http://www.facebook.com/groups/246296722082457/

תתאפסו חבר'ה

ונסו להתחשב במי שזה דווקא יותר נוח לו

"נוח לי ככה, לא איכפת לי אם זה פוגע בכם"

תאמין לי, לא היתה לנו שום בעיה בעולם שיאריכו את יום הלימודים אלמלא הכפייה בה זה נעשה.

מצדי שאנשים ישאירו את הילדים שלהם במוסדות עד 8 בערב, זאת בעיה שלהם, אבל שיתנו לי להוציא את הבן שלי בשעה סבירה והגיונית.

זה לא 'כולה חצי שעה' כי גם לפני כן סיימו מאוחר למדי. חצי השעה הנוספת הזאת הדגישה את הסאה.

זה גם חצי שעה רק כשלב ראשון בתוכנית שיעודה הוא הארכת שעות הלימוד בגנים עד 4. ומי יודע מה מתכננים לנו אח"כ

ילד בגיל 3-4 צריך לישון כ12 שעות ביום. במצב הנוכחי זה אומר שהוא מבלה את מחצית משעות הערות שלו בגן.

ילד שמסיים ב2 זה ילד שחוזר הביתה עצבני ורעב. ולא שלא יספרו לנו סיפורי סבתא על "תוספות בריאות ומזינות" חצי פרי שהילד שלי מקבל בגן שבעה אחת ממש לא יכול להחליף ארוחת צהריים מסודרת בשעה סבירה

התוכנית הזאת רעה. היא הופכת את ילדי ישראל ילדי מוסדת מסכנים. מה שבעבר היה רק נחלתם של ילדים ממשפחות במצוקה - מקרי רווחה קשים, כאלו שמסיבות כאלו ואחרות אין להם מסגרת משפחתית תומכת, הופך היום לחלקם של של כל ילדי ישראל.

מקומם של ילדים רכים הינו עם הוריהם, ובמסגרת המשפחתית אמור להתבצע עיקר גידולם וחינוכם. הגן לא אמור להיות אלא מסגרת חברתית, לא מקום לשהות ארוכה כ"כ.

התוכנית הזאת גם מפרה באופן בוטה ביותר את זכיות האדם והאזרח הבסיסיות ביותר של הילדים ושל הוריהם. היא פוגעת בזכותם הדמוקרטית של ההורים לבחור את דרך חינוך ילדיהם. אין שונה כפיית יום הלימודים הארוך מכפיית חינוך חילוני על דתיים או להפך. היא פוגעת בזכותם הבסיסית של ההורים לגדל את ילדיהם, ובזכותם הבסיסית של הילדים לקבל יחס אישי וטיפול נאות.

בבסיס התוכנית עומדת הנחת יסוד שההורים אינם מסוגלים לגדל את ילדיהם כראוי, ולכן כמה שהילדים ישהו יותר מחוץ לבית, ככה ייטב להם. הנחת היסוד הזאת מוטעית לחלוטין. הארכת שעות הגן אינה מטיבה עם הילדים היא פוגעת בהם קשות מכיוון שהיא מצמצמת את השהות שלהם במסגרת החשובה בהרבה - המשפחה.

ומי שרוצה לעבוד, שיועיל וישלח את הילד שלא לצהרון ולא יכפה עצמו על הכלל.

אבל את בעצמך אומרת שגם ב-13:30 זה מאוחר מדי. אז אולי לקחת את הילדים כבר ב-13:00 ? ב-12:00 ? אולי לא לשלוח לגן כלל? קוראים לזה הום סקולינג. זה אפשרי, חוקי ויש משפחות שזה עובד להן יופי. הביני, אני מבינה את הבעיה כמו שאת מציגה אותה. וגם לי המצב הזה הוא בעייתי.

בגן אצלנו הארוחה השנייה בוטלה! כי חלק מההורים פנו לגננת ואמרו שהילדים חוזרים הביתה שבעים עוד מארוחת ביניים בגן ולא אוכלים את ארוחת הצהריים החמה והמזינה שהכינו להם בבית בהשקעה כה רבה! ורוב ההורים תמכו בביטול. נו בטח, רובם גרים באותה שכונה של הגן, או שיש להם רכב. לנו באופן אישי הביטול הזה גרוע! אנחנו גרים במרחק שלושת רבעי שעה ברגל מהגן. אין רכב. יוצאים מהגן ב14:00 ומגיעים לאכול צהריים רק ב-15:00 ! זה נשמע לך סביר שילד יאכל רק קרקר או ביסקויט שהגננת נותנת בגן ב-12:30  וחוץ מזה כלום מ11:00 עד 15:00 ?! לי לא. כשאמרתי את זה לגננת היא אמרה: "אז ב-14:00 תתני לו כריך על הספסל ברחוב." סליחה?! זה חינוכי? זה בריא? לטווח ארוך? כפיתרון קבוע? ומה עם נטילת ידיים? ומה עם ארוחה חמה בחורף? ומה עם הרגלי אכילה ליד שולחן? על הפיתרון הזה אני אמורה לחשוב בעצמי בלית ברירה, בדיעבד גמור. אבל שגננת ותיקה וידועה לטובה תציע פיתרון כזה לכתחילה?! וגם אם כן, מה היא מציעה לעשות בחורף, בגשם, בקור? לתת לילד לאכול כריך טונה רטוב על הספסל בגשם?!

אני לא נחרצת כמוך כי בשבילי יש לאופק חדש גם יתרונות. בשבילי, לא בטוח שלילד שלי. לי באופן אישי קשה לתת לילד שלי כל מה שהוא צריך בגלל ה-ADD שלי. אז כשהבנתי שהילד שלי יהיה ב"אופק חדש" חשבתי שהילד שלי רק ירויח מזה. אחרי כמעט חודש בגן, בכלל לא בטוח. למה היום השעה 14:00 היא מקודשת? למה השעה 13:30 היתה מקודשת עד השנה? למה דווקא 13:30 ? למה כשסיימו ב-13:00 לא באת ואמרת: שלום, באתי לקחת את הילד שלי כבר ב-13:00? ב-12:00 ? מצד שני, מישהו בכל זאת צריך לעבוד כאן, במשפחה ובמדינה. אפילו אם כולנו נסתפק במועט ולא נקנה קוטג'. את מבינה מה פה לא מסתדר לי?

זאת השנה הראשונה שיש לי ילד בגן.

כן, בעיניי גם 13:30 זה מאוחר, אבל זה עוד סביל.

4-5 שעות בגן זה מספיק מעל ומעבר לילדים קטנים, כלומר עד שעה 12-13. אז אילו היו מסיימים ב13:30 לא הייתי עושה ענין גדול. במיוחד שזה עדין נכנס לתחום ההגיוני.

אבל החצי שעה הזאת מ13:30 ל14:00 מעבירה את שעת הסיום של הגן מתחום המאוחר-אך-הגיוני לתחום הבלתי סביר. וכאשר זאת רק חלק מתוכנית הדרגתית שמטרה להביא את שעת סיום הגן לבלתי-סביר-בעליל. (16:00)

אז חכם עיניו בראשו - אני לא מחכה שיאריכו את שעת הסיום של הגן ל16:00, ואני לא הולכת אחרי אחיזת העיניים של הארכה ההדרגתית. עוד שנה-שנתיים יאריכו בעוד "רק חצי שעה" ואח"כ שוב ושוב.

ולגבי חינוך ביתי - מצטערת זה ממש לא פתרון. אם אני אחזור לדוגמא הקודמת שלי - זה כמו שהממשלה תודיע שמהיום יש רק גני ילדים חילונים ומי שלא מוצא חן בעיניו שלא ישלח לגן.

זאת זכותי לקבל חינוך עבור ילדי מהממשלה. זאת גם זכותי לקבל זאת מבלי לוותר על זכותי האלמנטרית שלי ושל ילדיי לכך שאני אהיה המחנכת העיקרית שלהם.

גן הוא בהחלט דבר חשוב, הוא מספק חברה לילדים בצורה שהם לא יכולים לקבל אחרת. אינני רוצה לגזור על ילדי בידוד חברתי. וזה לא סותר את זכותי לקבל חינוך מהמדינה.

מדובר פה בכפייה אידאולוגית.

ולגבי שיקוליים כלכליים. בטווח הקצר אולי יציאה של שני בני הזוג משפרת את המצב הכלכלי, אבל בטווח הארוך יציאה של האמהות על חשבון הילדים רק פוגעת במצב הכלכלי.

במישור האישי - יש פה ענין של היצע וביקוש. הביקוש בשוק הוא הוא לכלכלת משפחה משתי משכורות, ולכן זהו גם ההיצע. אילו ברוב משקי הבית היה מפרנס יחיד, ניתן היה להתקיים בהחלט בכבוד ממשכורת אחת, השוק היה מתאים עצמו לביקוש החדש.

מעבר לכך לעובדה שהילדים מבלים את רוב יומם במוסדות יש השלכות ארוכות טווח שאלו בסופו של דבר עולות לכולנו הרבה מאוד כסף.

מה גם שלמעשה לרוב הנשים שהן אמהות לילדים קטנים לא באמת משתלם לצאת לעבודה, אלא שהמימון הגבוה למעונות וצהרונים הופך זאת לכאילו משתלם.

וזה מביא למישור השני - המישור הכללי. יותר אנשים עובדים לא בהכרח אומר משק עשיר יותר.

ונשים שעובדות, ולא משלמות מכס הכנסה (כי הן לא מרוויחות מספיק) אבל עולות המון כסף לא משפרות את המצב הכלכלי של המשק אלא מרעות אותו. זאת מתמטיקה פשוטה של רווחים מול הוצאות. וכך בטווח הרחוק למדינה נשאר פחות כסף להשקיע בביטחון, בבריאות, בדיור וכו'.

וכל האמור לא משנה, משום שגם אם זכותה של המדינה לעודד נשים לצאת לעבודה (וזאת אכן זכותה, גם אם יש מתנגדים לכך) אבל זאת לא זכותה לכפות זאת.

וכרגע זה מה שקורה - כפייה של מציאות חיים שבה נשים יוצאות לעבודה, ומלחמה בנשים שבחרו להצטמצם על מנת לגדל את ילדיהן טוב יותר.

אני די בטוחה שזה לא תקין שביטלו את הארוחה השנייה, ולפי דעתי את צריכה להתעקש שהוא כן יקבל, גם אם שאר הילדים לא.

אמרת רוב ההורים רצו לבטל. תאספי את כל ההורים שלא רצו לבטל, ותפנו בדרישה מנומסת לגננת שהילדים שלכם יקבלו ארוחה נוספת. וחלק מהרעיון של התוכנית הזאת היא עבודה בקבוצות קטנות.

אז אם אפשר שרק קבוצת ילדים אחת קטנה תעשה פעילות כזאת או אחרת אז אפשר גם שרק קבוצת ילדים אחת תאכל ארוחת ביניים

כדי להשיג את זה.
בהצלחה

שאח"כ לא נשאר בבטן מקום לארוחת צהריים נורמלית?

אצלנו כל ילד מביא פרי שלם נוסף ומניח בבוקר בקערה משותפת.

ב12:30 הגננת חותכת את כל הפירות לכל הילדים וכ"א אוכל כמה ומה שהוא רוצה.

הילדים שלי לא חוזרים רעבים יותר ממה שהיה כשחזרו ב13:30,

ואוכלים יופי צהריים..

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...