לי יש ADD ואני לא לוקחת ריטלין. כשביתי (בת 10) אובחנה לפני חודשיים החלטתי לקחת כדור ממנה בשביל לראות איך זה יגרום לה להרגיש ולמה לצפות. היא אמורה לקחת 15 מג, אז אני לקחתי לעצמי 30 מג,   הניסיון הזה היה רע מאוד. כל תופעת לוואי שרשומה בכדור היתה לי.

השמיעה שלי התגברה ולא יכולתי לסבור כל רעש הכי קטן(אפילו את הדיבור של עצמי). דפיקות לב מואצות, ההרגשה היתה כאילו לקחתי סמים(אף פעם לא התנסתי...)כאילו משהו שולט לי על המח. חוסר תאבון מוחלט, לא אכלתי כלום עד למחרת בבוקר,היתה לי גם סבלנות בלי סוף, ממש סבלנות.

אחרי 4 שעות בדיוק הכדור יצא מהמערכת ואני חזרתי לעצמי.

יכול ליהיות שלקחתי מינון גבוה מידי למרות שהוא נראה לי הגיוני, ויכול להיות שהכדור פשוט לא טוב בשבילי. כי אני יכולה להעיד שהכדור שינה לביתי את החיים( לפחות בשעות הבוקר) והיא הפכה לילדה אחראית, רצינית ,למדנית. ברגע שהכדור יוצא מהמערכת אחרי 4 שעות הכל חוזר לקדמותו, מלבד חוסר התאבון.

אגב יש גם כדור ל7 שעות.

בהצלחה

ישלי ADD בלי זה לא היה לי תעודת בגרותת!!! גאון מי שהמציא את זה!......זה משפיע על התיאבון..ל]עמים כאב ראש..אבל אם מקפידים לאכול לפני ולשתות המוןןןןן לאורך הזמן של ההשפעה, אין כאב ראש..!!!!1 

כשאני נותנת לבן שלי ....עשינו לו כמה איבחונים, ניסינו עוד דברים, ורק זה עושה לו טוב, אפילו תופעות לוואי אין לו....ואני עדיין מרגישה רע....

כי חושבים "מה, אני מרדים אותו ע"י כדור...".  אך הורה צריך לעשות את השיקול הכולל: אם רואים שזה ממש עוזר, ואין תופעות לוואי למיניהן, כולל חוסר פעילות בבי"ס וכד' - הרי יש גם את הצד השני למטבע - מה היה קורה בלי זה...  הורה צריך לקחת אחריות, לעקוב בערנות, וגם לדעת לשמוח כשהוא עוזר לבנו..

ולא מרדימה. זו לא תרופה סדטיבית (כמו תרופו לשינה או להפרעות חרדה) המעניין הוא שהאפקט שנוצר הוא מרגיע אבל היא דווקא מעוררת את המח ולא מרדימה. הסבר היגיוני אולי (ככה שמעתי מפסיכיאטר ומנוירופסיכולוגית) שכמו שילד עייף מדי הוא מתחיל להתבלגן, ככה הריטלין עם העוררות שלו עוזר להתארגן

ריטלין לילד עם קשיי ריכוז

זה כמו משקפיים לילד עם ליקוי ראיה.

זה משקפים ומקובל בחברה

ואילו ריטלין זה כדור ופחות מקובל.

את כאמא עושה את הטוב ביותר למען הילד שלך,

במיוחד שהנתונים בשטח מוכיחים שזה הכי טוב לו.

תצליחו!!

לי נתנו רטלין בחטיבת ביניים. אין מה לאמר הציונים השתפרו משמעותית. השגתי תעודה שמאפשרת קבלה לישיבה תיכונית "מכובדת". את הישיבה הזאת עזבתי אחרי שלושה חודשים בערך, לטובת מקום שהתאים לי יותר, גם בלי כימיקלים.

מנסיוני, אני מחלק את מקבלי הכדורים לשניים: אלה שמקבלים כי הם ממש צריכים שיש להם קצרים רציניים במוח, והכדור אכן עוזר להם לקיים חיים נורמאלים.

הסוג השני הוא ילדים שמקבלים את הכדור ע"מ להשיג "שקט תעשייתי" למורה בכיתה. תלמידים שהבעיה שלהם מינורית, אולי אפילו חברתית בכלל, וכדי שישבו כמו זומבים בכיתה ולא יפריעו מלעיטים אותם ברעלים.

לא כתבת על הבן שלך כלום, אז את יכולה לענות רק לעצמך- האם טיפול פרטני יצליח למצוא את הנקודה הבעייתית של הבן שלך ובכך לפתור גם את הצורך בכדור או שאכן מדובר בבעיה תיפקודית של המוח.

יכול להיות שהבן צריך קצת יותר גמישות מהמערכת שבה הוא לומד. לדוגמא- שיעורים שבהם קשה לו לשבת, יומרו ע"י המוסד לעבודות אישיות שהבן שלך יכין בהכוונת המורה.

אולי הוא צריך קצת הכוונה חברתית? או תיגבור וצימצום פערים (לעיתים, פיגור בחומר יוצר פערים שגורמים לחוסר ריכוז, והנה מעגל שלא נשבר- אז אולי ניתן כימיקלים?).

בקיצור- כל מקרה לגופו. אני סבור שזה צריך להיות מפלט אחרון אחרי שמוצו כל האפשרויות האחרות.

דבר אחרון- יש תאוריה שנקראת 8 האינטלגנציות (מאסלו), לפיה לאנשים שונים יש יכולות שונות בכל אחד מהתחומים, בחלקם חזק יותר ובחלקם פחות. אולי הבן שלך לא פגש את התחום בו בוא חזק ויכול ללמוד בלי עזרה של כדורים? הרי את לא באמת מאמינה שאלוקים נתן לך בן שאין יכולת למידה בשום תחום, נכון?

בברכה

ארלה

בן דוד שלי לא למד בתיכון בגלל בעיות קשב וריכוז. הוא גם לא הסכים לחשוב על לימודים מתקדמים. יום אחד הוא החליט מעצמו להשלים בגרויות. הוא הלך מיוזמתו לנוירולוג ולוקח יום יום ריטלין. זה ממש שינה הכל אצלו. הוא מסוגל לשבת וללמוד. וגם להצליח!

כל הכבוד לריטלין!

(דרך אגב הוא עבר לקונצרטה בגלל ששיטת הפעילות קצת שונה, אבל זו אותה משפחה)

שבוע שהוא  מקבל את המינון המינימלי...זה נראה שזה רק עושה לו טוב...אין תופעות לוואי ואין תופעות מפחידות...בכוונה שאלתי על מבוגרים, רציתי לדעת אם יש כאלה שבמבט לאחור חושבים שהריטאלין גרם להם לנזק....

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....