברה או שתיים אין לי חברות שבאמת באמתתת טובותת כולם סתם צבועות ואני שונאת אותם! ולא מספיק זהה גםם אמא שליי לא יורדתת ממני... כל פעםם שאני רוצה לצאתת היא משגעתתת אותיי ואני מגיעה עד בכי כדי להסביר לה שאני רק הולכת להסתובב עם חברות למשל היום חברות שלי באו אליי רצו סתם לעשות סיבוב (יום שבת בצהריים) ואמא שליי ישרר חושבת שאני הולכת לפגוש בניםם ועשתה לי כזאתת הצגה לפני שיצאתיי ואני רק הולכת להסתובב איתםם! וגם אם אני הוכלת להיות עם בנים למה אסורר? זה גיל ההתבגרות ומותר לי לחוות דברים ואני ישפוט כל דבר אם זה רע או טוב ! אבל אני רוצה כבר לחוות את זההה! בקושיי שיש לי ידידים אני לא יודעת למה אבל אין לי קשרים ממש טובים עם בנים ואני לא יודעת מה לעשות כבר ואיךך ל"הוזיז את העניינים" כי אני כבר מתה לצאת עם בנים לקבוע איתם סתם לשבת ליד הבית שלי לדבר להנות לצחוק ואין לי את זה בכלל.. אני יוצאת כל יום שישי עם חברות ואני נימאצת במקום עם בנים והכלל אבל אין לי בכלל נושאי שיחה איתם.. ואני ילדה יפפה שמתלבשת יפה (הלי להשוויץ) וזה רק עוד יותר מתסכל אותי כי אני לא מבינה למה זה ככה.. ואם זה ימשיך ככה ניראה לי שאני בחיים לא יתנשק.. אוףףף דיי נימאס לי מהכללל... מהחברות שלי(חוץ מהחברה הכי טובה שלי ועוד 2 בנות) ומאמא שלי שמשגעת אותיי.. ומכלל הזמןן לחשוב מה לעשותת בקשר לבנים איך לגרום לדברים לקרות.. אני מוצאת את עצמי כל הזמן ררקק חושבת.. !! ונימאסס לי כבררר אני לא יודעת מה לעשותתתתתתתתתתתתת כרגע אני שונאת את החיים שליי!! ואף פעם לא הייתי ככה.. כלל הזמן החיים שלי היו כל כך יפים.. אבל התקופה הזאתת פשוט כלל כךך מגעילה שאני לא יודעת איך לצאת ממנה כבררררר !!!!!!!!!!!!!!!11
אני כל כךך מיואשתתתתתתת 
(((((((((((
סליחה על החפירההה הענקיתתת הזאתת!
)